סגולות - מרן הרב יוסף חיים זי"ע - הכותב הרב אלון ארביב

לכבוד הילולת ה-99 של רבנו יוסף חיים זי"ע בעל הבן איש חי הוציא הרב אלון ארביב עלון לכבוד אירוע זה, העלון מפורסם באתר "שטייגן" לכל הפונים.

כי מעבר לקיום התורה והמצוות, וכל הלכות השולחן ערוך בכל פרטיהם ודקדוקיהם צריך כל יהודי להשתלם במידות טובות, ולהתרחק מהבלי העולם הזה ודמיונותיו ותאוותיו, וצריך ליישר הדעת והדעות, כפי השקפת התורה, וצריכים אנחנו ללמוד מדוגמא אישית של רבותינו הקדושים, בבחי' (שה"ש א-ח) צאי לך בעקבי הצאן, ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים, וכנודע.

שני יסודות גדולים מתבטאים בשמירת השבת: האמונה בחידוש העולם וזכר ליציאת מצרים. האמונה בחידוש העולם היא שהעולם נברא על ידי הקדוש ברוך הוא ברצונו וביכולתו, ושאין שום מציאות אחרת בעולם מלבד רצונו ופעולותיו. זכירת ענייני יציאת מצריים מחזקת את עיקרי האמונה בכלל את האמונה בחידוש העולם. שכן, המאורעות הגדולים שאירעו בתקופה זו מוכיחים על יכולתו הבלעדית של הקדוש ברוך הוא ושליטתו בכל העולם,שודאי רק לו ראוי להתפלל, והוא נותן שכר לצדיקים ומעניש את הרשעים, וכן, עניין נבואת משה אמת, תורה מן השמים ועוד.

"לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי, לְמִי מדונים (מִדְיָנִים) לְמִי שִׂיחַ, לְמִי פְּצָעִים חִנָּם, לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם. לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן, לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְסָךְ. לא, אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, כִּי יִתֵּן בכיס (בַּכּוֹס) עֵינוֹ, יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים. אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ.

ל"ג בעומר - יום ההילולא של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי - הוא יום סגולה: אין אומרים בו תחנון, מדליקים מדורות לכבודו, במיוחד על קברו במירון, אליו עולים להשתטח מאות אלפי ישראל לרגעי התעלות, קדושה ורוממות נפש.

"שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ, וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר, חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה. גול (גִּיל) יָגִיל אֲבִי צַדִּיק, יולד (וְיוֹלֵד) חָכָם וישמח (יִשְׂמַח) בּוֹ. יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ, וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ.

בעת שעמ''י היו נמצאים בגלות בבל, נהגו הגולים לקרוא כל שבת פרשה אחת מחומשי התורה עפ"י סדר, וזה בשביל לא לשכוח את התורה הקדושה. מנהג קדוש זה התקיים גם אלפי שנים לאחר גלות זאת עד היום.

מי עיצב את סמל המדינה? היכן מוצאים אנו את סמל המדינה בתנ"ך? מה המשמעות הרוחנית העמוקה של המנורה ועלה הזית.?

כשהאדם נולד תינוק כל דבר הוא בודק ובוחן , ממשש דברים וטועם אותם ,בוחן את סביבתו ולומד אותה , והיום יש את כל עולם האינטרנט , כך שאדם יכול לבדוק את הדת היהודית בתור יהודי ומה זה מחייב אותו

"בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהם קלות ראש כגון שחוק והתול ושיחה בטילה ואין אוכלים ושותים בהם ולא מתקשטין בהם ולא מטיילין בהם ולא נכנסים בהם בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים וכו'".

סיכום מסכת בבא קמא פ"א - ארבעה אבות נזיקין כך נפרסת לה המשנה הראשונה, ונקדים בהבנה שצריכה להיות על האדם כי הוא ורק הוא אחראי לתשלום נזקים שגרמו בעלי החיים שבבעלותו, כגון: נגיחה, אכילה, דרישה ומנגד פעולות האדם שגרמו לנזיקין מכוחו הוא, כמו חפירת בור ברשות הצתת אש וכו'

הנה בתוה"ק בדברים (פרק לא) נאמר לאחר נצחון ישראל במדין: "אך את הזהב ואת הכסף, את הנחשת ואת הברזל, את הבדיל ואת העפרת. כל דבר אשר יבא באש – תעבירו באש וטהר, אך במי נדה יתחטא, וכל אשר לא יבא באש – תעבירו במים".

הובאה בפנינו שאלה בדבר מעשה באדם שהגיע לביתו בליל שבת ונצרך לנקביו, וחשב לתפוס שתי נטילות בנטילה אחת דהינו נטל ידיו גם לאשר יצר וגם לנט"י, אי שרי לקדש ומיד לבצוע (בלא נטילה) וס"ל דיש כאן סב"ל, דהרי ברך מכבר ענט"י או שהקידוש הוא הפסק, ולכן לא נהג נכון והיה עליו ליטול לאשר יצר ולקדש וליטול ידיו לנט"י.

עולם התורה התעטף באבל ויגון עם היוודע הבשורה המרה בהלקח לבית עולמו, מו"ר ועטרת ראשנו, נפלה עטרת ראשנו, רב פעלים לתורה, שקיבץ את כל בני התורה בנתניה שריד לדור דעה, הגה"צ רבנו שמעון גבאי זצ"ל, שנסע למנוחות ואותנו עזב לאנחות, בוכים ונאנחים מלקיחתו מאיתנו, דודי ירד לגנו לערוגת הבשם לרעות בגנים וללקוט שושנים, שושנת תרשיש היקרה, פנה הודה פנה זיוה.

נעשה מהרבי מאפטא זצ"ל, שבא אליו עני אחד, שהיה צריך להשיא את בתו, ונזקק לסכום גדול של כסף. שלח אותו הרבי לעשיר אחד, ובידו מכתב, שבו הוא הרבי מאפטא מבקש להעביר לידי העני את מלוא הסכום שהיה צריך בשביל החתונה.

"בואו נרוץ לבית הכנסת", קרא יהודה לחבריו. "רבי יעקב גלה רוקד עכשיו, חבל להפסיד את המחזה". הם עלו במהירות במדרגות, מתנשמים ומתנשפים, וחיוך של קורת רוח על פניהם. הם הספיקו. רבי יעקב רקד במרכז בית הכנסת, וספר התורה בידו. הוא חולל ופזז בכל כוחו, פניו מביעות שמחה עצומה ואהבה לתורה הקדושה. "כל השנה אני מחכה לשמחת תורה, כדי לראות את רבי יעקב רוקד", אמר יצחק ליהודה. "כולם מתרגשים מהריקוד שלו, לא רק אתה", השיב יהודה. "הרי לכן מכנים אותו רבי יעקב גלה". "מה זה קשור?" התפלא יצחק. "חכה חכה", אמר יהודה בטון צ

מעשה שהיה באב אחד ששפך מרי לבו לפני הרב שלמה-זלמן אויערבאך זצ"ל בשאלתו מדוע ולמה?! שכני ואני, שנינו אבות לילדים והנה אני – לומד תורה ויודע ספר וחינכתי את ילדי לתורה. אכן, לא שפר עלי חלקי וילדי לא המשיכו בה כל חייהם, לא זכיתי שיהיו גדולי תורה. ואילו שכני, איש פשוט תם וישר, אכן בניו זרע ברוך ה', גדולי תורה, אוהבי תורה. במה נגרע חלקי?!