לקראת אימהות ראשונה - שתי עצות לחיי העשייה והחיים המנטליים
עצה לחיי ההרגל והעשיה
בעוד זמן מה, קרוב יותר או פחות תתרחש הלידה של תינוקך לעולם,
הלידה שלך לאימהות.
החיים החדשים של התינוק עומדים לשנות דברים רבים שאת מכירה.
מכירה בעצמך, מכירה בסדר יומך, בהרגלייך, בתפישותייך.
השינוי באימהות הוא יסודי וכולל, עוצמתי ברמות הפיזיות ועד לנפשיות,
כמה שתתני לשינוי זה לשאת אותך למקום חדש הוא יעשה זאת.
ישנם שני ארועים בחיים בהם המוחות שלנו נתונים לשינוי דרמטי, אפשרות לשינוי והתפתחות אנושית,
אחד מהם הוא אירוע הלידה.
זהו מופע מדהים ומאתגר ממש באותו הזמן
אימהות אחדות חוות זאת כטוטליות ומתמסרות לה.
אחרות אינן מסכימות להכנע לאלמנטים כאלה ואחרים בתוך הכוליות של האימהות החדשה.
מה שיכול לעזור בהסתגלות לשינוי ובחוויתו באופן יותר הרמוני היא הכנה הדרגתית לבאות
לתת מקום וזמן לבחירה מודעת: מה בחייך הקודמים את בוחרת שיעצור ממהלכו?
לא לנצח, רק לתקופת הזמן שתבחרי, וכמובן שתוכלי לעדכן את בחירותייך בכל עת.
מה יכול לעצור ולהמתין
בזמן שאת מממשת עולמות חדשים שמתהווים בך?
קשרים עדינים ומופלאים כבר נוצרים וימשיכו להווצר עם תינוקך, בתוך משפחתך.
ישנם בוודאי חלקים אחרים בך שיכולים להתאים לאי הקטן שנוצר -
לאי מהות
אותם תוכלי לחזק, להזמין אותם להצטרף.
קחי לך חופנים של זמן להסתגל לתפקיד החדש,
שפעמים רבות כמו מתרחש עלינו באינטנסיביות רבה , אולם הוא למעשה אורגני.
בטחי בשינוי, גם אם זה לא תמיד נראה כך מנקודת הזמן ברגע נתון
הוא תמיד מביא עימו פירות מעצימים בחייך ובחיי המשפחה כולה.
עצה לחיים המנטליים
קראי ושאלי על כל דבר שאת רוצה וזקוקה לדעת עליו יותר,
ידע חדש מעצב ומשנה אותנו ומאפשר לנו לגדול.
בחרי לך קשת רחבה של נקודות מבט ממנה להשקיף אל כל נושא
ואל תסתפקי במומחה אחד לענות על שאלותייך.
באותה העת ממש מעוררת האימהות החדשה גם "קפסולות" של ידיעה פנימית,
תחושות בטן ואינטואיציה. בטחי גם בהן.
ככל שאת חשופה ליותר ידע האינטואיציה תהיה מדוייקת יותר
אימהות היא תהליך של תהיה וטעיה,
רכישת ידע רחב וגם ידיעה פנימית הולכת וגדלה.
ההתנסות וההבנה יכולה לגדול לחוכמה נפלאה.
אין שיטה אחת שכדאי לדבוק בה.. למעשה, כל אם למדה את התינוק המיוחד שלה
ויכולה לייצר את השיטה המתאימה לו ביותר.
שאלות ותשובות
פרופסור קוטלר- על עתידה של מערכת בריאות הנפש בישראל פרופ' משה קוטלר, פסיכיאטר, מתריע על עתידה של מערכת בריאות הנפש בישראל, אם לא יתבצעו בה שינויים מידיים. דאגתו של פרופסור קוטלר לרווחת הפרט, נובעת מהבנתו כי התחנות לבריאות הנפש הנמצאות בידי הממשלה, לא מתפקדות כפי שאמורות לתפקד. פרופ' קוטלר המכהן כפרופסור באוניברסיטת תל אביב, וכן משנה לדיקן בפקולטה לרפואה באוניברסיטה, הוא גם יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש ומועצות נוספות. נסיונו העשיר והידע המקצועי הרב, מאפשרים לו לראות את תמונת המפה הפסיכיא
שלל עצות ותובנות בדרך להתגברות על חרדה חברתית. התובנה העיקרית היא פשוט לעשות, לא לתת לחיים לחמוק לכם בין הידיים - לעשות, למרות החרדה החברתית.
פרופסור קוטלר, יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש בישראל, הוא אחד מני רבים המבקשים לראות שינוי של ממש במערכת בריאות הנפש של ישראל. כמו קוטלר, חשים רבים כי אם לא יתבצע שינוי של ממש, ועכשיו, עתידה של כלל מערכת בריאות הנפש בישראל נתון בסכנה גדולה, לאור ההתנהלות במישור הנוכחי הכושלת של מרפאות הנפש הציבוריות, בסמכותה של הממשלה. את דעתו בנושא, מביע פרופסור קוטלר, בכל הזדמנות שרק ניתנת לו.
פרופ' משה קוטלר, פסיכיאטר, משנה לדיקן בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ויושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש, שותף לקולות המבקשים שינוי מיידי ויישום רפורמת בריאות הנפש בישראל, ויפה שעה אחת קודם. מה יהיה עם רפורמת בריאות הנפש?
כאשר אנחנו בוחרים לחקור את קשת הרגשות שלנו בעזרת עבודה עם כלי הדמיון המודרך וה- NLP אנחנו מאפשרים לרגשות, לכל אחד בנפרד, דימוי, צורה, צבע, שפה, מנעד, את הרווחים שהוא מעניק לנו, הכוונה החיובית שלו כלפינו. מהיכן הוא מגיע ומה משמעותו.
ילדים זה שמחה אך כשהם מתבגרים ומגיעים לגיל הנעורים קשיים ותסכולים רבים נוספים עלולים להיתווסף, מי הם נערים בסיכון, כיצד פסיכולוג יכול לסייע במקרים שכאלו, במאמר שלפניכם.
ההומיאופתיה הקלאסית מתייחסת לחרדה כאל סימפטום המתפתח כתוצאה מלחצים ומצבים בעבר, מצבים שההתמודדות איתם לא היתה מוצלחת, לחצים הוציאו את המערכת מאיזון. כישלון בהתמודדות נשאר כמצב "תקוע" המעורר חרדה, בכוח הטיפול ההומיאופתי להסיר את חסימה, לאזן ולפטור את המערכת מהחרדה.
מחקרים מהתקופה האחרונה מצביעים על קשר חיובי חזק בין פגיעה מינית לבין הסבירות לפתח הפרעת אכילה. מרכזי תמיכה לנשים שעברו התעללות מינית מעידים כי ישנן מספר תופעות שמקושרות עם ההתעללות המינית במיוחד התעללות ממושכת ובילדות כמו הפרעות אכילה , נטייה לקורבנות חוזרת, קשיים להתמיד במסגרות כולל זוגיות, נטייה לפגיעה עצמית, תופעות דיס אסוציאטיביות ואבחנה של טראומה מורכבת.
עצה חכמה שפעם קיבלתי מאדם שאני מעריכה: "כאשר את עומדת בפני אתגר, או שינוי או מעבר, או אפילו קבלת החלטות, קחי את עצמך 30 - 40 שנים קדימה. דמייני את עצמך בת 70 ומשם נסי לקבל את החלטה שלא תצטערי עליה." מעניין שלאחר ששמעתי עיצה זו קראתי באותו שבוע בשני מקורות שונים על עוד שני מבוגרים שנתנו לצעירים את אותה העיצה ממש. כנראה שפרספקטיבה היא מצרך יקר. במאמר קצר זה עצה לחיי האינטואיציה, המנהיגות הרגשית והיצירה שלך שמתעוררות עם האימהות. הכנה נפשית והרוחנית לקראת אימהות מתקרבת..
גדלנו עם המיתוס שמירוץ הזרעים לביצית תלוי רק בזרע החזק והמהיר ביותר, המתחרה הטוב ביותר במירוץ הזרעים אולם מחקרים חדשים מגלים כי האמת מורכבת יותר ממה שהעין מפרשת. לבחירות שאנו עושים בחיינו במציאת בן זוג וליצירת חיים חדשים, קיים רובד נוסף – הבחירות שעושים הזרעונים והביצית לפני וברגע ההפריה, בחירות "אינטליגנטיות" . מהאהבה ועד ההפריה, מתרחש תהליך מופלא המאפשר את התחלה מצויינת להיווצרותו של אדם חדש.
בשונה מהתפישות שרווחו בעבר לגבי התפתחות העובר ותפישות באשר לדרכים שניתן לעודד בהן את הפוטנציאל האנושי, כיום ידוע כי תקופת ההריון היא חלון ההזדמנויות החשוב ביותר לפיתוח הכוחות הפנימיים, הבריאותיים והנפשיים, הטמונים בכל ילדה ועובר. פרספקטיבות להבנת התקופה הראשונית לחיים.
בתקופת ההריון טמונה הזדמנות עצומה להתפתחות האנושית, בראש ובראשונה עבור התינוק אך גם עבור האם. התינוק בתקופה זו מקבל את החותם הראשון (Blue Print) של הוויתו האנושית, ומשום שזוהי תקופה מאד אינטנסיבית בהתפתחות האנושית היא בעלת פונטציאל עצום להחתים בה השפעות המזינות ומעודדות חיי הצלחה. כיום אנו מבינים כי ההורות מתחילה הרבה לפני הלידה.. ממש עם ההתעברות. מאמר לאמיצים.
כשמזכירים "תזונה" זה מקשר אותנו מייד לדיאטות והאבחנות "בריא" ו"לא בריא" מתעוררות לחיים.. בהריון ובינקות קיימת, ובצדק, ערנות מיוחדת באשר למה ש"IN" ומה ש"OUT" בתפריט האם והתינוק משום שהערך התזונתי הופך להיות חומר הגלם הקריטי הבונה את החיים החדשים. מחסור או המצאותו של מרכיב לא רצוי בתקופה הקריטית יכולה להטות את ההתפתחות הבריאה. הגישה ההוליסטית כוללת את הרמות האנרגטיות של הרשמים, אשר בדרך כלל איננו מחשיבים אותם כ"מזונות". למעשה ישנן 4 רמות של הזנה: מוצק, נוזלי, גזי והמזון האנרגטי.

