פרשת השבוע וירא לפי חכמת הקבלה

14/11/2008 • על ידי • 506 צפיות

פרשת וירא

וראיתי להקדים מה שנראה הקב"ה אל אברהם אע"ה סמוך למילה, שנצטווה עליה בסוף פרשת לך לך. כיוון שהגיע הזמן שהברית נמצא בו באברהם, ונימול, אז נתקיים העולם, ודבר ה' היה בהתגלות אליו, שנאמר וירא אליו ה' כיוון שעד שנימול אברהם היה סתום, ולאחר המילה נתגלה לו הכול ושרתה עליו השכינה, שנגלה בבשרו אות י' (יסוד) כדכתיב בזוהר הקדוש: דשריא בה רשימה קדישא שריא בה שכינתא (מי ששורה בו אות ברית הקודש, שורה עליו השכינה) ואמרו חז"ל: שהיה יושב אברהם בפתח גיהנם, ואינו מניח למי שנימול להיכנס שם, מלבד מי שבא על גויה, ונמשכה עורלתו, ובזכות המילה זכה לדעת את הסוד שיצא ממנו לאחר המילה. כדכתיב (תהילים כה) סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם איזהו סוד, זו המילה שרמז ה' לאברהם, אם תימול תיטול סוד, בגמט', ס' שישים, ו' שש, ד' ארבעה, הרי שבעים, ששבעים אני מעמיד ממך, כדכתיב (דברים י) בשבעים נפש ירדו אבותיך, שמעמיד מהם שבעים זקנים, ומעמיד מהם בשבעים פנים את התורה.

וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום:

פירש רש"י: שבא הקב"ה לבקר את החולה. אר' חמא בר חנינה: יום שלישי למילתו היה. ואפשר לרמוז בתיבת ישב ראשי תיבות יום שלישי במילה. ויש לשאול מנין לנו שהלך הקב"ה לבקרו. ונפרש כך בע"ה: שנאמר וירא מוכח שלא בא ה' אלא לבקרו, שרק נראה אליו, שלא כתוב אחריו לשון אמירה, או דיבור, כדכתיב וישא עיניו וירא וגו', שנו רבותינו לשון ראיה, ובא ללמדנו דרך ארץ, שיש לאדם לבקר את החולה שעושה לו נחת רוח, ולוקח חלק מחוליו, כפי שמצינו אצל יעקב ,שנאמר ויוגד ליעקב וגו' שיוסף הגיע, ומיד וישב ישראל וגו' ויתחזק על המיטה וגו'.

וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים וגו':

וידוע העניין שפירש רש"י: שהקב"ה הוציא חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים, ולפי שראהו מצטער הביא את המלאכים בדמות אנשים. ויש לשאול הרי היה יכול ה' להוריד מעט את החום והיו יוצאים האנשים ונכנסים לאברהם אע"ה. אם כן מדוע שלח את המלאכים. ואפשר לפרש כך בע"ה: שאילו היה הקב"ה מוריד את חום השמש, לא היה ניכר שינוי מזג האוויר מיד, אלא לאחר זמן, ונמצא שהיה צריך אברהם לטרוח ולחפש אורחים, ובכדי למנוע טרחה יתירה מאברהם שלח ה' מלאכים אליו בדמות אנשים. וטעם נוסף שבאו לבשרו על הולדת יצחק, ועל הפיכת סדום .

וימהר אברהם וגו' מהרי וגו' לושי ועשי עגות:

וקשה, מדוע נאמר לושי שידוע שבשביל לעשות עוגות צריך ללוש. אמרו חז"ל, שכל מה שעושה האדם לכבוד שבת ויום טוב, ישתדל להוציא בפיו, ויאמר לכבוד שבת קודש או יום טוב, שעל ידי כך יתווסף קדושה על מעשיו, והנה אותו היום היה ערב פסח כפי שפירש רש"י כעת חיה כעת הזאת לשנה הבאה ולפסח הבא נולד יצחק. ורמוז כאן שביקש אברהם משרה לומר בפה מלא, שהלישה לכבוד יום טוב, ורמוז בתיבת לושי ראשי תיבות. לכבוד שבת ויום טוב, והשיבה שרה לאברהם, אלוש ראשי תיבות אומר לכבוד שבת ויום טוב. ובזכות מאמר זה זכו בני ישראל שירד להם המן במדבר.

ויקח חמאה וחלב ובן בקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו:

הקושיה ידוע שאברהם קיים את כל התורה כולה, ואיך הגיש לפניהם בשר וחלב בארוחה אחת. וכבר נאמרו תירוצים רבים, ואפשר להוסיף תרוץ נוסף, שהרי נאמר בן הבקר אשר עשה, ולא נאמר ובן הבקר בלבד, שבאה התורה ללמדנו, שאברהם ברא את העגל על פי האותיות הקדושות בספר היצירה שמיוחס אליו, ובריאה זו אין בה משום בשר וחלב. וטעם נוסף, שאמרו רבותינו שידע אברהם אבינו שיטענו המלאכים נגד משה על קבלת התורה שלא יכולים עם ישראל לקיים את מצוות התורה, ואז יאמר להם ה', הרי אכלתם אצל אברהם בשר וחלב, ויסתמו טענותיהם. ונראה לרמוז בתיבות "והוא עומד עליהם" סופי תיבות אדם, רמז זה יובן על פי המדרש ( סנהדרין לח) אמרו חז"ל, בשעה שביקש הקב"ה לברא את האדם, נתייעץ עם המלאכים, והשיבו לו מה אנוש כי תזכנו ובן אדם כי תפקדנו, תנה הודך על השמים כלומר לא כדאי לברוא את האדם, כי הוא יהיה מלא חטאים, שרפם מיד הקב"ה, שאל כת אחרת, ואמרו לפניו ריבונו של עולם, העולם שלך, עשה בו כרצונך, ומיד ברא את האדם, ורצה ה' להראות להם שבח הצדיקים מה אנוש כי תזכרנו, זה אברהם, ובן אדם כי תפקדנו, זו שרה, שעל ידי מעשה החסד של אברהם ושרה, ראו המלאכים שהיה כדאי לברא את האדם.

איה שרה אשתך ויאמר הינה באוהל :

יש לדקדק בפסוק הזה בכמה שאלות מדוע אמרו המלאכים איה שרה אשתך ואנו יודעים ששרה היא אשתו שאלה שנייה מה החידוש במילה הינה באוהל הרי התורה מעידה שהיה יום חם וזה פשוט שאי אפשר להיות בחוץ אלא באוהל ושאלה שלישית מהו הלשון הינה אמרו חז"ל בכל מקום שכתוב הינה לשון חידוש הוא. ויש לבאר בע"ה בדרך נפלאה שדרך האישה כאשר מגיע האורח לביתה יצר הסקרנות מתעורר בה ומיד רצה לראות מי הגיע אולם אצל שרה אימנו היה הדבר שונה והיא שלטה ביצר הזה אף על פי שידעה שבאו אורחים לביתה ולמרות שראתה שבעלה טורח מאוד בשבילם כדי להאכילם עם לשונות וחרדל למרות שהוא חולה מהברית והעבודה היא קשה ומכאן ודאי שהם אנשים חשובים מאוד לכן שאלו המלאכים את אברהם איה שרה אשתך דהיינו היכן אשתך בעלת הבית שדרכה לראות את האורחים בסקרנותה איננו רואים אותה כאן והשיב להם אברהם הנה באוהל כלומר בתיבת הנה יש כאן חידוש שאין לשרה סקרנות כשאר הנשים והיא נמצאת באוהל ובכל זאת אינה מביטה לראות מי האורחים וזה מחמת צניעותה ואיננה מתנהגת כדרך העולם.

כעת חיה והנה בן לשרה אשתך:

וראיתי לפרש גם כאן בתיבת הנה לשון החידוש הוא ששרה הייתה מבוגרת ואין לה אורח כנשים ובכל זאת התבשרה בבשורת ההיריון שהוא מעל התיבה בהשגחה פרטית ולא כדרך העולם וטעם נוסף שכתיב בזוהר הקדוש ששם שדי במילוי כזה שין דלת יוד המילוי עולה מספר ת"ק כמספר האיברים של הזכר שהם רמ"ח איברים, ושל הנקבה רנ"ב איברים סך הכל ת"ק ושם שדי פועל לפריה ורביה וכמספר פרו ורבו. ובשם המקובלים כתב כי שם י"ה משם הוויה הוא סגולה לבנים זכרים ואפשר לרמוז בתיבת כעת עולה מספר ת"צ ובתיבת חיה נוטריקון ח' י"ה דהיינו ח' עם תיבת כעת עולה מספר ת"ק עם שני הכוללים ונשאר שם י"ה שהוא מסוגל לפריה ולרבייה אם כן ברכו אותו שעל ידי שם זה יזכה לבן זכר.   

ויאמר ה' זעקת סדם וגו':

אמר ה', שהרי עלה לפני מה שהם עושים לכל העולם, שמונעים להיכנס ברגליהם לשם, ושלא קיימו אפילו מצווה אחת, ורצה הקב"ה לתת להם אפשרות לקיים מצווה אחת, של הכנסת אורחים, והיו עולים למניין אדם, כך: שנכתב סדם חסר ו',  וסדם עולה בגמט' קטן ס' שש, ד' ארבעה, ם' ארבעה ביחד י"ד ונוסיף את הניקוד שוא וחלם, שהם שלושה נקודות, וכל אחת כנגד י' הרי ל' עם י"ד הרי מניין דם ( ארבעים וארבע) ואילו היו מקיימים מצווה אחת, היו מקבלים את האות א', ועם מניין דם יהיה מניין אדם (הויה מלא שהוא שם מה).

אולי ימצאון שם שלשים וגו':

רצה לרמוז על האבות האחוזים בשלוש מידות, חסד, גבורה, ותפארת, וכל אחת כלולה מעשר, והרי שלושים, ובא המלאך ללמד זכות, שמא עתיד האדם לעשות מידות טובות, ממידות האבות, ויגנו עליו שיגמול חסד כאברהם, או ימסור עצמו על קידוש ה' כיצחק, או יגדל בניו לתורה כיעקב והשיבו, אם אמצא שם שלושים, שהם כנגד האבות, ורואה שרוצה לעשות כמידותיהם, אין אני מאבדו.

ותאמר הבכירה אל הצעירה וגו' ונחיה מאבינו זרע:

כתיב בגמרא, שבנות לוט נתכוונו לדבר מצווה, ולכן זכתה הבכירה שיצא ממנה דוד המלך, שהתחילה ויזמה את המעשה ראשונה, ומהצעירה יצאה נעמה העמונית וממנה נולד רחבעם בן שלמה, ויש רמז בתיבה מאבינו זרע גמט' דוד בן ישי

ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה וגו':

במכוון אמר אברהם המקום ההוא, שיוצא גמט' יצחק להזכיר עקדתו של יצחק, בכל זמן שיבואו עם ישראל להתפלל שם . ואכן כאשר הגיע יעקב כתוב ויאמר מה נורא המקום הזה, שתיבות המקום הזה, גמט' יצחק, שביקש יעקב להזכיר זכות יצחק אביו.

פינת הלשון: "הישמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות" (דברים כד) אמרו חז"ל כי נגע הצרעת בא כעונש על עוון לשון הרע, כוונת הפסוק זה, שלא נשכח להיזהר מלשון הרע, כדי שלא תבוא עלינו הצרעת.

מסופר על החפץ חיים, שמדיי לילה היה מנקה את בית כולל האברכים, ואת השולחנות, ואת הרצפות, ומחמם את התנורים בכדי שיהיה חם לתלמידים, ומעולם לא עלה על דעת אף אחד, שרבי ישראל מאיר טורח כל כך בשביל לומדי התורה, עד שראהו ר' שלום מאיר, והתחנן לפניו החפץ חיים שלא יגלו את מעשיו ברבים, שכך הוא החסד האמיתי שאין לו תמורה . ולזה פירש החפץ חיים, שחסד של אמת, הוא דווקא כשלא מצפים לשכר, כדכתיב "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי" שעדיף שרודפים כאלה ירדפו אותנו ונזכה לעשות חסד של אמת, ולא רודפים אחרים.

  

 לעילוי נשמת ההורים מו"ר יוסף ששי רחמים ז"ל  ומרת אימי שולה סול אוזן ז"ל  ת.נ.צ.ב.ה

אודות כותב המאמר

יהושע אוזן היו

יהושע אוזן הי"ו עוסק בקבלה מזה מס שנים מחבר ספר "אור הגלגול" ספר "איש ישר" וספר "אשת חייל" בן ונכד להרה"ג המקובל ר' מסעוד סוויסה זצוק"ל למד זוהר וקבלה שנים רבות אצל הרה"ג ר' שלמה אליהו זצ"ל מבית מדרשו של הרה"ג המקובל הר' יצחק כדורי זצ"ל קיבל את ברכתו של הר' כדורי ללמד זוהר לפני כמה שנים החל ללמד את הזהר והקבלה מנהל בית המדרש "היכל הקודש"  בנשיאות הרה"ג ר' אליהו אבירג'ל שליט"א