פרשת השבוע וירא לפי חכמת הקבלה

פורסם: 14/11/2008 |תגובות: 0 | צפיות: 446 | Share

פרשת וירא

וראיתי להקדים מה שנראה הקב"ה אל אברהם אע"ה סמוך למילה, שנצטווה עליה בסוף פרשת לך לך. כיוון שהגיע הזמן שהברית נמצא בו באברהם, ונימול, אז נתקיים העולם, ודבר ה' היה בהתגלות אליו, שנאמר וירא אליו ה' כיוון שעד שנימול אברהם היה סתום, ולאחר המילה נתגלה לו הכול ושרתה עליו השכינה, שנגלה בבשרו אות י' (יסוד) כדכתיב בזוהר הקדוש: דשריא בה רשימה קדישא שריא בה שכינתא (מי ששורה בו אות ברית הקודש, שורה עליו השכינה) ואמרו חז"ל: שהיה יושב אברהם בפתח גיהנם, ואינו מניח למי שנימול להיכנס שם, מלבד מי שבא על גויה, ונמשכה עורלתו, ובזכות המילה זכה לדעת את הסוד שיצא ממנו לאחר המילה. כדכתיב (תהילים כה) סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם איזהו סוד, זו המילה שרמז ה' לאברהם, אם תימול תיטול סוד, בגמט', ס' שישים, ו' שש, ד' ארבעה, הרי שבעים, ששבעים אני מעמיד ממך, כדכתיב (דברים י) בשבעים נפש ירדו אבותיך, שמעמיד מהם שבעים זקנים, ומעמיד מהם בשבעים פנים את התורה.

וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום:

פירש רש"י: שבא הקב"ה לבקר את החולה. אר' חמא בר חנינה: יום שלישי למילתו היה. ואפשר לרמוז בתיבת ישב ראשי תיבות יום שלישי במילה. ויש לשאול מנין לנו שהלך הקב"ה לבקרו. ונפרש כך בע"ה: שנאמר וירא מוכח שלא בא ה' אלא לבקרו, שרק נראה אליו, שלא כתוב אחריו לשון אמירה, או דיבור, כדכתיב וישא עיניו וירא וגו', שנו רבותינו לשון ראיה, ובא ללמדנו דרך ארץ, שיש לאדם לבקר את החולה שעושה לו נחת רוח, ולוקח חלק מחוליו, כפי שמצינו אצל יעקב ,שנאמר ויוגד ליעקב וגו' שיוסף הגיע, ומיד וישב ישראל וגו' ויתחזק על המיטה וגו'.

וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים וגו':

וידוע העניין שפירש רש"י: שהקב"ה הוציא חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים, ולפי שראהו מצטער הביא את המלאכים בדמות אנשים. ויש לשאול הרי היה יכול ה' להוריד מעט את החום והיו יוצאים האנשים ונכנסים לאברהם אע"ה. אם כן מדוע שלח את המלאכים. ואפשר לפרש כך בע"ה: שאילו היה הקב"ה מוריד את חום השמש, לא היה ניכר שינוי מזג האוויר מיד, אלא לאחר זמן, ונמצא שהיה צריך אברהם לטרוח ולחפש אורחים, ובכדי למנוע טרחה יתירה מאברהם שלח ה' מלאכים אליו בדמות אנשים. וטעם נוסף שבאו לבשרו על הולדת יצחק, ועל הפיכת סדום .

וימהר אברהם וגו' מהרי וגו' לושי ועשי עגות:

וקשה, מדוע נאמר לושי שידוע שבשביל לעשות עוגות צריך ללוש. אמרו חז"ל, שכל מה שעושה האדם לכבוד שבת ויום טוב, ישתדל להוציא בפיו, ויאמר לכבוד שבת קודש או יום טוב, שעל ידי כך יתווסף קדושה על מעשיו, והנה אותו היום היה ערב פסח כפי שפירש רש"י כעת חיה כעת הזאת לשנה הבאה ולפסח הבא נולד יצחק. ורמוז כאן שביקש אברהם משרה לומר בפה מלא, שהלישה לכבוד יום טוב, ורמוז בתיבת לושי ראשי תיבות. לכבוד שבת ויום טוב, והשיבה שרה לאברהם, אלוש ראשי תיבות אומר לכבוד שבת ויום טוב. ובזכות מאמר זה זכו בני ישראל שירד להם המן במדבר.

ויקח חמאה וחלב ובן בקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו:

הקושיה ידוע שאברהם קיים את כל התורה כולה, ואיך הגיש לפניהם בשר וחלב בארוחה אחת. וכבר נאמרו תירוצים רבים, ואפשר להוסיף תרוץ נוסף, שהרי נאמר בן הבקר אשר עשה, ולא נאמר ובן הבקר בלבד, שבאה התורה ללמדנו, שאברהם ברא את העגל על פי האותיות הקדושות בספר היצירה שמיוחס אליו, ובריאה זו אין בה משום בשר וחלב. וטעם נוסף, שאמרו רבותינו שידע אברהם אבינו שיטענו המלאכים נגד משה על קבלת התורה שלא יכולים עם ישראל לקיים את מצוות התורה, ואז יאמר להם ה', הרי אכלתם אצל אברהם בשר וחלב, ויסתמו טענותיהם. ונראה לרמוז בתיבות "והוא עומד עליהם" סופי תיבות אדם, רמז זה יובן על פי המדרש ( סנהדרין לח) אמרו חז"ל, בשעה שביקש הקב"ה לברא את האדם, נתייעץ עם המלאכים, והשיבו לו מה אנוש כי תזכנו ובן אדם כי תפקדנו, תנה הודך על השמים כלומר לא כדאי לברוא את האדם, כי הוא יהיה מלא חטאים, שרפם מיד הקב"ה, שאל כת אחרת, ואמרו לפניו ריבונו של עולם, העולם שלך, עשה בו כרצונך, ומיד ברא את האדם, ורצה ה' להראות להם שבח הצדיקים מה אנוש כי תזכרנו, זה אברהם, ובן אדם כי תפקדנו, זו שרה, שעל ידי מעשה החסד של אברהם ושרה, ראו המלאכים שהיה כדאי לברא את האדם.

איה שרה אשתך ויאמר הינה באוהל :

יש לדקדק בפסוק הזה בכמה שאלות מדוע אמרו המלאכים איה שרה אשתך ואנו יודעים ששרה היא אשתו שאלה שנייה מה החידוש במילה הינה באוהל הרי התורה מעידה שהיה יום חם וזה פשוט שאי אפשר להיות בחוץ אלא באוהל ושאלה שלישית מהו הלשון הינה אמרו חז"ל בכל מקום שכתוב הינה לשון חידוש הוא. ויש לבאר בע"ה בדרך נפלאה שדרך האישה כאשר מגיע האורח לביתה יצר הסקרנות מתעורר בה ומיד רצה לראות מי הגיע אולם אצל שרה אימנו היה הדבר שונה והיא שלטה ביצר הזה אף על פי שידעה שבאו אורחים לביתה ולמרות שראתה שבעלה טורח מאוד בשבילם כדי להאכילם עם לשונות וחרדל למרות שהוא חולה מהברית והעבודה היא קשה ומכאן ודאי שהם אנשים חשובים מאוד לכן שאלו המלאכים את אברהם איה שרה אשתך דהיינו היכן אשתך בעלת הבית שדרכה לראות את האורחים בסקרנותה איננו רואים אותה כאן והשיב להם אברהם הנה באוהל כלומר בתיבת הנה יש כאן חידוש שאין לשרה סקרנות כשאר הנשים והיא נמצאת באוהל ובכל זאת אינה מביטה לראות מי האורחים וזה מחמת צניעותה ואיננה מתנהגת כדרך העולם.

כעת חיה והנה בן לשרה אשתך:

וראיתי לפרש גם כאן בתיבת הנה לשון החידוש הוא ששרה הייתה מבוגרת ואין לה אורח כנשים ובכל זאת התבשרה בבשורת ההיריון שהוא מעל התיבה בהשגחה פרטית ולא כדרך העולם וטעם נוסף שכתיב בזוהר הקדוש ששם שדי במילוי כזה שין דלת יוד המילוי עולה מספר ת"ק כמספר האיברים של הזכר שהם רמ"ח איברים, ושל הנקבה רנ"ב איברים סך הכל ת"ק ושם שדי פועל לפריה ורביה וכמספר פרו ורבו. ובשם המקובלים כתב כי שם י"ה משם הוויה הוא סגולה לבנים זכרים ואפשר לרמוז בתיבת כעת עולה מספר ת"צ ובתיבת חיה נוטריקון ח' י"ה דהיינו ח' עם תיבת כעת עולה מספר ת"ק עם שני הכוללים ונשאר שם י"ה שהוא מסוגל לפריה ולרבייה אם כן ברכו אותו שעל ידי שם זה יזכה לבן זכר.   

ויאמר ה' זעקת סדם וגו':

אמר ה', שהרי עלה לפני מה שהם עושים לכל העולם, שמונעים להיכנס ברגליהם לשם, ושלא קיימו אפילו מצווה אחת, ורצה הקב"ה לתת להם אפשרות לקיים מצווה אחת, של הכנסת אורחים, והיו עולים למניין אדם, כך: שנכתב סדם חסר ו',  וסדם עולה בגמט' קטן ס' שש, ד' ארבעה, ם' ארבעה ביחד י"ד ונוסיף את הניקוד שוא וחלם, שהם שלושה נקודות, וכל אחת כנגד י' הרי ל' עם י"ד הרי מניין דם ( ארבעים וארבע) ואילו היו מקיימים מצווה אחת, היו מקבלים את האות א', ועם מניין דם יהיה מניין אדם (הויה מלא שהוא שם מה).

אולי ימצאון שם שלשים וגו':

רצה לרמוז על האבות האחוזים בשלוש מידות, חסד, גבורה, ותפארת, וכל אחת כלולה מעשר, והרי שלושים, ובא המלאך ללמד זכות, שמא עתיד האדם לעשות מידות טובות, ממידות האבות, ויגנו עליו שיגמול חסד כאברהם, או ימסור עצמו על קידוש ה' כיצחק, או יגדל בניו לתורה כיעקב והשיבו, אם אמצא שם שלושים, שהם כנגד האבות, ורואה שרוצה לעשות כמידותיהם, אין אני מאבדו.

ותאמר הבכירה אל הצעירה וגו' ונחיה מאבינו זרע:

כתיב בגמרא, שבנות לוט נתכוונו לדבר מצווה, ולכן זכתה הבכירה שיצא ממנה דוד המלך, שהתחילה ויזמה את המעשה ראשונה, ומהצעירה יצאה נעמה העמונית וממנה נולד רחבעם בן שלמה, ויש רמז בתיבה מאבינו זרע גמט' דוד בן ישי

ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה וגו':

במכוון אמר אברהם המקום ההוא, שיוצא גמט' יצחק להזכיר עקדתו של יצחק, בכל זמן שיבואו עם ישראל להתפלל שם . ואכן כאשר הגיע יעקב כתוב ויאמר מה נורא המקום הזה, שתיבות המקום הזה, גמט' יצחק, שביקש יעקב להזכיר זכות יצחק אביו.

פינת הלשון: "הישמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות" (דברים כד) אמרו חז"ל כי נגע הצרעת בא כעונש על עוון לשון הרע, כוונת הפסוק זה, שלא נשכח להיזהר מלשון הרע, כדי שלא תבוא עלינו הצרעת.

מסופר על החפץ חיים, שמדיי לילה היה מנקה את בית כולל האברכים, ואת השולחנות, ואת הרצפות, ומחמם את התנורים בכדי שיהיה חם לתלמידים, ומעולם לא עלה על דעת אף אחד, שרבי ישראל מאיר טורח כל כך בשביל לומדי התורה, עד שראהו ר' שלום מאיר, והתחנן לפניו החפץ חיים שלא יגלו את מעשיו ברבים, שכך הוא החסד האמיתי שאין לו תמורה . ולזה פירש החפץ חיים, שחסד של אמת, הוא דווקא כשלא מצפים לשכר, כדכתיב "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי" שעדיף שרודפים כאלה ירדפו אותנו ונזכה לעשות חסד של אמת, ולא רודפים אחרים.

  

 לעילוי נשמת ההורים מו"ר יוסף ששי רחמים ז"ל  ומרת אימי שולה סול אוזן ז"ל  ת.נ.צ.ב.ה

שאלות ותשובות

שאל שאלה
200 תווים שנותרו
דרג את המאמר הזה
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 3 קול(ות)
    פידבק
    הדפס
    פרסם מחדש
    מקור המאמר: http://www.reader.co.il/article/19926/פרשת-השבוע-וירא-לפי-חכמת-הקבלה

    השאר תגובה למאמר זה

    יהושע אוזן היו

    פרשת בלק וירא בלק בן-ציפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי: ויגר מואב מפני... בני ישראל: וירא בלק וגו'. ראה בלק אלו שני מלכים שהיינו בטוחים עליהם ולא עמדו בפני ישראל. וראה שישראל מצליחים בכל. לכן היה ירא מפניהם שהקב"ה הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט. ולא הניח ה' פתחון פה לעתיד לבא שלא יאמרו אומות העולם שאתה הרחקתנו, לכן נתן להם מלכים וחכמים, ולפי כך ראה בלק בפורענות שעתידה לבא על ישראל משונאיו שבאים במלחמות, וחשב שלא יעמדו ישראל במלחמה הזאת. ויש לשאול במה נתכוון הכתוב בכפילות הלשון "מפני

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> פרשת השבועl 10/07/2008 lצפיות: 1,111
    יהושע אוזן היו

    פרשת שמות ראיתי להקדים כי ספר בראשית מסתיים בפסוק: וימות יוסף וגו', ויישם בארון במצרים. ומיד מתחילה פרשת שמות בפסוק: ואלה שמות בני ישראל, מכאן למדנו רמז גדול שעושים מצבות וכותבים את שם הנפטר על המצבה. ועוד אפשר לפרש ששמות היהודים היו נשארים איתם עד יום מותם, כדכתיב במדרש (תנחומא בלק טז) "מלמד שלא שינו את שמותם". ויעקב אבינו שזכה שכל יוצאי חלציו באו בשלמות, ונפטרו בשלמות, והלכו בדרכו הם ובני משפחתם, על כן נשלם שמו על כל האבות, שנאמר: ואלה שמות בני ישראל. "ישראל" ראשי תיבות יצחק יעק

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> יהדותl 16/01/2009 lצפיות: 19,220 lתגובות: 1
    יהושע אוזן היו

    פרשת האזינו פרשה זאת נקראת שירה האזינו כפי שנאמר בפרשה הקודמת "וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תומם" ואמרו חז"ל שגדולה השירה הזאת שיש בה עבר הווה ועתיד, ויש בה עולם הזה ועולם הבא ואמרה משה ביום שהגיע זמנו להסתלק מן העולם, (בני יונה).

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> פרשת השבועl 10/10/2008 lצפיות: 5,504
    יהושע אוזן היו

    פרשת בהעלותך בהעלתך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות: יש לתרץ לשון הכתוב אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, שהיה צריך לומר יאירו ששת הנרות (הכוונה שלושה מימין ושלושה משמאל לשמש) אלא ששת הנרות הם כנגד ששת ימי השבוע, והאמצעי הוא כנגד השבת, אשר כל השישה מחוברים אליו שלושה מימין ושלושה משמאל ,לכן שלשה ימים ראשונים מתברכים משבת הבאה, ושלשה ימים השניים מתברכים מהשבת הקודם, דהיינו

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> פרשת השבועl 05/06/2009 lצפיות: 241
    יהושע אוזן היו

    פרשת נח ר' אבא אמר: מיום שעבר אדם ראשון על מצות ריבונו, כל בני עולם שנולדו אחר כך נקראו בני האדם, ולא לשבח נקראו כך, אלא כמי שאומר ראה בניו של פלוני שחטא לקונו, כיוון שבא נח לעולם נקראו על שמו שאמרו רבותינו, משום מה נקרא נח, שהוא נח בעולם הזה ונח בעולם הבא, וכפל שמו שידעו כולם שהוא צדיק, כמו אברהם אבינו, וכמו שאר האבות הקדושים, ולא יהרהרו אחריו שאינו צדיק, כיוון שבדורו היו רשעים רבים. נח בעולם הזה, שנשבע הקב"ה לו ולבניו שלא יביא מבול לעולם, ונח לעולם הבא שנשבע הקב"ה לעתיד לבוא בשם נח הצ

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> פרשת השבועl 29/10/2008 lצפיות: 3,108
    יהושע אוזן היו

    פרשת וארא וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו אני ה': העונש הוא גם מידת הרחמים, לפי שכבר הודיע הקב"ה שלא יניח אותם פרעה לילך, ומשה לא שמר את הדבר ולא בא להתחכם על גזירתו של הקב"ה, הוא התחיל מיד ואמר למה הרעתה לעם הזה וגו', וכי מה היה לו להרהר על מידותיו של הקב"ה, לכן ביקשה מידת הדין שהיא אלוקים לפגוע במשה, הה"ד וידבר אלוקים וגו',

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> מיסטיקהl 23/01/2009 lצפיות: 13,879
    יהושע אוזן היו

    פרשת שמיני שבעה ימים היה משה רבנו משמש במשכן, וביום השמיני נקרא אהרון להיכנס לשרת בפעם הראשונה בבגדי כהן גדול, ובאותה שעה אמר משה לאהרון, קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עולתך, (ויקרא ט' ז) מסתבר שאהרון לא נחפז מעצמו להתקרב לעבודת הקודש, עד שמשה ציווה אותו ועודד אותו,

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> פרשת השבועl 17/04/2009 lצפיות: 6,742
    יהושע אוזן היו

    פרשת בא ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו: אמרו חז"ל בא בגמט' ג' מכות, רמז לו הקב"ה שעתיד להביא עוד ג' המכות על מצרים, שהם, ארבה, חושך, בכורות כפי שכתוב בפרשת וארא (ט' א') ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה וגו', וראינו שנתן לו עוד ג' מכות, ויש לשאול, כיוון שנאמר כי אני הכבדתי את לבו, מדוע נענש פרעה.

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> פרשת השבועl 30/01/2009 lצפיות: 196
    יהושע אוזן היו

    פרשת ויצא יש אומרים כי פרשה זו סתומה והטעם, לפי שיצא יעקב בסתר. ופרשה זאת נסמכה לפרשה הקודמת ששם סיים הכתוב לו לאישה ורמז כאן שיצא יעקב ליקח אישה לפיכך יצא יעקב בלא ידיעת שום אדם כאדם הבורח ואינו מודיע לאן יוצא, וידוע שאמר יצחק ליעקב לצאת למקום אחר לקחת אישה, וצריך ליתן טעם מדוע יעקב הוצרך לנדוד כדי למצוא את אשתו, ואילו יצחק באה אליו אשתו בלי עמל וטורח כלל, ומה הקשר בן סיום הפרשה הקודמת שנאמר על עשו שהלך לקחת אשה, כדכתיב וילך עשו וגו' ויקח את מחלת בת ישמעאל ופירש שם רש"י: "להוסיף רשעה ע

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> מיסטיקהl 06/12/2008 lצפיות: 2,649

    על איזו מצווה התורה מדברת? היכן מוצאים בתנ"ך דוגמאות לרעיון:קרוב ורחוק-בנוסף למקור בפרשתנו? מדוע הפרשה נקראת תמיד שבוע טרם ראש השנה?

    על ידי: אהובה קלייןl רוחניות> פרשת השבועl 15/09/2014 lצפיות: 23

    אחד הדברים החשובים שעלינו להבין בחיינו הוא שאין דבר שהוא מובן מאליו. לכל דבר שקיים ומתרחש בעולם יש לו משמעות מיוחדת וחובה עלינו לזכור ולחשוב שבעצם עיסוקנו בדבר, עלינו להודות ולברך על כך.

    על ידי: צחי מכאליl רוחניות> פרשת השבועl 11/09/2014
    ערן סולומון

    דיוק בדברי רש"י על הפסוק "נביא מקרבך כמוני" בו מבטיח משה רבינו לעם ישראל כי גם אחריו יקומו נביאים. אלא שמהמלה "כמוני" נראה לכאורה שיהיו נביאים בדרגתו של משה? מקושיה זו עולה תובנה מעניינת בקשר לקשר בין מנהיגות אמיצה ומושג הקדושה

    על ידי: ערן סולומוןl רוחניות> פרשת השבועl 08/09/2014

    באיזה אופן יתברכו עם ישראל בברכות המובטחות? מהו סוד כוח ההרתעה בפני האויבים? כיצד נבואת ישעיהו הנביא- מעצימה את הברכות המובטחות בפרשת כי תבוא?

    על ידי: אהובה קלייןl רוחניות> פרשת השבועl 08/09/2014

    דרך העולם היא שבשעת מלחמה מתעקמות המידות של הבריות והן מתקלקלות ונשחתות ועל כן באה התורה בפרשתנו ומזכירה לנו את הצורך בשמירה על קדושת המחנה גם בשעת מלחמה:

    על ידי: צחי מכאליl רוחניות> פרשת השבועl 03/09/2014 lצפיות: 12

    באילו אמצעים אומנותיים משתמש הנביא בדברי הנחמה? היכן מוצאים במקרא דוגמאות לנשים עקרות שבסופו של דבר ילדו? אילו הבטחות מזכירים לנו דברי הנחמה - בתנ"ך?

    על ידי: אהובה קלייןl רוחניות> פרשת השבועl 01/09/2014

    מידי שבת אנו מתפללים את התפילה לשלום המדינה: "ושלח אורך ואמיתך לראשיה שריה ויועציה ותקנם בעצה טובה מלפניך" - כחלק מהתפילה אנו מברכים את ראשי המדינה שיזכו לברכה ומחשבה טובה בהנהיגם את המדינה בכל המהלכים הביטחוניים,

    על ידי: צחי מכאליl רוחניות> פרשת השבועl 27/08/2014 lצפיות: 12

    באיזו מלחמה מדובר? מה תפקידו של הכהן טרם היציאה לקרב? כיצד יש לנהוג בעת מלחמה- על מנת לנצח?

    על ידי: אהובה קלייןl רוחניות> פרשת השבועl 26/08/2014 lצפיות: 21
    יהושע אוזן היו

    פרשת בהעלותך בהעלתך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות: יש לתרץ לשון הכתוב אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, שהיה צריך לומר יאירו ששת הנרות (הכוונה שלושה מימין ושלושה משמאל לשמש) אלא ששת הנרות הם כנגד ששת ימי השבוע, והאמצעי הוא כנגד השבת, אשר כל השישה מחוברים אליו שלושה מימין ושלושה משמאל ,לכן שלשה ימים ראשונים מתברכים משבת הבאה, ושלשה ימים השניים מתברכים מהשבת הקודם, דהיינו

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> פרשת השבועl 05/06/2009 lצפיות: 241
    יהושע אוזן היו

    פרשת נשא נשא את ראש בני ישראל וגו': באה התורה לגלות לנו הנהגה טובה, אם תרצה התנשאות והתרוממות התנאי הוא "ראש" שצריך להיות באחדות ולהעמיד ראש אחד דווקא. וכמו המעשה של אליהו שבירך אותם שיהיו כולם ראשים במקום שלא כיבדו אותו ואת ר' יהושע בן לוי, וכך נוצרה בניהם מריבה, כי במקום שכולם ראשים יש מריבה. וראוי להקדים בסדר שבו מונה התורה את משפחת הלויים שבני קהת ובני מררי נמנים כבר בפרשה הקודמת במדבר, ואילו בני גרשון נמנים בפרשת נשא.

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> פרשת השבועl 28/05/2009 lצפיות: 1,763
    יהושע אוזן היו

    פרשת במדבר וראיתי להקדים בשאלה מדוע היה צריך הכתוב להדגיש שדיבר הקב"ה עם משה במדבר. כתב בעל הטורים: לעיל אלה המצוות וסמך ליה במדבר, וכוונת התורה לרשעים שאינם יודעים שאם אין האדם שם עצמו במדבר אינו יכול לדעת תורה ומצוות. וראית לפרש לפי מה שאמרו חז"ל, דכתיב: (ירמיה ב) הדור אתם ראו דבר ה' המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה וגו'.

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> פרשת השבועl 23/05/2009 lצפיות: 250
    יהושע אוזן היו

    חג השבועות איתא בפתח אליהו: מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה. חכמה מוחא היא מחשבה מלגאו בינה לבה ובה הלב מבין. ועל אלין כתיב הנסתרות לה' אלוקינו. ומכאן נבין בע"ה עניין הפרשה וחג השבועות לדברי "פתח אליהו". כאשר הכהן הגדול המקריב קורבנות למעלה, שהוא המלאך מיכאל והוא השליח של מידת החסד. וכן גבריאל הוא השליח של מידת הדין והוא הלוי.

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> קבלהl 22/05/2009 lצפיות: 3,571
    יהושע אוזן היו

    פרשת בהר פרשתנו פותחת במצוות שביתת הארץ בשנת השמיטה. ושואלים חז"ל מה עניין שמיטה אצל הר סיני שהלא כל המצוות נאמרו כבר בהר סיני. אלא מה שמיטה נאמרו כלולותיה ופרטותיה מסיני אף כולן נאמרו בכללות ובדקדוק מסיני, אם כן מדוע בחרה התורה את מצוות השמיטה בכדי לשמש סמל ודוגמא לשאר המצוות. ומצוות השמיטה היא בכדי להשריש בעם ישראל שאפילו שהעולם הוא שפל נתון הוא תמיד תחת השגחתו של הקב"ה ושלא יעלה על הדעת שאין מכבודו של הקב"ה שהתעסק בעולם החומרי ומכאן למדנו כשם שבחר הקב"ה

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> פרשת השבועl 15/05/2009 lצפיות: 6,818
    יהושע אוזן היו

    פרשת אמור חשוב להבין את הקשר בין סוף פרשת קדושים לתחילת פרשתנו: ונראה לומר שפרשה הקודמת מסיימת בהבדל סימני הטהרה והטומאה בשחיטה, וגם בעניין של אוב וידעוני, ואילו כאן תחילת הפרשה עוסקת בענייני הכוהנים שסמך את אזהרת הכוהנים לא להיטמא באוב שגם אם ירצה לשאול באוב הרי צריך הוא להיטמאות בו.

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> פרשת השבועl 08/05/2009 lצפיות: 373
    יהושע אוזן היו

    פרשת אחרי מות כותבים המפרשים כי מכאן חזינן שכל מיתתם של נדב ואביהו הייתה מחמת שרצו להתקרב אל הקב"ה ולהתקשר עימו יותר מכפי כוחם ויכולתם, אפילו שהיה בזה עניין של מסירות נפש אמיתית, כתב הבית ישראל שבמסירות נפשם גרמו כפרה לישראל בכל הדורות.

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> פרשת השבועl 30/04/2009 lצפיות: 464
    יהושע אוזן היו

    פרשת תזריע פרשה זו עוסקת באחד מסעיפי הטומאה: טומאת האישה לאחר לידתה וטהרתה, במרכז פסוקי הטומאה שבספר "ויקרא" בולטים פסוקים המתייחסים אל הטהרה. (פרשת שמיני), המתארים בפרוטרוט את האופנים השונים שבאמצעותם מקבלים טומאה, מופיע פסוק המבשר שאין השרץ מסוגל לטמא את המים: (ויקרא י"א ל"ו) "אך מעיין ובור מקווה מים יהיה טהור" אם כן המים עמידים בפני הטומאה.

    על ידי: יהושע אוזן היוl רוחניות> פרשת השבועl 24/04/2009 lצפיות: 2,772
    קרדיט המחבר
    קטגוריות מאמרים
    Quantcast