מודעות לדבר מה פלילי המתרחש דרך האינטרנט דינה דין פלילי
על דינה של מודעות לדבר דין פלילי המתרחש באינטרנט ניתן ללמוד מת"פ 7987-07, תיק בו הנאשמים הואשמו בסיוע לעבירות מרובות לאחר שהנאשמת עסקה בהנהלת חשבונות בחברה בה התבצעו עבירות פליליות של מכירת כדורי ויאגרה וסיאליס מזוייפים והנאשם הואשם בהפצת הכדורים בעזרת אתרי אינטרנט שהקימו.
המשפט התחלק לשני חלקים: חלקו של הנאשם, ברוך זנדברג, וחלקה של הנאשמת, רונית כהן.
בנוגע לנאשם המחלוקת נוגעת לשאלת הוכחת קיומו של היסוד הנפשי, קרי: קיומה של מחשבה פלילית, המוגדרת בסעיף 20 לחוק העונשין, הנוגעת לידיעתו של הנאשם לכך שכדורי הויאגרה והסיאליס, שהופצו, באמצעות אתר האינטרנט, שהקים יחד עם נאשמים 1 ו-2, או, כטענתו, נרכש על ידו מהם, היו מזויפים, נמכרו ללא היתר מחברות התרופות, שלהן זכויות היוצרים על אותם כדורים, והופצו ללקוחות שלא על ידי רוקח מורשה וללא שאלה נדרשו להציג מרשם רופא, כמתחייב על פי החוק, על מנת לקבלם
הנאשם טוען, כי לא ידע, בשום שלב שהוא, כי יש פסול או פגם בפעולות הנעשות באמצעות אתר האינטרנט, וביתר פירוט, כי לא ידע שכדורי הויאגרה והסיאליס המסופקים דרך האתר הינם מזויפים וכן לא ידע שהם מסופקים ללקוחות ללא מרשם רופא, כנדרש בחוק.
לטענתו תפקידו התמצה בתיווך בין לקוחות, שפנו לאתר האינטרנט שהוא הקים בשם "Magicpills.net"וביצעו הזמנות לכדורים, לבין חברת "VLC", אשר סבר לתומו כי הינה חברת תרופות לגיטימית.
בית המשפט קבע כי בליל הגרסאות לא הותיר ספק כי הנאשם, ברוך זנדברג, קשר קשר עם נאשמים שכבר הורשעו, להפצת כדורי ויאגרה וסיאליס מזויפים באמצעות החברה ואתר האינטרנט שהקים לצורך כך וידע כי במעשיו הוא מבצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
בדיון על חלקה של הנאשמת ב"כ הנאשמת ביקש לזכותה מכל העבירות שיוחסו לה, חרף הודאתה במעשיה במסגרת חברת "EVR", בידיעה כי פעילותה של החברה, על ידי נאשמים שהורשעו, הייתה אסורה, זאת מאחר, שלטענתו, לא הוכח שהיה במעשיה כדי למלא אחר יסודות עבירת הסיוע, כפי שהן הוגדרו בסעיף 31 לחוק העונשין.
למעשה ב"כ הנאשמת ביקש להורות על ביטול כתב האישום מכוח טענת ההגנה מן הצדק, המנויה בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, מהטעם של אכיפה בררנית.
שאלת הדיון המרכזית הייתה האם ניתן לקבוע שבמעשיה, כמנהלת החשבונות של חברת "EVR", התקיימו היסודות, העובדתי והנפשי, של עבירת הסיוע לפעילות העבריינית של הנאשמים שהורשעו, כמיוחס לה בכתב האישום.
מכיוון שהנאשמת הדגישה, פעם אחר פעם, במהלך עדותה, כי לאחר כשנה של ניהול חשבונות חברת "EVR" ביקשה להפסיק את פעילותה בחברה ואף הפסיקה, משום חוסר הנחת שחשה מהידיעה שהיא עוסקת בעסק לא חוקי.
בית המשפט פסק כי לא הובאה כל ראייה, ממנה ניתן היה ללמוד על מודעותה של הנאשמת לכך שהכדורים שבהפצתם עסקו הנאשמים היו מזויפים.
לפיכך, החלטתי לזכותה מחמת הספק מהעבירות שלצורך ביצוען צריכה להיות מודעות לכך שהכדורים המופצים והעלון המצורף, הינם מזויפים והופצו ללא רשות בעלי הסימן הרשום.
מאידך, לאור מודעותה על האיסור שבמכירת והפצת הכדורים ללא מרשם רופא באמצעות האינטרנט, שלא על ידי רוקח או רשות מוסמכת, מניה וביה קמה גם מודעותה לסיכון שבמכירת הכדורים ללא מרשם ומשכך אני קובעת כי במעשיה ביצעה הנאשמת את העבירות האחרות אשר יוחסו לה בכתב האישום.
לא הובאה לפני בית המשפט כל ראייה שיהא בה לשכנע כי החלטת המאשימה להעמיד את הנאשמת לדין ולא להעמיד לצידה חשודים נוספים שנחקרו בפרשה התבססה על מניע זדוני או על שיקולים פסולים או למצער טעתה בשיקול דעתה או התרשלה בקבלת ההחלטה.
השופטת הדסה נאור הרשיעה את הנאשמים. ניתן ללמוד מכך כי בית המשפט רואה בחומרה מודעות לדבר דין פלילי המתרחש באינטרנט ודינה כדין פלילי.
לעוד מידע בנושא כתובתנו באינטרנט www.ranfrenkel.com
שאלות ותשובות
עורך דין – זה העתיד שלך! האינטרנט הוא המקום בו הכול קורה. לקוחות חדשים, קשרים מקצועיים ועוד. הצטרף לרשת ותראה איך הדברים פשוט קורים לך.
זוהי השאלה המרכזית העולה מהתביעה כנגד ב.מ.ב.י מערכות תוכנה בע"מ אשר עשתה שימוש במאגר נתונים של נכסי נדל"ן שיצרה חברה מתחרה.
ב7956-02-10 הוגשו שתי בקשות של שלוש עותרות מקרב העיתונות והתקשורת (מו"ל ועיתונאית של אתר החדשות המקוון YENT; וחברת החדשות בערוץ השני בטלויזיה) - להתיר להן לפרסם קלטות שחזור וחקירה במשטרה של הנאשמים בתיק זה, האחים סדמי, ולהורות למדינה להעביר לרשותן את אותן קלטות.
בית המשפט קבע לאחרונה בפסק דינו בבתא"מ 36000-11-09 כי אם לא הייתה בניה מספקת של אתר האינטרנט זוהי הפרת חוזה והחברה המזמינה לא תחויב לשלם את התשלום ע"פ החוזה.
פסיקה חדשה בדבר דואר "ספאם" שנשלח ללא אישור המכותב בה בית המשפט פסק לטובת התובע סכום של 19,000 ש"ח
ניתן ללמוד על מדיניות בית המשפט בנושא זה מת"ק 60253-10-10 פריטל נ' גלויבר תיירות בע"מ עותרת התובעת להשבת תשלום אשר שילמה באמצעות האינטרנט לחברת גוליבר תיירות בגין חופשה אשר לא מומשה על ידה.
ניתן ללמוד על מדיניות בית המשפט בנושא אחריותם של בתי ספר לשמירה על זכויות יוצרים מפסיקתו של בית משפט השלום בירושלים אשר פסק כנגד התובע, עו"ד ערן אביטל בת"א 8211-09 בתאריך 27.7.11, ודחה את הטענה בדבר הפרת זכויות יוצרים ע"י הנתבעים, בית החינוך תיכון גליל מערבי ובי"ס גוונים אשר השתמשו בתמונות אשר צילם התובע באתריהם.
ניתן ללמוד על זכות זו של העובד מבחינה משפטית מפסק הדין בס"ע 36421-06-11 שוסטר נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ ואח', בו המבקש, עובד לשעבר בחברה ביקש לאפשר לו גישה לכתובת המייל ששימשה אותו בתקופת עבודתו בחברה.
זוהי השאלה המרכזית העולה מהתביעה כנגד ב.מ.ב.י מערכות תוכנה בע"מ אשר עשתה שימוש במאגר נתונים של נכסי נדל"ן שיצרה חברה מתחרה.
מהפסיקה ניתן ללמוד כי מדיניות בית המשפט במקרים בהם הארכת כניסה לתוקף של צו ההריסה היא למטרת עשיית רווח היא שלא תינתן הארכה כנ"ל.
ב7956-02-10 הוגשו שתי בקשות של שלוש עותרות מקרב העיתונות והתקשורת (מו"ל ועיתונאית של אתר החדשות המקוון YENT; וחברת החדשות בערוץ השני בטלויזיה) - להתיר להן לפרסם קלטות שחזור וחקירה במשטרה של הנאשמים בתיק זה, האחים סדמי, ולהורות למדינה להעביר לרשותן את אותן קלטות.
ניתן ללמוד על מדיניות בית המשפט בנושא זה מחע"מ 4806-08 שעסק גם בכתב האישום שהוגש נגד הנאשמים בתיק עמ"ק 4806/08 בית משפט לעניינים מקומיים נתניה, ומייחס לנאשמים ביצוע עבודות בניה ושימוש הטעונים היתר, וזאת ללא היתר, או בסטייה מתנאי היתר ובניגוד לתוכניות החלות על המקרקעין.
הנתבעים ב ת"א 9143-11-08, חברת נייט סליפ סנטר, עשו הכלאה של חלק מסימן המסחר של המרכז הבריאותי (ד.ע.) בע"מ, " ד"ר גב", וחלק משם המותג " RELAXON" הבינלאומי אותו מייבאת ע.אליהו ובניו בע"מ רילקסון (ישראל) מערכות הריהוט הטובות ביותר בעולם בע"מ, ויצרו לשימושם סימן מסחר שהוא בגדר "סימן כלאים" - המותג " ד"ר רילקס".
בית המשפט קבע לאחרונה בפסק דינו בבתא"מ 36000-11-09 כי אם לא הייתה בניה מספקת של אתר האינטרנט זוהי הפרת חוזה והחברה המזמינה לא תחויב לשלם את התשלום ע"פ החוזה.
ניתן ללמוד על מדיניות בית המשפט מת"א 2822-07 , תיק בו תבעה חברה פרטית את עיריית נתניה בטענה כי רשלנותה של העירייה הביאה להפסדים של מליוני שקלים.
פסיקה חדשה בדבר דואר "ספאם" שנשלח ללא אישור המכותב בה בית המשפט פסק לטובת התובע סכום של 19,000 ש"ח

