חינוך חובה על סף תהום
בתוכנית ת.ד. 101 ברדיו ירושלים בתוכנית ששודרה בתאריך 11.06.2008
התארחו באולפן בוגרי מכון מנדל למנהיגות .
רוני הרניק מנהל ביה"ס המקיף העירוני ע"ש סליגסברג בירושלים
עמנואל זילברמן – גולדברג מנהל חט"ב מקיף גילה ירושלים
ד"ר אבי גולן מנהל בית ספר "הרצוג" בית הספר התיכון האזורי למדעים,לאמנויות ולהומניסטיקה.
מנדי רבינוביץ – מנהל בית ספר תיכון ומכללה הדסה – נעורים.
כיצד ניתן להעצים את המורים בבתי ספר ואת הצוות החינוכי כולו?
ב1991 פרסמו החוקרים האנגליים דוויד האנגליים ו דוויד הופקינס ספר הנקרא "בית ספר
המועצם" בספר זה הציגו את הרעיון של תוכניות בית ספריות התפתחותיות.
1 – שאיפה למצוינות – מגוון עוגנים דיסציפלינאריים לביטוי מצוינות של כל תלמיד והעצמתו בשאר התחומים הכוללים מגוון פעילויות אקס קוריקלריות בלתי פורמליות.
2 – צוות הוראה מיומן ואיכותי,העצמת מורים
חדשנות – בבתי ספר מסוימים מתבטאת בתוכנית הלימודים,בשיטת ההוראה,בארגון הסביבה הלימודית וביישום רעיונות חדשים.
3- בית ספר עצמאי – בפיתוח גישות ניהוליות - פדגוגיות,בהגדרת הליבה שלו,בבחירת צוות המורים וכן בהיבט של הניהול הכספי.
המקרה הירושלמי – התייחסות בהרחבה למצבה של מערכת החינוך בירושלים בכלל ולמצבם של בתי הספר הממלכתיים בפרט (מתוך מאמרם של גרניט אלמוג – ברקת
ופרופ' דן ענבר "של מי אתה ילד?") שעתיד להתפרסם בספר מאמרים של פרופ' אורית איכילוב.
בפועל מצבנו עגום- תקציבים אין! חוסר במורים איכותיים ומוכשרים.
התמודדות עגומה בגלל הכתבות והוראות של משרד החינוך (ולא באשמת שרת החינוך)
שר בא ושר הולך והתמודדות היא מול קובץ של מקבלי החלטות אטומים שהגיע הזמן להחליפם.
מנהלי בתי הספר התיכוניים עסוקים בציוני הבגרות ובסטטיסטיקה במקום להתמקד בשאיפה למצוינות ולחינוך.
מערכת החינוך בדרך לתהום פרט לבתי ספר הייחודיים והעל אזוריים המאפשרים לתלמידיהם,באמצעות כספי ההורים,שירותי חינוך ברמה גבוהה מזו שבבתי הספר האזוריים.
דר' אבי גולן התייחס למידת העצמאות של בתי ספר ולתלות שלו במשרד החינוך ובגורמים שונים(למשל המועצה) כאשר הרצון הוא לשאוף לשיח של העצמאות ושל חוסר תלות. במצב הקיים דרגות החופש של בית ספר הם מצומצמות מאוד משום ש:
• תכניות הלימודים נקבעות על ידי מפמ"רים (מפקחי מקצועות ראשיים)
• יחסי העבודה בין המנהל ובין המורים הם על פי ההסכם שנקבע "מעל הראש" ועוד... בסופו של דבר רמת החירות של המנהל היא מובלת מאוד. למשל,היום קיימת מצוקה גדולה בלמצוא מורים טובים. החירות במציאת מורים שואפת לאפס,משום שהחוזים הם קיבוציים וכו.
מנדי רבינוביץ מנהל כפר הנוער הדסה נעורים מגדיר את מודל ההצלחה של בית ספר יושב על ארבע רגליים – מודל ארבעת הממים:
• מורים איכותיים לאחר מיון קפדני
• מיון תלמידים על פי מוטיבציה
• מגוון עוגנים דיסציפלינאריים לביטוי מצוינות של כל תלמיד והעצמתו בשאר התחומים הכוללים מגוון פעילויות אקס קוריקולריות בלתי פורמליות.
• מסגרת משמעתית ברורה.
עמנואל זילברמן – גולדברג מנהל בית הספר המקיף בגילה בירושלים התייחס
לנקודות הבאות:
• בתי ספר ייחודיים מול בתי ספר "רגילים"
בתי ספר ייחודיים מציעים היום תכניות ללא סוף ועל זה גובים תשלומים מההורים
בזמן שבתי ספר ממלכתיים אינם רשאים לגבות תשלום נוסף מההורים.
• נשירת תלמידים – מצד אחד יש רצון ושאיפה להכיל את כולם,גם את הילדים אשר מתקשים,מצד שני- ישנה שאיפה למצוינות ולהישגיות. שני הדברים הללו לפעמים סותרים זה את זה.
• העצמה של מורים ושל כל הצוות החינוכי
• גופים חיצוניים שנכנסים לבית ספר בירושלים הערכי.
מצד אחד בית ספר נתפס כמקום חינוכי מרכזי,מצד שני כניסתם של גופים חיצוניים שמחלישה את בית הספר.
המקרה הירושלמי
ירושלים סובלת ממאזן הגירה שלילי,והיא איבדה כ 100 אלף תושבים,כמחציתם לרחבי המטרופולין. העוזבים הם בעיקר אוכלוסיה חילונית,צעירים ומשכילים ומשפחות מבוססות מן המעמד הבינוני גבוה.
תהליכה הגירה שליליים,שינויים בהרכב האוכלוסיה ושיעור הזדקנות בשכונות הוותיקות באים לידי ביטוי בהתמעטות מספר התלמידים בבתי הספר בחינוך העברי שבניהול מנח"י.
בשנים אלו הייתה ירידה של 12% במספר התלמידים בבתי הספר היסודיים הממלכתיים בעיר,ל 12,367 תלמידים בשנת תשס"ו שלמדו ב488 כיתות ב-40 בתי ספר יסודיים.
התלמידים במגזר החרדי גדל ב 13% ובמגזר הערבי העירוני חל גידול של כ – 36%.
הגירה שלילית זו הובילה לסגירת בתי ספר.
מצב החינוך במדינה הולך ומתדרדר ואם לא ינקטו צעדים קיצוניים ויעשו שינויים בדרך החשיבה ורענון מקבלי ההחלטות עתיד המדינה וילדנו ימשיך להיות תלוי בחבורה
ביורוקרטית מרובעת חסרת מעוף ומנותקת מן המציאות .
תהליך גידולם והתפתחותם של בתי הספר הייחודיים עשוי ללמד על היחלשותה של מערכת החינוך ופיצולה ואולי אף לרמז על הכיוון והתהליך הרצוי למערכת החינוך הממלכתית.
יש לרדת מעץ הבגרויות ולתת דגש יותר לחינוך ולמצוינות.
לשפר את רמת המורים ולדאוג לשכר הולם כדי לגייס כוחות חדשים ואיכותיים.
לאפשר למורים תנאי פרישה בכבוד.
לתת עצמאות למנהלים מוכשרים.
כפי שאמר רוני הרניק – תפקידו של בית הספר הוא לחנך וללמד,שני הדברים הללו לא סותרים זה את זה. אולם חשוב לנו קודם כל חינוך,אח"כ הישגים. שניהם לרוב לא מתנגשים אלא משלימים האחד את השני.
כפי שכבר אמרתי שר חינוך בא ושר חינוך הולך.
הדבר לא כך אצל מקבלי ההחלטות. לא יתכן שהוותק והמעמד יהיה המפתח של עתיד ילדנו.
שאלות ותשובות
תגיות של המאמר:
חינוך
,משרד החינוך
,מורים
,מנהלי בתי ספר
,העצמת בתי הספר
,בתי ספר ייחודיים
,בתי ספר
,חינוך חובה
,חינוך לעשירים
,תנאי מורים
,מורים איכותיים
,מנחי
,חינוך בירושלים
,העצמה של מורים
,מפקחים
,מפמרים
,רדיו ירושלים
,מכון מנדל
ההורה של היום פועל העידן תרבותי פוסט מודרני אשר מאופיין על ידי סטירות ובלבול. בעידן זה הסדר החברתי המאורגן אינו ברור, קיים חוסר באוריינטציה ברורה וההורה נדרש לעצב את תפיסת עולמו החינוכית בסביבה שאין בה אמירות ברורות ואין בה מסרים ברורים.
מהם המניעים להתנדבות בני נוער? מהו פרופיל המתנדב? למה בני נוער מהשכבות החלשות לא מתנדבים? מה יחסם של בני הנוער כלפי מחויבות אישית בבית ספרם? מחקר על דפוסי ההתנדבות של בני נוער!!!!!!
כל עסק מצליח חייב לנהל את הפן הכספי בצורה נאותה ועל כן הוא שוכר לעצמו צוות שיעסוק בהנהלת החשבונות. ניהול הכספים בבית העסק, חייב להתבצע בקפדנות, מקצועיות ובתבונה, על מנת להישאר עם הראש מעל פני המים ולא לבצע חשבונות לא נכונים שיטעו את כל החישובים העתידים.
צו ראשון הוא אירוע מכונן בחייו של כל אזרח ישראלי. זה היום שבו נקבע למעשה עתיד שירותו הצבאי של המועמד לשירות ביטחון. איפה בדיוק באה לידי ביטוי חשיבות יום המיונים צו ראשון? איך הוא משפיע על שירות המלש"ב? וכיצד ניתן להכין את ילדינו בצורה הטובה ביותר ליום החשוב?
מה זאת אלימות? אלימות היא אמצעי. כשאנו נתקלים באלימות, אנחנו לא צריכים לפרש אותה ולשפוט אותה, כאן ועכשיו, אלא ללכת אחורה ולהבין ממה היא נובעת, להבין שמי שנוהג באלימות יש לזה סיבה שנובעת מאיפה שהוא בעברו, שכך הוא למד וכך הוא יודע לפעול
מצוקתם הגוברת של ההורים בעידן הפוסט מודרני באה לידי ביטוי במגוון רחב במערכת היחסים יום יומית עם ילדיהם. במאמר זה נמחיש כיצד בעייתיות זו משתקפת בראי תקשורת הורים וילדים (תיאוריה +דוגמאות ודרכי טיפול מומלצות). במאמר ישנה התייחסות לשלושה היבטים משמעותיים בתקשורת- גבולות, העברת מסר, תוצאות טבעיות והגיוניות לעומת עונש.
מאמר זה מתבסס על סגנון ההורות המכונה בפי הפסיכולוג, חיים עמית, "להיות סמרטוט וגם להיות נבוט". בחרתי בו בעיקר בשל היותו סגנון הורות שמאפיין דרך התמודדותם של הורים רבים עם הלחצים והקשיים שהילדים מציבים בפניהם כיום. נחשפתי לסגנון ההורות ולחוסר האונים של ההורים מול ילדיהם במסגרת עבודתי כמנחה ומדריכה של הורים וכיועצת במסגרת החינוכית. המאמר מחולק לשניים: החלק הראשון – החלק התאורטי המשולב בדוגמאות. החלק השני מנתח את משמעות התנהלות ההורים עם ילדם/בתם בהתאם למתואר בדוגמאות.
אתנחתא מהלימודים היא דבר חיובי ביותר, אבל במתכונתה הארוכה יש בחופשת הקיץ הזאת יותר נזק מתועלת. השעמום והבטלה היא מנת חלקם של ילדים רבים והתוצאה – "נסיגת החופש הגדול".
כשמשלמים ממיטב כספנו אנו מצפים לקבל תמורה הולמת. יצאנו לשייט של 5 לילות באוניה "רויאל איריס" האם זו חוויה או סיוט אתם תחליטו.
הגיע הזמן לרדת מהעץ ולבנות מחדש את כל ההרס הפוליטי,החברתי והמדיני. תוצאות הבחירות משקפים את התנהלות הממשלות בשנים שחלפו. אם באמת איכפת לך מהמדינה ומהעם עזבי את האגו ולכי לממשלת אחדות.
הגיע הזמן לעשות חשבון נפש כתבה זו לא תתמוך באף אחד ולא תצדיק את בעלי המניות בערוץ 10, ולא את השיקול הפוליטי של ועדת הכלכלה, נזכור שלא רק ערוץ 10 לא עומד בהתחייבויות גם רשת וקשת באותה קלחת. לכן הפתרון הטוב הוא להוציא את הרשות השנייה למכרז.
אם הייתה לנו תקשורת בממדים של היום ב 67 יתכן שמלחמת ששת הימים לא הייתה מסתיימת בזמן כל כך קצר!
בדיון בועדת העבודה,הרווחה והבריאות נשמעה הטענה הכי מטופשת מצד האוצר אוסיף ואומר טענה לא מקצועית,הזויה ומקוממת.
יש לך לחץ דם גבוה הגעת לבית החולים לך קודם לקניות. אנשי הביטחון לא אישרו למוניות ולרכב פרטי להוריד חולים בפתח חדר המיון אלה רק במתחם הקניון החדש שהוקם במקום. לכאורה זה נשמע כקומבינה בין חברת האבטחה לקניון שהוקם בניגוד להנחיות הנהלת בית החולים. ועוד כמה מילים על הפרטת מבחני הנהיגה העיוניים
נכון שלדפי זהב שנים של פעילות ומוניטין אך הזמנים משתנים וצצים כלים יותר אטרקטיביים. דפי זהב יכולה לדרוש כל מחיר והצרכן צריך להחליט. תנו לשכל ללכת במקומכם ולא לאצבעות החותמות.
אני מבין את ההורים המונעים מילדיהם את השימוש בתרופה אך האם השיקול הוא נכון?
