תיקון מס' 16 לחוק החברות

ביום 15.3.2011 התפרסם תיקון מס' 16 לחוק החברות, התשנ"ט - 1999. הוראות תיקון זה נכנסו לתוקפן ביום 15.5.2011.

עיקר מטרתו של התיקון הינו שינויים בסדרי פעולה וקבלת החלטות בחברות ציבוריות, ונסיונות לחזק את ההגנה על בעלי מניות המיעוט (לרוב, הציבור והמשקיעים המוסדיים) מפני החלטות של בעלי השליטה ומחזיקי מניות הרוב בחברות ציבוריות.

להלן נסקור חלק מהוראותיו המשמעותיות של התיקון.

עצמאות ועדת הביקורת

במטרה להגביר את הפיקוח על פעילותן של חברות, מעניק התיקון כוח ועצמאות רבים יותר לוועדת הביקורת.

כך, קובע התיקון כי רוב חברי וועדת הביקורת בחברה יהיו דירקטורים בלתי תלויים וכי יושב-ראש הוועדה יהיה דירקטור חיצוני.

נקבע איסור לחברות בוועדה של מי שפרנסתו תלויה בבעל שליטה בחברה ונקבעו מגבלות להשתתפות בעל השליטה בדיוני ועדת הביקורת, על מנת לאפשר לחברי הוועדה חופש דיון נרחב יותר.

כמו כן, נקבעה הוראה המחייבת את הוועדה לקיים ישיבה אחת על כל ליקוי מהותי בחברה וניתנה לוועדה הסמכות לקבוע אם עסקה או פעולה כלשהן הן חריגות ומחייבות אישור מיוחד.

הוועדה אף קיבלה סמכות לבדוק את היקף עבודתו ושכרו של רואה החשבון של החברה. 

עסקאות עם בעלי עניין

התיקון שואף להגביר את כוחו של הציבור בכך שמעת כניסתו לתוקף, עיסקה של החברה עם מי שהוא בעל שליטה בה, תחייב אישור של רוב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי בעסקה (במקום שליש היום) ויחד עם זאת קובע כי עסקה שכזו תאושר כאשר אחוז המתנגדים לה לא עולה על 2% מכלל בעלי המניות (לעומת 1% טרם התיקון).

דירקטור חיצוני

התיקון קובע כי דירקטורים חיצוניים ימונו רק כאשר יותר ממחצית (לעומת שליש טרם התיקון) מהמצביעים בעד המינוי אינם בעלי עניין אישי במינויים.

 בעל השליטה והדירקטורים

טרם התיקון היה קיים מצב בו בעל שליטה (אשר מחוייב לחובת ההגינות בלבד) היה "מפעיל מרחוק" את הדירקטורים וכך למעשה משמש דירקטור בפועל (מצב שכונה "דירקטור צללים") מבלי לשאת באחריות החלה על הדירקטורים בחברה. התיקון בא לתקן עיוות זה ולפיכך קובע כי אותו בעל שליטה "דירקטור צללים" יהיה חב באחריות הדירקטור, הגם שהוא אינו משמש דירקטור באופן רשמי. כך, יהא בעל השליטה מחוייב לחובות האמונים החלות על דירקטורים וכן באחריות לנזקים שנגרמים לחברה עקב פעילות זו.

בנוסף ובמקביל, נקבעה בתיקון הוראה לפיה דירקטור חייב להפעיל שיקול דעת עצמאי שאם לא כן הוא יימצא מפר את חובות האמונים שלו כלפי החברה.

התביעה הנגזרת

התיקון מאפשר, כאשר לפחות מחצית מהדירקטורים בחברה הם בעלי עניין אישי בסוגייה כלשהי, להגיש תביעה ישירות לבית המשפט (ללא התראה ופנייה מקדימה לחברה כפי שנדרש בעבר) וכן מעניק אפשרות לרשות לניירות ערך לקחת חלק במימון התביעה.

כך גם, מוסיף את סעיף 363א' לחוק, אשר מעניק לרשות לניירות ערך את האפשרות להטיל עיצומים כספיים במקרה של הפרת הוראות מסויימות בחוק החברות. לפיכך, יש להיות מודעים כי בנוסף לכלים של תביעה ייצוגית או נגזרת כנגד החברה, עומד כיום גם הכלי של עיצומים כספיים.

שוויון בין המינים

ההוראה קובעת כי בחברה ציבורית חייב להיות לפחות דירקטור אחד שהוא "בן המין השני" אשר אינו מבעלי השליטה בחברה או קרוב של בעלי השליטה. כן נקבעו הוראות אשר מטרתן ליצור הפרדה בין תפקיד מנכ"ל החברה ויושב ראש הדירקטוריון אשר לא נפרט במסגרת חוות דעת זו.

שינויים נוספים

שינוי נוסף שהתקבל במסגרת התיקון לחוק דן בנושא הפרוצדורה למעבר חברה מחברה ציבורית לחברה פרטית ולא נתייחס אליו בחוות דעת זו.

כן נציין בקצרה, כי במסגרת התיקון נקבעו הוראות לעניין אישור עסקאות עם בעלי עניין ולמינוי דירקטורים חיצוניים בחברות ציבוריות, כך שניתן יותר משקל מבעבר לבעלי מניות המיעוט (לרוב – הציבור). אלו הן נקודות אשר יש לקחת אותן כיום בחשבון יותר מבעבר בשיקולי החברה האם לעבור ממסגרת של חברה פרטית לחברה ציבורית הנסחרת בבורסה.

סיכום ומסקנות

השינויים שסקרנו לעיל, כמו שינויים נוספים אשר נתקבלו בתיקון ולא נדונו כאן, מטרתם כאמור לחזק את מידת השליטה והפיקוח אשר יש בידי בעלי מניות המיעוט אל מול בעלי מניות הרוב בחברות ציבוריות, בייחוד במקרים בהם קיים חשש לניגוד עניינים של בעלי השליטה בחברה.

נותר אך לראות האם יעמדו ההוראות הנ"ל במבחן המציאות הכלכלית בישראל ויביאו להתנהלות ראויה ויעילה יותר של חברות ציבוריות (כפי שצופים חלק מהמומחים) או שמא וחלילה יביאו לבריחת "בעלי השליטה" לחו"ל (כפי שצופים אחרים).

האמור לעיל מהווה בגדר חוות דעת כללית והמלצה בלבד, ואינה מהווה תחליף להתייעצות פרטנית.