הקשיש בראי מקורות היהדות

פורסם: 07/02/2007 |תגובות: 0 | צפיות: 161,630 | Share

הקשיש בראי מקורות היהדות

1. על מנת להשוות את מעמד הקשיש חובה עלינו להכיר מהו מעמד הקשיש בקרב עמים אחרים זולת היהדות.
א. רומא : "בני ה-60 אל הגשר". זוהי הסיסמא עבור הקשישים אשר מהווים נטל ומעמסה על הדור הצעיר ברומא.
ב. ספארטא : ילדים תשושים לא היו נשארים בחיים וכמוהם גם הקשישים.
ג. יוון: במקום בו העריכו יופי ואסטטיקה וכן חוסן גופני,אומר המשורר היווני הידוע הומרוס לאלת האהבה אפרודיטה: "אף האלים שונאים זקנים".
ד. איי פיגי : לפני שהאיש מגיע לגיל הזיקנה והוא בעוד הוא בשיא כוחותיו, הוא מתאבד וזאת כדי שיוכל להגיע לעולם הבא.
ה. בודהיזם : הזקנים מתבודדים לעת זקנה על מנת למות לבד.
ו. סינים : בין העמים הבודדים אשר רוחשים כבוד לזקן וככל שהוא זקן יותר הוא מכובד יותר.
2. רש"י מפרש את הפסוק "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך" (שמות כ,יב) ומביא במקום מדרש (מכילתא) "למען יאריכון ימיך" - אם תכבד יאריכון ואם לאו יקצרון . פסוק זה מופיע כבדברה חמישית מתוך 10 הדיברות בלוח הימני של עשרת הדברות, וברור כי הלוח הימני מדבר על היחסים שבין האדם לבין ה' והדברה החמישית המדברת על כיבוד הורים נמצאת דווקא תחת הכותרת של היחסים בין האדם לבין קונו , כלומר הכתוב השווה את כבוד ההורים לכבודו של ה'.
3. רש"י מפרש את הפסוק "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מא-לוקיך" (ויקרא יט,לב) כך: "מפני שיבה תקום" - (קידושין לב,ב) יכול זקן אשמאי ? ,ת"ל "זקן", אין זקן אלא שקנה חכמה: "והדרת פני זקן" - איזהו הדור: לא ישב במקומו ולא יסתור את דבריו. יכול יעצים עיניו כמי שלא ראהו לכך נאמר: "ויראת מאלקיך", שהרי דבר זה מסור ללבו של עושהו שאין מכיר בו אלא הוא וכל דבר המסור ללב נאמר בו "ויראת מאלקיך" . באותו ענין , הרמב"ן אינו סובר כמו רש"י וכמו אונקלוס ולעומת זאת מביא ציטטה מהגמרא (מסכת קידושין לב,ב) כדלקמן :" איסי בן יהודה אומר כל "שיבה" במשמע, ואמר ר' יוחנן הלכה כאיסי בן יהודה, והנה יצווה בכל שיבה אפילו על אשמאי שהוא הבור". ( "אשמאי" מלשון אשם, שמואשם בעשיית עבירות, ועם הארץ כלומר ללא ידיעת תורה ומצוות, ואז פירושו מלשון שומם).
4. שלמה המלך אומר "תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה" (משלי פרק כ,כט). רש"י מפרש במקום: כמו שתפארת בחורים כחם כן הדרת זקנים שיבה. שלמה המלך אומר במקום אחר באותו ספר :"עטרת זקנים בני בנים, ותפארת בנים,אבותם" (משלי יז,ו). רש"י מפרש "עטרת זקנים" - כשרואים בני בניהם הולכין בדרך טובה, ו"תפארת בנים אבותם" - כשאבותיהם צדיקים היא תפארת הבנים.
5. רבינו בחיי בהקדמה לפרשת תולדות בספר בראשית מביא את הפסוק הזה " עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם" ומפרש כדלקמן: "שלמה המלך ע"ה הודיענו בכתוב הזה לפי פשוטו, שהבנים הם עטרה וכבוד לאבות, שמצינו באברהם שנתעטר בו תרח אביו, זהו "עטרת זקנים בני בנים", אבל האבות הם תפארת לבנים, כי כשהאבות צדיקים והבנים מתפארים באבותם זה להם לכבוד ולתפארת, ועל זה אמר "תפארת" ולא אמר עטרת שהרי עטרה גדולה מתפארת לפי הפשט ושבח גדול יותר. ואימתי האבות תפארת לבנים ? כשהבנים עושים מעשה אבותיהם אותה שעה הם להם לתפארת, אבל אם אין אוחזים מעשה אבותיהם בידיהם אין הדבר להם לתפארת, כי אם לבושת וגם לחרפה וחסרון גדול, כענף המכחש את השורש.
6. מעמד הצעיר
א. במקורות התלמוד מופיע כי להיות צעיר הוא לכאורה פחיתות כבוד, שכן ידוע סיפור נשיאותו של ר' אלעזר בן עזריה ומחלוקת שהיתה בין רבן גמליאל לר' יהושע. לאחר המחלוקת הזאת סילקו את רבן גמליאל מנשיאותו וחיפשו מחליף. מינו את ר' אלעזר בן עזריה, אשר אמר "הרי אני כבן 70 שנה",כלומר הוא לא היה בן 70 אלא כמו בן 70,לומר לך שאשתו אמרה לו לא נאה לך להיות נשיא כשאין לך זקן לבן, והוא התפלל ואכן קיבל שערות לבנות בזקנו.

7. כיבוד ומורא הורים ומשמעותם המעשית.
א. נאמר בתורה בנושא כבוד הורים: "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו,אני ה' אלוקיכם"( ויקרא יט,ג). כלומר המשמעות כאן היא לירוא מההורים, לפחד מהם, ואילו מצד שני נאמר בעשרת הדיברות "כבד את אביך ואת אמך", האם יש קונפליקט בין יראה ובין כיבוד ?.
ב. על מנת להבין משמעות היראה והכבוד נעיין בדברי אחד מחכמינו הסמ"ג – (חלק מצות עשה - מצוה קיב/קיג) "כבד אביך ואת אמך" , איש אמו ואביו תראו": מצות עשה כתב בדברות הראשונות ואחרונות "כבד את אביך ואת אמך" ותניא בירושלמי דפאה (פ"א ה"א): אמר רבי שמעון בן יוחי: גדול כבוד אב ואם שהחמיר בו הכתוב מכבוד המקום, שבכבוד המקום כתיב: "כבד את ה' מהונך" אם יתן לך בית תקבע בה מזוזה, אם יתן לך טלית תקבע בו ציצית, אם יתן לך ממון תעשה ממנו צדקה. אבל בכבוד אב ואם אין כתיב מהונך שאפילו אין לך כלום אתה צריך לטחון בריחים בשבילם. השוה הכתוב מורא אב ואם למורא המקום. שנאמר "איש אמו ואביו תיראו" וכתיב "את ה' אלקיך תירא", ובענין הכבוד הקדים כבוד האב לכבוד האם לפי שלבו נוטה יותר לכבד אמו מפני שמשדלתו בדברים, ובמורא הקדים מורא האם למורא האב לפי שלבו ירא יותר מגערת אביו ללמדך ששניהם שוים בין בכבוד בין במורא כדאיתא בפ"ק דקידושין (ל, ב).
ג. איזהו כבוד ואיזהו מורא ? ומפרש הסמ"ג (קידושין לא, א)
1) מורא: לא עומד במקומו, ולא יושב במקומו, ולא סותר את דבריו, ולא מכריע את דבריו, ולא יקרא לו בשמו אלא אומר אבא מרי.
2) כבוד: מאכיל, ומשקה, מלביש, ומכסה, ומכניס, ומוציא, והורו רבנן לרב ירמיה (לב, א) שכל היציאה משל אביו. והא דתניא שם נאמר "כבד את אביך ואת אמך" ונאמר "כבד את ה' מהונך" מה להלן בחסרון כיס אף כאן בחסרון כיס? מפרשו שם לענין שצריך הבן לבטל ממלאכתו ויכבדנו ואם אין לאב, הכל יהיה משל הבן. כדמוכח בירושלמי דפאה (פ"א ה"א),
ד. מכבדו בחייו מכבדו במותו: (קידושין לא, ב)
1) בחייו כיצד ? היה נשמע בדבר אביו למקום לא יאמר שלחוני בשביל עצמי פטרוני בשביל עצמי אלא כולם בשביל אביו (כלומר אם הבן יודע ששמו של אביו מאד מכובד במקום מסויים, לא יאמר מלאו בקשתי בשביל עצמי אלא בשביל אבי).
2) במותו כיצד ? היה אומר דבר שמועה מפיו אומר כך אמר אבא מרי הריני כפרת משכבו. והני מילי בתוך שנים עשר חדש מכאן ואילך שכבר כלה דינו יאמר זכרונו לחיי העולם הבא.
8. תניא בפרק הנושא (כתובות קג, א) כבד את אביך לרבות אשת האב בחיי האב ואת אמך לרבות בעל אמו בחייה וי"ו יתירה לרבות אחיו הגדול, אחד האיש ואחד האשה חייבין בכיבוד ובמורא אלא שהאיש יש בידו לעשות והאשה אין בידה לעשות שהרי רשות אחרים עליה.
9. עד היכן כיבוד אב ואם ?
א. כבוד : אפילו נטל כיס של זהובים שלו והשליכו לפניו לים לא יכלים אותם ולא יצעק לפניהם ולא יכעוס כנגדם אלא יקבל גזירת המלך ויחריש.
ב. וכן במורא: אפילו הכוהו בראשו, וירקו בפניו לא יכלימם ויירא ממלך מלכי המלכים הקב"ה שצוהו בכך, היה אביו עובר על דברי תורה לא יאמר לו אבא עברת על דברי תורה, אלא יאמר לו אבא כתוב בתורה כך וכך כאילו שואל ממנו ולא כמזהירו.
ג. התנהגות המבוגר : אמרו חכמים בפרק אלו מגלחין (יז, א) שהמכה בנו הגדול מנדין אותו שהוא עובר על לפני עור לא תתן מכשול, ויש לאב למחול שהאב שמחל על כבודו כבודו מחול, אמר לו אביו השקני מים ואמו אמרו לו השקני מים מניח כבוד אמו ועוסק בכבוד אביו תחילה, מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו כדאיתא בקידושין פרק קמא (לא, א) ומשנה היא בפרק בתרא דכריתות (כח, א) עוד פוסק שם (קידושין לב, א) שאם אמר לו אביו השקני מים ומצוה בא לידו לעשות אם אפשר למצוה להעשות על ידי אחרים תעשה על ידי אחרים ויעסוק בכבוד אביו:
10. להלן מספר דוגמאות לאופני כיבוד הורים שחז"ל קיימו בעצמם (קידושין לא,ב):
א. אמר ר' יוחנן : אשרי מי שלא חמאן (כלומר שלא ראה אותם. כלומר אשרי יתום שלא ראה את אביו ואת אמו מימיו), לפי שאי אפשר לאדם לקיים את כבודן ככל הצורך, והוא נענש עליהם אם אינו מכבדם כראוי . אגב ר' יוחנן עצמו היה יתום מאב ואם.
ב. ר' טרפון הוה ליה ההיא אמא דכל אימת דהוות בעיא למיסק לפוריא, גחין וסליק לה וכל אימת דהות נחית נחתת עילוויה. אתא וקא משתבח בי מדרשא, אמרי ליה: עדיין לא הגעת לחצי כיבוד,כלום זרקה ארנקי בפניך לים ולא הכלמתה ? .
ג. רב יוסף כד הוה שמע קל כרעיה דאמיה דאתיא אמר: איקם מקמי שכינה דאתיא.
ד. רבי אבהו היה לו בן בשם רב אבימי. לאחרון היו לו 5 בנים מוסמכים להוראה. כאשר היה מגיע רבי אבהו ,הסבא, לבקר את בנו, נהג הסבא לנקוש בדלת, וכששמע הבן שאביו נוקש בדלת היה רץ, לפני בניו, ומזדרז לפתוח אל הדלת בפני אביו. הוא רצה לקיים בעצמו מצוות כיבוד אב, כי "מצוה בו יותר מבשלוחו", הרי בניו יכלו גם הם לקיים מצוות כיבוד אב שלהם.
11. הרב סולובייציק מסביר לנו מה ההבדל בין מורא לבין כבוד. נאמר בגמרא: "איזהו מורא ואיזהו כבוד?" מורא: לא עומד,לא יושב במקומו,לא יסתור את דבריו,ולא מכריעו". כבוד: מאכיל ומשקה מכניס ומוציא. כלומר על הילדים לעזור להורים וזו לא מעמסה. הרב סולובייציק אומר שיראה משמעה לגבי אדם שהוא מעליך וכבוד זה טיפול בתשוש ולכאורה זו סתירה, אלא מדובר כאן על יראת הרוממות והכבוד שצריך לרחוש הוא לא בגלל העונש הצפוי. הכתוב משווה בין יראת ה' לבין יראת ההורים.

12. נאמר בישעיהו נא,ב: " הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם, הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם". לא ייתכן שאבן תזלזל בסלע ממנה לוקחה ולא יתכן שאנו נזלזל בהורים מהם אנו באים.
13. הכרת הטוב להורים.
א. אדם לא נולד מושלם, בניגוד לבעלי חיים שנולדים מושלמים, עגל בן יומו נקרא עגל וכבר ביום הראשון הוא שלם ומתהלך כמו גדול.
ב. שלמותו של האדם הולכת ונעשית עם השנים וההורים הם אלה המעצבים את התהליך הזה ומביאים אותו לשלמות הנדרשת.

14. אופן התנהגות האדם המבוגר על פי חז"ל :
א. התורה וחז"ל מציעים לאדם המבוגר לשמור על כבודו. המבוגר ממשיך לחנך את בניו גם בהיותו מבוגר, ומחנך את ילדיו הבוגרים. יחד עם זאת ההורה צריך לתת הזדמנות לילד שיוכל לזכות במצווה כיבוד הורים.
ב. נאמר בגמרא (יבמות סה,ב) "אלעזר בר' שמעון אומר: כשם שמצווה לומר את הדבר הנשמע, כן מצווה שלא לומר את הדבר שאינו נשמע". אם אתה אדם מנוסה, ולכן התנהג בהתאם. הילדים לומדים במהלך חייהם לדבר והזקנים לומדים לשתוק.
ג. נאמר בגמרא (מגילה יח,א) "מילה בסלע שתיקותא בתרי". רש"י מפרש במקום אם תרצה לקנות הדבור בסלע, תקנה השתיקה בשני סלעים.
ד. נאמר במדרש רבה שרבי אבהו היה זז הצידה כשראה את תלמידיו כי לא רצה להטריח אותם בכבודו. אולם הוא "זכה" לנזיפה שכן הוא מונע מתלמידיו אפשרות לקיים מצוות כיבוד,שכן דרך כיבוד תלמידי חכמים הם יגיעו ליראת שמיים. הרי נאמר "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מא-לוקיך". צריך למצוא את שביל הזהב הזה שמצד אחד לתת לצעיר אפשרות לכבדך ומצד שני לא להטריח את הזולת בכבודך.
15. שלשלת הדורות
א. אנו מתפללים בכל יום 3 פעמים ומזכירים בתפילת שמונה עשרה "על הצדיקים ועל החסידים, ועל שארית עמך ישראל ועל זיקניהם וכו' ומתפללים שיאריכו ימים. מדוע?. אומר הרב סולובייציק :"שלשלת הקבלה". דהיינו שלשלת קבלה של הדורות. אי אפשר להתחיל מלא כלום. צריך להיות קשור עם הדור הקודם בקשרים שונים ומגוונים, סיפורים, ספרים וכו'. אולם אינו דומה קשר המועבר על ידי ספר לקשר המועבר על ידי סיפור חי שהקשיש מעבירו במו פיו לבנו או לנכדו. כך המבוגר מעביר גם את הנשמה של הסיפור ולא רק את העובדות היבשות.
ב. הרב שך זצ"ל בספרו "מחשבת מוסר" על פרשיות התורה כותב, שיש הבדל עצום בין חוכמת התורה לבין ייתר החוכמות כמו מדע, מתמטיקה,היסטוריה,כימיה וכו'. החוכמות האחרונים מצטיינים בכך שככל שמתווסף זמן ,עולה כמות היידע ואיכותו, וכל חוקר ומדען מוסיף על החומר שלפניו ובכך נערם יידע רב יותר, אולם בחוכמת התורה ככל שהזמן חולף אנו מתרחקים מהמקור של החוכמה שהיה במעמד הר סיני, וכל המאמץ האינטולקטואלי של חז"ל מושקע בלהבין ולהעמיק את היידע והאיכות של הדברים שנמסרו לפני אלפי שנים ולהעבירם נאמנה לדורות הבאים. ידועה המימרא בהקשר לכך "דור הולך ופוחת". במלים אחרות הזקנים של אתמול הרבה יותר חכמים מהילדים של היום,לכן יש חשיבות רבה מאד לכבד ולשמוע את הקשיש.
ג. הבא נעיין בסיפור המופלא של הנכדה של יעקב אבינו שהיתה בין יוצאי מצרים והכוונה לסרח בת אשר אשר האריכה ימים מופלגים ביותר מ-210 שנה. המדרש מספר (מדרש תנחומא בשלח פרק ב) : "ויקח משה את עצמות יוסף" (שמות יג,יט) מנין יודע משה היכן יוסף קבור ? אמרו : סרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור, היא הודיעה את משה היכן יוסף קבור. עמדו מצרים ועשו לו ארון של מתכת ושקעוהו בנילוס. בא משה ועמד על נילוס, נטל צרור וחקק בו עלה שור וצווח ואומר: יוסף יוסף הגיעה שעה שהקב"ה גואל את בניו והשכינה מעכבת לך וישראל וענני כבוד מעכבין לך, אם אתה מגלה את עצמך מוטב, ואם לאו הרי אנו נקיים משבועתך. מיד צף ועלה ארונו של יוסף . לסיכום קטע זה אומר הרב סולובייצ'יק: מדוע המדרש טורח לספר סיפור שכזה,ועונה הרב סולובייציק שלשלת הדורות. חשוב שמשה רבנו ישמע מכלי ראשון מי היו האבות מי היה יעקב אבינו,אפילו משה רבנו אשר נאמר עליו ע"י ה' "פה אל פה אדבר עמו" חשוב יותר לקבל ישירות ולשמוע אותו מפי המספר.
ד. מענין לספר כיצד מדרש נוסף רואה את סיפור סרח בת אשר (מדרש רבה קהלת פרשה ט פסקה כט): "טובה חכמה זו חכמתה של סרח בת אשר מכלי הקרב של יואב שנאמר (שמואל ב' כ') "ותקרא אשה חכמה מן העיר" מכאן דהוה רחיק ויקרב אליה ותאמר אליו לא אתה הוא יואב קוצר את, לית את לפום שמך לא את בן תורה ולא דוד בן תורה! לא כתיב בתורה (דברים כ') "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום" ?, שמא למלחמה דכתיב (שמואל ב' כ') ותאמר לאמר: דבר ידברו בראשונה וגו' וכן התמו אמרה לו עד כאן תמו דברי תורה שלא להתקיים? , אמר לה ואת מאן ? אמרה לו מאן אנא ? אנכי שלומי אמוני ישראל, אני הוא שהשלמתי מנינן של ישראל במצרים, אני הוא שהשלמתי נאמן יוסף לנאמן משה ואתה מבקש להמית עיר ואם בישראל?! עיר זו אבל בית מעכה ולי שאני אם בישראל?! מיד (שם) ויען יואב ויאמר חלילה לי וגו' חלילה ליואב, חלילה לדוד, חלילה למלכותו, אלא לא כן הדבר כי איש מהר אפרים וכו"'.
ה. כדי להבין את הרקע לשיחה הזאת עלינו לפנות למקרא עצמו וכך היה הסיפור: (ספר שמואל ב פרק כ) (יד) וַיַּעֲבֹר בְּכָל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָבֵלָה וּבֵית מַעֲכָה וְכָל הַבֵּרִים וַיִּקָּהוּ {וַיִּקָּהֲלוּ} וַיָּבאוּ אַף אַחֲרָיו: (טו) וַיָּבֹאוּ וַיָּצֻרוּ עָלָיו בְּאָבֵלָה בֵּית הַמַּעֲכָה וַיִּשְׁפְּכוּ סֹלְלָה אֶל הָעִיר וַתַּעֲמֹד בַּחֵל וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אֶת יוֹאָב מַשְׁחִיתִם לְהַפִּיל הַחוֹמָה: (טז) וַתִּקְרָא אִשָּׁה חֲכָמָה מִן הָעִיר שִׁמְעוּ שִׁמְעוּ, אִמְרוּ נָא אֶל יוֹאָב קְרַב עַד הֵנָּה וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ: (יז) וַיִּקְרַב אֵלֶיהָ וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: הַאַתָּה יוֹאָב ? וַיֹּאמֶר אָנִי, וַתֹּאמֶר לוֹ: שְׁמַע דִּבְרֵי אֲמָתֶךָ! וַיֹּאמֶר שֹׁמֵעַ אָנֹכִי: (יח) וַתֹּאמֶר לֵאמֹר: דַּבֵּר יְדַבְּרוּ בָרִאשֹׁנָה לֵאמֹר, שָׁאוֹל יְשָׁאֲלוּ בְּאָבֵל וְכֵן הֵתַמוּ: (פירוש: היה לך לדבר לשלום בראשונה ,אם שלום יענוך ויפתחו לך,לא היה לך להלחם עליהם, עמוס חכם מפרש פירוש נחמד: שבעיר אבל היו נוהגים לשאול ולחקור כל דבר בטרם מחליטים עליו,ועתה אני רואה שהמנהג הזה כלה ותם, שהרי אתה צר על אבל ואינך חוקר ודורש תחילה אם באמת אנשי אבל מורדים בך). (יט) אָנֹכִי שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל (פירוש: אנחנו אנשי שלום ואמונה), אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָמִית עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל? לָמָּה תְבַלַּע נַחֲלַת ה'?! ,(כ) וַיַּעַן יוֹאָב וַיֹּאמַר חָלִילָה חָלִילָה לִי אִם אֲבַלַּע וְאִם אַשְׁחִית: (כא) לֹא כֵן הַדָּבָר, כִּי אִישׁ מֵהַר אֶפְרַיִם, שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי שְׁמוֹ, נָשָׂא יָדוֹ בַּמֶּלֶךְ בְּדָוִד. תְּנוּ אֹתוֹ לְבַדּוֹ וְאֵלְכָה מֵעַל הָעִיר. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל יוֹאָב: הִנֵּה רֹאשׁוֹ מֻשְׁלָךְ אֵלֶיךָ בְּעַד הַחוֹמָה: (כב) וַתָּבוֹא הָאִשָּׁה אֶל כָּל הָעָם בְּחָכְמָתָהּ, וַיִּכְרְתוּ אֶת רֹאשׁ שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי וַיַּשְׁלִכוּ אֶל יוֹאָב, וַיִּתְקַע בַּשֹּׁפָר וַיָּפֻצוּ מֵעַל הָעִיר אִישׁ לְאֹהָלָיו וְיוֹאָב שָׁב יְרוּשָׁלַם אֶל הַמֶּלֶךְ.
ו. נראה כמו כן כמה חשוב היה שיואב ישמע בעצת אשה זקנה וחכמה כמתואר לעיל. יכול להיות לדור הצעיר ספרים, אנציקלופדיות, אינטרנט וכו' ואז ישאל את השאלה הנדושה "מה הזקן יודע בכלל ,הוא הרי אינו יודע אפילו ללחוץ על כפתור המחשב", אולם להיות ליד הקשיש ולחוש חוויה אמיתית את העבר הינה חויה חשובה מאד,הטכנולוגיה חולפת והולכת והאדם אינו מחשב, שום וירוס לא ינתק את הקשר של האדם עם הקשיש.
16. בינת הקשיש.
א. הרמבם ב"מורה נבוכים" אומר שהאדם לא נולד מושלם, בניגוד לבעלי חיים הנולדים מושלמים, בתחילה הוא מחוסר יישע, והרמב"ם פירוש המשניות - מסכת אבות פרק ה משנה כא): "הוא היה אומר בן חמש למקרא, בן עשר שנים למשנה, בן שלש עשרה למצות, בן חמש עשרה לגמרא, בן שמונה עשרה לחופה, בן עשרים לרדוף, בן שלשים לכח, בן ארבעים לבינה, בן חמשים לעצה, בן ששים לזקנה, בן שבעים לשיבה, בן שמונים לגבורה, בן תשעים לשוח, בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם": ,כלומר החוכמה והבינה מתחיל בגיל 40. הרמב"ם אומר שהבינה מתעצמת עם הגיל, ושלא כמו כוחות הגוף אשר הולכים ונחלשים, והחוכמה האמיתית היא מגיעה בגיל זיקנה, יש דברים שאי אפשר לרכוש בגיל צעיר, מתמטיקה למשל, ניתן וצריך ללמוד בגיל צעיר אולם מה רבים הילדים אשר הינם מצד אחד גאוני מתמטיקה ומצד שני יכולים להיות בעייתים מאד וקשה להם להסתדר בחיים. לאדם מבוגר יש סבלנות, ותבונה, ולראות תוצאות זה בא עם השנים, את מדע האלוקות רק בגיל זיקנה, מדע של המטה-פיזיקה בגיל צעיר לא תגיע אליו.
ב. הרמבם כותב ב"מורה נבוכים" (חלק ג פרק נא) : וכבר בארו הפילוסופים - כי הכוחות הגופניות בימי הבחרות ימנעו רוב מעלות המדות, וכל שכן זאת המחשבה הזכה העולה ביד האדם משלמות המושכלות המביאות לחשקו ית'. כי מן השקר שתעלה ביד האדם עם רתיתת הלחות הגופניות - כי כל אשר יחלשו כוחות הגוף ותכבה אש התאוות - יחזק השכל וירבה אורו ותזך השגתו וישמח במה שהשיג - עד שכשיבוא האיש השלם בימים ויקרב למות, תוסיף ההשגה ההיא תוספת עצומה, ותרבה השמחה בהשגה ההיא והחשק למושג, עד שתפרד הנפש מן הגוף אז בעת ההנאה ההיא. במילים אחרות ככל שהכוחות הגופניים כלים השכל מזדכך,התאוות הולכות ופוחתות ועולה התבונה. הכוחות הפיזיים עוצרים בזמן הבחרות בעד המעלות ובעד המחשבה הזכה המושגת על ידי שלמות המושכלות. השכל מזדכך ועד ליום מותו מוסיפה אותה השגה תוספת גדולה.
ג. הרלב"ג על הפסוק " עטרת תפארת שיבה (משלי פרק טז פסוק לא) כותב הנה "השיבה" היא עטרה של תפארת, כי האנשים כלם יכבדו איש שיבה. ויגיעו האנשים לזה בדרך צדק ויושר במדות או בדעות, כי בזולת זה יתכן שימות האדם בלא עתו, או יהיה הרצון בזה כי השיבה אשר בדרך צדקה תמצא הוא עטרת תפארת, כי מצד היושר בדעות ובמדות ומצד הישישות אשר יחובר עמהם, נגדל מדרגת האיש ומעלתו בחכמה ובפלוסופיא המדינית, כי בישישי' חכמה וארך ימים תבונה מצד רוב מה שעמד עליו מהחוש, ומצד אורך הזמן אשר שקדו בבקשת החכמה ומצד השקט רתיחת הטבעי בעת השיבה.
ד. נאמר בפרקי אבות (פרק ד משנה כא): אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה אוֹמֵר, הַלּוֹמֵד יֶלֶד לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ. וְהַלּוֹמֵד זָקֵן לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק. רַבִּי יוֹסֵי בַר יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר הַבַּבְלִי אוֹמֵר, הַלּוֹמֵד מִן הַקְּטַנִּים לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאוֹכֵל עֲנָבִים קֵהוֹת וְשׁוֹתֶה יַיִן מִגִּתּוֹ. וְהַלּוֹמֵד מִן הַזְּקֵנִים לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאוֹכֵל עֲנָבִים בְּשׁוּלוֹת וְשׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן. רַבִּי אוֹמֵר, אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן, אֶלָּא בַמֶּה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ. יֵשׁ קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן, וְיָשָׁן שֶׁאֲפִלּוּ חָדָשׁ אֵין בּוֹ: ההסבר לכך נמצא בספר "דרך חיים" כדלהלן: ולדבר זה דומה שכל הילדים שהשכל שלהם מוטבע בחומר ולא יצא השכל לפעל להיות נבדל מן הגוף, וזהו בעת נערותו של אדם, כי בעת נערותו השכל מוטבע בגוף ואין החכמה של אדם חכמה נבדלת מן הדמיון, אבל שכל הזקן הוא נבדל לגמרי כי לעת זקנה כח הגוף תש וכח השכל גובר ביותר עד שהשכל נבדל לגמרי, וכמו שאמרו ז"ל (סוף קנים) זקני ת"ח כל זמן שמזקינין דעתן נוספת כי השכל יוצא אל הפעל נבדל מן הגוף. ובזה השכל דומה אל הענב שנתבשל שהטעם כבר יצא מן חומר הפרי אל הפעל לגמרי ואין הכח והטעם מוטבע בחומר הפרי, וכמו היין הישן שנבדל מן השמרים והוא יין זך מן העירוב, כך שכל הזקן נבדל ואינו מוטבע ומעורב בחמרי. והבן המשל כי הוא משל ברור לגמרי לדמות שכל הילדים שהוא מוטבע בחומר לענב בלתי מבושל. שכח וטעם הענב לא יצא להיות נבדל מן חומר הפרי וליין שהוא בגת שהוא מעורב ומוטבע בעכירות ואינו צלול, ושכל הזקינים מדמה אל הענב שנתבשלה שכבר נבדל הטעם וכח הפרי מן הענב וליין ישן שהוא נבדל מן השמרים ומן העירוב ויש להבין דבר זה: ויש לך לדעת עוד, כי מה שאמר שני דברים שהוא דומה לאוכל ענבים קהות ושותה יין מגתו, ודבר זה כי באדם בעת נערותו ימצא אצלו שני דברים, האחד כי שכלו מוטבע בגוף החמרי שאינו נבדל כמו שהתבאר, השני כי מחמת רתיחת חום הטבעי בעת נערותו שאינו שקט , שכלו מעורב, וכנגד הראשון שאין שכלו נבדל מן הגוף אמר שדומה לאוכל ענבים קהות, שכבר התבאר כי הענב שלא נתבשלה אין הטעם נבדל מן חומר הפרי, וכנגד השני ששכל הילדים בעבור הרתיחה שבהם אינם שקטים בדעת אין שכלם צלול והם דומים ליין שבגת שיש בו הערוב כאשר הוא תוסס והרתיחות עולים, והפך זה בזקנים ששכלם נבדל מן החומר וכבר שקט ונח רתיחתם, ולפיכך שכלם צלול ופירוש מבואר הוא ונכון.
ה. ר' עקיבא איגר מפרש כדלקמן: "על נייר חדש" - שהוא מתקיים,כך גירסת הילדות אינה משתכחת: "ענבים קהות" - שלא נתבשלו כל צרכן ומקהות את השינים. כך חכמת הילד לא נתישבה כל צרכה ואין דבריו מתקבלים ומתישבים על הלב: "יין מגתו" - ששמריו מעורבים בתוכו. כך חכמת הילד תערובת ספיקות יש בה:
ו. ר' יהודה הנשיא מפרש : "אל תסתכל בקנקן" - רבי פליג אדרבי יוסי ברבי יהודה ואמר כי כמו שיש קנקן חדש מלא יין ישן כך יש ילד שטעמו כטעם זקנים. ויש זקנים פחותים במעלת החכמה מן הילדים:
ז. ר' שמשון רפאל הירש אומר שהתלמיד הטוב ביותר הוא הצעיר והמורה הטוב ביותר הוא הזקן.
ח. נאמר בגמרא (מסכת נדרים מ,א): רבי שמעון בן אלעזר אומר אם יאמרו לך ילדים בנה וזקנים סתור, שמע לזקנים ואל תשמע לילדים שבנין ילדים סתירה וסתירת זקנים בנין וסימן לדבר רחבעם בן שלמה. הרי לכאורה סתירה זהו מעשה שלילי והרסני, אולם לפעמים אתה חייב להרוס כדי לבנות משהו חזק יותר.
ט. אריסטו אומר "מדינאי צעיר לא תמצא".
17. אופן ניצול היידע והנסיון ע"י הקשיש
א. חז"ל ממליצים לנצל את ימי הזיקנה להרחבת הדעת, דוד המלך אומר) :תהילים פרק כז,ד) "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ,שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ":
ב. הינריך היינה, המשורר היהודי אשר התבולל, התוודה בסוף ימיו ואמר אבותינו היו חכמים כי עבדו את ה'. כשגיעו לשליטים עמדו בפרץ ולא פחדו,הם נכנעו לפני בורא עולם אולם אני עשיתי ההיפך, ליקקתי ונכנעתי בפני שליטים ומרדתי בבורא עולם, ואני מצטער על כך. כך הוא רואה זאת כאשר נגלית האמת לפניו בימי זיקנתו.
ג. נלמד מחכמינו שעל המבוגר להמשיך ולתרום, לחנך,להתנדב. נאמר במדרש (תנחומא קדושים פרק ח) "והיה כי תבואו אל הארץ ונטעתם"וכו'. אמר להם הקב"ה לישראל אע"פ שתמצאו אותה מליאה כל טוב לא תאמרו נשב ולא נטע, אלא הוו זהירין בנטיעות שנאמר: "ונטעתם כל עץ מאכל". כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים אף אתם היו נוטעים לבניכם, שלא יאמר אדם אני זקן, כמה שנים אני חי, מה אני עומד מתיגע לאחרים?, למחר אני מת.
ד. בהמשך אותו מדרש לעיל : אמר שלמה (קהלת פרק ג,יא) "את הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בלבם" וכו'. העלם כתיב חסר וא"ו לומר לך אילולי שהקב"ה העלים מלבו של אדם את המיתה לא היה אדם בונה ולא נוטע, שהיה אומר למחר אני מת, למה אני עומד ומתיגע לאחרים?! לפיכך העלים הקב"ה מלבות של בני אדם את יום המיתה, שיהא אדם בונה. זכה, יהיה לו, לא זכה לאחרים. מעשה באדריאנוס המלך שהיה עובר למלחמה והולך עם הגייסות שלו להלחם על מדינה אחת שמרדה עליו. מצא זקן אחד בדרך, שהיה נוטע נטיעות תאנים. א"ל אנדריאנוס: אתה זקן ועומד וטורח ומתיגע לאחרים ? א"ל : אדוני המלך הריני נוטע, אם אזכה אוכל מפירות נטיעותי ואם לאו יאכלו בני. עשה שלש שנים במלחמה וחזר לאחר שלש שנים מצא לאותו זקן באותו מקום. מה עשה אותו זקן ? נטל סלסלה ומלא אותה בכורי תאנים יפות וקרב לפני אנדריאנוס. אמר לפניו: "אדני המלך! קבל מן עבדך! אני הוא אותו הזקן שמצאת אותי בהליכתך ואמרת לי אתה זקן, מה אתה מצטער, עומד ומתיגע לאחרים ? הרי כבר זכני המקום לאכול מפירות נטיעותי ואלה שבתוך הסלסלה מהן מנתך". מיד אמר אדריאנוס לעבדיו: "טלו אותה ממנו ומלאו אותה זהובים". ועשו כך, נטל הזקן הסלסלה מלאה זהובים והתחיל הולך ומשתבח בביתו לאשתו ולבניו, סח להם את המעשה. היתה שכנתו עומדת שם, שמעה מה אמר הזקן, אמרה לבעלה: "כל בני אדם הולכין והקב"ה נותן להם ומזמן להם טובה, ואתה יושב בבית, חשך באופל, הרי שכן שלנו כבד את המלך בסלסלה של תאנים ומלא אותה לו זהובים, ועתה עמוד וטול סל גדול ומלא אותו כל מיני מגדים מן תפוחים ותאנים ושאר פירות יפות שהוא אוהב אותן הרבה, לך וכבדו בהן שמא ימלא לך זהובים כמו שעשה לשכננו הזקן". הלך ושמע לאשתו ונטל סל גדול ומלא אותו כל מיני מגדים, תאנים ותפוחים וטען על כתפו, וקרב לפני המלך ועמד ואמר: "אדוני המלך שמעתי שאתה אוהב את הפירות ובאתי לכבדך בתאנים ותפוחים". אמר המלך לסרדיוטין שלו: "טלו אותו ממנו, וטפחו אותן על פניו". עמדו והפשיטוהו ערום והתחילו טופחין אותו על פניו עד שנפחו פניו, סימו את עיניו ועשאוהו דוגמא. והלך לביתו בפחי נפש כשהוא עשוי דוגמא, בוכה והיתה אשתו סבורה שהוא בא בסל מלא זהובים וראתה אותו עשוי דוגמא ועיניו נפוחות וגופו משובר ומוכה. אמרה לו: "מה לך ?", א"ל: "ששמעתי לך והלכתי לכבד את המלך באותו הסל וטפחו אותו על פני. אלולי ששמעתי לך והטלתי אותו הסל אתרוגין כבר היו מרגימין אותי את כל גופי בהן". כל כך למה ללמדך שהנשים הרעות מפילות את בעליהן ברעה, לפיכך לא יבטל אדם מן הנטיעות אלא כשם שמצא עוד יוסיף ויטע אפילו יהיה זקן. אמר הקב"ה לישראל למדו ממני כביכול אני צריך שנאמר (בראשית ב) ויטע ה' אלקים גן בעדן מקדם: כלומר אל לנו להתייאש,תמיד להיות ביצירה ובעשיה.
18. נישואין
א. חזל ממליצים לזקן לא להיות לבד אלא לשאת אשה. נשא אשה בילדותו ישא אשה בזיקנותו. לא להיות לבד,זקן לא יישא אשר צעירה וההיפך.
ב. במקרה של ייבום צעירה מזמן בית הדין את הזקן המיבם ומיעצים לו לבצע חליצה.

דוד דנחי-יועץ לגיל הזהב
052-2544307

שאלות ותשובות

שאל שאלה
200 תווים שנותרו
דרג את המאמר הזה
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 6 קול(ות)
    פידבק
    הדפס
    פרסם מחדש
    מקור המאמר: http://www.reader.co.il/article/1342/הקשיש-בראי-מקורות-היהדות

    השאר תגובה למאמר זה

    ההחלטה להעביר את ההורים או ההורה לבית אבות היא החלטה קשה לקשיש ובני משפחתו ואחר והיא מהווה שינוי מהותי מבחינות רבות - שינוי סביבת המגורים, שינוי בהערכה העצמית של הקשיש, התמודדות עם מעבר לסביבה גריאטרית, הצורך להחליט החלטות כספיות ועוד.

    על ידי: מרכז מידע גיל הזהב - בתי אבותl משפחה וזוגיות> גיל הזהבl 09/12/2008 lצפיות: 321

    כל המידע על דיור מוגן - אפשרות דיור לבני גיל הזהב המעוניינים בניהול חיים עצמאיים בתוך מסגרת תומכת ומוגנת. בניגוד לבתי אבות, בתי גיל הזהב מיועדים לקשישים במצב תפקודי עצמאי בלבד, פרט למקרים חריגים.

    על ידי: omedial בריאות ורפואה> בריאות - כלליl 13/02/2011 lצפיות: 249

    ישנם עדיין אנשים שמנהלים בית אבות מתוך רצון לתרום לחברה ולעשות חסד עם מי שזקוק לדיור מוגן לעת זקנה, אבל נדמה שיותר ויותר מהעוסקים בתחום עושים זאת לשם הארנק ולא לשם שמיים.

    על ידי: אביב יועציםl משפחה וזוגיות> גיל הזהבl 24/04/2011 lצפיות: 78
    עמרי גלפרין

    הנהלות רבות של בתי אבות עוסקות בשיווק המקום ומשקיעות לעיתים משאבים, כוח אדם, זמן רב ומאמץ על מנת למשוך דיירים חדשים. ובכן, מרבית הדיירים הפוטנציאלים נמצאים כאן, ברשת האינטרנט! אז למה שלא תביאו את בית האבות ממש אליהם ובקלות? ניתן לעשות זאת באמצעות הפקה של סרט תדמית אודות בית האבות, סרט מרשים ועינייני שמספק את כל האינפורמציה הדרושה. ומכאן ועד לסגור עיסקה הדרך כבר קלה ומהירה.

    על ידי: עמרי גלפריןl פרסום ושיווק> טיפים שיווקייםl 27/10/2009 lצפיות: 2,390

    כמה מונחים בסיסיים שקשורים לנושא של בתי אבות.

    על ידי: אביב יועציםl משפחה וזוגיות> גיל הזהבl 24/11/2010 lצפיות: 81
    prog4biz

    קשישים רבים השוהים במסגרת בית אבות לעצמאים חווים מצב סיעודי זמני ובמידה, והמוסד בו בחרו אינו כולל בית החלמה לאחר ניתוח קשה עליהם לעבור טלטלה נוספת.

    על ידי: prog4bizl משפחה וזוגיות> גיל הזהבl 05/05/2013 lצפיות: 45

    דיור מוגן הוא פתרון דיור הנוצר בעיקר בעבור אלו שהגיעו לגיל הזהב ואין להם צורך בטיפול רפואי צמוד או סיוע סיעודי. היתרון הגדול של דיור מוגן הוא כי הוא מרכז את השירותים השונים שהקשיש נזקק להם במקום אחד, ובכך מונע טרחה וטרטורים מיותרים.

    על ידי: קובצת בתי אבות AIBl משפחה וזוגיות> גיל הזהבl 11/01/2012 lצפיות: 45

    ההחלטה לעבור לבית אבות או דיור מוגן הינה החלטה מכרעת גם לאדם המבוגר וגם לבני משפחתו. השירותים הניתנים בבית האבות תלויים בסוג בית האבות הנבחר, בהתאם למצבו הרפואי, הנפשי והכלכלי של האדם המבוגר. ניתן לסווג את השירותים שמציעים בתי האבות ל- 3 סוגים עיקריים :

    על ידי: שלוםl חברה וסביבה> חברה ורווחהl 22/09/2010 lצפיות: 50

    אחת ההחלטות החשובות העומדות בפני הקשיש היא מהי סביבת המגורים המתאימה לו ביותר: ביתו הטבעי, דיור מוגן או דווקא בית אבות על סוגיו השונים. החלטה מסוג זה אינה קלה וזאת מכמה סיבות: היא משלבת נושאים רציונליים אך יש לה גם היבטים רגשיים עמוקים.

    על ידי: עמירם ברבןl משפחה וזוגיות> גיל הזהבl 02/09/2007 lצפיות: 9,810

    בין אלה שמתלבטים בשאלה אם לעבור אל בית אבות או להישאר בביתם ניתן למצוא סוג מיוחד של אנשים שכנראה איננו הנפוץ מכולם, אם כי לא מעטים הם בני הסוג הזה: האנשים שאוהבים גיוון ושינויים.

    על ידי: אביב יועציםl משפחה וזוגיות> גיל הזהבl 21/08/2011 lצפיות: 44

    המאמר מציג סוגי כתיבה עצמית שיכולים להיות בסיס תכני לכתיבת סיפור חיים. אך עדיין אין בהם דרך לארגון המידע באופן סיפורי ומושך. לדוגמה: השימוש ביומן, מכתבים מתקופות רחוקות. וקטעי כתיבה מסדנאות. לפי המאמר רפלקציה היא דרך להעשיר את הכתיבה של אדם על עצמו ואת הבנתו את עצמו ונטיותיו. זאת מאחר שרפלקציה היא מצב מחשבתי המזמן כתיבה שונה באופן מהותי מכל כתיבה .

    על ידי: סמדר נבוl משפחה וזוגיות> גיל הזהבl 09/08/2014 lצפיות: 14
    סתיו גושן

    לקשישים רבים, אין את היכולת לבצע מטלות יום יומיות פשוטות לכאורה כגון: הלבשה עצמית, מקלחת, אכילה עצמאית וכדומה. עובד זר או עובדת זרה יכולים לשנות את חיי קשישים אלו מן הקצה אל הקצה!

    על ידי: סתיו גושןl משפחה וזוגיות> גיל הזהבl 06/07/2014 lצפיות: 11

    מחפשים דיור מוגן איכותי בשרון? אתם במקום הנכון כי במאמר זה אנחנו נסביר מה ההבדל בין דיור מוגן ברמה הסטנדרטית לבין דיור מוגן ברמה איכותית על מנת שתוכלו לבצע את הבדיקה של הדיור המוגן שאתם שוקלים להיכנס אליו על פי הפרמטרים הנכונים.

    על ידי: מיכאל רומנסקיl משפחה וזוגיות> גיל הזהבl 03/02/2014 lצפיות: 34
    סתיו גושן

    המוסד לביטוח לאומי מבין את חשיבותה העצומה של הישארותו של הקשיש אשר הגיע לגיל הזהב והוא זקוק לסיעוד בביתו, בחיק משפחתו האהובה ובסביבה הטבעית שלו. לפיכך חוקק חוק המאפשר לביטוח לאומי להעניק לקשישים גמלת סיעוד, בהתאם למספר קריטריונים: גיל, אזרחות ישראלית, מבחן הכנסה, אי קבלת קצבה לנכות מביטוח לאומי והוכחה שהקשיש זקוק לעזרתו של מטפל סיעודי צמוד לשם ביצוע פעולת יומיומיות כמו אכילה, רחיצה, לבישה, היגיינה וכד'. מי שיקבל את הזכאות יוכל לבחור את השירותים המתאימים והנחוצים לו מתוך סל השירותים הקיים.

    על ידי: סתיו גושןl משפחה וזוגיות> גיל הזהבl 14/12/2013 lצפיות: 60

    הפתרון המצוין של סדינים למבוגרים נועד לשמש כמענה טוב ביותר עבור אנשים סיעודיים, אך לא רק. יש גם אנשים שאינם סיעודיים אשר סובלים מבריחת שתן בשעות השינה.

    על ידי: ניבl משפחה וזוגיות> גיל הזהבl 05/11/2013 lצפיות: 75

    השילוב של דיור מוגן והאיכויות שהוא מספק ברמה הפנימית וכן ברמה החיצונית של קרבה למרכז ולפעילות חוץ מביאים דיור מוגן בת לאביב לפופולריות רבה

    על ידי: אהודl משפחה וזוגיות> גיל הזהבl 02/09/2013 lצפיות: 118
    סתיו גושן

    כאשר הטיפול הביתי אינו מספיק עוד, הגיע הזמן לחפש בית אבות סיעודי לשכן בו את הקרוב אליכם. מקום שיעניק טיפול מסור ודואג, ממש כפי שאתם הייתם מעניקים. איך כיצד תדעו מהו המקום הטוב ביותר עבור יקירכם? ראשית, כדאי לדעת שישנם ארגונים המספקים ייעוץ חינמי בתהליך מציאת בתי אבות סיעודיים שיענו על צורכי הקשיש. שנית, במאמר זה תקבלו מספר טיפים מועילים שימקדו אתכם בפרמטרים החשובים באמת בתהליך הבחירה. זכרו שמדובר בבחירה שמשנה חיים, והיא צריכה להיעשות בצורה מושכלת. המעבר צריך להיות מבית חם אל בית חם אחר, שבו יעט

    על ידי: סתיו גושןl משפחה וזוגיות> גיל הזהבl 01/09/2013 lצפיות: 126
    סתיו גושן

    קיימים קריטריונים מוסכמים וברורים להעסקת עובדים זרים בישראל, ובפרט עובדים זרים לסיעוד. ניתן להעסיק עובד זר, כאשר האדם מוגבל ברמת התפקוד היומיומי באופן שמחייב תלות בגורם זר לביצוע פעולות בסיסיות, וקיבל 4 נקודות תלות מהמוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות או משרד הביטחון. בנוסף, ישנם מקרים מיוחדים בהם ניתן לקבל היתר עם הגשת ניירת המתאימה לכל מקרה, כמו למשל: חולים סופניים, אנשים בודדים מעל גיל 85, קטינים שזקוקים לליווי צמוד ועוד. עבור הקשיש, עובד זר לסיעוד יהווה משענת, מטפל וחבר לחיים, לכן כדאי להצמיד

    על ידי: סתיו גושןl משפחה וזוגיות> גיל הזהבl 07/08/2013 lצפיות: 162
    דנחי דוד

    במאמר זה יפורט הליך העסקתם של עובדים זרים אצל קשישים, ובכלל יפורטו הדרכים להשגת מימון מהמדינה להעסקת עובדים-זרים.

    על ידי: דנחי דודl משפחה וזוגיות> גיל הזהבl 08/02/2007 lצפיות: 50,897
    דנחי דוד

    ההחלטה על בחירת מוסד או פתרון דיור עבורך או עבור בני משפחתך המבוגרים הינה מכרעת בקביעת איכות חיי המשפחה בעתיד לבוא. על מנת לקבל החלטה נכונה ומושכלת יש להתחשב במגוון גורמים, לרבות העדפות אישיות, מצב רפואי, מגבלות תקציב, מצב משפחתי וחברתי וקרבה גיאוגרפית לכל יעד חיוני עבור הדייר. גורמים נוספים קשורים לעמידתו של המקום בסטנדרטים פורמאליים הקבועים בחוק, לרבות רישיונות ממוסדות הפיקוח הרלוונטיים. ברשימה זו תוכל למצוא התייחסות מפורטת לכל אחד מהגורמים. כך תוכלו לשאול את השאלות הנכונות.

    על ידי: דנחי דודl משפחה וזוגיות> גיל הזהבl 07/02/2007 lצפיות: 17,512
    קרדיט המחבר
    קטגוריות מאמרים
    Quantcast