דימוי עצמי ותחושת ביטחון עצמי
מי אני? אדם עם ביטחון עצמי גבוה או נמוך?
המושג "עצמי" מתייחס חמנה הנפש, מעין חוט שדרה שעליו מושתות הזיכרונות, מחשבות, רגשות וכו' – למעשה כל הידע של האדם לגבי עצמו – כולל מראה חיצוני, יתרונות וחסרונות נפשיות, פחדים ועוד ועוד. המכלול הזה מהווה ויוצר התנהגות, דרכי פעולה וחשיבה להתמודדות עם העולם היוצרת את ה"עצמי". הנושא מורכב יותר משום שלמעשה מכלול זה מבוסס על הפנמה של דמויות משמעותיות בחיים כגון אבא, אמא, סבתא, חבר קרוב וכו' וה"עצמי" מפנים לתוך עולמו הפנימי את התנהגותם, תגובותיהן ומחשבותיהן של דמויות אלו. לדוגמא: מתוך הפנמה זו שמתחילה מגיל ינקות מתחילים להיווצר תהליכים שונים כגון היקשרות שבמידה ומבוססים על תמיכה, החזקה, הכלה תיווצר הפנמה חיובית של האם. במידה וקיימת חוויה הפוכה של ריחוק, אדישות והזנחה עלול הילד להפנים רגשות שליליים שישפיעו על היקשרות לא בטוחה אל האם והיווצרות של יחסים בינאישיים פגועים, משום הייצוג הפנימי המופנם של מערכות יחסים נפגע.
אדם עם דימוי עצמי גבוה יאמין ביכולות שלו, בעצמו. לרוב הוא יאמין במסוגלות שלו שיצליח במשימה העומדת לפניו. אדם זה יציב יעדים ברי השגה, ויגייס משאבים וכוחות נפשיים גם נוכח קשיים ומהמורות בדרך. לרוב הוא ייתן פרשנות חיובית למציאות שמולו, וילמד לשפר את ההתמודדות שלו. כל המרכיבים האלו יוצרים מעגל תומך וחיובי שמזין שוב ושוב את עצמו, כך שסיכוייו של אדם בעל ביטחון עצמי\דימוי עצמי (ביטויים מקבילים בעלי כוונה דומה) גבוהים להצליח עולים.
לעומת זאת, אדם בעל דימוי עצמי נמוך לא יאמין בעצמו, ביכולות שלו להצליח במשימה שמולו, תהיה לו תחושה שאין לו את הכלים להתמודדות טובה וראויה. אדם זה עלול להציב יעדים גבוהים שאינם ברי השגה או יעדים נמוכים מדיי שאינם משקפים את הפוטנציאל שלו – ומול שתי האופציות הללו ירגיש שאינו בטוח בעצמו. ייתכן כי אדם בעל ביטחון עצמי נמוך לא ימהר לקחת אחריות על עצמו ויהיה בעל נטייה להאשים את הסביבה בכישלונותיו, תהליך שמלווה בתסכול, כעסים וקושי לווסת רגשות – וכל אלו אינם תורמים ליכולת הביצוע והתפקוד שלו. כמו כן, הפרשנות שהוא עלול לתת עבור עצמו וביצועיו עשויה להיות ביקורתית יתר על המידה, ולהפעיל מעגל קסמים שפועל נגדו וחוסם אותו.
לדוגמא: אדם עם ביטחון עצמי גבוה יצור יותר קשרים חברתיים. תהיה לו תחושה שאנשים מחבבים אותו ומעוניינים להיות בקרבתו. כאשר ייתקל בקשיים חברתיים יתאמץ לשפר ולהשקיע יותר, אולי לדבר על הקושי, וברוב המקרים יצליח בכך. שימו לב כי אדם זה מחזק עצמו בפרשנות שלו, מאמין שאנשים מעוניינים להיות לצידו, וקיימת בו תחושה כללית שהוא מסוגל להסתדר עם אנשים.
ביטחון עצמי קשור רבות לנושא של ארגון, עקביות ורציפות. הכוונה כשגם שאדם נכשל בדבר מה ימשיך להרגיש שהוא חכם לדוגמא, כלומר שימשיך להחזיק בתוכו את החוויות והתחושות כלפי עצמו גם ברגעי קושי וכשלון. כאש הביטחון העצמי נמוך, קיימת תחושה שאין עקביות – שלפעמים אני מרגיש אמנם חכם לדוגמא אבל כל כישלון נותן את החוויה שהחוכמה יוצאת או "נוזלת" ממני. קיים בלבול משום שכל חוויה מטלטלת ונותנת תחושה אחרת.
ניקח לדוגמא אדם שמציג רק את הצדדים ה"מושלמים" היפים שלו ללא תמונה מאוזנת גם של החלקים השליליים, ולמעשה מזייף את העצמי שלו מול הסביבה. אדם זה יתנהג בחביבות רבה עם הסובבים אותו, ינסה לרצותם, יהיה מפרגן וישתף פעולה. הוא ינסה להתחמק מעימותים ובאופן כללי ממקומות שיראו את הצדדים הפחות נעימים ויפים שלו. עבור אחרים אדם זה יכול להיתפס כחיובי ונעים אך בתוכו מתחוללות סערות פנימיות מאוד לא פשוטות. הניסיונות להציג רק צד אחד של העצמי אינו מצליח לאורך זמן והאשמה והבושה מוצאים את דרכם החוצה. התוקפנות עלולה לצאת בצורה של ביקורתיות, עוקצנות וסרקזם. הניסיון להסוות חלקים מן העצמי מבזבז אנרגיות ומשאבים רבים בנפש, שהיו יכולים להיות מתועלים בצורה טובה יותר, ומצב נפשי זה עלול לגרום לתסכול רב וחוסר סיפוק.
טיפול פסיכולוגי דינמי עוסק בנושא של דימוי עצמי נמוך. בטיפול מסוג זה נוצר קשר טיפולי משמעותי בין המטופל למטפל, קשר של אמון הדדי ומפתחת אט אט תחושת ביטחון וערך עצמי. טיפול מסוג זה עוסק גם בחוויות מהעבר הכוללות עיבוד סיבות שהביאו לתחושת חוסר הביטחון, שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות המשחזרים את תחושת הדימוי העצמי הנמוך.
שאלות ותשובות
תגיות של המאמר:
דימוי עצמי
,ביטחון עצמי
,ערך עצמי
,פסיכולוג
,פסיכולוג קליני
,טיפול נפשי
,טיפול פסיכולוגי
,טיפול בביטחון עצמי
,פסיכולוגים קליניים
,טיפול בדיכאון
,טיפול בחרדה
,טיפול בבעיות נפשיות
,ביטחון עצמי נמוך
,קושי רגשי
,בעיות נפשיות
,טיפול פסיכולוגי בילדים
פרופסור קוטלר- על עתידה של מערכת בריאות הנפש בישראל פרופ' משה קוטלר, פסיכיאטר, מתריע על עתידה של מערכת בריאות הנפש בישראל, אם לא יתבצעו בה שינויים מידיים. דאגתו של פרופסור קוטלר לרווחת הפרט, נובעת מהבנתו כי התחנות לבריאות הנפש הנמצאות בידי הממשלה, לא מתפקדות כפי שאמורות לתפקד. פרופ' קוטלר המכהן כפרופסור באוניברסיטת תל אביב, וכן משנה לדיקן בפקולטה לרפואה באוניברסיטה, הוא גם יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש ומועצות נוספות. נסיונו העשיר והידע המקצועי הרב, מאפשרים לו לראות את תמונת המפה הפסיכיא
שלל עצות ותובנות בדרך להתגברות על חרדה חברתית. התובנה העיקרית היא פשוט לעשות, לא לתת לחיים לחמוק לכם בין הידיים - לעשות, למרות החרדה החברתית.
פרופסור קוטלר, יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש בישראל, הוא אחד מני רבים המבקשים לראות שינוי של ממש במערכת בריאות הנפש של ישראל. כמו קוטלר, חשים רבים כי אם לא יתבצע שינוי של ממש, ועכשיו, עתידה של כלל מערכת בריאות הנפש בישראל נתון בסכנה גדולה, לאור ההתנהלות במישור הנוכחי הכושלת של מרפאות הנפש הציבוריות, בסמכותה של הממשלה. את דעתו בנושא, מביע פרופסור קוטלר, בכל הזדמנות שרק ניתנת לו.
פרופ' משה קוטלר, פסיכיאטר, משנה לדיקן בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ויושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש, שותף לקולות המבקשים שינוי מיידי ויישום רפורמת בריאות הנפש בישראל, ויפה שעה אחת קודם. מה יהיה עם רפורמת בריאות הנפש?
כאשר אנחנו בוחרים לחקור את קשת הרגשות שלנו בעזרת עבודה עם כלי הדמיון המודרך וה- NLP אנחנו מאפשרים לרגשות, לכל אחד בנפרד, דימוי, צורה, צבע, שפה, מנעד, את הרווחים שהוא מעניק לנו, הכוונה החיובית שלו כלפינו. מהיכן הוא מגיע ומה משמעותו.
ילדים זה שמחה אך כשהם מתבגרים ומגיעים לגיל הנעורים קשיים ותסכולים רבים נוספים עלולים להיתווסף, מי הם נערים בסיכון, כיצד פסיכולוג יכול לסייע במקרים שכאלו, במאמר שלפניכם.
ההומיאופתיה הקלאסית מתייחסת לחרדה כאל סימפטום המתפתח כתוצאה מלחצים ומצבים בעבר, מצבים שההתמודדות איתם לא היתה מוצלחת, לחצים הוציאו את המערכת מאיזון. כישלון בהתמודדות נשאר כמצב "תקוע" המעורר חרדה, בכוח הטיפול ההומיאופתי להסיר את חסימה, לאזן ולפטור את המערכת מהחרדה.
מחקרים מהתקופה האחרונה מצביעים על קשר חיובי חזק בין פגיעה מינית לבין הסבירות לפתח הפרעת אכילה. מרכזי תמיכה לנשים שעברו התעללות מינית מעידים כי ישנן מספר תופעות שמקושרות עם ההתעללות המינית במיוחד התעללות ממושכת ובילדות כמו הפרעות אכילה , נטייה לקורבנות חוזרת, קשיים להתמיד במסגרות כולל זוגיות, נטייה לפגיעה עצמית, תופעות דיס אסוציאטיביות ואבחנה של טראומה מורכבת.
מאמר העוסק ביתרונותיו של האבחון הפסיכודידקטי על פני אבחונים אחרים כגון האבחון הדידקטי ללא החלק הרגשי או אבחון פסיכולוגי ללא החלק הדידקטי הבוחן לקויות למידה.
מאמר קצר המסכם את המאפיינים המרכזיים של מחלת הסכיזופרניה, התמונה הקלינית האופיינית ומהלך המחלה.
