כללי זהב לראיון עיתונאי

מהם יחסי ציבור? מתי אפשר לעשות יח"צ מצויין באופן עצמאי? ומתי כדאי להשתמש במשרד עצמאי? איך בוחרים משרד? כל התשובות במאמר אחד.

מגוון רחב של סוגי עיתונים ומגזינים מוצעים היום לקורא בישראל: עיתונים יומיים, מגזינים לילדים ונוער, לגברים ונשים, מגזינים אשר עוסקים בכלכלה ועסקים, בבידור ופנאי, מגזיני ספורט או מחשבים ואינטרנט, מגזיני אוכל, עיצוב, טבע ועוד.

בדיוק לפני 36 שנה, באוגוסט 1974, הודיע הנשיא ריצ'רד ניקסון על התפטרותו בעקבות פרשת ווטרגייט. היו מי שבחרו בשבועיים החולפים להשוות את "פרשת המסמך" לפרשת לבון, אבל אי אפשר לדעתי שלא להשוות את חשיפת הקנוניה הפוליטית ההיא, ששינתה את פני אמריקה והעיתונות, לקנוניה הצבאית-פוליטית-תקשורתית שנחשפה לפני שבועיים בערוץ 2.

על המהפכה התקשורתית המתרחשת מול עינינו ומשמעותה

אופנה בלתי צפויה התפרצה באופן מפתיע ובעוצמה אל השיח התקשורתי בשבוע שעבר כאשר התבררה הפסיקה של בית המשפט העליון בנוגע לאפליית הבנות המזרחיות בבית הספר "בית יעקב" בעמנואל. עד לאותה נקודת זמן של פסיקת בג"צ (הפרשנים, דרך אגב, הרבו לכנות את הפסיקה וההפגנה שהתארגנה בעקבותיה "רגע מכונן") הדיווח התקשורתי על חרדים בעיתונות הכללית היה הומוגני וסטריאוטיפי והוא זה שיצר במידה רבה שיח אנטי חרדי בשני העשורים האחרונים.

לפניכם קטע ממאמרה של ד"ר אורית גלילי צוקר שהתפרסם ב- 2004: הרבה קינות על נסיגת הדמוקרטיה הישראלית הושמעו מאז העביר אריאל שרון את ההכרעה על תוכנית ההתנתקות מעזה מהמוסדות הייצוגיים של המערכת הפוליטית הישראלית למעין מיני-משאל עם שייערך בקרב מתפקדי הליכוד. האם קינות אלה מוצדקות? האם המרחב הפוליטי החדש אשר מתעצב ויתעצב באמצעות מכשיר משאלי העם יגרום לאיבוד הקשר עם עקרון הייצוגיות, שמאפיין את ההשקפה הדמוקרטית? לא בהכרח.

כבר עשר שנים שמחקר התקשורת מנסה לבחון את השאלה האם יצליח האינטרנט לייצר מרחב ציבורי חדש שיוויוני יותר, דמוקרטי יותר, הנתון פחות לשליטת הגורמים האליטיסטיים בתקשורת ובפוליטיקה – "שוערי הסף", אשר קובעים במידה רבה ואולי מוחלטת את עיצובו של סדר היום הציבורי. האופטימיים מבין החוקרים נסחפו. הם התייחסו לאינטרנט כאל "חוויה מתקנת", כאל מדיה שתשיב את כבודה של כיכר השוק האתונאית שבאמצעותה אנשים יוכלו מחדש להשפיע על הפוליטיקה.

ראש ממשלת טורקיה התאהב בנו בצורה בולטת אחרת קשה להבין את הפנינים שלו

שיטות הדיווח של העתונות שלנו היום, מזכירות את הדיווחים שהיו בזמנו בצד האפל של מסך הברזל.

בתקופות קשות וחסרות ודאות, שווה לקחת צעד קטן הצידה ולהשקיע בחיזוק המודל העסקי, ביכולת לנהל תהליכים עסקיים, מוצרים, עובדים ולקוחות - בדרך דינמית ויעילה יותר. על כמה מהסודות שמאחורי ייעול התפעול של העסק שלך

האינטרנט בדרך להיות לא רק הגורם שמקשר בין בני אדם לבני אדם אלא בין "הכל להכל" - בין בני אדם ומקומות, וחפצים, וכמובן, בני אדם אחרים, בכל מקום, כל הזמן ולתמיד. וככל שיחלוף לו הזמן, כך גם מהר מאוד לא ישנה מהיכן בכלל מגיע המידע הרב שסובב אותנו, או מי עזר לנו למצוא אותו. המידע פשוט יהיה שם, בענן הענק

המדיה החברתית כבר כאן והיא תשאר איתנו להרבה זמן. כדאי מאוד להסתגל לרעיון, להטמיע אותו ולהבין היטב איך ניתן לעשות בהם שימוש מושכל

שיווק מבוסס אירוע (EBM - Event Based Marketing): כל מה שחשוב לדעת על הפתרון המאפשר לארגון לזהות את אותו רגע נזיל מעט, שבו הלקוח זקוק לשירות או מוצר מסוים - ולענות מייד על צורך זה

חברות רבות שוקטות על שמריהן. הן אולי מודעות לחשיבות טריותו של המידע הנאגר אצלן, אך אינן מכירות בחשיבות של התפתחות והתאמת קשרי הלקוחות - הן ברמה האפליקטיבית והן ברמה המעשית, של יצירת קשר עם הלקוח. תוצאת ההזנחה היא, שמאות ואלפי לקוחות מקבלים הצעות זהות לאותו המוצר או לאותו השירות - מבלי לקבל יחס פרטני והתאמת המוצר המוצע ללקוח. ככל תחום אחר, גם תחום קשרי הלקוחות מתפתח אבולוציונית - ומי שנשאר בדור הקודם, מפסיד לקוחות

השלב הראשון בתהליך בניית איסטרטגיית יחסי ציבור ותקשורת שיווקית לחברה הוא ההבנה הבסיסית של מה עושה החברה ואיך מנסחים זאת למסר מושך שמשאיר חותם

מהפיכת האינטרנט היתה - ועודנה - החמצה מבחינת משרדי יחסי הציבור. עידן הווב 2.0 הביא עימו את הפוטנציאל לשינוי האמיתי, אך גם שקיפות מלאה, אינטימיות עם קהלי היעד, זיהוי מובילי דעת קהל חדשים לגמרי וכן, גם עור של פיל

סדרת מוצרי תקשורת מתקדמים של חברת רד תקשורת, יצרנית גלובלית של ציוד גישה לתחומי תקשורת הנתונים והטלקומוניקציה, זכתה השבוע בתג ה- DevConnect, שמוענק על ידי חברת Avaya, שחקנית גלובלית מובילה בתחום טלפוניית IP, תקשורת מאוחדת ומרכזיות, לשותפים עסקיים וליצרני ציוד תקשורת.