זמר עברי מפגש בין מזרח ומערב
הזמר העברי מפגש בין מזרח ומערב
הגדרת המושג זמר עברי, שנויה במחלוקת משום שיש הטוענים כי שפת השיר הינה הקובעת ויש הטוענים כי אופי השיר ותכניו הם הקובעים. עם זאת ישנם שירים רבים שהשתייכותם לזמר העברי אינה שנויה במחלוקת.
יסודות הזמר העברי ואנשי מפתח
ניתן לציין את ראשית הזמר העברי בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20, בפעילותם של המלחינים מרדכי זעירא, עמנואל עמירן וידידיה אדמון, להם תפקיד חשוב בעיצוב התרבות העברית החדשה, תוך התבססות על יצירת קודמיהם בגולה, מרק ורשבסקי, אליקים צונזר ואברהם גולדפדן.
יסודות של הזמר העברי בארץ הונחו ב,"גימנסיה הרצליה" שהיוותה מרכז תרבותי חשוב בתל אביב הקטנה. דמות מרכזית בהתפתחות הזמר העברי הוא חנינא קרצ'בסקי, שעם עלייתו ארצה קיבל משרת הוראה ב"גימנסיה הרצליה". קרצ'בסקי הלחין את מילותיהם של חבריו לעבודה, סופרים ומורים לספרות. משום שהיו מעט שירים עבריים באותה התקופה, הרי שכמעט כל שיר חדש נודע תוך זמן קצר בארץ כולה. בנוסף הקים קרצ'בסקי מקהלות ששרו שירי עם ויצירות קלאסיות, ובכך הפיץ את העשייה המוסיקלית.
אחד השירים המפורסמים שהפיץ על פי לחן ישן הוא "פה בארץ חמדת אבות" לפי מילותיו של ישראל דושמן שהיה גם הוא מורה בגימנסיה. ראשיתו של השיר בטיול שערכה הגימנסיה. לימים הפך שיר זה להימנון הגימנסיה.
זכורה הופעתו של ברוך בן יהודה, שהיה מנהל הגמנסיה, בתכנית "שרתי לך ארצי" (תוכנית בטלוויזיה הישראלית של דן אלמגור ואליהו הכהן ) בה ניגן בקונצרטינה את השיר " פה בארץ חמדת אבות", וסיפר את סיפור צמיחתו של השיר בגימנסיה ואיך נתפרסם בכל הארץ הודות לטיול שערכה הגמנסיה.
בין עולי העלייה הרביעית נמנה המלחין יואל אנגל (1868 - 1927). אנגל עלה מרוסיה בשנת 1924 והיה מוסיקאי בעל השכלה רחבה, שבתקופה הקצרה מעלייתו עד לפטירתו בטרם עת, הספיק לתרום רבות למוסיקה בארץ. בין השירים המוכרים שהלחין: "נומי נומי ילדתי", ו"היורה" ("גשם, גשם משמים, כל היום טיפות המים"). שני השירים נכתבו למילותיו של יחיאל הלפרין.
נהוג לראות ב מרדכי זעירא, שכונה "הטרובדור של הזמר העברי", את ממשיך דרכו של אנגל. זעירא עלה ארצה בשלהי העלייה השלישית מרוסיה. הוא לא קיבל חינוך מוסיקלי, ורק בגיל מבוגר החל לקחת שיעורי פסנתר. שירו הראשון שהתפרסם היה "שיר הרשת" אותו כתב והלחין בשנת 1923 בעת שעבד בתחנת הכוח בנהריים. בראשית שנות ה-30 עבר זעירא לתל אביב.
בשנת 1931 חיבר זעירא את שירו הידוע "הבו לבנים" לנשף פורים של תיאטרון האהל. זעירא הלחין למלותיהם של בכירי המשוררים באותה התקופה ביניהם עמנואל הרוסי, אלכסנדר פן, אהרון אשמן , יעקב אורלנד, אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן. מאחר והתקשה להתפרנס מיצירותיו המוסיקליות, הוא עבד כפקיד בחברת החשמל, ואת זמנו הפנוי הקדיש להלחנה ולהפצת שיריו, באמצעות ערבי "שירה בציבור", שבהם היה מלמד את שיריו, ומשם הם התגלגלו מפה לאוזן.
זעירא חיבר שירים בעקבות מאורעות התקופה, לדוגמא השירים "סובבוני" ו"חניתה" הולחנו בימי תקופת "חומה ומגדל", ולאחר הרצח של חמישה בחורים יהודים ליד ירושלים (שעל שמם נקרא הקיבוץ מעלה החמישה) חיבר את השיר "חמישה יצאו מולדת לבנות".
זעירא הוא נקודת הקישור בין הזמר העברי של שנות ה-20 לבין הזמר הישראלי החדש. את פועלו הרחיבו עמנואל עמירן שבין לחניו "ושאבתם מים" וידידיה אדמון שבין לחניו "עץ הרימון" ו"הפלא ופלא" (ומשה היכה בסלע).
מלחין חשוב נוסף שתבניותיו ניכרות בזמר העברי הוא נחום נרדי. נרדי הושפע מלחנים מזרחיים, בשיריו הרבים של חיים נחמן ביאליק שהלחין נרדי ניכר השילוב בין מזרח ומערב.
דוד זהבי קנה לו אף הוא מקום מכובד בזמר העברי בזכות לחניו :"החליל" למלים של לאה גולדברג ו"הליכה לקיסריה" (אלי אלי) למלים של חנה סנש.
מתתיהו שלם תרם את חלקו בשירי הרועים שנכתבו לחגיגות קיבוצו רמת יוחנן. שלם כתב מילים ומנגינה לרב שיריו, משיריו המפורסמים: "שיבולת בשדה" ו"הבו לנו יין".
יוסף הדר נחשב גם הוא לאחד המלחינים הבולטים בזמר העברי החל משנות ה-50. בין לחניו (בעיקר עבור המשורר משה דור):"ערב של שושנים", "תפוח חינני", "שיר הנוקדים", "לבב אנוש" ועוד פזמונים רבים.
עם קום המדינה גדל מספר התורמים לזמר העברי ובהתאם חל גיוון בסגנונות ההלחנה, כפי שהדבר מתבטא בלחניהם של משה וילנסקי, סשה ארגוב ונחום הימן.
לוילנסקי, מלחין ומעבד, היה הכישרון להלחין בכל סגנון, כשהוא מתאים את עצמו לאופי השיר. בין לחניו הרבים: "פלאפל" ללהקת " איילון", "רחל רחל" ו"אני מצפת" הם בעלי גוון מזרחי וכן השיר הידוע "כלניות" שהפך לסמלה המסחרי של הזמרת שושנה דמארי. לעומת לחנים בעלי אופי שונה לגמרי כמו אלה שהלחין ללהקות הצבאיות: "הורה ממטרה", ו"כתה אלמונית". רבים מלחניו של וילנסקי הם למילותיו של יחיאל מוהר.
עמנואל זמיר תרם הרבה שירי רועים, שהיו מבוססים על לחנים מזרחיים עממיים בעיקר של בדווים, וכן דאג להפיץ את הזמר העברי ברחבי הארץ.
הלחנתו של סשה ארגוב מאופיינת במקוריות וחדשנות, דבר שהוביל לקושי בקליטת השיר בשמיעה ראשונה, אך בהמשך הפכו השירים לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי. ארגוב הלחין רבים משירי אלתרמן, ביניהם "שיר ערש" ו"שמרי נפשך " שאלתרמן כתב לבתו תרצה אתר.
גיוון ומקוריות מאפיינים גם את לחניו של נחום היימן, המשלבים מזרח ומערב ובדומה לוילנסקי וארגוב כותב לטובי המשוררים והפזמונאים: נתן אלתרמן, יורם טהרלב, רחל שפירא ואהוד מנור.
יאיר רוזנבלום (1944-1996) הלחין שירים רבים ללהקות הצבאיות ובין שיריו הידועים: "ישנן בנות", "קרנבל בנח"ל", "בשמלה אדומה", "שיר לשלום", "הייה חבר הייה לי אח". רוזנבלום גילה את המשוררת רחל שפירא והלחין את שירה הראשון שהתפרסם "מה אברך" שנכתב לזכר בן כיתתה שנהרג בקרב על גבעת התחמושת.
גיל אלדמע ביצע עיבודים רבים למקהלות, וכן הפיק פסטיבלי זמר וארגן ערבי שירה בציבור, אוסף מעיבודיו למקהלות כונס בספר "מניפה קולית".
נעמי שמר היא מהיוצרות הפעילות ביותר בזמר העברי. לחניה, שלרובם כתבה את המלים, ליוו את קורות המדינה למעלה משני דורות, החל משנות החמישים. שמר כתבה את קורת הארץ בשירים קליטים ופשוטים לכאורה אך איכותיים ובעלי עומק. שיריה עוסקים בנופי הארץ, בחברה הישראלית על כל גווניה ובמאורעות שונים שקרו במדינה. שמר כתבה גם שירי ילדים רבים והלחינה שירי משוררים. שירה "ירושלים של זהב", שהושמע לראשונה במוצאי יום העצמאות, 15 במאי 1967, נחשב עד היום לאחד מהשירים הפופולריים ביותר בזמר הישראלי ומוכר היטב גם ברחבי העולם.
יש כמובן לציין גם את הזמר הישראלי המזרחי שתרם תרומה חשובה לגוון המוסיקאלי ובין מלחיניו המוכשרים נמנה אביהו מדינה, שבין שיריו המוכרים "הפרח בגני" ו"אל תשליכני לעת זקנה".
נראה שעתידו של הזמר העברי נקבע עוד בתקופתו של נרדי. אם עד אז היה הזמר העברי מבוסס רבות על מלודיות רוסיות הרי שהתבנית שנקבעה עובדתית הוא מיזוג בין מזרח למערב כביטוי למיזוג הגלויות שמתחולל בארץ, שכן אי-אפשר להפריד בין הזמר שהוא ביטוי צלילי למה שמתרחש בפועל בהווית חיינו בארץ.
לאחרונה הכיר הממסד בחשיבות הזמר העברי מהאספקט החינוכי ומורשתי וקבע את "חודש הזמר העברי" כחג המוסיקה הישראלית בין יום העצמאות לחג השבועות. החודש מצויין גם בכנסת.
הפופלאריות של הזמר העברי באה לידי ביטוי בין היתר גם במסורת של קיום חגיגות הזמר העברי בערד, מסורת שנהוגה מאז אמצע שנות ה-80,ומפגישה את ציבור הבאים לערד עם אמנים ויוצרים בזמר העברי, ומשמשת חממה לנסיונות ולהרכבים חדשים ,וכן משמשת במה לחבורות הזמר הרבות שחגיגות הזמר העברי בערד משמשות להם אתגר אליו הן מתכוננות כל השנה.
בין חוקרי הזמר העברי הידועים:
ד"ר דן אלמגור
אליהו הכהן
עזרא מנה
נחומי הרציון
ד"ר טלילה אלירם
(Reader.co.il SC #1957)
כשאתם מתכננים אירוע, ורוצים להזמין הרכב נגנים חי, ובא לכם לשם שינוי הרכב שיזיז את האורחים שלכם,(כי אתם פשוט אוהבים ג'אז או רוצים ארוע לגמרי אחר ממה שמקובל היום במיין סטרים..) אתם רוצים בהחלט שתהיה אווירה ריקודית, אפשרות להנאה מצלילים מרקידים במקצבים שונים, ורוצים ליצור גם אווירה אינטימית בצליל חם : בחירה מומלצת לאוהבי הג'אז מבינכם - על הרכב ג'אז וזמרת, עם מספר נכון של נגנים בהרכב, נגנים מקצועיים בעלי נסיון, ובעלי רפרטואר שירים ומקצבים שמתאימים לריקוד וגם יעשו עבורכם את העבודה של יצירת אווירה ח
הרכב טריו (שלישייה) או קורטט (רביעייה) עם זמרת ג'אז, בהחלט יכול להיות הפתרון המושלם, האיכותי והמתאים בדיוק לכיסכם וטעמכם המוזיקאלי......טרנד של שלישייה או רבייעה יכול בהחלט להגיש לכם ערב, מסיבה או ארוחה בטוב טעם, עם איכות מוזיקאלית שאינה מתפשרת, עם צליל חם.
דיליי הוא אחד האפקטים המוכרים והטובים שמוסיפים עומק וגרוב לסיגנל המוקלט, בעיקר לשירות וגיטרות אך אפשר להוסיף תבלין זה כמעט לכל סיגנל כדי לתת לו נפח ולהוסיף לו קצת חיים אך צריך להזהר לא להשתמש בו יתר על המידה כדי לא לערפל את הסיגנל.
מאמר על כיוון פסנתרים וכיצד פסנתרים יוצרים מכיוון. מה בעצם צריך על מנת לכוון פסנתרים והאם כל אחד יכול לעשות זאת.
בכל פרוייקט רציני יש מישהו שמנהל,מארגן, רואה את התמונה המלאה ובהתאם לכך מכוון את המשאבים בהתאם אליה ביחס למטרה. גם בפרוייקטים בתחום המוזיקה קיים תפקיד כזה – מפיק מוזיקלי.
מערכת מאוזנת הינה ערובה לניצול המקסימאלי של כל חלקיה. איזון במערכת מתחיל בראש ובראשונה במקור: המקור הינו נקודת המפגש הראשונה של המערכת למול המדיה ולכן חשיבותו גבוהה מעל כל החלקים האחרים המתחברים אליו.
אם גם לכם מתוכנן בקרוב אירוע משפחתי לציון יום הולדת, יום נישואין, או סתם להפתיע את בן \בת הזוג בערב קסום, ואתם אוהבים ומעריצים מוזיקה בסגנון הג'אז, ומתלבטים - באיזה הרכב ג'אז לבחור לאירוע המסויים שלכם, ניתן כאן כמה טיפים לבחירת ההרכב המתאים. אני מקווה שהמידע והטיפים שהובאו כאן - יעזרו לכם ולו במעט, כדי להתחיל להקשיב, לבדוק, ולשאול את עצמכם את השאלות הנכונות לפני הבחירה שתקבע את סגנון האווירה בארוע המיוחד שלכם.
מאז ומעולם קצב ותופים היוו נדבך חשוב בחברה ובתרבות של האדם. משחר ההיסטוריה המין האנושי נהנה ממקצב ולכן יצר כלי הקשה מעץ ומעור
משלב הינו מושג בתחום הלשון אשר מציין רמות לשון שונות שבהם משתמשים סקטורים שונים באוכלוסיה או דובר יחיד, אשר לעתים יכול לעבור ממשלב למשלב בהתאם לצורך, שנובע מהמסגרת בה הוא נמצא או כורח הנסיבות.
הנטייה לכתיבה הייתה קיימת אצל צדוק אשל מילדות, אך הבחירה בעיתונות כמקצוע באה בעקבות תפקידו כקצין תרבות במלחמת העצמאות, בגדוד 21 בחטיבת "כרמלי". במסגרת זו פרסם כתבות ב"במחנה", וכתב והוציא לאור את עלוני הקרב של החטיבה שהעתקים מהם נהג להעביר לעיתון "מעריב". החומר הגיע לידיו של עורך מעריב הד"ר עזריאל קרליבך, שמצא אותו ראוי לפרסום ואף הזמין את צדוק להשתתף בכתיבת טור קבוע בעיתון.
החתול של שרדינגר הוא פרדוקס בתורת הקוואנטים, שהגה ארווין שרדינגר, מיוצריה של תורה זו.
גם אם האיש נבחר בבחירות דמוקרטיות זה לא הופך את השרץ לטהור. היו כבר דוגמאות בהיסטוריה לאנשים שנבחרו בבחירות דמוקטיות וניצלו אותם להיהפך או לנהוג כדיקטטורים.
בחירתו של נתניהו למנהיג האומה היא אסון חברגם אם האיש נבחר בבחירות דמוקרטיות זה לא הופך את השרץ לטהור.היו כבר דוגמאות בהיסטוריה לאנשים שנבחרו בבחירות דמוקטיות וניצלו אותם להיהפך או לנהוג כדיקטטורים.
סופרים מקבלים לעתים את השראתם לכותרת ספרם משירים של משוררים שהם מעריצים
כבר במקורות מצאנו דיון בדילמות מוסריות בפרט אלה הדנים בקביעת הקדימות להצלת חיי אדם. מדובר במצב בו ניתן להציל רק אדם אחד, ללא אפשרות להציל את כולם והצלת אדם יחיד באה על חשבון חייבני-אדם אחרים.
בקלחת הרותחת של העלאת שמות מועמדים לנשיאות אחרי סיום הקדנציה של משה קצב,נעדר למרבה הצער ולא כדבר מובן מאליו מועמד ערבי כמייצג את בני המיעוטים באוכלוסיה.
