טיפול באמנות באינטרנט

פרופסור קוטלר- על עתידה של מערכת בריאות הנפש בישראל פרופ' משה קוטלר, פסיכיאטר, מתריע על עתידה של מערכת בריאות הנפש בישראל, אם לא יתבצעו בה שינויים מידיים. דאגתו של פרופסור קוטלר לרווחת הפרט, נובעת מהבנתו כי התחנות לבריאות הנפש הנמצאות בידי הממשלה, לא מתפקדות כפי שאמורות לתפקד. פרופ' קוטלר המכהן כפרופסור באוניברסיטת תל אביב, וכן משנה לדיקן בפקולטה לרפואה באוניברסיטה, הוא גם יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש ומועצות נוספות. נסיונו העשיר והידע המקצועי הרב, מאפשרים לו לראות את תמונת המפה הפסיכיא

שלל עצות ותובנות בדרך להתגברות על חרדה חברתית. התובנה העיקרית היא פשוט לעשות, לא לתת לחיים לחמוק לכם בין הידיים - לעשות, למרות החרדה החברתית.

פרופסור קוטלר, יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש בישראל, הוא אחד מני רבים המבקשים לראות שינוי של ממש במערכת בריאות הנפש של ישראל. כמו קוטלר, חשים רבים כי אם לא יתבצע שינוי של ממש, ועכשיו, עתידה של כלל מערכת בריאות הנפש בישראל נתון בסכנה גדולה, לאור ההתנהלות במישור הנוכחי הכושלת של מרפאות הנפש הציבוריות, בסמכותה של הממשלה. את דעתו בנושא, מביע פרופסור קוטלר, בכל הזדמנות שרק ניתנת לו.

פרופ' משה קוטלר, פסיכיאטר, משנה לדיקן בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ויושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש, שותף לקולות המבקשים שינוי מיידי ויישום רפורמת בריאות הנפש בישראל, ויפה שעה אחת קודם. מה יהיה עם רפורמת בריאות הנפש?

כאשר אנחנו בוחרים לחקור את קשת הרגשות שלנו בעזרת עבודה עם כלי הדמיון המודרך וה- NLP אנחנו מאפשרים לרגשות, לכל אחד בנפרד, דימוי, צורה, צבע, שפה, מנעד, את הרווחים שהוא מעניק לנו, הכוונה החיובית שלו כלפינו. מהיכן הוא מגיע ומה משמעותו.

ילדים זה שמחה אך כשהם מתבגרים ומגיעים לגיל הנעורים קשיים ותסכולים רבים נוספים עלולים להיתווסף, מי הם נערים בסיכון, כיצד פסיכולוג יכול לסייע במקרים שכאלו, במאמר שלפניכם.

ההומיאופתיה הקלאסית מתייחסת לחרדה כאל סימפטום המתפתח כתוצאה מלחצים ומצבים בעבר, מצבים שההתמודדות איתם לא היתה מוצלחת, לחצים הוציאו את המערכת מאיזון. כישלון בהתמודדות נשאר כמצב "תקוע" המעורר חרדה, בכוח הטיפול ההומיאופתי להסיר את חסימה, לאזן ולפטור את המערכת מהחרדה.

מחקרים מהתקופה האחרונה מצביעים על קשר חיובי חזק בין פגיעה מינית לבין הסבירות לפתח הפרעת אכילה. מרכזי תמיכה לנשים שעברו התעללות מינית מעידים כי ישנן מספר תופעות שמקושרות עם ההתעללות המינית במיוחד התעללות ממושכת ובילדות כמו הפרעות אכילה , נטייה לקורבנות חוזרת, קשיים להתמיד במסגרות כולל זוגיות, נטייה לפגיעה עצמית, תופעות דיס אסוציאטיביות ואבחנה של טראומה מורכבת.

מאמר זה הוא חלק מעבודת מחקר של הפסיכולוג נדב הריס חבר צוות בנפשי, העוסק בקשר בין מגדר וסגנון ההתקשרות למאפייני בן הזוג האידיאלי, וכן מידת הדמיון לייצוגים של דמויות משמעותיות ותחושת הזכאות בקשרים רומנטיים בקרב מתבגרים.

במאמר " פסיכותרפיה של האדם במרכז " מתאר הפסיכולוג בועז שביט את גילויה של הפסיכולוגיה ההומניסטית, את חווית האדם במרכז, את יחסי המטפל - מטופל שבחוויה הטיפולית וכן את הדיאלוג עם תחושת הגוף.

במאמר זה מסביר הפסיכולוג נדב הריס, חבר צוות בנפשי על משמעות החרדה, סיבותיה ואופני הופעתה בחיינו וכן את דרכי ההתמודדות עימה.

רוב האנשים פונים לטיפול נפשי על רקע של קושי תפקודי, ומייחלים באמצעות הטיפול לחזור לתפקוד הקודם, או ללמוד כיצד להתחיל לתפקד בתחומים לקויים. התקווה הפועמת באותם אנשים היא 'להיות כמו כולם', לחזור לתפקד.

איך זה קורה שלפתע פתאום, ללא סיבה או הסבר ברורים דיים, מופיעה לה החרדה באמצע החיים? מדוע גם לכאלה שבמבט ראשון נראה שהכול אמור להיות אצלם בסדר, יום בהיר (או לילה אפל) אחד מגיעים התקפי חרדה? יש מקרים שבהם אפילו הסביבה מופתעת לחלוטין: הרי מדובר בגבר חזק, לא אחד שמראה ממש את רגשותיו ובטח שלא אחד שחושש מהחיים; מדובר באחד שהיה בצבא הכי קרבי, שמצליח בעסקים או בעבודה, שיש לו משפחה יציבה, יש חברים, יש ביטחון כלכלי, לעתים הוא אפילו מעורר קנאה – אז על מה ולמה?

הבה נדמיין סיטואציה בה מורה או יועצת מדווחת להורים של ילד על בעיות התנהגות וההשערה המתעוררת היא שלילד יש קושי עם גבולות. מושג זה מוזכר תדיר בהקשר של גידול וחינוך ילדים, אך כשם שטיפה אחת בים מעידה על כלל הים הרי שאזכור מושג זה בהקשר של ילד אחד עשוי לגלם סיפור רחב היקף. מאת : נדב הריס, פסיכולוג, חבר צוות בנפשי.

הידעת? 66% מהפעוטות בגיל שנה-שנה וחצי יגיבו בחיוב למפגש מחודש עם אימם, 20% לא יגיבו וכ-10%-15% יגיבו באופן שנע בתדירות גבוהה בין חיפוש קרבת האם לבין הפגנת מצוקה כאשר קרבה זו מושגת. נתונים יבשים אלה מגלמים סיפור מרתק אודות מערכות יחסים בין אנשים. על כך ועוד במאמר הבא....

הטרגדיה של הזוגיות (ושל החיפוש אחריה) היא שאנחנו כמהים לקבל את מה שאנחנו כל-כך צריכים דווקא מהאנשים שכל-כך קשה להם לתת בדיוק את זה… (וההיפך). מן הסתם אצל כל אחד ואחת הצרכים האלה מקבלים צורה ייחודית, סיפור מסוים ומרכב, ויש כאלה שנעשים דומיננטיים יותר מאחרים בתוך המארג של הנפש שלנו. מאת : בועז שביט.