דיני ירושה

במקרה בו נפטר אדם ולא הותיר אחריו צוואה, על מנת לחלק את עיזבונו בין יורשיו, יש לפנות לאחת מלשכות רשם לענייני ירושה (כפי שיפורט בהמשך) או לאחד מבתי הדין הרבניים ולהגיש בקשה לקבלת צו ירושה. למעשה, צו הירושה הינו צו משפטי הניתן על ידי הרשם לענייני ירושה בו נקבעת זהות היורשים על פי דין וחלקם בעיזבון.

חוק הירושה תשכ"ה - 1965 קובע כי צוואה יכולה להיעשות בארבע דרכים: בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל-פה. החשיבות של עריכת צוואה טמונה בחופש הציווי של המוריש לחלק את עיזבונו כראות עיניו ועל פי רצונו הבלעדי. אדם רשאי לצוות לאחד או לאחדים את כל עזבונו או חלק יחסי מכל עזבונו, וכן נכס מנכסי עזבונו או טובת הנאה מעיזבונו.

ירושה על פי דין, משמעה ירושה במקרה בו מוריש לא השאיר אחריו צוואה, שאז הנכסים שהותיר אחריו, דהיינו עזבונו, עובר ליורשים על פי דין, בהתאם להוראות חוק הירושה התשכ"ה - 1965.

ירושה ובכלל כל מה שקשור למוות ו אובדן של אדם, אינם נושא קל, בטח ובטח במצב שבו ישנם דברים שתלויים באוויר ומצריכים מאתנו מאמץ נפשי ועומס רגשי. אחד הנושאים הקשים ביותר לטיפול כאשר אדם מבוגר הולך לעולמו הוא נושא העיזבון – מה עושים עם כל הרכוש שהוא משאיר אחריו. עניין זה הופך להיות יותר מסובך ואף לפעמים גורם לסכסוכים קשים כאשר מדובר בבני זוג ממה שנקרא "פרק ב" או נישואים שניים וכדומה.

להבטחת חלוקת הרכוש על פי רצונכם והבנכם יש הצורך לערוך ולכתוב צוואה שתתקבל מבחינת החוק.

כיצד מחלקים רכוש כשמדובר בבני זוג ואחד מהם נפטר? האם הם קודמים לכל שאר היורשים? זו שאלה לא פשוטה והתשובה עליה נסמכת על חוק הירושה שחוקק במדינת ישראל ועבר מספר שינויים במהלך השנים

האם צוואה שנכתבת היא חקוקה באבן ומהיום ועד עולם חייבים להשמע לה? גם אם השתנו הנסיבות? או שמא ניתן לשנותה או לבטלה כלל?

פעמים רבות נשאלת השאלה מהו הדין ואיזו הוראה תגבר במקרה של סתירה בין הוראות קופת גמל, חוזה ביטוח וכד' אל מול הוראות צוואה, בנוגע לקביעת זהות הנהנה/המוטב בכספים המופקדים באותה קופת גמל/חברת ביטוח.

אדם יכול להוריש את עזבונו בשתי דרכים: ירושה על פי דין וצוואה. מאמר זה מסביר את ההבדל בין שתי הדרכים הללו, ומאפשר לקורא להחליט מהי הדרך הנכונה עבורו. בנוסף המאמר מפרט על סוג צוואה מאוד מיוחד שנקרא "צוואה הדדית", וכן מסביר האם ניתן לערער על תוקפה של צוואה, וכיצד ניתן לעשות זאת.

מה הם התנאים לזכאות ידועים בציבור לרשת את בן זוגם ? חוק הירושה קובע כי איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף, אך אינם נשואים זה לזה (ידועים בציבור), ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, יורש הידוע בציבור את הנפטר, בהיעדר צוואה המורה אחרת.

כאשר אדם נפטר מבלי להשאיר אחריו צוואה, ירשו אותו לפי הדין בן זוגו, ילדיו וצאצאיהם, הוריו, אחיו, דודיו והסבים שלו. כלומר, גם קרובים של מוריש שלא היו איתו בקשר ואפילו כאלה שהיו עימו ביחסים גרועים, ירשו אותו אלא אם ערך צוואה ובה ציין יורשים אחרים או שהתקיימו אחד מהתנאים החריגים שפוסלים אותם מלהיות יורשים, כגון מי שהורשע בהריגת המוריש או בהשמדת צוואה.

המאמר עוסק בהתפתחות שחלה בנושא צוואות מחיים עם חקיקת חוק החולה הנוטה למות וסוקר בקצרה את הוראות החוק

צורות הצוואה

המאמר סוקר בקצרה ובשפה ברורה את יסודות הירושה בדין הישראלי

סוגיה זו נדונה בפסק דין שניתן בבית המשפט לעניני משפחה בתל אביב בתאריך 19/3/2008. שתי התובעות ושני הנתבעים (אח ואחות) הם אחים ויורשיהם היחידים של הוריהם המנוחים, שהיו בעלי זכויות מסוג בר רשות במשק חקלאי ( להלן – המשק ), בישוב גנות. המשק הינו חלק ממשבצת קרקע בבעלות מנהל מקרקעי ישראל המושכרת לאגודה השיתופית גנות, בהסכם שכירות המתחדש מעת לעת. זכויות המנוחים במשק, שהיו כאמור ברי רשות, נגזרות מחוזה שכירות בין המנהל לבין האגודה (להלן – הסכם המשבצת). מבין ארבעת האחים רק הנתבע 1 התגורר עם משפחתו ביחידת מגורים אותה בנה בהסכמת הוריו והמשיך להתגורר בה גם לאחר פטירתם.

כאשר אדם מעוניין לקבוע את דרך חלוקת הרכוש שלו לאחר מותו (חלוקת העזבון), עליו להשאיר צוואה בה הוא מפרט את אופן החלוקה ומיהם יורשיו. אם לא יעשה כן, יחולק הרכוש בין קרוביו באופן המפורט בחוק הירושה התשכ"ה - 1965.

מה עושים במקרה של פטירה . ירושה -צוואה. מה תפקידו וסמכותו של הרשם לענייני ירושה

החוק מאפשר ליורש להכריז כי אינו מעוניין בחלקו בעיזבון, על ידי ההליך של הסתלקות מירושה או צוואה, אך זאת ניתן לעשות רק במהלך פרק זמן מוגבל ומוגדר שבין מות המוריש ועד מועד חלוקת העיזבון בין היורשים.

1. מי יכול להיות יורש ? 2. מי לא יכול להיות יורש ? 3. האם ילד מאומץ יורש ? 4. מה הדין כשהיורש מת לפני מות המוריש ?

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) eli-doron@taxlawyers.co.il במקרים רבים, לאחר שמצווה הולך לעולמו, מתגלעים סכסוכים שונים בין היורשים הפוטנציאליים בנוגע לתוכנה של הצוואה, לשאלה מדוע כתב המצווה כך או אחרת, האם היה נתון תחת השפעה כלשהי ועוד שאלות רבות נוספות, שאת המענה להן ניתן רק לנסות ולשער, שכן המצווה כבר אינו בין החיים.

להלכה היהודית הסדר חלוקת ירושה השונה מההסדר המחייב בישראל ע"פ חוק. מאמר זה בוחן את אחת הדרכים להתגבר על הפער בין דיני הירושה ההלכתיים לדיני הירושה המחייבים במדינת ישראל לאור פס"ד שיצא מתחת ידי בית-המשפט העליון לפני מספר שנים.

כמה פעמים שמעתם קראתם על מלחמות ירושה במשפחה, המשסות אחים וקורעות קרעים בל יאוחו במשפחה. לא מעוניינים להיות חלק מזה? מחפשים דרך לשמור על אחדות המשפחה, לאחר מאה ועשרים? המדריך המקוצר לעריכת צוואה ולשמירה על אחדות המשפחה - הוא התשובה עבורכם!

סוגיית הצוואה המשותפת ההדדית למעשה, נקלטה עוד לפני חקיקת חוק הירושה. שכן, החוק לא קבע אי אילו הסדרים בעניין הצוואות ההדדיות. למעשה, הצעת חוק הירושה כללה את ההכרה בעריכתן של הסכמי ירושה, ולהסכמים מעין אלו, ניתן היה לתת תוכן הדומה במהותו לתוכנן של צוואות הדדיות.

לפני שאפשר לחלק את העיזבון, בין אם ליורשים על פי דין ובין אם לנהנים על פי צוואה, יש לפרוע את חובות העיזבון. חובות שכאלה יכולים לנבוע ממעשיו של המוריש לפני פטירתו, למשל, הלוואות שלקח בימי חייו או כתוצאה מהמוות שלו, למשל מי שנפטר תוך גרימת נזק לאחר ועזבונו חויב בפיצויים.

מה עושים במקרה של פטירה . ירושה -צוואה. מה תפקידו וסמכותו של הרשם לענייני ירושה

לעשות צוואה או לא לעשות צוואה? כיצד תתחלק הירושה אם לא תהיה צוואה? האם ידועה בציבור יורשת כאישה נשואה לכל דבר? מהו מנהל עיזבון והאם כדאי למנות מנהל עזבון בצוואה?

כאשר אדם נפטר מבלי להשאיר אחריו צוואה, ירשו אותו לפי הדין בן זוגו, ילדיו וצאצאיהם, הוריו, אחיו, דודיו והסבים שלו. כלומר, גם קרובים של מוריש שלא היו איתו בקשר ואפילו כאלה שהיו עימו ביחסים גרועים, ירשו אותו אלא אם ערך צוואה ובה ציין יורשים אחרים או שהתקיימו אחד מהתנאים החריגים שפוסלים אותם מלהיות יורשים, כגון מי שהורשע בהריגת המוריש או בהשמדת צוואה.

התא המשפחתי המסורתי המורכב מבני זוג (בין שהינם נשואים ובין אם לאו בין שהינה גבר ואשה ובין שהינם ממין אחד) ומילדיהם של בני זוג אלה (בין שהינם ילדיהם הביולוגיים ובין שהינם ילדיהם המאומצים), הביא את מחוקק הירושה ליצור מציאות משפטית המאפשרת לבני הזוג להוריש בצוואה את רכושם זה לזו וזו לזה, בצוואות שיערכו הם האחד לטובת מישנהו, כאשר לאחר פטירתו לבית עולמו שלהאחרון מביניהם, או בהתקיימו של תנאי שנקבע בצוואות אלה, יירשו את הרכוש שנותר, דרך כלל, ילדיהם של בני זוג אלה או מי שנבחרו לרשת אותם , אחר פטירתם של

כאשר אדם מעוניין לקבוע את דרך חלוקת הרכוש שלו לאחר מותו (חלוקת העזבון), עליו להשאיר צוואה בה הוא מפרט את אופן החלוקה ומיהם יורשיו. אם לא יעשה כן, יחולק הרכוש בין קרוביו באופן המפורט בחוק הירושה התשכ"ה - 1965.

1. מי יכול לעשות צוואה ? 2. עריכת צוואה (בנוכחות עדים) 3. הוראה על יורש במקום יורש או יורש אחרי יורש 4. יורש שיירש עם קיום תנאי 5. צוואה הדדית