פרשת השבוע ואתחנן לפי חכמת הקבלה והזהר

פורסם: 14/08/2008 |תגובות: 1 | צפיות: 770 | Share

פרשת ואתחנן

בדרך רמז אמר הצדיק ר' חיים סנואני זצ"ל שהטעם שפרשת ואתחנן נכתבה לאחר פרשת דברים ללמדנו שכאשר האדם נאלץ להתבטל מלימוד התורה, במקום שידבר דברים בטלים לשון שקר ולשון הרע וליצנות עם חברים  מה יעשה ?- יפתח פיו בחכמה ויתחנן לפני הקב"ה שיפדה את עמו ישראל השרויים בגלות ויקבצם מארבע כנפות הארץ, ויחוס עליו ועל בני ביתו שינצלו מכל חטא ועוון, וכן על זה הדרך, כי כל דברי התחינות והבקשות שהאדם יכול לאומרם בעל פה יאמרם, וזה הרמז העולה מסמיכות פרשת דברים לפרשת ואתחנן להורות לנו שבזמן שאנו בטלים מן התורה בעל כורחנו, אזי במקום דברים בטלים שנדבר, אמור במקומם ואתחנן דהיינו דברי תחנונים.
   
ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר:

צריך לדעת שמשה רבנו יכול היה לפנות לקב"ה בכוח התורה והמצות שלו שהרי בכוח התורה והמצוות שלו יכול היה לבקש משה כניסה לארץ ישראל, כמו שנאמר "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה', בא וראה כמה חזק כוח התורה, וכמה היא עליונה על כל המצוות-שכל העוסק בתורה אינו ירא מן המקטרגים לא בעליונים ולא בתחתונים לפי שהוא אחוז בעץ החיים, ומשה קיבל תורה ועסק בה יום ולילה, יכול היה לבקש משה בכוח התורה, אלא נלמד ממשה אפילו שיש לאדם זכויות צריך לבקש בשלושה לשונות והם תחנונים, שירה ותפילה, שתפילתו תהיה על ידי שלושת אלו כפי שנפרש בהמשך.

ואתחנן אל ה':
אפשר לפרש לפי הסוד גימטר' ואתחנן עולה חמש מאות וחמשה עשר, כמיניין התפילות שהתפלל משה רבנו.

את התפילה צריך לומר בארבע דרכים:  

א). שתהיה בלשון תחינה, כדרך שאמרו תחנונים ידבר, ולא יבוא בעזות לכך נאמר ואתחנן.

ב). שיבקש ממקור הרחמים לכך נאמר אל ה' ששם הויה ב"ה- הוא מקור החסד. 

ג). בעת ההיא כלומר בשעת רצון.

ד). שיתפלל בלשון ברורה לכך נאמר לאמר.

ועוד אפשר לפרש רמז נוסף:
ואתחנן, גמט' חמש מאות וחמש עשרה.
שירה,   גמט' חמש מאות וחמש עשרה.
תפלה,   גמט' חמש מאות וחמש עשרה.

מכאן אפשר לרמוז מה שנאמר אצל המלאכים רגלם רגל ישרה, בהיפוך אותיות יהיה שירה. גם המלאכים מתפללים חמש מאות וחמש עשרה תפילות, והגיע משה רבנו בתפילתו למדרגת מלאך. אם כן למדנו ממשה רבנו למרות שהיה מלא בזכויות והיה לו על מה לבקש ובכל זאת התפלל לקבל בחסד את כניסתו לארץ, וכאשר יתפלל האדם על עצמו ירבה בתפילה בשמחה ולא בעצב, ובתחנונים, וברגל ישרה, ואין לנו להתייאש ולהתפלל כאילו אין לנו זכויות אלא מבקשים בחסד.

בעת ההיא לאמר וגו':
בעת ההיא לאמר ראשי תיבות הבל, וכתיב:(קהלת ט ח) ונתחננתי לפניו שיקבל תשובתי, והכוונה של משה הייתה משום שאני גלגול של הבל, ועל הכול התחננתי לפני המקום, ואמרתי זאת הגזרה שגזרת עלי בין מצד הבל ובין מצדי, הרי אני תיקנתי בכל ואיני חושש על עצמי אלא על בני ישראל, שיתרשלו מלעשות תשובה בקל וחומר יאמרו, מה שמשה שהיה מדבר עם ה' לא נתקבלה תשובתו, ומה אנחנו בתשובתנו, וזה הכוונה במילה לאמר דהינו מה יאמרו בני ישראל.


ראיתי להוסיף על פי חז"ל טעם מדוע בכל זאת לא נכנס משה לארץ.  כאשר נכנסו משה ויהושע לאהל מועד ירד עמוד הענן והפסיק ביניהם משנסתלק עמוד הענן הלך משה אצל יהושע ואמר מה אמר לך הדיבור אמר לו יהושע כשהיה הדיבור נגלה עליך יודע הייתי מה מדבר עמך.

אותה שעה צעק משה ואמר מאה מיתות ולא קנאה אחת. ופירש שלמה המלך ע"ה (שיר ח) כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה. אהבה שאהב משה ליהושע, ומכיון שקינא משה ביהושע קיבל עליו למות והתחיל הקב"ה מפייסו אמר ליה חייך בעולם הזה הנהגת את בני אף לעתיד לבא על ידיך אני מנהיג אותן מנין שנאמר (ישעיה סג) ויזכור ימי עולם משה עמו.

אעברה נא ואראה את הארץ הטובה וגו':
צריך לשאול מה הוא אעברה ואראה, הרי שאם יעבור משה רבנו ודאי שיראה את הארץ. ועוד מדוע פירט משה רבנו את המקומות, ומה הייתה כוונת משה במילה נא.
אלא שנתכוון משה לשני דברים שמונעים אותו מכניסה לארץ ישראל.

א). לפי שהגיע זמנו של יהושע למלוך ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא.

ב). צפה הקב"ה שעתידין ישראל לחטוא, ואילו משה היה בונה את בית המקדש בארץ ישראל, לא היה נחרב, למרות החטא, והיו משתנים סדרי בראשית שעתידין היו להבנות ולהיחרב שני המקדשים, כמו שנאמר ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם. שרמוז בתיבה שכנ-תי תי ארבע מאות ועשר שנה שזהו הזמן ש-שכן בית המקדש הראשון ואותיות שני- תכ שבית המקדש ה-שני שכן תכ שנים שהם ארבע מאות ועשרים שנה, שזהו הזמן שעמד בית המקדש השני.

ולזה נתכוון משה בדבריו להסיג על שני הדברים כפי שפירשנו לעיל.

א). כנגד מלכות יהושע אמר אעברה נא, פרוש: שאעבור כדרך העוברים, ולא בדרך של כבוד.
ב). ואראה פרוש: לא אבנה את בית המקדש אלא אראה אותו בלבד.
ראיתי להוסיף תרוץ נוסף מדוע ביקש משה לעבור בלבד, עדיין נמצא ביום ולא הגיע הלילה ויכלו ימיו. ופרוש נא גימטר' חמישים ואחד, הם מניין אהיה (עשרים ואחד) ו-הויה (עשרים ושש עם הכולל שלושים) סך הכול מניין חמישים ואחד כמניין נא. וכשם שביקש משה בתחנונים על מרים, אל נא רפא נא לה ונתרפאה, הזכיר משה את אותם שמות על עצמו. שעתה יעבור ממלכותו ואולי ישיג תקווה, זאת שרצה לעבור עתה לתועלת עולם הבא.

ומדוע פירט משה את המקומות בבקשתו, מכיוון שתחילת בקשתו הייתה לעבור בארץ בלבד בכדי לראות את הארץ הטובה ואת ירושלים הנקראת "ההר הטוב" ואת הלבנון שהוא בית המקדש.

רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה וגו':
משה רבנו ביקש להיכנס לארץ ישראל לתקן פ"ו(שמונים ושש) ניצוצות שנשארו מ-רפ"ח ניצוצות הקדושה שיצאו ממצרים, ועל ידי זה יובן הפסוק היטב שהקב"ה השיב למשה רב לך, הינו עניין רב ניצוצות הקדושה שנשארו מה-רפ"ח שבאו הערב רב לתקן על שנפלו בחטאו של אדם הראשון, ובמעשה העגל שאמרו "אלה אלהיך ישראל" פגמו בשם אלהים שהוא גמט' שמונים ושש, והם שלך הנקראים עם שלך, ובגללם אינך יכול להיכנס לארץ ישראל, אלא להיקבר עימהם  בחוץ לארץ בכדי לתקנם, ולכך אמר לו אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה.

יש רמז נוסף בתיבת עוד בדבר גימטר' רפ"ח רמז ל-רפ"ח ניצוצות הקדושה כפי שפירשנו לעיל. ולכן עדיין לא הגיע הזמן שתיכנס לארץ ישראל. ומכיוון שידע משה את סוד הפסוק שרמוז בו שמו להיות הגואל לעם ישראל, ה שהיה הוא" שיהיה, ראשי תיבות יצא משה, רצה משה להקדים את המועד.

מובא בזוהר הקדוש שלכל אדם יש הקצבה של מילים לדבר במשך חייו וכשהוא מרבה לדבר מקרב מיתתו חוץ מדברי תורה שמארכת חייו שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה. אמר שלמה המלך: אל תהיה כסיל למה תמות בלא עתך. פרוש: כי הכסיל מרבה בדברים בטלים ויצטרך למות טרם זמנו.
ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום:
מדוע הוסיף הכתוב את אות ו' החיבור בתיבת ואתם, לומר לנו שאותם שהלכו אחרי פעור נצמדו אחריו ונהרגו. אך אתם שהיתם דבוקים בה' ולא סרתם ממצוותיו, נשארתם חיים כולכם היום.

ראה למדתי וגו', כאשר צוני ה' אלקי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה:
צריך להבין מה הכוונה באומרו בקרב הארץ, אלא די היה לו לומר בארץ אשר אתם באים וגו', אלא רצה משה לומר להם שארץ ישראל מוקפת עמים ואומות השונאים ורודפים אותנו, ובכוונה עשה כך הקב"ה, בכדי שעל ידי לימוד התורה נינצל מהם. וזה שאמר מיד ושמרתם ועשיתם וגו', שעל ידי שמירת התורה נזכה להינצל מאויבנו המקיפים אותנו מכל כיוון.

פינת הלשון: אין חילוק באיסור הסיפור, בין אם סיפר מעצמו ובין אם עמד עליו חברו שיספר לו, מכל מקום אסור. ואפילו אביו או רבו שמחויב בכבודם שלא לסתור דבריהם, לכן אם ביקשו ממנו לספר להם עניין שיש בו לשון הרע, או אפילו אבק של לשון הרע, אסור לו לשמוע להם.

יום אחד נכנסה אישה לרבי אברהם חיים עדס זצ"ל ובכתה על ביתה הצעירה שחלתה בחולי מסוכן ומאושפזת בביה"ח, וביקשה ממנו שיתפלל בעד הילדה והביאה לו מטפחת שילחש עליה ויחבשוה לראש החולה כסגולה לרפואה, לקח רבי אברהם את המטפחת ולחש עליה, וככלותו אמר לאישה אל תפחדי למחר בבוקר תקום הילדה, ואם לא אני חותך את ידי ח"ו, וכך היה, למחרת מצבה של הילדה הוטב ויצאה ב"ה מכלל סכנה, כמו שאמר הרב .  

לרפואה שלמה של מרת אימי סול בת סעדה       
                                

 

שאלות ותשובות

שאל שאלה
200 תווים שנותרו
דרג את המאמר הזה
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 3 קול(ות)
    פידבק
    הדפס
    פרסם מחדש
    מקור המאמר: http://www.reader.co.il/article/15936/פרשת-השבוע-ואתחנן-לפי-חכמת-הקבלה-והזהר

    השאר תגובה למאמר זה

    פרשת השבוע שלנו, פרשת "מקץ", מביאה את יוסף (בזכות כישרונותיו הרבים) למלוכה על מצרים. דרך ארוכה עשה יוסף מאז הבור שהאחים זרקו אותו לשם ועד שהגיע לכס המלכות של האימפריה המצרית דאז.

    על ידי: צחי מכאליl רוחניות> פרשת השבועl 17/12/2014 lצפיות: 14

    מהן מסקנותיו של פרעה בעקבות פתרון החלומות על ידי יוסף? כיצד מתייחס יוסף אל אחיו? מהו החוט המקשר בין הפרשה לחג החנוכה?

    על ידי: אהובה קלייןl רוחניות> פרשת השבועl 17/12/2014

    אנו פותחים השבת בסדרה של פרשות המרכיבות סיפור אחד ארוך המהווה את אחד מסימני הדרך של עם ישראל עוד בטרם הפך לעם.

    על ידי: צחי מכאליl רוחניות> פרשת השבועl 10/12/2014

    מדוע תלה הכתוב את תולדות יעקב ביוסף דווקא? מה הטעם בשליחת יוסף אל אחיו,למרות שנאתם כלפיו? שנאת האחים אל יוסף - ממה נבעה וכיצד התגברה?

    על ידי: אהובה קלייןl רוחניות> פרשת השבועl 09/12/2014

    בפרשות האחרונות אנו קוראים רבות אודותיו של יעקב. כידוע רבקה, אימו של יעקב, היא דמות מאוד פעילה בחייו ואף הייתה הגורם לכך שיעקב הוא זה שיקבל את הברכה מאביו יצחק במקום עשיו אחיו.

    על ידי: צחי מכאליl רוחניות> פרשת השבועl 03/12/2014

    ממה פחד יעקב? מדוע נאבק המלאך ביעקב ומה היו התוצאות? כיצד התנהלה הפגישה בין שני האחים?

    על ידי: אהובה קלייןl רוחניות> פרשת השבועl 02/12/2014

    אהבת יעקב לרחל,שבאה לידי ביטוי בפרשת השבוע שלנו, פרשת "ויצא" משמשת השראה למקרים רבים במהלך הדורות, הבולטת שבהם היא שיר השירים.

    על ידי: צחי מכאליl רוחניות> פרשת השבועl 27/11/2014

    חלום סולם יעקב- היכן התרחש ומה מהותו? מדוע יעקב חש יראה בתום החלום? מה הייתה כוונתו של יעקב בנדר?

    על ידי: אהובה קלייןl רוחניות> פרשת השבועl 26/11/2014 lצפיות: 12
    יהושע אוזן היו

    פרשת בהעלותך בהעלתך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות: יש לתרץ לשון הכתוב אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, שהיה צריך לומר יאירו ששת הנרות (הכוונה שלושה מימין ושלושה משמאל לשמש) אלא ששת הנרות הם כנגד ששת ימי השבוע, והאמצעי הוא כנגד השבת, אשר כל השישה מחוברים אליו שלושה מימין ושלושה משמאל ,לכן שלשה ימים ראשונים מתברכים משבת הבאה, ושלשה ימים השניים מתברכים מהשבת הקודם, דהיינו

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> פרשת השבועl 05/06/2009 lצפיות: 250
    יהושע אוזן היו

    פרשת נשא נשא את ראש בני ישראל וגו': באה התורה לגלות לנו הנהגה טובה, אם תרצה התנשאות והתרוממות התנאי הוא "ראש" שצריך להיות באחדות ולהעמיד ראש אחד דווקא. וכמו המעשה של אליהו שבירך אותם שיהיו כולם ראשים במקום שלא כיבדו אותו ואת ר' יהושע בן לוי, וכך נוצרה בניהם מריבה, כי במקום שכולם ראשים יש מריבה. וראוי להקדים בסדר שבו מונה התורה את משפחת הלויים שבני קהת ובני מררי נמנים כבר בפרשה הקודמת במדבר, ואילו בני גרשון נמנים בפרשת נשא.

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> פרשת השבועl 28/05/2009 lצפיות: 1,775
    יהושע אוזן היו

    פרשת במדבר וראיתי להקדים בשאלה מדוע היה צריך הכתוב להדגיש שדיבר הקב"ה עם משה במדבר. כתב בעל הטורים: לעיל אלה המצוות וסמך ליה במדבר, וכוונת התורה לרשעים שאינם יודעים שאם אין האדם שם עצמו במדבר אינו יכול לדעת תורה ומצוות. וראית לפרש לפי מה שאמרו חז"ל, דכתיב: (ירמיה ב) הדור אתם ראו דבר ה' המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה וגו'.

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> פרשת השבועl 23/05/2009 lצפיות: 257
    יהושע אוזן היו

    חג השבועות איתא בפתח אליהו: מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה. חכמה מוחא היא מחשבה מלגאו בינה לבה ובה הלב מבין. ועל אלין כתיב הנסתרות לה' אלוקינו. ומכאן נבין בע"ה עניין הפרשה וחג השבועות לדברי "פתח אליהו". כאשר הכהן הגדול המקריב קורבנות למעלה, שהוא המלאך מיכאל והוא השליח של מידת החסד. וכן גבריאל הוא השליח של מידת הדין והוא הלוי.

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> קבלהl 22/05/2009 lצפיות: 3,589
    יהושע אוזן היו

    פרשת בהר פרשתנו פותחת במצוות שביתת הארץ בשנת השמיטה. ושואלים חז"ל מה עניין שמיטה אצל הר סיני שהלא כל המצוות נאמרו כבר בהר סיני. אלא מה שמיטה נאמרו כלולותיה ופרטותיה מסיני אף כולן נאמרו בכללות ובדקדוק מסיני, אם כן מדוע בחרה התורה את מצוות השמיטה בכדי לשמש סמל ודוגמא לשאר המצוות. ומצוות השמיטה היא בכדי להשריש בעם ישראל שאפילו שהעולם הוא שפל נתון הוא תמיד תחת השגחתו של הקב"ה ושלא יעלה על הדעת שאין מכבודו של הקב"ה שהתעסק בעולם החומרי ומכאן למדנו כשם שבחר הקב"ה

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> פרשת השבועl 15/05/2009 lצפיות: 6,831
    יהושע אוזן היו

    פרשת אמור חשוב להבין את הקשר בין סוף פרשת קדושים לתחילת פרשתנו: ונראה לומר שפרשה הקודמת מסיימת בהבדל סימני הטהרה והטומאה בשחיטה, וגם בעניין של אוב וידעוני, ואילו כאן תחילת הפרשה עוסקת בענייני הכוהנים שסמך את אזהרת הכוהנים לא להיטמא באוב שגם אם ירצה לשאול באוב הרי צריך הוא להיטמאות בו.

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> פרשת השבועl 08/05/2009 lצפיות: 390
    יהושע אוזן היו

    פרשת אחרי מות כותבים המפרשים כי מכאן חזינן שכל מיתתם של נדב ואביהו הייתה מחמת שרצו להתקרב אל הקב"ה ולהתקשר עימו יותר מכפי כוחם ויכולתם, אפילו שהיה בזה עניין של מסירות נפש אמיתית, כתב הבית ישראל שבמסירות נפשם גרמו כפרה לישראל בכל הדורות.

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> פרשת השבועl 30/04/2009 lצפיות: 482
    יהושע אוזן היו

    פרשת תזריע פרשה זו עוסקת באחד מסעיפי הטומאה: טומאת האישה לאחר לידתה וטהרתה, במרכז פסוקי הטומאה שבספר "ויקרא" בולטים פסוקים המתייחסים אל הטהרה. (פרשת שמיני), המתארים בפרוטרוט את האופנים השונים שבאמצעותם מקבלים טומאה, מופיע פסוק המבשר שאין השרץ מסוגל לטמא את המים: (ויקרא י"א ל"ו) "אך מעיין ובור מקווה מים יהיה טהור" אם כן המים עמידים בפני הטומאה.

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> פרשת השבועl 24/04/2009 lצפיות: 2,788

    תגובות על מאמר זה

    0
    יוסית 31/07/2009
    חזק וברוך אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה"
    קרדיט המחבר
    קטגוריות מאמרים
    Quantcast