אני תמיד נשאר אני

22/01/2013 • על ידי • 180 צפיות

‏יום שלישי 07 פברואר 2012

התפתחות אישית

אני תמיד נשאר אני

כשאנחנו באים מתוך האי-ידיעה, מתוך מקום של חקירה ופליאה, אנחנו הופכים אחד עם החיים ומאפשרים להם לחיות אותנו. אחד הדברים הנפלאים שקורים בתהליך הזה, הוא שאנחנו מקבלים גישה ל"תוכנית הלימוד" העשירה ביותר של החיים. במילים אחרות, אנחנו לומדים וצומחים בטירוף. במצב הזה, השראה מציפה אותנו מכל מקום וכמעט בכל רגע...לפעמים זה מגיע מהמקומות הכי לא צפויים שיש. זה מה שקרה לי לפני כשבוע בערך כשהאחיינית המקסימה של ארוסתי ביקשה מסבתא שלה להשמיע עוד פעם ועוד פעם...ועוד פעם את השיר "אני תמיד נשאר אני" של עוזי חיטמן ז"ל מפרפר נחמד. לראשונה, המילים של השיר הזה חלחלו אל מקום עמוק יותר בי. 

פתאום שמתי לב שהטקסט הפשוט של השיר הזה יכול לקבל מימד רוחני גבוה מאוד. פתאום זה היה נשמע כמו דברים שמוכרים לי מהזן וממקורות חוכמה נוספים. למי שלא זוכר, זה מתחיל ככה: "לפעמים אני עצוב ולפעמים שמח, לפעמים אני זוכר ולפעמים שוכח, לפעמים אני שבע ולפעמים רעב, לפעמים אני כועס ולפעמים אוהב...אבל אני תמיד נשאר אני, תמיד נשאר אני, תמיד נשאר אני..." כמה נכון וכמה חכם. השיר בעצם אומר שגם העצב, גם השמחה, גם הזיכרון, גם השכחה, גם השובע וגם הרעב, גם הכעס וגם האהבה- כל אלה ועוד תיאורים רבים נוספים שיש בשיר, הם לא אני! 

השיר מסיר מעלינו את כל הדברים שאנחנו נוטים להזדהות איתם. מה שנשאר קבוע זה "האני" וגם זה שנוי במחלוקת. זה תלוי למה אנחנו מתכוונים במילה אני, כי היא יכולה לתפוס כל מיני משמעויות. אם אנחנו מתכוונים לתמצית שלנו, למהות, לאמת המזוקקת ולא לעצמי המזויף שהוא תוצר של המוח, אז כן, אפשר בהחלט להבין את העובדה שהדבר היחיד שנשאר קבוע זה "האני" הזה- החיים שאנחנו. המודעות החופשייה חסרת הזמן והמשוחררת מצורה שהיא נצחית. כל דבר אחר חוץ מזה נתון לחוק השינוי שאומר שהכל ארעי. גם לאמת החכמה ש"הכל משתנה" (אניצ'ה - Anicca), השיר מכוון כשהוא מתאר כל מיני צורות שאנחנו (מודעות) חווים, כל מיני דברים שמשתנים. פעם אנחנו שמחים, פעם כועסים, פעם אוהבים, פעם עצובים, זה כל הזמן משתנה.

כלומר, אני זה לא המחשבות שלי, אני זה לא הרגשות שלי, אני זה לא התחושות שלי, אני זה לא החווית שלי. אז מה אני? זו לגמרי שאלה רוחנית בסיסית שאני ממליץ לכל אחד להישאר איתה בדממה. האמת היא שבאותו יום שהאזנתי לשיר הזה, הייתי במצב רוח מעט ירוד. החיים מיהרו להזכיר לי שמצב הרוח הזה הוא לא אני, שהוא עוד דבר שמיד הולך להשתנות, כמו כל דבר בעולם הזה. 

כדי לעשות זאת, הם השתמשו באמצעי הזמין והיעיל ביותר שעמד לרשותם באותו רגע- במקרה זה בקטע יוטיוב של פרפר נחמד. אני תמיד נשאר אני! לא הגוף, לא העצמי, לא הפנים, לא הגובה או המשקל, לא התפקיד, לא מצב החשבון בעובר ושב, לא השם, לא הצורה, לא האגו, אלא החיים שאנחנו, הדבר הזה שחי דרכנו ונושם אותנו 24 שעות ביממה, ההכרה חסרת הצורה הזו היא האני שתמיד נשאר אני. אני אוהב את המטאפורה של האגם שעל פני המים יכול להיות לעתים סוער, לעתים שקט, לעתים מלוכלך, לעתים נקי, אבל בקרקעית יש שלווה, יש עומק, יש שלום פנימי שלא משתנה. ככה אנחנו, אם האני מתבונן על מה שחולף על פני המים שלו: כעס, שמחה, עצב, רעב, כאב וכו'. 

אם האני מתבונן בדברים האלה ומודע להם, זה אומר שהוא לא מזדהה איתם ולכן לא סובל. הצעד הבא זה להיות מודע למודעות שמודעת לכל הדברים שבאים וחולפים. בינתיים...כיף לדעת שאני תמיד נשאר אני, אז תודה רבה לכרמל בת השנה וחצי על ההשראה ותודה שהיא ביקשה שישמיעו לה את השיר עוד פעם ועוד פעם, עד שאני אקלוט שיש כאן מסר בשבילי... מקווה שגם לכם זה נותן השראה...אשמח לקבל תגובות.

באהבה והערכה, יואב זילכה

אודות כותב המאמר

יואב זילכה

יואב זילכה הוא מייסד Mentor Me ומדריך אנשים לצמיחה רוחנית כבסיס להצלחה בחיים ובעסקים ולחיים עשירים בכל המובנים. אהבתם את המאמר? שתפו את...