סגולות - מרן הרב יוסף חיים זי"ע - הכותב הרב אלון ארביב
סגולות מאת רבנו יוסף חיים ע"ה לסילוק חרדות ופחדים שבאים על האדם ואינו יודע למה
המקור: ספר רב פעלים ח"ד סי' יט
א. לקרוא את קריאת שמע ישראל פעם אחת בבוקר ופעם שניה בערב ופעם שלישית לפני שישנים ממש.
ב. להרגיל את עצמכם שלא תיגעו הרבה באף שלכם ולא בשפתיים שלכם.
ג. בבוקר כשקמים מהמטה צריכים ליטול ידיים באמצעות כלי לנטילת ידיים שיש לכם בבית. זה חשוב מאוד כי זה מוציא את הרוח הרעה השורה על הידיים בלילה. הנטילה נעשית ע"י שיד שמאל שופכת פעם אחת על יד ימין ואח"כ יד ימין שופכת על יד שמאל וככה עושים שלש פעמים.
ד. גם כל פעם שנכנסים לשירותים צריך ליטול ידיים כנ"ל.
ה. לומר כמה פעמים ביום שיכולים את המשפט הבא: עִיזָא דֵבֵי טַבָּחֵי שֵמֵנָה מִינָאי. בעיקר כאשר מתעורר הפחד והחרדה אז לומר את המשפט הנ"ל.
ו. כל יום בבוקר לומר את המזמור: "יושב בסתר עליון" שלש פעמים. ויאמר בהתחלה את המשפט "ויהי נעם ה' א-לוהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו".
ז. בבוקר אומרים את המזמור: "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי" שלש פעמים ולפני השינה אומרים מזמורים אלה פעם אחת.
ח. בכל פעם ובעיקר כשיש חרדה להסתכל על השמות הקדושים הבאים: "עורירום" "צדנלב"ש" לא לקרוא אותם רק להסתכל עליהם.
סגולה לעשירות
אומרת הגמרא במסכת שבת (דף קי"ט.) שאל רבי יהודה הנשיא את רבי ישמעאל בן רבי יוסי, עשירים שבארץ ישראל בזכות מה הם זכו לכך? ענה לו, בשביל שמקפידים על מצוות מעשר, שנאמר (דברים י"ד, כ"ב): "עשר תעשר" ודרשו חז"ל "עשר בשביל שתתעשר".
שוב שאל רבי יהודה הנשיא, ויהודים שבבבל בזכות מה הם זכו לעושר? ענה לו, בזכות שמכבדים את התורה, ע"כ.
פירוש, כאשר תלמיד חכם עומד ואומר דרשה בהלכה ובאגדה, כולם עושים אזניהם כאפרכסת לשמוע כל מילה, על מנת לדעת לשמור ולעשות כל מצווה כדיניה.
שאל שוב רבי יהודה הנשיא את רבי ישמעאל בן רבי יוסי, ויהודים הדרים בשאר ארצות בזכות מה הם זוכים לעושה? ענהו, בזכות שמכבדים את השבת, ע"כ.
כלומר, סגולה גדולה היא, שכל המכבד את השבת כראוי זוכה לעשירות.
מבאר רבנו יוסף חיים זיע"א בספרו "בן יהוידע": נמצא שישנן שלוש סגולות לזכות לפרנסה ברווח ועשירות, ואלו הן: האחת, צדקה ומעשר תבואה ומעשר כספים. והשניה, שמירת השבת כהלכתה. והשלישית, לכבד את התורה ולומדיה.
ולכן כאשר נשאל רבי ישמעאל על היהודים יושבי ארץ ישראל מפני מה זכו לעושר, אמר: בזכות המעשר, כיון שזה כתוב בנביא זכריה (ג', י') במפורש: "הביאו את כל המעשר ... ובחנוני נא בזאת". שמותר בדבר זה בלבד לנסות את הקב"ה ליתן מעשר על מנת להתעשר, ואין זה חסרון בלשם שמים, כיון שסוף סוף העני נהנה.
וכאשר נשאל על יושבי בבל מפני מה זכו לעושר, שהרי אין נוהגת שם מצוות מעשר? כלומר, אע"פ שנוהג מעשר כספים בבבל, אבל מעשר תבואה אינו נוהג, ואם כן חסר במצווה. לכן תלה רבי ישמעאל את סיבת עשירותם בכבוד התורה שהיא מסוגלת לעושר יותר מאשר כבוד שבת, שלא ניתנו שבתות וימים טובים אלא בכדי שיעסקו בתורה, ואם כן כבוד התורה עדיף.
ועל שאר יושבי חוצה לארץ עונה רבי ישמעאל מפני שמכבדים את השבת זוכים הם לעושר, אבל כבוד התורה לבוא לשמוע את הדרשן בקהל רב זאת לא היה בשאר הארצות כמו בבבל, ולכן הסיבה היחידה לעשירותם היא כבוד השבת, ע"כ.
ומבאר רבנו יוסף חיים זיע"א בספרו בן איש חי - דרושים (פרקת ויקהל) על הפסוק בספר שמות (ל"ה, ב') "ששת ימים תיעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש", מה ששאלו המפרשים: וכי יש מצווה לעשות מלאכה ששת ימים? ואם כן לכאורה התורה היתה צריכה לכתוב "וביום השביעי יהיה לכם קודש" בלבד?
ועוד קשה, מדוע כתוב "תֵעָשֶה" בצירי תחת התי"ו, ומשמע כאילו נעשיות מאליה, לכאורה היתה צריכה לכתוב "תַעֲשֶה" בפתח תחת התי"ו?
אומר הרב זצ"ל, כאשר יהודי זוכה לכבד את השבת כדת וכדין, לזכרה במצוַת עשה שבה, ולשמרה מלעבור על לאו מדאורייתא ומדרבנן, מן השמים יעשו שבששת ימים מלאכתו תיעשה על ידי אחרים, כיון שיזכה לעושר מופלג והכל רוצים לעשות רצונו על מנת שגם בימות החול ישב על התורה ועל העבודה. וזה פירושו לפסוק, אם תרצה לזכות ל"ששת ימים תיעשה מלאכה" - מאליה, ואתה תשב לבטח ותעסוק בתורה, אזי "וביום השביעי יהיה לכם קודש".
וכן אומרת הגמרא במסכת שבת דף קי"ח ע"ב: "אמר רב יהודה בשם רב, כל המענג את השבת - נותנים לו משאלות לבו, שנאמר בתהלים ל"ז: "והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך".
(מתוך הספר "כבוד שבת ומועד")
(Reader.co.il SC #17125)
תגיות של המאמר:
סגולות על פי ההלכה - רבנו יוסף חיים זי"ע
הטלית הוא הבגד הבולט בבית הכנסת. מאז הר סיני, ואולי אף קודם, היהודי לובש את הטלית. בגד בעל ציציות בארבע כנפותיו, שמתעטפים בו בשעת התפילה. בספר במדבר (טו לח) נצטוינו: "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת".
מאמר זה מביא את ההיסטוריה של השופר וכל המידע אודות מנהג תקיעת השופר בראש השנה. אם תרצה לדעת מדוע תוקעים בשופר , אילו סוגי תקיעות קיימות ומהיכן מגיע מנהג זה , מאמר זה ישפוך אור על הנושא.
בכתבה הקודמת על האמת מאחורי סיפור מצדה,דומה לאופן בו בעלי עיניין תורני סילפו באופן מודע את האמת ההיסטורית,על מצדה,כך עשו לסיפור על יציאת מצריים,ומדובר בסילוף היסטורי מדהים בעוצמתו,בכדי להאדיר את שם אלוהים,ולחזק את האמונה על סמך סילוף היסטורי,למען המאמינים.כרגיל מאז תחילת בית הספר היסודי,למדנו על משה,הר סיני,עבדים במצריים,משה כנסיך בבית הפרעונים,השליחות האלוהית לשחרר את בני ישראל.
רבים מאתנו היו חשופים לסיפורי גבורה בהיסטוריה שלנו מאז תקופת המיקרא,במשך שנים רבות ניסו ארכיאולוגים לאמת את ההיסטוריה שלנו ולמצוא תיעוד מאותם תקופות.למרות הגילויים בחפירות,ומציאת תיעוד היסטורי שנשתמר אלפיי שנים,החליט הממסד השילטוני לדורותיו,להמעיט בערכם של הממצאים מתוך תקווה שאסור לנו לשבור מיתוסים,מכייון שמיתוסים נוצרו עבור,התקווה והאמונה בצדקת דבריי ימי ההיסטוריה שנכתבו על ידי מאמינים,שרצו שאנו נתבסס על אמונה היסטורית זו.
העולם מוצף בסוגי מרעין בישין,ומחלות חשוכות מרפהא המחלה הקשה בתולדות האנושות,אינה מחלת האיידס או הסרטן,המחלה הקטלנית ביותר היא הפיגוע המוחי שממנה סובלים כמעט 70% מתושבי העולם והיא ניקראת הבורות .
מה העניין בשופר גדול דווקא למה לא שופר בינוני או שופר קטן? "תקע בשופר גדול לחרותינו" "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים מארץ אשור והנידחים מארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים " מה העניין בשופר גדול דווקא למה לאט שופר בינוני או שופר קטן?
מה זה מזוזה, מה יש בתוכו ? איפה שמים אותו – בבית, בבית כנסת האם גם במקדש ? מגילה של קלף שכותבים עליה שתי פרשיות שבתורה, וקובעים אותה על מזוזת הבית: שמע ישראל (דברים ו') והיה אם שמוע (שם י"א
מצוות הצדקה מלווה את עם ישראל בכל תולדותיו. והיא ביטוי למחויבותו של כל יחיד בישראל לזולתו הנזקק כ"תנאי הכרחי לשותפות בקהילת בני ברית." גם במקדש וגם בבית הכנסת. הצדקה במקרא היא אידיאל מוסרי, וצמד המושגים "צדקה ומשפט" הוגדר כייעודו של אברהם אבי האומה וצאצאיו. חז"ל ייחסו חשיבות רבה למצוות הצדקה, עסקו רבות בדרכי יישומה ואף הקימו את מוסדות הצדקה בקהילה, שמקצתם מתקיימים עד ימינו
אכילה ע"פ הקבלה לפני עמוד השחר
פרשתנו הראשונה, אחרי מות, היא הפרשה המדברת מעניני יום הכיפור, ונאמר בה, הפסוק שמזכירים אותו רבות ביום הכיפורים, "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו" (אחרי מות טז-ל).
הגאון רבי שאול הכהן זצ"ל מג'רבא, זכה לשני שולחנות: תורה וגדולה במקום אחד, עשיר גדול היה וגומל חסדים. הוא היה ראש וראשון לכל דבר שבקדושה. מכיון שעמד בניסיון העושר, נסוהו מן השמים גם בניסיון העוני, ואמנם באחת השנים נהפך עליו הגלגל והוא איבד את כל רכושו ונהפך לאדם עני.
שַמָשו של הגאון ר' איסר זלמן מלצר זצ"ל הופתע מאוד כשראה את רבו לובש את מעילו ומתכוון לצאת מהבית. הימים ימי חורף קשים ובחוץ השתוללה סופה עזה, שלג נערם לגובה והמשיך לרדת ללא הפסקה. "לאן הרב הולך במזג אויר סוער שכזה"? פנה אל רבו. הרב ענה לו בשאלה: "האם שכחת כי יום חמישי היום ואני צריך לומר שיעור כללי בישיבה"?
בעל הדירה הגיע והחל לספר בשבח הדירה, כווני אויר וכו', "כמה אתה רוצה עליה?"- שואלת גב' אבוטבול: עונה בעל הדירה: "310,000$". "אך יש לי רק 130,000$"...- משיבה. "מה? אז למה קראתם לי? חשבתי שמדובר בלקוחה רצינית"...כעס לעומתה. גב´ אבוטבול ניסתה להסביר "תבין, היתה לי דירה ברמת בית שמש , ומכרתי אותה בשביל הוצאות ניתוח לאחי, בסוף בנס חזר אלינו הכסף ואני רוצה למצוא דירה בירושלים שאני כ"כ אוהבת".
זקנה נוצריה נגשת עם שתי נרות ומדליקה בידיה אותם ע"י התנור, ואף שמעו השנים כיצד איך הנוצריה מברכת ברכת "להדליק נר של שבת". לאחר הברכה פרשה הנוצריה את ידיה כלפי מעלה והחלה לבכות ולומר: "רבונו של עולם, אל תקברני בקבר הגויים האלה ותהיה מנוחתי אחר מותי בקבר ישראל".
הספד שניתן לבני המנוח על מות אביהם הצדיק רבי דוד נשיא בן שרה זצ"ל
