מהי פסיכותרפיה חיובית ?

אנשים רבים מרגישים עצבות ודכדוך במהלך החיים, אבל בדרך כלל רגשות אלה חולפים להם במהרה. כאשר העצבות נמשכת לאורך זמן ונעשית לשגרת היום-יום, היא מובילה להפרעת דיכאון. הטיפול נגד דיכאון מבוסס על טיפול פרמקולוגי, על פסיכותרפיה ועל נזעי חשמל.

פסיכולוגיה חיובית היא ענף בפסיכולוגיה העוסק בחקר האושר והשגשוג האנושי. זוהי גישה חדשנית שהתפתחה בעשר השנים האחרונות, אשר שמה לה למטרה לפתח דרכים להגדלת האושר של בני האדם, תוך שימוש בעוצמות, חוזקות וכישורים של האדם ופיתוחם בהקשר האישי, הניהולי והארגוני. הפסיכולוגיה החיובית שואלת כלים מגישות הפסיכולוגיה ההומניסטית והיא מעניקה לאדם ארגז כלים עוצמתיים למימוש והגשמה עצמית. מטפל המשתמש בגישת הפסיכולוגיה החיובית, שואף לשפר את חייהם של אנשים, תוך זיהוי העוצמות, החוזקות והכישורים החיוביים הטמונים באדם.

פוביה היא פחד תמידי וחסר היגיון מאובייקט או ממצב שנחשב בדרך כלל בתור מצב שאינו מזיק. במאמר יפורטו הסימפטומים של פוביה, סוגים נפוצים של פוביות, הטיפול בפוביה, טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי.

כ-85% מן הנשים יחוו לאחר הלידה שינויים במצב הרוח. אצל מרבית מהנשים הללו, התופעות יחלפו אחרי כמה ימים. אבל 15%-10% מן הנשים האלה יפתחו הפרעת דיכאון שלאחר לידה. ישנם כמה גורמים שמעורבים בהיווצרות התופעה. דיכאון אחרי לידה עלול להופיע בעשרים וארבע השעות הראשונות שלאחר הלידה ועד חודשיים אחרי הלידה הטיפול בדיכאון שלאחר לידה משולב בפסיכותרפיה ובטיפול תרופתי.

מתי אימון מסוכן לציבור? סיפור מקרה של אימון "גבר בן 48 שהופנה על ידי פסיכיאטר" להדגמת ההבדל בין טיפול פסיכולוגי לאימון אישי. על תרפיה באימון וגבולות הידע, ואיך לא להזיק ...

המאמר סוקר את תופעת האימון, התפשטותו המהירה, והיחס המעורב שבה נתקלת תופעה זו בציבור הרחב ובעיקר באקדמיה. המחבר מציע תפיסה חדשנית לגבי תופעת האימון וגיבוש האימון כדיסציפלינה רב תחומית במדעי החברה.

המאמר מתאר את הוחוזקות והחולשות של תחום האימון האישי כיום ומציע גישה תהליכית מושתת ראיות, המבוססת על גישה הומניסטית-אקסיסטנציאלית ועל מחקר פסיכולוגי שעשויה לתרום להתפתחות האימון האישי כדיסציפלינה של מדעי החברה.

פרופסור קוטלר- על עתידה של מערכת בריאות הנפש בישראל פרופ' משה קוטלר, פסיכיאטר, מתריע על עתידה של מערכת בריאות הנפש בישראל, אם לא יתבצעו בה שינויים מידיים. דאגתו של פרופסור קוטלר לרווחת הפרט, נובעת מהבנתו כי התחנות לבריאות הנפש הנמצאות בידי הממשלה, לא מתפקדות כפי שאמורות לתפקד. פרופ' קוטלר המכהן כפרופסור באוניברסיטת תל אביב, וכן משנה לדיקן בפקולטה לרפואה באוניברסיטה, הוא גם יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש ומועצות נוספות. נסיונו העשיר והידע המקצועי הרב, מאפשרים לו לראות את תמונת המפה הפסיכיא

שלל עצות ותובנות בדרך להתגברות על חרדה חברתית. התובנה העיקרית היא פשוט לעשות, לא לתת לחיים לחמוק לכם בין הידיים - לעשות, למרות החרדה החברתית.

פרופסור קוטלר, יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש בישראל, הוא אחד מני רבים המבקשים לראות שינוי של ממש במערכת בריאות הנפש של ישראל. כמו קוטלר, חשים רבים כי אם לא יתבצע שינוי של ממש, ועכשיו, עתידה של כלל מערכת בריאות הנפש בישראל נתון בסכנה גדולה, לאור ההתנהלות במישור הנוכחי הכושלת של מרפאות הנפש הציבוריות, בסמכותה של הממשלה. את דעתו בנושא, מביע פרופסור קוטלר, בכל הזדמנות שרק ניתנת לו.

פרופ' משה קוטלר, פסיכיאטר, משנה לדיקן בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ויושב ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש, שותף לקולות המבקשים שינוי מיידי ויישום רפורמת בריאות הנפש בישראל, ויפה שעה אחת קודם. מה יהיה עם רפורמת בריאות הנפש?

כאשר אנחנו בוחרים לחקור את קשת הרגשות שלנו בעזרת עבודה עם כלי הדמיון המודרך וה- NLP אנחנו מאפשרים לרגשות, לכל אחד בנפרד, דימוי, צורה, צבע, שפה, מנעד, את הרווחים שהוא מעניק לנו, הכוונה החיובית שלו כלפינו. מהיכן הוא מגיע ומה משמעותו.

ילדים זה שמחה אך כשהם מתבגרים ומגיעים לגיל הנעורים קשיים ותסכולים רבים נוספים עלולים להיתווסף, מי הם נערים בסיכון, כיצד פסיכולוג יכול לסייע במקרים שכאלו, במאמר שלפניכם.

ההומיאופתיה הקלאסית מתייחסת לחרדה כאל סימפטום המתפתח כתוצאה מלחצים ומצבים בעבר, מצבים שההתמודדות איתם לא היתה מוצלחת, לחצים הוציאו את המערכת מאיזון. כישלון בהתמודדות נשאר כמצב "תקוע" המעורר חרדה, בכוח הטיפול ההומיאופתי להסיר את חסימה, לאזן ולפטור את המערכת מהחרדה.

מחקרים מהתקופה האחרונה מצביעים על קשר חיובי חזק בין פגיעה מינית לבין הסבירות לפתח הפרעת אכילה. מרכזי תמיכה לנשים שעברו התעללות מינית מעידים כי ישנן מספר תופעות שמקושרות עם ההתעללות המינית במיוחד התעללות ממושכת ובילדות כמו הפרעות אכילה , נטייה לקורבנות חוזרת, קשיים להתמיד במסגרות כולל זוגיות, נטייה לפגיעה עצמית, תופעות דיס אסוציאטיביות ואבחנה של טראומה מורכבת.