מי הוא הרב מרדכי איפרגן?
בס"ד
מיהו הרב מרדכי איפרגן?
הרב מרדכי איפרגן מוכר בציבור הרחב כבעל ישועות ורבים מבקשים את עצותיו, את הקשבתו ובעיקר את ברכתו.
רבים באים אל הרב לקבל עצה, הכוונה ובעיקר ברכה.
הרב איפרגן עלה ממרוקו בגיל 33, שם עבד ככתב בעיתון: "לריזין מרוקן". היום הוא 67, נשוי ואב לחמישה ילדים.
הרב איפרגן למד בישיבת דיסקין של הרב רוטנשטיין. הרב רוטנשטיין התלהב מתלמידו המיוחד הכיר את יכולתיו המופלאות, את כושר הדיבור והקסם ושלחו לדרוש ברחבי הארץ. היום מכונה הרב גם "הדרשן הירושלמי".
הרב איפרגן, החש בצער כל יהודי ואוהב כל יהודי באשר הוא יהודי, תמיד מאיר פנים, תמיד מחייך, קשוב לכל אחד ליבו החם מלא אהבה ושמחת חיים לכל .
"אני רוצה לנשק כל יהודי שאני רואה. רוצה להכניס אור בלב שלו, לשמח אותו. כשאני ישן בלילה אני בוכה, למה לי לישון אם אני יכול לעזור לעוד מישהו"?
הרב יושב מול הפונים אליו מביט בעיניהם ומעביר משמחתו ומכוח החיים שלו ליושב מולו. כושרו של הרב במציאת גימטריות מיידיות מדהים.
לחולה בשם מרים כתב: "מחלות רעות יעברו מיד".
לעקרה בשם יפעת כתב "יבוא פתאום עובר תכף ומיד".
היום מתרכזת פעילותו של הרב בעיקר בעיר לוד אותה לקח תחת חסותו כדי לחזקה.
עוזריו הנאמנים של הרב מארגנים כנסים וערבים מרגשים ברחבי הארץ. הרב דורש בפני הציבור היושב מרותק למשמע הדברים היפים המלאים באהבה. עיניהם זורחות בתקווה והם מחייכים. מהסיפורים, מקסם המלים, מהברכות ומהגימטריות שהרב שולף באחת לכל שם.
"כולם שואלים אותי למה הברכות שלי מתקיימות", מספר הרב,
"וזה פשוט: בגלל שהלב שלי מלא רק באהבה. אני חולה באהבת ישראל!"
שאלות ותשובות
השוואה בין הפילוסופיה של אפלטון לבין האמור בתנ"ך, המגלה קשרים מפתיעים בין השניים. לכבוד צאת ספרי "פילוסופיה והתנ"ך; התנ"ך בראי הפסיכולוגיה". מאמר זה הוא תקצירי ומסכם של החלק הראשון בספר.
יחסי האחווה בין יהודה וחִירָה מבשרים את עידן השלום האוניברסלי שבו יהיו כל העמים כאיש אחד, יעבדו אל אחד ויתנהגו לפי אותה מערכת ערכים המפורטת בתורתו (ישעיהו ב, יא, מט, נא, נה, ס, סב, סה; ירמיהו ג, טז; מיכה ד; זכריה ח). כשיקום חוטר מגזע ישי, יחזור תור הזהב שבו שגשגו מלכות ישראל ומלכות צור בזמן דוד ושלמה כישויות תאומות ותמות ואף בעוצמה כפולה ומכופלת.
שבועות כחג רבינו הנשר הגדול הרמב"ם (מורה נבוכים ח"ג מ"ג) מקשה מדוע חג הפסח וחג הסוכות הם שבעה ימים, ובכלל מדוע שונה חג השבועות משאר חגים אלו, ומתרץ כי בפסח ובסוכות יש צורך בשבעה ימים בכדי להתרגל לימי המועד, מה שאין כן בחג השבועות אשר אין בו מצוה מיוחדת, ומנגד לא רצתה התורה להאריכו, שכן מעמד הר-סיני לא היה אלא יום אחד, מה עשה ה' יתברך כדי להגדיל את רישומו של היום הגדול, נתן את חג מתן תורה, אך הורה למנות את כל הימים באמצעות ספירת העומר "כמו שהאדם ממתין לבואו של הנאמן שבאוהביו...
שורשיו של חג השבועות נעוצים במסע של בני ישראל ממצרים לארץ המובטחת ובמתן התורה לעם היהודי. אבל מה בעצם אנו חוגגים? למה קוראים את מגילת רות? מדוע אוכלים מוצרי חלב? מה העניין עם השלכת שקיות מים? ואת מה מתקנים בתיקון השבועות? יצאנו לחקור ולענות על כמה מהשאלות המהותיות בנוגע לאחד משלושת הרגלים של היהדות.
ערכי עולם האלילות מזוהים במקרא עם השאול, עם התהום, עם דרכי תוהו עקלקלות ואכזריות. עקלתון, עקוב, עקש, עכביש. בעברו האחד של המתרס - נחשי התוהו, המסתתרים במעמקי החושך, שלהם סוגדים עובדי האלילים, אורבים כמוהם לטרפם. בעברו השני של המתרס - אלוהים בורא האור, סמל ליושר ולצדק, שנטה את הארץ כדי להושיב בה בני אדם זקופים, גלויים ומאירי פנים, כמוהו.
ושב וחושב על לב טוב. כמה טוב אם רק היה לי לב טוב. לא כזה שמתכווץ כשרואה את חברו מצליח. לא כזה שנחמץ כשמישהו אחר זוכה במשהו. לא כזה שחומד כשרואה את הרכישה החדשה של חברו. לא כזה שכל הזמן מרגיש חסרון והחמצה. אלא לב נקי, אוהב, מפרגן ומשפיע. לב טוב ומיטיב. הלוואי והיתה חנות כזאת של לבבות טובים, הייתי מיד רץ לשם. אבל, מה לעשות, לב טוב, כמו כל הדברים הטובים, מצריך מאתנו יגיעה.
כשמירון עוד היתה כפר נידח אי שם במרומי הגליל, ונסיעה לרבי שמעון דרשה מסע מפרך של יום שלם, באמצעות כמה אוטובוסים וגם רכבת ובסופו של דבר גם הליכה רגלית. ואז מה היה?
במה שונים ארבעת הבנים-זה מזה? כיצד יש לענות לשאלתו של כל אחד מהם? מהי מטרת ההגדה בהביאה את ארבעת הבנים לנגד עיננו?
בקבוק תבערה בבית כנסת, צלבי קרס, ואיומים - ככה חיים יהודים בלוד ורבים מהם נוטשים. האם נוותר על העיר לוד?
הרב מרדכי איפרגן: רע לי!
בערים מעורבות בארץ יהודים וערבים – יש תופעה שצריכה להטריד כל יהודי. נערות יהודיות היוצאות עם ערביים.

תגובות על מאמר זה
בבקשה תעזרו לי ..