מזונות ילדים - קביעת גובה מזונות ילדים

25/09/2008 • על ידי • 5,220 צפיות

 מאת: עו"ד אלי פז - פז משולם עורכי דין, פורטל העזרה והסיוע www.gethelp.co.il
כיצד נקבע גובה מזונות הילדים?
כיצד מתבצע האיזון בין צרכי הילדים ובין יכלתו הכלכלית של האב?
כיצד נקבעת יכולת האב לשלם מזונות לילדיו?
מתי תחוייב גם האם בתשלום מזונות ילדים?

לשאלות אלו יתייחס מאמר זה.

תביעת מזונות ילדים נידונה הן בבית משפט לענייני משפחה והן בבית הדין הדתי , לגבי יהודים - בית הדין הרבני, ע"פ הדין האישי של הצדדים, שהנו, לגבי יהודים, המשפט העברי, היינו דין תורה.

ע"פ דין תורה, קיימת הבחנה בין מזונות ילדים הנחשבים מזונות הכרחיים אשר תשלומם הנו חובה אבסולוטית על האב, כאשר הכנסות האב והאם בפועל אינן רלוונטיות ובין מזונות ילדים שמעבר למזונות ההכרחיים, אשר בהם מחויב האב רק אם מצבו הכלכלי מאפשר זאת ובהם מחוייבת אף האם, אך זאת רק במידה ויש ביכולתה לעשות כן לאחר סיפוק צרכיה שלה.

החיוב בתשלום מזונות הכרחיים

בית המשפט הדגיש שוב ושוב, את חובתו המוחלטת של אב בתשלום מזונות הכרחיים לילדיו.
יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט אגרנט בע"א 267/64 לוי נ' לוי שהגם שנאמרו לפני כ 45 שנה, הרי שלא נס ליחם ועודם מבהירים נאמנה את ההלכה בעניין:
"ההלכה הפסוקה היא כי מינימום זה (הדרוש למחייתם בתנאי הזמן והמקום שלנו) חייב הבעל לספק לאישתו ואב לילדיו יהיו אשר יהיו הכנסותיו, ובלבד שאם הוא חולה, או מסיבה אחרת שאינה תלויה בו, בעצמו זקוק לתמיכה".
כלומר, פסיקת המזונות ההכרחיים אינה נקבעת ע"פ הכנסתו הסובייקטיבית של האב, אלא ע"פ מבחן אובייקטיבי של יכולתו להשתכר.
רק מי שבשל מום או מחלה נעדר כושר השתכרות אובייקטיבי יכול להיפטר מחיובו במזונות ההכרחיים כולו או חלקו.
לצורך קביעת יכולתו האובייקטיבית של החייב במזונות, אין לבחון רק את גובה משכורתו של החייב מעבודתו, אלא יש להתחשב גם בנכסיו ההוניים, הן אלה המצמיחים פירות והן אלה הניתנים למימוש בכסף.
ההלכה בסוגיה זו, נקבעה כבר לפני כ 25 שנה בפסק הדין בע"א 130/83 - פרייס נ' פרייס, שם נקבע כי:
"אם אין לו די לכך מהשתכרותו, יש לחייבו לשאת בצורכיהן ממקורותיו האחרים, בין מכספים פנויים שנשארו לו, אם נשארו, כחלקו בתמורת הדירה שנמכרה, ובין - אם אלה אינם מספיקים - מהדירה שקנה, גם אם פירוש הדבר, שיהיה עליו למכרה ולגור בדירה שכורה".
קביעה זו, אוזכרה, במשך השנים, שחלפו מאז, במאות של פסקי דין, שעם השנים הרחיבו את היריעה וחייבו אב החייב במזונות ילדיו למכור גם כלי רכב, הנמצא ברשותו ופריטים נוספים.
קביעת יכולתו של אב לשאת במזונות ילדיו, אינה נקבעת רק ע"פ השתכרותו בפועל, אלא גם ע"פ פוטנציאל ההשתכרות שלו ויכולתו למצות את כישוריו ולהגדיל את הכנסותיו ומכל מקור אחר, לרבות רכושו ודירת מגוריו.      
להרחבה בעניין זה, ראה פסקי הדין בע"א 230/85 עמיצור נ' עמיצור ובע"א 130/83 פרייס נ' פרייס.
קביעת יכולת האב לשלם מזונות מתבססת אף על רמת מחייה קודמת ועל קיום משאבים בשנים קודמות וכל עוד אין שינוי משמעותי אובייקטיבי במשאבים אלו עליו להמשיך ולספק למשפחתו אותה רמה.
להרחבה בעניין זה, ראה פסק הדין בע"א 197/82 אביאני נ' אביאני.
אין אדם יכול להיתלות בכך, כי הוא עובד רק 3-4 שעות ביום, ולהנות מכל העולמות על חשבון האשה והילדים. עליו להתכבד ולהוסיף לעבוד בעבודתו או בכל עבודה אחרת כדי לקיים את חובותיו כלפי בני משפחתו.   
להרחבה בעניין זה, ראה פסק הדין בע"א 53/83 רונקין נ' רונקין.

החיוב בתשלום מזונות מעבר להכרחיים

חיוב האב לשלם מזונות ילדים מעבר למזונות הכרחיים אינו נובע מדיני מזונות אלא מדיני הצדקה, שמקורם במשפט העברי.
היות ומדובר בדיני צדקה, הרי רק כאשר האב הנו אדם אמיד מבחינה כלכלית, יש מקום לדרוש ממנו לתת צדקה ולחייבו במזונות בסכום גבוה יותר מההכרחי.
כאשר האב יכול לעמוד בכך, ניתן לחייבו בתשלום מזונות ילדים, ע"פ רמת החיים שהיתה נהוגה בבית המשפחה עובר למשבר הזוגי, וזאת גם מעבר לצרכים החיוניים.
להרחבה בעניין זה, ראה פסק הדיןבע"א 93/85 שגב נ' שגב.
במזונות אלו, שמקורם מדין צדקה, חייבת אף האם בהשתתפות, אך זאת רק במידה ויש ביכולתה לעשות כן לאחר סיפוק צרכיה שלה.         
להרחבה בעניין זה, ראה פסק הדין בע"א 254/76 ינקוביץ נ' ינקוביץ, פ"ד לא (3) 169.

קביעת סכום המזונות בפועל

בפסיקת בתי המשפט נקבע, כי אין סכום סביר או ממוצע של מזונות ילדים ויש לבחון, כל מקרב ע"פ נסיבותיו. למרות זאת, קבעו בתי המשפט שוב ושוב, בהסתמך על הידע השיפוטי של בית המשפט, כי ישנן הוצאות מינימאליות לצורך המזונות ההכרחיים אשר את הצורך בהוצאתן אין צורך להוכיח.

ביום 20.1.03 ניתן פסק דין ע"י כב' בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין קביעת גובה המזונות ההכרחיים בתיק בר"ע 1895/02 ב'י' נ' ב'נ', שם קבע בית המשפט, כי נכון למועד מתן פסק הדין:
           "הלכה פסוקה היא, כי צרכיו ההכרחיים של קטין, שאינם דורשים ראיות מפורטות, משהם בידיעה הכללית השיפוטית, עומדים על סך של 1,150 ש"ח ללא הוצאות מדור וללא הוצאות גן" 
    
חשוב להדגיש, כי פסק הדין האמור ניתן כנגד נתבע, שהוכר ע"י משרד הביטחון כסובל מהלם קרב ומטופל בתרופות ואשר גם פוטר מעבודתו, אולם, למרות קיום נסיבות מיוחדות, קבע בית המשפט את הסכום שקבע ובנוסף, פסק לקטין את חלקו היחסי במדור לפי דמי שכירות של $550 לחודש וכן חייב את האב בתשלום שכר לימוד לגן בגובה 500 ש"ח לחודש.
מאז מתן פסק הדין האמור, הוא אומץ על ידי בתי המשפט למשפחה, אשר בתיקים רבים קובעים את גובה המזונות בהסתמך עליו, תוך עדכון הסכום למועד מתן פסק הדין.

חשוב להדגיש, כי סכום זה נכון לגבי מזונות לילד אחד בלבד, כאשר מדובר במספר ילדים רב יותר, פוחת הסכום, הנפסק לכל ילד, ככל שגדל מספר הילדים, הזכאים למזונות ילדים.
כאשר מדובר באב אמיד ובמזונות ילדים שמעבר למזונות ההכרחיים, לא קיימים סכומים מקובלים וכל מקרה נידון בבית המשפט על פי נסיבותיו.

אודות כותב המאמר

אלי פז

עו"ד אלי פז, שותף במשרדי עורכי דין פז משולם, מנהל במשותף של המכון לגישור ובוררות - מכון יסוד ומנהל פורום משפטי באינטרנט, בתחום דיני המשפחה...