פרשת השבוע האזינו לפי חכמת הקבלה

פורסם: 10/10/2008 |תגובות: 0 | צפיות: 5,526 | Share

פרשת האזינו

פרשה זאת נקראת שירה האזינו כפי שנאמר בפרשה הקודמת "וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תומם" ואמרו חז"ל שגדולה השירה הזאת שיש בה עבר הווה ועתיד, ויש בה עולם הזה ועולם הבא ואמרה משה ביום שהגיע זמנו להסתלק מן העולם, (בני יונה).

   ראיתי לשאול אם השירה הזאת היא עולם הזה ועולם הבא, מדוע התחיל משה את הפסוק: האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ.

ויש לשאול עוד מדוע נקט בשמים בלשון רבים, ובארץ נקט לשון יחיד.

וכך נתרץ בע"ה אמר ר' הונא: פמליה של מעלה מרובה משל מטה. לכך אמר משה לשמים לשון רבים ולארץ אמר לשון יחיד. ואין דרך ארץ לומר לרחוק לשון האזנה בכדי שיטא אוזנו לשמוע, ( לפי שהיה משה רע"ה רחוק מהארץ)

לפי כך אמר ישעיה בהיפוך הלשון שמעו שמים והאזיני ארץ.
ואמרו חז"ל מדוע כך לפי שמשה היה קרוב לשמים ולהקב"ה שדיבר עמו ישר שנאמר פה אל פה אדבר עמו, ורחוק מן הגשמיות ועולם הזה ומן היצר, ולכן אמר שמעי ארץ, אבל ישעיה היה קרוב לארץ ורחוק מהשמים, ולכן נקט בלשון שמעו שמים והאזיני ארץ.

   טעם נוסף שדבר משה תחילה לשמים ואחר כך דיבר אל הארץ. לפי שהם יהיו עדים לדברי משה, ואמר משה לעדים שישמעו את הדברים כדכתיב: העדותי בכם את השמים ואת הארץ. לכן דיבר משה אל העדים על פי סדר הכתוב.

האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי:
תימה מדוע דיבר משה לגבי השמים בלשון קשה, שהרי הדיבור הוא לשון קשה. ואילו לארץ אמר לשון שמיעה  שהיא לשון רכה.
ונקשה עוד מה נשתנתה השירה הזאת מכל השירות שבתורה, ששם נזכרים שמות האומרים את השירה כדכתיב, אז ישיר משה, אז ישיר ישראל, ותשר דבורה.  בע"ה כך נתרץ לשאלה הראשונה. כפי שדברנו לעיל שהשמים הם גדולים ופמליה של מעלה מרובים וחזקים, ואילו הארץ פמלייתה קטנים וחלשים, על כן נלמד מכאן שאת הגדולים והחזקים צריך לדבר ולהוכיח בחוזק וגבורה, ואילו את הקטנים והחלשים צריך להוכיח באמרי נועם.

ובשאלה לעניין הזכרת שמו של משה בשירה הרי היא מוזכרת ברמז, בראשי תיבות של ששה פסוקים הראשונים של הפרשת האזינו והם:
 
א). האזינו וגו'.        ב). יערוף וגו'.     ג). כי שם וגו'.
ד). הצור תמים וגו'.  ה). שחת לו וגו'.  ו). הלה' תגמלו וגו'.

ויבוא כך בחשבון שהאותיות הראשונות של פסוקים א' עד ד' הם ה.י.כ.ה. גמטר' מ' של משה ונוסיף את אותיות ש.ה. אותיות ראשונות של הפסוקים ה' ו' הרי לנו משה שחתם משה רע"ה בשמו.

האזינו השמים ואדברה וגו':
ראיתי להוסיף טעם נפלא שרצה משה רע"ה להודיעם שהתורה ניתנה מן השמים ובה תרי"ג מצוות, בתיבות השמים ואדברה, גמטר' תרי"ג. 

האזינו השמים וגו':
אמר ר' יהושע דסיכנין: מכאן אתה למד שיש לשמים פה ולב ואוזן.

פה מנין, דכתיב (תהלים יט) השמים מספרים כבוד אל.
לב מנין, דכתיב (דברים ה) וההר בוער באש עד לב השמים.
אוזן מנין, דכתיב: האזינו השמים.

יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי:
פסוק התוכחה הזה מכוון לעסק התורה. שהתוכחה היא גם קשה כמטר ומיועדת לגדולים ולחזקים כפי שפרשנו לעיל, והטל שהוא רך מיועד לקטנים ולחלשים, ואם המוכיח הוא לשם שמים כדכתיב: כי שם ה' אקרא וגו'. אז דבריו יתקבלו, ויזכו בע"ה גם לכתר תורה כפי שרמוז בפסוק, יערף כמטר לקחי. אם נחלק את תיבות הפסוק לראשי תיבות נקבל רמז כפי שיפורש להלן: אותיות ראשונות תהיה המילה כלי.   אותיות שניות תהיה המילה עמק.  אותיות שלישיות תהיה המילה טרח. אותיות רבעיות תהיה המילה פרי. לרמוז לנו שצריך להיות כלי בעל קיבול, ולטרוח  עמוק בתורה, ואז נהיה אילן שעושה פרי שהוא גם הפרנסה, ורמוז בתיבת לקחי גמט'  קמח.

וכל זאת נשיג על ידי דרך התשובה שנאמר: (הושע יד ב) שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעונך. אמר רבי לוי: גדולה תשובה שמגעת עד כיסא הכבוד. ומדוע הוצרך רבי לוי להביא ראיה מהנביא הלוא מקרא מפורש בתורה ושבת עד ה' אלוקיך. ואמרו רבותינו שהעושה תשובה מאהבה חובותיו נהפכים לו לזכויות, ואם עושה תשובה מיראה חובותיו נהפכים לו כשגגה.

   ואכן אם היינו למדים רק מהפסוק ושבת עד וגו'. היינו חושבים שרק בעבירות שנעשו בשוגג התשובה מגיעה עד כיסא הכבוד, ואילו בעבירות שנעשו במזיד התשובה אינה מגיעה עד כיסא הכבוד, לכן מהפסוק שהביא רבי לוי אנו למדים כי כשלת בעוונך, משמע שאפילו על עוונות שנעשו במזיד אם חוזר בתשובה זוכה שתשובתו מגעת עד כיסא הכבוד.

   ועוד מלמד הפסוק שעליך להגיע בתשובה עד לה' יתברך שהוא יכול לחון ולקבל את תשובתך ולא יועילו התפילות למלאכים, אלא כדי לצאת מטומאת העבירות צריך להידבק בדרכי ה' יתברך וללמוד ממידת הצדיק.                           

הלכה אדם מישראל שהיה חושש באזנו מהו שיהא מותר לרפאותו בשבת. כך שנו חכמים: כל שספק נפשות דוחה את השבת וזו מכת האוזן, אם סכנה היא מרפאים אותה בשבת. רבנן אמרי: מבקש אתה שלא לחוש באוזניך ולא אחד מאבריך הטה אוזנך לתורה ואתה נוחל חיים מנין, שנאמר (ישעי' נה) הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם. אמר ר' חנינא בר פפא:
כל מי שמסיר אזנו מלשמוע דברי תורה תפלתו נמאסת שנאמר (משלי כז) מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה.
 
ראיתי לפרש על כך שהעמיד שמשה רבנו ע"ה שמים וארץ לעדות כיוון שהמזלות נמצאים בשמים ובני האדם מנסים להיאחז במזלות ובגורלות לשיפור חייהם ולא נאחזים בדבר העיקרי שהוא הקב"ה, שעל ידי התשובה אנו מתקרבים אליו ומושפעים מהשפע שלו ומתעלים מעל המזל.

 
   אמרו חז"ל האדם נמשל לשנים עשר מזלות. בתחילה כשנולד נדמה ל-טלה שהוא רך. וכשמתגבר נדמה ל-שור. כשגדל נעשה תאומים, כלומר שלם וגדל בו יצר הרע ותחילתו של היצר חלש כ-סרטן. אחר שהגדיל נתגבר כאריה. ואם חוטא נעשה כבתולה. ואם מוסיף עוונות שוקלים אותו ב-מאזניים. אם יעמוד במרדו מורידים אותו לשאול תחתית ששאול וגיהינום הם כ-עקרב. ואם יזכה זורקים אותו כחץ ב-קשת, לפיכך רגילים להזכיר המתים בשבת שלא ישובו לגיהינום. ואם נעשה רך ונקי הוא כ-גדי, ומטהרים אותו כפי שנולד ומזין עליו מים טהורים מ-דלי, וגדל ברוב הנאה כדג הנהנה במים. כך הנשמה טובלת בנהר אפרסמון.

כי לא דבר ריק הוא מכם:
פירוש: דבר שיוכל להתרוקן מכם כי הוא חייך. ואיך יכול האדם להתרוקן מן החיים ואם תאמר לפעמים צריך להתרוקן כמו במרחץ או בית הכיסא על זה אמר פסוק זה כי לא דבר ריק, שלא תתרוקנו מזה החיים (בקיצור ימים אלא תאריך ימים על ידי עסק התורה) כוונת החיים היא לתורה שאם נתרוקן במקום שצריך כגון עבודת האדמה או המסחר ונעסוק בעסק התורה לא יהיה ריק מאיתנו גם בפרנסה.

וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנותיו:

אמר ר' חיא: בוא וראה אדם העושה מצווה, המצווה עולה ועומדת לפני הקב"ה ואומרת אני מפלוני שעשני, ומעמידה הקב"ה לפניו בכל יום להתבונן בה ולהטיב לו בעבורה. ואם עבר על דברי תורה, אזי העברה עולה לפניו ואומרת אני פלוני עשני, ומעמידה הקב"ה לפניו בכל יום להתבונן בה ולהכריתו. וזה שאמר הכתוב וירא ה' וגו'.
 
אבל אם שב בתשובה מה נאמר: גם ה' העביר חטאתך לא תמות. שמעביר הקב"ה את העבירה מלפניו בכדי לא להביט בה ולהטיב לו .

פינת הלשון : איסור לשון הרע אפילו אם אינו מבער בעת הסיפור את האיש שמדבר עליו או רק מספר סתם מתוך העניין נשמע לשומע על איזה איש כיוון המספר וזה בכלל לשון הרע, כתוב במדרש שוחר טוב (סימן ט"ל) אמר דוד המלך אשמרה דרכי מחטוא בלשוני.

בא וראה שהלשון הוא טוב מכל הקורבנות, שנאמר: אהללה שם אלוקים בשיר שעדיפה הלשון לקורבן לפני ה' מאשר היותו הוא קורבן ללשונו כדאיתא בזוהר הקדוש: השומר פיו ולשונו זוכה לרוח הקודש וזוכה למלכות (זוה"ק ס חוקת) מוות וחיים ביד לשון ראשי תיבות מבול. אורך התיבה ש' אמה, ורוחבה נ' אמה, וגובה ל' אמה, הרי גימטר' לשן.  

מסופר על ר' שמעון מירוסלב שהאריך ימים והגיע לזיקנה מופלגת שאלו אותו תלמידיו רבנו במה הארכת ימים השיבם הרב תמיד קיבלתי על עצמי הכל באהבה ולא הרהרתי אחר מעשיו של הקב"ה שהרי ברור כשמש כי כל מעשה ה' מוצדקים וטובים אלא כאשר שואל האדם קושיות ומתלונן מעלים אותו השמיימה בקיצור ימים ומראים לו ראה הכל טוב ואני אינני מתלונן לכן לא מעלים אותי השמיימה לראות.

לעילוי נשמת ההורים מו"ר יוסף ששי רחמים ז"ל  ומרת אימי שולה סול אוזן ז"ל  ת.נ.צ.ב.ה

שאלות ותשובות

שאל שאלה
200 תווים שנותרו
דרג את המאמר הזה
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 3 קול(ות)
    פידבק
    הדפס
    פרסם מחדש
    מקור המאמר: http://www.reader.co.il/article/18226/פרשת-השבוע-האזינו-לפי-חכמת-הקבלה

    השאר תגובה למאמר זה

    יהושע אוזן היו

    פרשת חיי שרה ראיתי להקדים בשאלה על סדר הפסוקים, לכאורה צריך היה לומר בתחילה ותמת שרה, ואחר כך לכתוב את מספר שני חיי שרה, שאמרו חז"ל ששרה נפטרה בגלל מעשה העקדה, אם כן צריך להודיע תחילה על מיתתה ואחר כך לומר את מספר שנותיה. ונראה לבאר בע"ה כך: שהייתה לבריות טענה קשה על הקב"ה איך סיבב ששרה תיפטר בגלל מעשה העקדה וכי זו שכרה של מצווה ושל מסירות נפש, לכן באה התורה ומודיעה לנו כי לשרה אימנו נקצב סכום שנים מסוים מיום לידתה כדי לחיות ללא כל קשר למעשה העקדה,

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> פרשת השבועl 21/11/2008 lצפיות: 4,051

    מי היה נח- מהי מהות שמו? עד כמה היה צדיק ? מה מאפיין את נח לאחר המבול בניגוד להתנהגותו טרם המבול?

    על ידי: אהובה קלייןl רוחניות> פרשת השבועl 21/10/2014

    מדוע נקרא חומש בראשית בפי הנביאים: ספר הישר? מה משמעות המילה :בראשית- ומה גנוז בה? מה הקשר בין סיפור הבריאה להבטחת ארץ ישראל לעם ישראל?

    על ידי: אהובה קלייןl רוחניות> פרשת השבועl 17/10/2014

    מהי מהות השירה וכיצד מתקשרת לגאולה? מה משמעות הטל והמטר בשירה? היכן מצאנו דוגמאות לנושא הטל- בתנ"ך?

    על ידי: אהובה קלייןl רוחניות> פרשת השבועl 21/09/2014

    על איזו מצווה התורה מדברת? היכן מוצאים בתנ"ך דוגמאות לרעיון:קרוב ורחוק-בנוסף למקור בפרשתנו? מדוע הפרשה נקראת תמיד שבוע טרם ראש השנה?

    על ידי: אהובה קלייןl רוחניות> פרשת השבועl 15/09/2014 lצפיות: 39

    אחד הדברים החשובים שעלינו להבין בחיינו הוא שאין דבר שהוא מובן מאליו. לכל דבר שקיים ומתרחש בעולם יש לו משמעות מיוחדת וחובה עלינו לזכור ולחשוב שבעצם עיסוקנו בדבר, עלינו להודות ולברך על כך.

    על ידי: צחי מכאליl רוחניות> פרשת השבועl 11/09/2014
    ערן סולומון

    דיוק בדברי רש"י על הפסוק "נביא מקרבך כמוני" בו מבטיח משה רבינו לעם ישראל כי גם אחריו יקומו נביאים. אלא שמהמלה "כמוני" נראה לכאורה שיהיו נביאים בדרגתו של משה? מקושיה זו עולה תובנה מעניינת בקשר לקשר בין מנהיגות אמיצה ומושג הקדושה

    על ידי: ערן סולומוןl רוחניות> פרשת השבועl 08/09/2014

    באיזה אופן יתברכו עם ישראל בברכות המובטחות? מהו סוד כוח ההרתעה בפני האויבים? כיצד נבואת ישעיהו הנביא- מעצימה את הברכות המובטחות בפרשת כי תבוא?

    על ידי: אהובה קלייןl רוחניות> פרשת השבועl 08/09/2014 lצפיות: 13

    דרך העולם היא שבשעת מלחמה מתעקמות המידות של הבריות והן מתקלקלות ונשחתות ועל כן באה התורה בפרשתנו ומזכירה לנו את הצורך בשמירה על קדושת המחנה גם בשעת מלחמה:

    על ידי: צחי מכאליl רוחניות> פרשת השבועl 03/09/2014 lצפיות: 15
    יהושע אוזן היו

    פרשת בהעלותך בהעלתך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות: יש לתרץ לשון הכתוב אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, שהיה צריך לומר יאירו ששת הנרות (הכוונה שלושה מימין ושלושה משמאל לשמש) אלא ששת הנרות הם כנגד ששת ימי השבוע, והאמצעי הוא כנגד השבת, אשר כל השישה מחוברים אליו שלושה מימין ושלושה משמאל ,לכן שלשה ימים ראשונים מתברכים משבת הבאה, ושלשה ימים השניים מתברכים מהשבת הקודם, דהיינו

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> פרשת השבועl 05/06/2009 lצפיות: 245
    יהושע אוזן היו

    פרשת נשא נשא את ראש בני ישראל וגו': באה התורה לגלות לנו הנהגה טובה, אם תרצה התנשאות והתרוממות התנאי הוא "ראש" שצריך להיות באחדות ולהעמיד ראש אחד דווקא. וכמו המעשה של אליהו שבירך אותם שיהיו כולם ראשים במקום שלא כיבדו אותו ואת ר' יהושע בן לוי, וכך נוצרה בניהם מריבה, כי במקום שכולם ראשים יש מריבה. וראוי להקדים בסדר שבו מונה התורה את משפחת הלויים שבני קהת ובני מררי נמנים כבר בפרשה הקודמת במדבר, ואילו בני גרשון נמנים בפרשת נשא.

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> פרשת השבועl 28/05/2009 lצפיות: 1,769
    יהושע אוזן היו

    פרשת במדבר וראיתי להקדים בשאלה מדוע היה צריך הכתוב להדגיש שדיבר הקב"ה עם משה במדבר. כתב בעל הטורים: לעיל אלה המצוות וסמך ליה במדבר, וכוונת התורה לרשעים שאינם יודעים שאם אין האדם שם עצמו במדבר אינו יכול לדעת תורה ומצוות. וראית לפרש לפי מה שאמרו חז"ל, דכתיב: (ירמיה ב) הדור אתם ראו דבר ה' המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה וגו'.

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> פרשת השבועl 23/05/2009 lצפיות: 250
    יהושע אוזן היו

    חג השבועות איתא בפתח אליהו: מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה. חכמה מוחא היא מחשבה מלגאו בינה לבה ובה הלב מבין. ועל אלין כתיב הנסתרות לה' אלוקינו. ומכאן נבין בע"ה עניין הפרשה וחג השבועות לדברי "פתח אליהו". כאשר הכהן הגדול המקריב קורבנות למעלה, שהוא המלאך מיכאל והוא השליח של מידת החסד. וכן גבריאל הוא השליח של מידת הדין והוא הלוי.

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> קבלהl 22/05/2009 lצפיות: 3,575
    יהושע אוזן היו

    פרשת בהר פרשתנו פותחת במצוות שביתת הארץ בשנת השמיטה. ושואלים חז"ל מה עניין שמיטה אצל הר סיני שהלא כל המצוות נאמרו כבר בהר סיני. אלא מה שמיטה נאמרו כלולותיה ופרטותיה מסיני אף כולן נאמרו בכללות ובדקדוק מסיני, אם כן מדוע בחרה התורה את מצוות השמיטה בכדי לשמש סמל ודוגמא לשאר המצוות. ומצוות השמיטה היא בכדי להשריש בעם ישראל שאפילו שהעולם הוא שפל נתון הוא תמיד תחת השגחתו של הקב"ה ושלא יעלה על הדעת שאין מכבודו של הקב"ה שהתעסק בעולם החומרי ומכאן למדנו כשם שבחר הקב"ה

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> פרשת השבועl 15/05/2009 lצפיות: 6,822
    יהושע אוזן היו

    פרשת אמור חשוב להבין את הקשר בין סוף פרשת קדושים לתחילת פרשתנו: ונראה לומר שפרשה הקודמת מסיימת בהבדל סימני הטהרה והטומאה בשחיטה, וגם בעניין של אוב וידעוני, ואילו כאן תחילת הפרשה עוסקת בענייני הכוהנים שסמך את אזהרת הכוהנים לא להיטמא באוב שגם אם ירצה לשאול באוב הרי צריך הוא להיטמאות בו.

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> פרשת השבועl 08/05/2009 lצפיות: 379
    יהושע אוזן היו

    פרשת אחרי מות כותבים המפרשים כי מכאן חזינן שכל מיתתם של נדב ואביהו הייתה מחמת שרצו להתקרב אל הקב"ה ולהתקשר עימו יותר מכפי כוחם ויכולתם, אפילו שהיה בזה עניין של מסירות נפש אמיתית, כתב הבית ישראל שבמסירות נפשם גרמו כפרה לישראל בכל הדורות.

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> פרשת השבועl 30/04/2009 lצפיות: 471
    יהושע אוזן היו

    פרשת תזריע פרשה זו עוסקת באחד מסעיפי הטומאה: טומאת האישה לאחר לידתה וטהרתה, במרכז פסוקי הטומאה שבספר "ויקרא" בולטים פסוקים המתייחסים אל הטהרה. (פרשת שמיני), המתארים בפרוטרוט את האופנים השונים שבאמצעותם מקבלים טומאה, מופיע פסוק המבשר שאין השרץ מסוגל לטמא את המים: (ויקרא י"א ל"ו) "אך מעיין ובור מקווה מים יהיה טהור" אם כן המים עמידים בפני הטומאה.

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> פרשת השבועl 24/04/2009 lצפיות: 2,777
    קרדיט המחבר
    קטגוריות מאמרים
    Quantcast