התנדבות בני נוער

פורסם: 01/05/2012 |תגובות: 0 | צפיות: 2,428 | Share

התנדבות בני נוער

התנדבות מוגדרת כפעילות של יחיד או קבוצת אנשים התופסים אותה כבעלת ערך, אין היא מכוונת באופן ישיר לרווח כספי ואינה נכפית  בידי אחרים או מחויבת על פי חוק (ואן טיל,1988). "התנדבות היא עבודה שאדם עושה, בלי לקבל תמורה, במסגרת ארגונים או אחרת, שעוזרת לאנשים שאינם בני משפחה או חברים" (גדרון, 1997: 196). פנר (2004) הגדיר ארבעה מאפיינים של התנדבות: הפעילות צריכה להיות מתוכננת ולא ספונטנית, על הפעילות להתבצע לאורך זמן, בין המתנדבים לבין המוטבים לא יהיה קשר ועל הפעילות להתבצע בתוך הקשר ארגוני. Brown, (2000) הגדירה את המתנדב ככל אחד העוסק בפעילות חברתית שאינה לצורך תגמול כלכלי, אשר עיקרה מונעת מתוך בחירה חופשית ורצון לתרום.

הקוד הבלתי פורמאלי כפי שגובש על ידי כהנא (2000) מציין מספר מרכיבים חשובים  להתייחסות ולהבנה של תרומת ההתנדבות להכלה של בני נוער בחברה.  המימד הראשון הוא וולונטריות, מחזקת את עמדת המיקוח של הנער מול המבוגרים ומעלה את הסיכוי לשילוב חברתי. המימד השני הוא המימד האינסטרומנטלי, סוג פעילות שמכוונת בעיקר להשיג תוצאות בעתיד, מגבירה את מידת ההשפעה על הנערים ומקדמת את היכולת לדחות סיפוקים מיידיים. מושג נוסף החשוב להבנת היכולת של התנדבות להיות גורם הכלה הינו מושג ההעצמה. ראשית השימוש במונח "העצמה" היה בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים , במסגרת עבודה עם קבוצות טעונות טיפוח. בתחילה ביטא המושג, תהליך פנימי, שעוזר לפתח עוצמה נפשית בקרב קבוצות חלשות. עם הזמן הסתפחו אליו הקשרים נוספים שאינם נוגעים בהכרח בחולשה וכיום הוא מבטא יכולת גוברת של בני אדם לשלוט באירועים בחייהם. (רייזר, 2007)

מאמר זה בוחן את הגורמים להתנדבות בני נוער בארגונים שונים. העבודה מתבססת על מחקר שהתקיים באחת מערי הצפון, מתוך רצון ללמוד על דפוסי ההתנדבות של בני נוער בעיר. נבחרו מספר גורמים לבחינה והם: קשר בין התנדבות בני נוער לבין שכונת מגוריהם, קשר בין התנדבות לבין מסגרת לימודים וקשר בין התנדבות למצב סוציו אקונומי. כמו כן נבדק האם קיים קשר בין המניע להתנדבות לבין ההתמדה ואת הקשר בין התנדבות בני נוער לבין דפוסי ההתנדבות של הוריהם, זאת מתוך ניסיון לבדוק האם דוגמא אישית של הורים או אחים שמתנדבים בעצמם משפיעה על הבחירה של הנער להתנדב. חשיבות המחקר היא בכך שהוא מחבר בין התנדבות בני נוער לבין הגורמים המשפיעים עליהם. חשיבותו של המחקר תהיה, אם יצליח למצוא קשר הפוך בין המשתנים, כלומר, האם בעקבות ממצאי המחקר יהיה אפשר לטעון כי התנדבות של בני נוער הינה גורם הכלה בחברה. עבודה זו מתבססת על נתוני המחקר ובוחנת תיאורטית את תהליכי ההכלה של מסגרות התנדבות על בני נוער.

אוכלוסיית המחקר בה בחרתי להתמקד היא בני נוער אשר מתנדבים בעיר במסגרת מועצת הנוער העירונית, במסגרת תנועות הנוער ובמסגרת נוער מגן דוד אדום (מד"א). כמו כן בדקתי את נושא ההתנדבות בקרב מסגרות לימוד שונות, במגמות עיוניות בבי"ס תיכון וביחידה לקידום נוער.

המניעים להתנדבות באשר היא, הם כוחות פנימיים ופסיכולוגיים, המניעים אנשים להתגבר על כל המכשולים ולהיות מעורבים בפעילות התנדבותית. חשוב להבין את המניעים להתנדבות, המתחלקים לשניים, מעשי ותיאורטי. עם המשך המגמה של צמצום השירותים הממשלתיים לנזקקים הצורך במתנדבים עולה, כך שמעשית חשוב ללמוד על הגורמים שמניעים אנשים להתנדב ולהתמיד בהתנדבות לאורך זמן. הבנת המניעים של המתנדב היא שלב ראשון ובסיסי בשימורו והתמדתו של המתנדב. זוהי הבנה מורכבת, שכן המניע להתנדבות אינו חד מימדי, אלא צירוף של מניעים שונים, נסיבות וערכים (חסקי לוונטל, 2007) המניע משתנה אם בשל מיצויו ואם בשל הבנה בצורך לשנותו הבא עם הזמן והניסיון של המתנדב. מחקרים מראים קשר חיובי בין מניעים אגואיסטיים לבין התמדה, במקרה בו הצליח הארגון לתת מענה לצרכים אלה. עם זאת כל מתנדב זקוק לתמריצים וכל מתנדב מקבל תגמול שונה מהפעילות שלו, ישנם מניעים פנימיים , של האדם עם עצמו וישנם מניעים חיצוניים של הסביבה. ישנם תגמולים בעלי ערך כספי, לא תשלום אלא צבירת ניסיון, התמקצעות, יוקרה ורזומה. ישנם תגמולים שגורמים לאדם לחוש טוב עם עצמו וישנם תגמולים חברתיים של אינטראקציה ומעמד החברה. במחקרים שנעשו בעמותת עלם נמצא כי התגמולים החשובים  ביותר (כ- 90%) הם הערכה וסיפוק (חסקי לוונטל, 2007). לאחרונה פרסמה המועצה הלאומית להתנדבות בישראל קוד אתיקה להפעלת מתנדבים בישראל והוא מהווה אבן דרך חשובה להפיכת הנושא לכדי פרופסיה. קוד האתיקה של המועצה נקרא אמנת התנדבות ונכתב בידי ועדה ציבורית. הקוד מגדיר מהי התנדבות מהן זכויות המתנדב, מהן חובותיו ומהן חובות הארגון כלפי המתנדב. כמו כן הולכת ומתגבשת תופעה של עיסוק בניהול מתנדבים כחלק ספציפי מתוך תחום הניהול במגזר השלישי. משנות השבעים רואים בו מקצוע ייחודי. בעשרים שנה האחרונות חלו שינויים חשובים בתחום ההתנדבות בישראל והם השפיעו רבות על התמקצעות הנושא. ראשית, השתנו היקפי ההתנדבות והנתונים הסוציו דמוגרפיים של המתנדבים, לא עוד התנדבות בגיל פרישה, אלא יותר התנדבות של כלל האוכלוסייה. יותר מזה חלק גדול של המתנדבים הם צעירים, משכילים ועובדים. שנית חלה התפתחות והתמקצעות של התחום, גופי הידע גדלו, מחקרים נעשו והמודעות עלתה (חסקי לוונטל, 2007).

מאז שנות ה-70 עם צמצום ההתערבות הממשלתית בשרותי הרווחה, גדל בהתמדה היקף הפעילות של המגזר השלישי בכלל ושל המתנדבים בפרט. בני נוער הם חלק מכלל ציבור המתנדבים בארץ ובעולם. התנדבות בני נוער תורמת רבות למוטבים ולחברה. במקרים רבים נוצר קשר יוצא דופן בין המתנדבים לבין המוטבים בעיקר עם גם הם בני נוער. קרבת הגיל בין המתנדב למוטב, תורמת ליצירת יחסי אמון ביניהם בשל השפה המשותפת. בשל כך לעיתים פעילותם של בני נוער משמשת כהתערבות משלימה לזו של בעלי המקצוע ולעיתים אף מגשרת על הפער בין המוטבים לבין אנשי המקצוע. בצד התרומה של ההתנדבות למוטבים, פעילות זו תורמת רבות גם למתנדבים עצמם, היא משמשת להם לא פעם "גשר" בין המשפחה לבין עולם העבודה. היא עוזרת למתנדב הצעיר במעבר מהתבגרות לבגרות ופותחת לו צוהר להכרת החברה. ממחקרים עולה כי פעילות ההתנדבות תורמת לגיבוש הזהות העצמית ומגבירה את תחושת האחריות האישית והחברתית שלו. כמו כן היא תורמת לתהליך החברות שלו ולמעורבות חברתית בחיים הבוגרים . להתנדבות בני נוער מאפיינים ייחודיים, בשל גילם הצעיר מרביתם חסרי ניסיון בטיפול בנזקקים ושנית תקופת ההתבגרות היא תקופה לחוצה בחיים ומאופיינת בדרישות רבות, השילוב בין דרישות רבות וחוסר ניסיון יכול לעורר בקרב בני נוער מתנדבים תחושה של קונפליקט תפקידי, בשל הצורך לעמוד בו זמנית בדרישות רבות וסותרות (קוליק, 2008).

בשנים האחרונות נעשו מספר ניסיונות לקשור בין נטיות אישיותיות כלליות לבין פעילות התנדבותית. בניסיון לאבחן אישיות פרו חברתית יש להתייחס לשני מרכיבים, ראשון הוא האמפתיה כלפי האחר – היבט המבטא מחשבות פרו חברתיות ורגשות כלפי האחר. השני הוא תחושת מסוגלות עצמית בסיוע לאחר, המבטאת תפיסה עצמית המבוססת על ניסיונות קודמים בביצוע התנהגות פרו חברתית עזרנית. שני היבטים אלה הוגדרו על ידי ממצאים אמפיריים ולא התבססו על קו תיאורטי מנחה. הניסיון מראה כי שני אפיוני אישיות אלה, בעיקר האמפתיה, מנבאת שביעות רצון מין ההתנדבות ומעודדת את הנערים לפנות לדרך זו (רייזר, 2008). התהליכים המלווים את בני הנוער במסגרות ההתנדבות, בארגונים השונים, גורמים לחיבור ישיר בין בני הנוער לבין הארגונים. הארגונים השונים הופכים להיות מעין בית שני לנערים המבולבלים, המלווים הבוגרים בארגונים אלה, הופכים להיות המדריכים של בני הנוער, בדומה לתנועות הנוער הוותיקות. תהליך זה, מבוגרים אלה, ביכולתם להיות החוליה המקשרת בין נוער בסיכון, נוער משכבות חלשות באוכלוסיה לבין החברה. כפי שאפשר לראות במאפיינים של תהליכי החברות כפי שבאים לידי ביטוי במסגרות ההתנדבות השונות.

בני נוער משכבות נמוכות, מאופיינים בדרך כלל בכך שיש להם מעט משאבים שמופנים לצורך מה שמוגדר הצלחה בחברה. בני נוער אלה נוטים להסתפח למסגרות לא פורמאליות בהן יש דגש על פעילות הפגתית במסגרות בהן קיים פיקוח מועט של מבוגרים. מקומות כאלה הם בדרך כלל מועדוני נוער שגובים כסף על שרותם כגון מועדוני ביליארד או באולינג. במקומות אלה מנצל הנער את מעט המשאבים שהיו לו ובסופו של דבר מוצא את עצמו במצב הפוך, שבו הוא יוצא עם עוד פחות משאבים משהיו לו מראש. במקביל, אצל בני נוער משכבות חלשות, קיים תהליך של תסכול גבוה מסוכנויות חברות כמו בית ספר, משפחה, גופים וארגונים לא פורמליים ממוסדים כגון תנועות נוער, אשר רק מחזק את הזיקה שלהם לסוכנויות חברות אלטרנטיביים. יש מקום וצורך לבנות מערכות לא פורמליות פחות ממוסדות בכדי שיהיו מעין סוכני חברות בין הנערים לבין הארגונים החברתיים השונים, יהוו גורם מחבר וימנעו במידה כל שהיא את התדרדרות הנוער למקומות סוטים. (כהנא, 2000)

מחקר שהתבצע בארצות הברית על ידי Raskoff and Sundeen (2001), בדק את הקשר בין התנדבות בני נוער בבית הספר לבין ההצלחה שלהם להשתלב בעתיד בחברה האזרחית. המאמר סוקר תהליך של ארבע שנים בעשרים ושבעה בתי ספר בלוס אנג'לס, בהם נעשה ניסיון לקיים תהליכי חברות דרך פעילות התנדבותית בקהילה. המחקר בדק את ההשפעות וההצלחות של התהליכים על בני נוער מאוכלוסיות שונות, אפרו אמריקנים, אסייתים ועוד, לעומת אמריקנים לבנים ממעמד בינוני ומעלה. בשלב ראשון נבדק התהליך שעברו הנערים באופן כללי, נמצא כי אצל הנערים שהתמידו בהתנדבות חל שינוי גדול בעמדותיהם כלפי החברה ובנוסף נמצא כי יש שיפור גדול בהתייחסות שלהם לעצמם ולסובבים אותם. כמו כן נבדקה התפתחות הזהות האישית של הנערים והשינוי האישי והחברתי שלהם ונמצא כי אצל מעל חמישים אחוז מהם חל שיפור רב. הבעיות החברתיות שלהם פחתו, הדימוי העצמי שלהם השתפר והציונים בבית הספר היו טובים יותר. כאשר בדקו את ההשתלבות שלהם בחברה, לאחר בית הספר מצאו כי חמישים ושישה אחוז השתלבו החברה והביעו שביעות רצון מההתנדבות. אצל המעמד הגבוהה נמצא כי רובם הצליחו לעשות שימוש טוב יותר בכלים שניתנו להם. למרות האחוז הקטן יותר של מתנדבים מהשכבות הנמוכות, מנהלי בתי הספר דיווחו כי חל שיפור גדול אצל מי שהתנדב, גם התנהגותי וגם לימודי. (2001 ,Raskoff and Sundeen)

בדיקה של ההשתלבות בחברה לאחר תום הלימודים הראתה כי חלק ניכר של המתנדבים הצליח להשתלב בתפקידי הדרכה וניהול, בארגונים שונים בקהילה, זאת הודות לכלים המיוחדים שרכשו במהלך ההתנדבות. הנתונים הנמוכים ביותר של השתלבות בחברה נצפו אצל הקבוצה האפרו אמריקנית, במחקר נמצא כי קיים קשר בין הנתונים הנמוכים לבין צבע עורם של חברי הקבוצה  וכן על תפיסה חברתית בעייתית של החברה את הקבוצה הזאת ואת התפיסה הבעייתית שלהם את עצמם. החלוקה בין בתי הספר לפי מוצא התלמידים וכן החלוקה של המתנדבים על פי מוצאם ומעמדם הכלכלי, מוכיחה כי למרות שהסיכוי של הלבנים להצליח גבוהה מראש, הסיכוי של השכבות החלשות להתקדם ולהשתלב בחברה, בעקבות ההתנדבות עלה באחוזים רבים יותר. בבדיקת עומק של הממצאים לגבי ההבדלים וההשפעות של ההתנדבות על חלקים שונים באוכלוסיה כגון שחורים ולבנים מעלה המחקר נקודה מעניינת, הוא טוען כי מהממצאים עולה כי כאשר נבדקו אותם קריטריונים בהם היה שוני בבתי ספר עירוניים, בבתי ספר דתיים בהם אין הפרדה גזעית כזו או אחרת, נמצא כי הנתונים היו שווים בין לבנים ושחורים, עוד נמצא כי יכולת ההכלה של שחורים, אסייתים וגזעים אחרים שהתנדבו במסגרת הכנסייה, הייתה שווה לאחוזי ההכלה הנורמטיביים בחברה הלבנה. המחקר טוען בפרק המסקנות כי בשביל להצליח לחולל שינוי משמעותי בקרב בני נוער מאוכלוסיות מודרות או מנותקות, יש צורך בשיתוף פעולה חיובי ומלא של מנהל בית הספר, וגורמי הקהילה. כמו כן ישנה חשיבות רבה למימד הזמן. התהליכים חייבים להתחולל לאורך זמן רב  בכדי שיבשילו ויישאו פרי, יש צורך שנער שהתנדב במסגרת כל שהיא, יגיע ליווי קהילתי לשלב בו הוא מצליח להיקלט בעבודה ויכול לראות את הקשר בין ההתנדבות בבית הספר לבין ההכלה בחברה. בשלב הבא הוא יגיע לבית הספר וישתף את הנערים הצעירים בנסיונו ומכאן מתחיל מעין מעגל קסמים. הצלחה מביאה עוד הענות ועוד סיפורי הצלחה שמביאים עוד מתנדבים.  (2001 ,Raskoff and Sundeen)

במחקר של Jones (2000), שנערך בקנדה בקרב בני נוער בגילאים 15-24, עולה כי כמות בני הנוער שפנו להתנדבות הוכפל בעשור האחרון, מ-18% ל-33%. בני הנוער בקנדה מהווים כ- 20% מסך המתנדבים במדינה. צעירים רבים דיווחו כי היה להם יותר קל להשתלב בעולם העבודה, בעקבות הידע והקשרים שצברו במהלך השנים בהן התנדבו במהלך הלימודים מטעם בית הספר. המאמר מעלה סיבות נוספות לעליה באחוז המתנדבים. סיבה אחת היא עליה בהיקף התלמידים הלומדים במסגרות חינוך עיוניות יום לימודים מלא. המחקר טוען כי בני נוער הלומדים במסגרות עיוניות יום לימודים מלא, מתנדבים יותר ממי שלומדים במסגרות חלקיות, או לא לומדים כלל. הסיבה השנייה לעליה במספר המתנדבים הייתה, עליה במספר התוכניות החינוכיות המעודדות התנדבות בבתי הספר. אם נשלב בין ממצאי המחקרים בארצות הברית ובקנדה, הרי שנקבל כי מצד אחד התנדבות הינה כלי להצלחה בחברה ומאפשרת, על פי שני המחקרים כרטיס כניסה חלק יותר לעולם העבודה, אך מצד שני בני נוער בהדרה- אם בשל מוצא, מעמד כלכלי או יכולת לימודים- נחשפים פחות לעולם ההתנדבות ומשתמשים בו פחות, למרות שהם זקוקים לו  יותר. כאשר נשאלו הנחקרים מדוע בחרו להתנדב, 90% ענו כי האמונה במטרה היא זו שמשכה אותם, 70% ענו כי באו להתנדב על מנת למצוא את נקודות החוזק שלהם ובכדי ללמוד להשתמש בכישוריהם לקראת עולם העבודה. בני נוער רבים ציינו כי התועלת הגדולה ביותר שלהם מההתנדבות הייתה שיפור במערכות היחסים הבין אישיים, תקשורת טובה יותר וכן עליה בביטחון העצמי. רבים מהנערים טענו כי התנדבו מתוך הידיעה הברורה מראש, שההתנדבות תשפר את היכולות שלהם ויעזור להם בעתיד בשוק העבודה.  (2000 ,Jones )

ממחקר שהתבצע על אודות מרכזי התנדבות "הפוך על הפוך" של עמותת עלם שהתפרסם ב- 2004 עלה כי רוב המתנדבים הגיעו מהשכבות החזקות, חילונים הלומדים בבתי ספר עיוניים ובמגמות לבגרות. המחקר בדק את ההבדלים בין מתנדבים "טהורים" לבין מי שמתנדב במסגרת "מחויבות אישית" ומצא כי יש הבדל גדול מאוד בין השניים. בכל המרכזים שנשאלו, ענו כי מי שמתנדב במחויבות אישית אינו משקיע ואינו תורם למרכז כמעט כלל, בעוד המתנדבים ה"טהורים" משקיעים יותר שעות, מחויבים יותר לפעילות, ומתנדבים לאורך זמן רב יותר. בפריפריה קיימת מגמת עליה של מתנדבים מקרב חבר העמים, מתנדבים אלה הם היחידים העונים על ההגדרה של בני נוער בסיכון, בהדרה והמניעים שלהם שונים משל שאר המתנדבים שמגיעים מהשכבות החזקות. המתנדבים מקרב העולים באים לרוב בכדי לקבל יעוץ ועזרה ונשארים אחר כך גם להתנדב. אצל קבוצה זו אפשר לראות מגמה של הכלה בחברה, הם מתחברים בעקבות ההתנדבות לנוער נורמטיבי, מתערים בחברה, משתפשפים בשפה העברית, אצל חלקם זו הזדמנות יחידה לדבר עברית. גם המחקר בארץ עולה כי הסיבות להתנדב הם, ההרגשה שאני תורם ומועיל, הקשרים החברתיים שנוצרים שם, והתחושה האישית הטובה שהם מקבלים במקום. (בן דוד, חסקי לונטל, יורק, רונאל, 2004)

מנהלי המרכזים דיווחו כי אפשר לראות את תהליכי ההעצמה של הנוער לאורך השנה, המיומנות החברתית עולה, הקשרים החברתיים מתעצמים והביטחון העצמי גובר, עם זאת בני הנוער גם נדרשים ללמידה של תחומי ידע שונים ומגוונים כך שגם יכולת הלמידה שלהם משתפרת. ההתנדבות כהתנהגות פרו חברתית, מהווה בעבור בני הנוער בהדרה, הזדמנות שונה לחלוטין מהתווית החברתית שלהם. ממצאי המחקר עולה כי השפעת הנוער המתנדב, הפועל באופנים לא פורמליים על המוטבים להתנדבות, כלומר מי שצורכים את השירותים, הייתה רבה וקירבה למרכזי ההתנדבות, בני נוער שבדרך כלל מדירים את עצמם ממקומות ממסדיים. הנוער המתנדב מהווה מעין חוליה מקשרת בין בני נוער בהדרה לבין הגוף הממוסד. השפעה זו מצביעה לדעת עורכי המחקר על דרך אפשרית להתמודד עם התנגדות נוער לצריכת שירותים ממסדיים ודרך חיבור בינם לבין עובדי המרכזים השונים. המפגש בין בני הנוער המתנדבים מהמגזרים השונים, סביב מערך התנדבות משותף חושף את בני הנוער לערכים של נתינה, אזרחות טובה ואכפתיות הדדית. בני הנוער המגיעים למרכזי ההתנדבות מדווחים כי לראשונה פגשו בהם את אופן הפעילות הלא פורמאלי, דווקא החיבור הלא פורמאלי, הלא מחייב ולא דורש , הביא לתוצאות הפוכות, הנערים הרגישו יותר מחויבים ויותר אחראיים. 92% מהנשאלים אמרו כי ימליצו לחבריהם להצטרף גם כן, לעומת 20% מקרב המתנדבים במחויבות אישית (בן דוד וחובריו, 2004). יש חשיבות רבה ליכולת לצמצם את הפערים בין הגופים והארגונים הבלתי פורמאליים המסודרים הפועלים בשטח, לבין הארגונים הבלתי פורמאליים המופעלים על ידי הנוער ואינם מפוקחים כלל. ארגונים אלה הם הארגונים אליהם מגיע רוב רובו של הנוער אותו אנו רוצים לראות בארגונים המסודרים והיכולת לחבר ביניהם, הוא המפתח להגעה אל הנערים שנשרו וחיבורם לתהליכים המאורגנים.

ארגוני נוער בלתי פורמאליים והגורמים החברתיים – סביבתיים                                                             מערכות חינוך לא פורמאליות הנוצרות על ידי נוער או למען נוער, הן תופעה מקובלת בכל החברות האנושיות. דפוס פעילות זה משמש במודע או שלא במודע, אחד הכלים החשובים שבאמצעותו מתורגלים הנערים, לקראת קבלת התחייבות ותפקידים של בוגרים. בנוסף לעיתים, מהווה המסגרת הלא פורמלית, כלי שבאמצעותו מפעילה החברה מנגנוני פיקוח והכוונה על חבריה הצעירים. המערכות האלה לובשות צורה ותוכן שונים בהתאם לצרכים ולמטרות של המבוגרים, חלקן מפוקחות יותר וחלקן מפוקחות פחות, בכל מקום וסוג פעילות מגיע סוג אחר של בני נוער. הנוער החזק יותר יגיע גם למערכות המפוקחות יותר כמו מועצת נוער ומרכזי הדרכה ואילו הנוער המודר יותר יגיע לרוב למרכזים הפחות מפוקחים, אשר בהם הוא יכול לעשות ככל שעולה על רוחו, במקומות אלה היכולת להשפיע קטנה כמובן, אבל עדיין יש ביכולתה של מסגרת העובדת נכון, להיות משפיעה ולהוביל בני נוער מצד אחד של קו הרצף לעבר צידו השני. (כהנא, 2000)

הספרות מעלה שתי גישות תיאורטיות מרכזיות להסבר ההסתגלות של האדם לסביבתו (ובכלל זה לפעילות ההתנדבותית). האחת, הגישה הפתולוגית להסתגלות, המתארת קשר לקוי בין אדם לסביבה, קשר המתבטא במצוקה נפשית, חרדה ודיכאון. השנייה, הגישה הפוזיטיבית להסתגלות, המתארת ניסיון אקטיבי של האדם להשפיע על סביבתו, תוך כדי גילום הכוחות הטמונים בו והגשמתו העצמית. בהתבסס על גישות אלה, ניתן לראות בשביעות רצון מההתנדבות, ביטוי להסתגלות חיובית לפעילות ההתנדבותית. שביעות רצון של המתנדב, או היכולת של ההתנדבות לשנות את הגישה אצל בני נוער, מתבססת על התיאוריה האומרת כי, שביעות רצון של בני אדם בהקשרים חברתיים שהם פועלים בהם, תלויה בעלויות ובתגמולים הטמונים בהקשרים חברתיים אלה. על פי גישה זו, כאשר התועלת הגלומה בהתנדבות רבה מהמחיר שהיא תובעת, שביעות הרצון מההתנדבות היא רבה. בהתבסס על מודל המערכות האקולוגיות להבנת הסתגלות האדם, מתרחשת ההתפתחות האנושית בתהליכים של אינטראקציה הדדית מורכבת והגדרתית בין הפרט לסביבתו. יחסי גומלין אלה מתוארים במודל האקולוגי בארבע מערכות: המיקרו (microsystem), המייצגת את הקשרים של האדם עם גורמים בסביבתו היום יומית. מערכת זו היא המשפיעה ביותר. מערכת המזו (mesosystem), שעיקרה תהליכים בין שני גורמי מיקרו המצויים בסביבת האדם. מערכת האקסו (exosystem), מתייחסת לגורמים שהאדם לא בא במגע איתם אבל השפעתם רבה. אחרונה היא מערכת המקרו (macrosystem), המבטאת את הערכים והנורמות של הסביבה המשפיעים על הסתגלות האדם. בחינה של ארבעת הגורמים של הגישה האקולוגית כלפי התנדבות, מראה כי כאשר נצליח להשפיע על גורמים אלה אצל הנערים, יש סיכוי רב שנצליח לשנות אצלם את הגישה ולתת לו כלים להכלה טובה יותר בחברה. שילוב בין הפעילות ההתנדבותית לבין המודל הבלתי פורמלי, מעלה את הסיכוי להצליח להשפיע על בני נוער בסיכון, יותר מכל כלי אחר. ממחקרים רבים בנושא, נמצא כי בנות מחזיקות בעמדות חיוביות יותר כלפי הנושא ומתנדבות באחוז גבוהה יותר. בישראל וכן בעולם המערבי כולו, תופסות נשים מקום משמעותי בקרב ציבור המתנדבים. נמצא כי נשים מאופיינות באמפתיה רבה יותר מגברים והן מייחסות חשיבות רבה לערך העזרה לזולת. נשים חשות אשמה כשאינן מגלות חמלה כלפי אדם הזקוק לעזרה, כמו כן נשים מאמינות כי צריך לדאוג לצרכי האחר ורואות בהתנדבות הרחבה של תפקידיהן המסורתיים כנשים וכאימהות. חיבור זה ביחד עם העובדה שעבודה בארגונים התנדבותיים נחשבת לפחות רווחית ופחות מקובלת גורמת לריבוי נשים בארגוני התנדבות. (קוליק,2007)

במחקר שנעשהבעיר צפונית, עולה כי:

  1. ישנו פער גדול בין ההבנה בחשיבות ההתנדבות לבין ההתנדבות בפועל.
  2. מעל ל50% מבני הנוער אמרו כי אינם נעזרים במרכזי ההתנדבות בעירם.

ההיגד                                                                                       

ממוצע                 

סטיית תקן

אני מתנדב במסגרת בית הספר

3.20

1.46

בכיתתי יש הרבה נערים/רות שמתנדבים

3.34

1.22

בית הספר שלי מעודד התנדבות

3.77

1.13

התנדבות פוגעת ברמת הציונים

1.98

0.92

אני מחויב להתנדב במסגרת מחויבות אישית

4.07

1.34

בלוח מספר 2 רואים שרוב הנערים ציינו כי מחויבים להתנדבות במסגרת בית הספר

(מחויבות אישית) בלוח 2 ציינו רוב הנערים כי מתנדבים פחות משנה, כלומר רק מה שמחויב בבית הספר. ישנו פער גדול מאוד בין הדיווח של הנערים, האומרים כי בית הספר מעודד

התנדבות ועמדתם האישית כלפי התנדבות גם כן חיובית ועם זאת הם אינם מתנדבים כלל.

לוח 3. המניעים להתנדבות ממוצעים וסטיות תקן (1=בכלל לא 5=במידה רבה מאוד)

ההיגד

ממוצע

סטיית תקן

כמה זמן אתה מתנדב

1.64

1.14

 אני נוהג לעבוד אחרי הלימודים

1.91

1.21

 אני מסייע להורי בעבודות הבית

3.31

1.16

 אני מסייע להורי בשמירה על אחי הקטנים

2.29

1.59

 אני משקיע את שעות הפנאי שלי בלימודים

2.54

1.03

 אני מתנדב כי זה חובה במסגרת מחויבות אישית

2.80

1.49

אני מתנדב כי הורי לוחצים עלי

1.11

0.43

אני מתנדב כי כל חברי מתנדבים

1.34

0.69

 אני מתנדב כי נקשרתי למקום

2.42

1.33

 אני מתנדב כי זה חשוב בעיני

3.50

1.36

אני מאמין שכל אחד צריך להתנדב

3.71

1.15

בלוח 3 ניתן לראות כי רוב הנערים מתנדבים פחות משנה, כאשר הסיבה להתנדבות היא כי זה חובה בבית הספר. אצל אלה שמתנדבים יותר משנה, כלומר לא מחויבות אישית, הסיבה להתנדבות היא קשר למקום ההתנדבות וחשיבות ערכית של הנושא, בעיניהם. אפשר לראות שרוב גדול של הנערים חושבים כי כל אחד צריך להתנדב, למרות זאת הם אינם עושים זאת בעצמם. לגבי זמן הפנאי להתנדבות, זמן זה מחולק בצורה דיכוטומית בין שכבות האוכלוסייה, בני הנוער מהעיר לא עובדים אחרי הלימודים ואינם עוזרים בעבודות הבית ובשמירה על אחיהם, לעומת בני הנוער מהשכונות החלשות, שרובם עובדים וגם עוזרים להוריהם בבית. כמו כן אפשר לראות בלוח זה כי כל בני הנוער ציינו כי להוריהם אין השפעה על החלטתם.   

לוח 4. יחס ההורים כלפי ההתנדבות של ילדיהם ודפוסי ההתנדבות של ההורים ממוצעים וסטיות תקן (1=בכלל לא, 5=במידה רבה מאוד)

ההיגד

ממוצע

סטיית תקן

 הורי יודעים שאני מתנדב

4.01

1.39

 הורי מעודדים אותי להתנדב

3.24

1.40

 אחד מהורי מתנדב

1.51

1.41

הורי חושבים שעדיף להתרכז בלימודים

3.46

1.14

 בביתי יש מישהו שמתנדב

1.62

1.09

 בביתי נוהגים לשוחח על התנדבות לעיתית קרובות

1.91

2.58

             

בלוח 4. רואים כי רוב ההורים יודעים כי בנם/ביתם מתנדבים ואף מעודדים זאת. עם זאת רוב הנערים ציינו כי הוריהם חושבים שעדיף להשקיע בלימודים. רוב הנערים ציינו כי אין בביתם מישהו שמתנדב ושלא נוהגים לדבר על הנושא. הפער נובע מכך שהממוצע הינו של כלל הנשאלים. בלוח הקודם (לוח 3) ראינו כי בני הנוער ציינו כי להוריהם אין השפעה על החלטתם להתנדב ובלוח זה (לוח 4) אפשר לראות כי ההורים לא מהווים דוגמא אישית בנושא.בשאלה האם מדברים בבית על התנדבות רובם ענו כי לא מדברים על הנושא בבית בכלל. הגד זה בולט בסטיית התקן שלו, כלומר גם בנושא זה החלוקה היא בין העיר לבין השכונות,  בבתים מהשכבות החלשות לא מדברים על הנושא כלל.

בדיקת השערות המחקר

השערה ראשונה טענה כי קיים קשר  בין התנדבות בני נוער לבין שכונת מגורים.

נמצא כי 90% מבין המתנדבים באופן קבוע באים מהשכונות החזקות  לעומת 10% בשכונות החלשות. (Chi2מובהק ברמה של 0.006)

תרשים 1. קשר בין התנדבות לבין הפניות להתנדבות בין העיר לשכונות (הבדלים מובהקים כאשר chi2 מובהק ברמה 0.05 התפלגויות באחוזים)

בתרשים 1. אפשר לראות קשר שלילי בין התנדבות לבין עיסוקים של בני נוער לאחר הלימודים. נראה בבירור כי בעוד המתנדבים הבאים מהעיר (השכונות החזקות) לרוב פנויים אחה"צ בעוד תושבי השכונות דיווחו על אחוזים גבוהים של עזרה בבית ועבודה. אפשר לשער מזה כי המתנדבים ברובם אינם טרודים מצרכי המחייה ויותר פנויים בערבים אם כי מעמדות הנערים בשכונות, למרות עיסוקיהם הרבים, לא מעידה על אי התנדבות מחוסר זמן.  ההשערה השנייה טענה כי קיים קשר בין התנדבות לבין מסגרת לימודים נמצא כי 95% מהמתנדבים באים ממסגרות עיוניות לעומת 5% ממסגרות מקצועיות. (Chi2מובהק ברמה של 0.012)         מהמחקר עלה כי יש התאמה מלאה בין התנדבות לבין מסגרת הלימודים, כ- 80% מהלומדים במסגרת עיונית באים מהשכונות החזקות. כ- 90% מהלומדים בקידום נוער באים מהשכונות החלשות . 90% מהמתנדבים לאורך זמן באים מהשכונות החזקות וממסגרות לימודים עיוניות. נמצא קשר בין שכונת מגורים לבין התנדבות וולונטרית, עמדות הורים ומסגרת לימודים.

תרשים 2. קשר בין שכונת מגורים, סוג בית ספר ויחס ההורים לבין התנדבות (התפלגות באחוזים)

בתרשים 2. אפשר לראות כי יש התאמה בין התנדבות בני נוער, מעורבות ההורים בעידוד הנערים להתנדב לבין השכונה ממנה הם באים. אפשר לראות איך מהשכונות החזקות וממסגרות לימודים עיוניות באים רוב המתנדבים ושבביתם גם מעודדים את הנושא ההתנדבות. לעומת השכונות, בהן יש מעט מאוד מתנדבים, ההורים פחות מעודדים התנדבות ובנוסף, הם גם לומדים במסגרות לימוד מקצועיות (טכנולוגי, קידום נוער). חשוב להדגיש בנוסף לכך, כי נערים הבאים מהשכונות , מתאפיינים גם במצב סוציו כלכלי נמוך.

ההשערה השלישית טענה כי קיים קשר בין המניע להתנדבות לבין ההתמדה. נמצא  ש- 85% ממי שאמר כי מתנדב מעל שנתיים, מתנדב מסיבות אלטרואיסטיות, אידיאולוגיות. לעומת 90% מאלה שמתנדבים פחות משנה, שאמרו כי מתנדבים כי זה חובה בבי"ס. (הקשר ברמת מובהקות של 0.000 chi.)

ההשערה החמישית הייתה כי קיים קשר חיובי בין התנדבות הורים לבין זו של ילדיהם. 100% מהנשאלים דיווחו כי הוריהם אינם מתנדבים עם זאת, בשאלה על עידוד להתנדבות מצד ההורים מצאתי קשר חיובי, 55% מתלמידי המגמות העיוניות אמרו כי הוריהם מעודדים אותם להתנדב לעומת 10% בקידום נוער (הקשר ברמת מובהקות של 0.007 chi).

אפשר לראות כי הסיבות להתנדבות הינן ערכיות, אמונה כי זה חשוב וכי כולם צריכים להתנדב. כמו כן, כי חלק גדול מההורים מעודדים התנדבות, ההתנדבות אינה מסיבות של חובה בבי"ס. המעניין ביותר הוא כי  רוב המתנדבים דיווחו כי בכיתתם אין הרבה שמתנדבים, דבר המצביע על סיבות אישיות ולא על סיבות של לחץ חברתי. אני בחרתי לא לבדוק את נושא הלחץ החברתי במחקר מתוך מחשבה שהוא מאוד משפיע על עמדות בני נוער בכלל בגיל הזה ועל הבחירה בדרך של התנדבות בפרט. במחקר גיליתי כי לחץ חברתי אינו גורם משפיע וכי מי שבוחר להתנדב עושה זאת מבחירה, למרות שבני כיתתו אינם מתנדבים. 

ממצאים נוספים שעולים במחקר הם כי גם המתנדבים הקבועים וגם אלה הזמניים דיווחו כי רוב חבריהם אינם מתנדבים ברמה שבין 70%-80%. כמו כן 75% מהנערים המתגוררים בעיר דיווחו כי אינם עובדים כלל, לעומת נערים המתגוררים בשכונות ש- 60% דיווחו כי הם עובדים אחר הצהריים. כך גם לגבי עזרה בבית. 80% מהנערים המתגוררים בשכונות דיווחו כי עוזרים בעבודות הבית ובשמירה על אחיהם הקטנים לעומת 15% מהנערים המתגוררים בעיר.

נמצא גם כי יש קשר חיובי בין מגדר לבין העמדות כלפי התנדבות כאשר בנות מתייחסות לחשיבות ההתנדבות פי שלוש מבנים וכן זהו גם מספרם בפועל בארגוני ההתנדבות. נתון זה דומה בעיקרו לנתונים המפורסמים במחקר של הביטוח הלאומי ועלם (2004).

במחקר עולות מספר מסקנות שאוששו. כמו במחקרים קודמים, גם במחקר זה נמצא כי רוב המתנדבים אכן באים מהשכונות החזקות וכן רובם באים ממסגרות עיוניות. כמו כן בבדיקה של רמה כלכלית מצאתי כי כאשר מתנדב בא משכונות חלשות הוא רשם כי מצבו הכלכלי מעל הממוצע.  בנושא המניע להתנדבות רוב המתנדבים  דיווחו כי באים מסיבות ערכיות וחברתיות ואף ציינו כי אינם באים כי זה חובה בבי"ס, או מלחץ ההורים או החברים.

סיכום ומסקנות

מטרת המחקר הייתה לבדוק את הקשר בין המניעים להתנדבות לבין מספר משתנים. שכונת מגורים, מסגרת לימודים, מצב כלכלי, דפוסי התנדבות ההורים והמניעים להתנדבות. מחקרים בנושא טוענים כי מרבית  מהמתנדבים משכילים. בבדיקת ההשערה לגבי מסגרת לימודים אכן היה קשר חיובי מובהק. גם מנתוני הביטוח הלאומי כפי שעולים בדוח (2004), רוב המתנדבים במרכזי עלם הינם בעלי השכלה גבוהה או תלמידי מגמות עיוניות. מהדוח השנתי של הביטוח הלאומי (2004) עולה גם כי רוב המתנדבים באים מהשכבות המבוססות באוכלוסיה. במחקר הנוכחי אכן רוב מוחלט של המתנדבים באים מהשכונות החזקות בעיר ואילו מהשכונות החלשות ישנם רק בודדים. במחקרים בנושא שנערכו בארצות הברית ובקנדה עולים נתונים דומים. לגבי המניעים להתנדבות, על פי מחקרה של חסקי לוונטל (2007), בדרך כלל אנשים מתמידים בהתנדבות כשהם חשים כי הם מרוויחים יותר מהמחיר שהם נדרשים לשלם. עם זאת היא טוענת כי מי שמתנדב, מצפה לתמורה כל שהיא. כמו כן עולה כי ישנו קשר חיובי בין ההתמדה למניעים אגואיסטיים. במחקר זה נמצא כי בני נוער המתנדבים, עושים זאת ממניעים ערכיים ומתוך תחושת שליחות. במחקר לא שאלתי לגבי התרומה של ההתנדבות למתנדבים, דבר שהיה רצוי לבדוק אצל הנערים המתנדבים.

המסקנות מהמחקר הן כי קיים קשר חיובי בין התנדבות לבין שכונת מגורים, מצב כלכלי ומסגרת לימודית. כלומר, בני נוער המתנדבים בארגונים השונים, באים משכבות מבוססות באוכלוסיה ולומדים במסגרות עיוניות. דבר זה מאושש גם על ידי מאמרים בנושא ובדו"ח  האחרון של הבטוח הלאומי ועלם. כמו כן עולה כי המניעים להתנדבות הינם ערכיים ומבטאים את עמדת המתנדבים. ההתמדה בהתנדבות היא גדולה כאשר הנער עושה אותה ממניעים ערכיים ולא מתוך חובה. המחקר גם הצביע בצורה ברורה על הקשר בין בני הנוער בכלל לבין הוריהם ביחס להתנדבות. במחקר עלה כי אחוז קטן מאוד של הורים מתנדב בעצמו, רובם אמנם יודעים כשהנער מתנדב אך היו מעוניינים כי יתרכז בלימודיו. מעט מאוד הורים מעודדים את ילדיהם להתנדב ורוב הנערים דיווחו כי בביתם לא מדברים על הנושא כמעט בכלל.

לא מפתיע שרוב השערות המחקר אוששו. בחברה שלנו חלה התדרדרות רבה בשנים האחרונות בכל נושא ערכי, כמעט. המצב הכלכלי מקשה על שכבות שלמות באוכלוסיה לראות אל מעבר לסולם הצרכים הבסיסי ושכבות גדולות מוצאות את עצמן בשולי החברה, בניהם לא מצליחים לצאת ממעגל ההדרה וזה מתבטא במסגרות הלימודים בהם נמצאים.נושא זה מתבטא חזק מאוד בחוסר היכולת שלהם לראות אל מעבר ל"כאן ועכשיו" ולראות נושא כמו התנדבות כדבר חשוב, גם לחברה ולקהילה וגם לעצמם, לחיזוקם האישי ולתפיסת המציאות שלהם. על פי ההגדרה של הדרה, כפי שהזכרתי ברקע התיאורטי, עולה כי אחד הדברים המשפיעים על הדרה חברתית הוא היכולת להיעזר בשירותים קהילתיים ובארגונים התנדבותיים. בני נוער אשר באים ממשפחות חלשות, סובלים מהדרה חברתית, ומתקשים להיעזר בשירותים הקיימים. באותה צורה הם אינם מצליחים להגיע לארגוני המתנדבים השונים, למרות שאם היו מצטרפים אליהם, בודאי היו נתרמים מכך. הנערים אשר סובלים מהדרה חברתית, בעצם סובלים ממגוון רחב מאוד של ההדרה, בלימודים, במציאת עבודה, במיצוי היכולת ובפתרון של המצוקות הרגשיות. כאשר אנחנו פוגשים את הנערים בבית הספר, אנו פוגשים אותם כבר באמצע תהליך ההדרה, לכן קשה לגייס אותם לפעילות התנדבותית או אפילו לגופים התנדבותיים בהם הם יקבלו עזרה בלימודים או בהכנה לצבא. אותם בני נוער לא מסוגלים להתחבר ולפעול במסגרת נורמטיבית, הם ירגישו בה שונים וחריגים ולכן יעדיפו להצטרף מראש, לארגוני שוליים חברתיים.  

בני נוער הבאים משולי החברה, סובלים מהדרה. השאלה הנשאלת היא האם התנדבות יכולה לתת מענה לבעיה. האם התנדבות בארגון כל שהוא יכולה להוות גורם הכלה. מהרקע התיאורטי  שנסקר כאן עולה כי התנדבות בני נוער בארגונים השונים בהחלט יכולה להיות גורם הכלה בחברה. מהנתונים שהבאתי כאן עולה כי במקומות מסויימים בארך ובחוץ לארץ, משתמשים בארגוני התנדבות שונים בכדי לעזור לבני נוער להתחבר לחברה ולהצליח לצמצם את הפער הגדול ביניהם לבין מנגנוני הממסד.

מהמחקר עולה כי בית הספר אינו משפיע על המניעים של הנערים להתנדבות, זאת למרות שרוב בני הנוער בכל המסגרות דיווחו כי בית הספר שלהם מעודד התנדבות. מצד אחד בית הספר מעודד התנדבות ומצד שני אחוז המתנדבים הוא קטן מאוד.

עוד עלה מהמחקר כי אמנם רוב בני כיתה י' פעילים במסגרת מחויבות אישית אשר הם חייבים לעשות אך הדבר אינו משפיע על עמדותיהם כלפי התנדבות, אלא הפעילות נתפסת כחובה שצריך לעשות, הנערים אינם מבחינים בין התנדבות לבין המחויבות האישית וחלקם מתחמק ממנה או מבצע אותה בצורה חלקית רק כדי לצאת ידי חובה. מבדיקה של הנושא מצאתי כי רוב בני הנוער לא ימשיכו להתנדב לאחר סיום החובה, המשאבים שבית הספר משקיע בנושא הם עצומים ואין בחירה במקומות לפעילות במחויבות אישית על פי רמת חשיבות או תרומה איזו שהיא, הן לקהילה והן לנער עצמו. מהמחקר עלה שדווקא במסגרת קידום נוער שם אין חובה של מחויבות אישית יש יותר הבנה של מה זה התנדבות אמיתית כי ביה"ס מקיים מבצעי התנדבות לאורך כל השנה ומצליח לרתום את הנערים להתנדב מרצונם החופשי ולא מתוך חובה. כמעט כל הנערים מכל המסגרות דיווחו כי התנדבות זה דבר חשוב, גם אלה שאינם מתנדבים כלל, חלקם הגדול ציין שלדעתו כל אחד צריך להתנדב זאת למרות שהוא אינו מתנדב.

רצוי היה לבחון מחדש את נושא המחויבות האישית ולמצוא אלטרנטיבות שינסו להיות יותר מכוונות לעידוד הנער לחשיבה חיובית בנושא ההתנדבות, יגרמו לו לחשוב על הנושא, לגבש עמדה משלו ולבסוף אולי גם לבחור בכך. במחקר עולה מאוד בברור כי ההורים, אשר משפיעים על הילדים הכי הרבה, אינם מעודדים אותם להתנדב, אינם מראים דוגמא אישית בעצמם ולרוב בצורה מובהקת כלל אינם מדברים על הנושא. הדבר היחיד שהיה ברור לכל הנערים היה שההורים מעדיפים שיתרכזו בלימודים. הייתי מציע לבית הספר לנסות לרתום את ההורים לנושא ולקיים מבצע או שניים קהילתיים של הנערים וההורים יחד. עידוד מצד ביה"ס לשיח בין הילד להורה על הנושא כבר יכול גם להפתיע את הנערים וגם להשפיע לטובה על עמדותיהם.

בהמשך למחקר שביצעתי, הייתי בודק עוד מספר דברים במחקר המשך. ראשית הייתי רוצה לבדוק האם לאחר מספר פעילויות בעלות תוכן וערך בנושא ההתנדבות, שיועברו על ידי אנשים שהתלמידים מעריכים ושחשוב להם הנושא, היה חל שינוי בעמדות התלמיד והאם כאשר אותו אדם היה מציע לנערים לבוא להתנדב איתו, האם הם היו מוכנים ?. דבר שני הייתי בודק מהם לדעתם הדברים שכן חשוב להם לעשות? מהי עמדתם בנושאים חברתיים שונים? ומה היה גורם להם כן לרצות להיות יותר מעורבים?. נושא נוסף למחקר המשך, הוא העמדות ודעות של ציבור הנערים המתנדבים כלפי חבריהם וכלפי הנושא בכלל. היה מעניין לבדוק איתם מה הם חושבים ומה לדעתם צריך לעשות בכדי שחבריהם יתנדבו?. הייתי רוצה לבנות שאלון מיוחד לנערים שמתנדבים ופעילים באופן קבוע ואחר כך לתת להם את המסקנות מהמחקר ושהם ינתחו את הסיבות וינסו להציע דרכי פעולה להתמודדות עם הנושא. מחקר נוסף שיכול להיות מעניין הוא לבדוק את הקשר בין התנדבות לבין שינויים שחלים אצל הנערים במהלך ההתנדבות. למשל האם התנהגותם בבית הספר השתפרה? האם רמת הציונים עלתה? האם עמדתם ביחס לחברה השתפרה בעקבות ההתנדבות.

מקורות:

אלוני נמרוד. (1998) להיות אדם, דרכים בחינוך ההומניסטי, הוצאת הקיבוץ המאוחד. 205.

בן דוד בועז, חסקי לוונטל דבי, יורק אהרון ורונאל נתי. (2004) – דו"ח מסכם – ההתנדבות עובדת. המרכז הבינתחומי לחקר מדיניות וטיפול בילדים ונוער- אונ' תל אביב. טבת תשס"ה

ואן טיל. (1988). מיפוי המגזר השלישי: להתנדבות לשינוי הכלכלה החברתית. קרן מרכז. 78-79

חסקי לוונטל דבי. (2007). ניהול מתנדבים כפרופסיה מתגבשת בארגוני שרות. ביטחון סוציאלי. אלול תזס"ז 121-144

כהנא ראובן. (2000). "עיונים בחינוך הפנימייתי". קהילות של נוער. עורך יצחק קשתי רמות – אוניברסיטת תל אביב. תש"ס. 140-155

נחמיאס דוד, נחמיאס חוה. (1992). שיטות מחקר במדעי החברה. עם עובד. תשנ"ב

קוליק ליאת. (2007). שביעות רצון ושחיקה נפשית בקרב מתנדבים – גישה אקולוגית. סוגיות חברתיות בישראל. כתב עת לנושאי חברה. 45-75

קוליק ליאת. (2008). הקשר בין משתנים אישיים ומשתני הקשר של בני נוער מתנדבים ובין תגובותיהם להתנדבות. מגמות. רבעון למדעי ההתנהגות. 576-605

רייזר אביבה. (2007). שביעות רצון בהתנדבות. מגמות. רבעון למדעי ההתנהגות. 76-87

Brown Eleanor. the scope of volunteer activity and public service. Duke University. (2000) 18-22

Jones frank. Youth volunteering on the rise. Perspectives. Spring 2000. 36-42                   

Raskoff sally and Sundeen richard. Nonprofit and voluntary sector quarterly. University of southernCalifornia. (2001) 720-744

שאלות ותשובות

שאל שאלה
200 תווים שנותרו
דרג את המאמר הזה
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 0 קול(ות)
    פידבק
    הדפס
    פרסם מחדש
    מקור המאמר: http://www.reader.co.il/article/117027/התנדבות-בני-נוער

    השאר תגובה למאמר זה

    דוד דרומר

    תו"מ – הנו מסגרת חינוכית על יסודית, ללימודים תורניים כלליים ומדעיים. המבקר במקום יתרשם מכפר נוער מטופח, הטובל במדשאות ובגינות נוי. היופי החיצוני מעיד על היופי הפנימי. 250 נערים בגילאים 14-18 מתחנכים במקום בכיתות ט'-יב'.

    על ידי: דוד דרומרl חינוך ולימודים> חינוך ולימודים - כלליl 08/03/2009 lצפיות: 22,180

    כאשר אנחנו שולחים את הילדים שלנו לבית הספר אנחנו רוצים שהם ייהנו מהלימודים וילמדו דברים משמעותיים. לא כל למידה מתבצעת דרך ספרים או שיעורים בכיתה. אם אנחנו רוצים שהילדים שלנו ילמדו למידה משמעותית אנחנו יכולים לארגן להם הרצאות מעניינות.

    על ידי: נדבl חינוך ולימודים> חינוך ולימודים - כלליl 02/09/2014 lצפיות: 14
    ורד עצמון

    מצויינות? לא מה שחשבתם... מהי מצויינות? מי התלמידים ש"זוכים" להכלל בקטגוריה זו? ומה הסיכוי של הילד שלכם לקבל תעודת מצויינות? האם ילדים עם קשיי למידה שונים יצליחו אי פעם לזכות בתעודת מצויינות? ומהן ההשלכות של תפיסת המצויינות המסורתית בבית הספר על חיינו וחיי ילדינו? מה מרוויח בית ספר שבחר לתת לתלמידיו את הזכות למצויינות?

    על ידי: ורד עצמוןl חינוך ולימודים> חינוך ולימודים - כלליl 01/09/2014 lצפיות: 23

    לימוד אנגלית חינם - האינטרנט היא המדיה האידיאלית אם להיות מציאותיים בואו נתחיל בהנחת היסוד כי לאף אחד אין פטנט על לימוד אנגלית ואין שיטה שעדיפה על האחרת. מוסכם כי הדרך הטובה ביותר ללמוד אנגלית היא להתחיל לשנן ולזכור כמה שיותר מילים באנגלית וליישם אותן במשפטים שונים, בין אם אלו משפטים שאנו משתמשים בהם בחיי היומיום שלנו, או באם אלו משפטים יותר מורכבים שאנו משתמשים בהם על מנת לנהל שיחה אינטליגנטית ושכלתנית עם אנשים משכילים אחרים המגיעים מהאקדמיה, עולם העסקים וכדומה.

    על ידי: פרופסור פזl חינוך ולימודים> חינוך ולימודים - כלליl 17/08/2014 lצפיות: 28

    גני ילדים בנהריה הם אחת הסיבות בגללן הרבה משפחות עם ילדים בוחרות לעזוב אזורים מרכזיים ולעבור לגור בנהריה. אם אתם עומדים לעבור לשם, הנה כמה טיפים לבחירת גן הילדים המתאים.

    על ידי: מיכלl חינוך ולימודים> חינוך ולימודים - כלליl 17/08/2014

    רגע לפני שאתם משתלבים בשוק העבודה הקדחתני של ימינו, במה הכי כדאי להשקיע – תואר ראשון או תעודת מקצוע? הנה כמה טיפים שיעשו לכם סדר בעניינים.

    על ידי: artmasterl חינוך ולימודים> חינוך ולימודים - כלליl 31/07/2014 lצפיות: 25

    המורים ללא ספק נמצאים בחזית ההדרכה של מערכת החינוך והם, לצד ההורים, שותפים בחינוך הילדים. במהלך שתיים עשרה שנות הלימוד על המורים ללמד ולחנך את הילדים. לצד לימודי חשבון,

    על ידי: centrifogol חינוך ולימודים> חינוך ולימודים - כלליl 19/07/2014

    ילדים אוהבים לעשות כיף ומוצאים הרבה הנאה בפעילויות מחשב שונות. כהורה, אני רוצה שחלק מהזמן שהם מבלים במחשב ינותב גם לתחום מפתח ויצירתי, תחום שהופך לרלוונטי יותר ויותר ככל שעולם הטכנולוגיה נכנס לכל פרט בחיינו – תחום התוכנה. במאמר זה נסקור 4 כללים להצלחה בלימוד תוכנה לילדים.

    על ידי: גלעד שמירl חינוך ולימודים> חינוך ולימודים - כלליl 11/07/2014 lצפיות: 31

    היתרונות של רכישה מרוכזת של ספרי לימוד בשנים האחרונות אנו עדים לשיטת רכישה חדשה, שיטה אשר תופסת את כל העולם בעיקר בגלל שהיא מוזילה עלויות באופן משמעותי. שיטה זו נקראת "קבוצת רכישה" וניתן לראות שבכל תחום ותחום היא כבר קיימת, החל בקבוצות רכישה של נדל"ן וכלה בקבוצות רכישה ובקופונים לקבוצות של מסעדות. גם על תחום הלימודים השיטה לא פסחה וכיום ישנן קבוצות שמטרתן היא רכישה מרוכזת של ספרי לימוד. ההבנה שכוח צרכני מאוגד יכול לעשות פלאים במשא ומתן ובהורדת מחירים עשתה את שלה.

    על ידי: shlomyl חינוך ולימודים> חינוך ולימודים - כלליl 02/07/2014 lצפיות: 23
    יובל גת

    ההורה של היום פועל העידן תרבותי פוסט מודרני אשר מאופיין על ידי סטירות ובלבול. בעידן זה הסדר החברתי המאורגן אינו ברור, קיים חוסר באוריינטציה ברורה וההורה נדרש לעצב את תפיסת עולמו החינוכית בסביבה שאין בה אמירות ברורות ואין בה מסרים ברורים.

    על ידי: יובל גתl חינוך ולימודים> חינוך ולימודים - כלליl 01/05/2012 lצפיות: 389
    יובל גת

    מה זאת אלימות? אלימות היא אמצעי. כשאנו נתקלים באלימות, אנחנו לא צריכים לפרש אותה ולשפוט אותה, כאן ועכשיו, אלא ללכת אחורה ולהבין ממה היא נובעת, להבין שמי שנוהג באלימות יש לזה סיבה שנובעת מאיפה שהוא בעברו, שכך הוא למד וכך הוא יודע לפעול

    על ידי: יובל גתl חינוך ולימודים> חינוך ולימודים - כלליl 22/04/2012 lצפיות: 129
    קרדיט המחבר
    קטגוריות מאמרים
    Quantcast