הטלאי הצהוב על בולי דואר
הטלאי הצהוב הוא שמו של התג הידוע ביותר מבין התגים המזהים שהנאצים אכפו בחקיקה על היהודים. טלאי זה היה עשוי מבד צהוב, גזור בצורת משולש או בצורת מגן דוד.
במרכזו נוספה לעתים בצבע שחור המלה "יהודי" בשפה המקומית, כגון בגרמנית או בצרפתית.
הטלאי הצהוב משמש כיום בעיקר כסמל לשואת יהודי אירופה, וכדימוי מרכזי של היהודי כקורבן.
הוא מעורר בנו בעוצמה רגשות טראומטיים של פחד, כעס והזדהות מצד אחד, ושל יראת כבוד וקדושה מצד שני.
למן סיום מלחמת העולם השנייה הונפקו מספר בולים אשר הטלאי הצהוב מופיע עליהם:
מזרח גרמניה הוציאה בשנת 1963 בול לציון 25 שנה לליל הבדולח, שבמהלכו שרפו הנאצים בתי כנסת ברחבי גרמניה ואוסטריה.
בבול מופיע טלאי צהוב אסור בשלשלאות על רקע בית כנסת שעולה בלהבות.
בעצם הנפקת הבול על ידי ממשלה גרמנית יש מעין הכרה באחריות העם הגרמני לשואה, בד בבד עם ניסיון ממשלתי להנחיל את זכר השואה לציבור הגרמני בן ימינו.
מאז 1996 מציינים בגרמניה מדי שנה את יום השואה ביום ה- 27 לינואר, היום שבו שחרר הצבא הרוסי את אסירי מחנה ההשמדה אושוויץ.
בשנת 2005 אומץ תאריך זה על ידי האו"ם ליום הזיכרון העולמי לשואה.
בשנת 1965 הנפיקה רשות הדואר הישראלית בול לרגל מלאת עשרים שנה לשחרור מחנות הריכוז.
עיצב את הבול יעקב צים, ניצול שואה, יליד סוסנוביץ' שבפולין.
מתחת לטלאי הצהוב נראית המלה "זכור" המתחברת אסוציאטיבית לפסוק "זכור את עשה לך עמלק",
ויוצרת זיקה בין הנאצים לבין העם העמלקי שזינב בבני ישראל בתקופת המדבר.
הצייר והגרפיקאי יעקב צים הוא תושב מוצא עלית. הוא סיים את לימודיו בבצלאל בשנות החמישים, ומלמד מזה שנים רבות ב"מכללת תלפיות".
שבדיה הוציאה בשנת 1987 גיליון ועליו כמה בולים.
אחד מהם הוקדש לדיפלומט השבדי ראול וולנברג
(?1947-1912) שדיוקנו מופיע על הבול, כאשר מאחוריו מצויירים יהודים אחדים מבין האלפים שהציל מידי הנאצים.
על החזה של אחד מהם מתנוסס טלאי צהוב.
מגן דוד לבן (שנועד להזכיר את הטלאי הצהוב) מתנוסס על גבי הצד השמאלי של בול לציון חמישים שנה לליל הבדולח
שהנפיק שרות הדואר של גרמניה המערבית בשנת 1988 .
על הצד הימני נראה צילום של בית כנסת שעולה בלהבות.
טלאי צהוב גדול מאד מופיע על גבי בול שהנפיקה ממשלת קנדה בשנת 1995 לזכר השואה.
מאחורי הטלאי ציור אסירי מחנות ריכוז לבושים במדי הפסים השחורים שלהם.
בול להנצחת זכרה של חסידת אומות העולם איבון פייריק נווז'ן יצא בבלגיה בשנת 1996.
איבון (1900-1987) עזרה להציל ילדים יהודים בתקופת השואה בבלגיה.
מאחורי דיוקנה נראים בצללית ילדים, ועל הרצפה שלידם משתרע טלאי צהוב גדול.
ארה"ב הנפיקה בשנת 1997 בול לזכר הדיפלומט השבדי ראול וולנברג שדומה מאד לבול השבדי שנזכר לעיל.
רוסיה הנפיקה בשנת אלפיים בול במלאת 55 שנים לסיום תקופת השואה.
במרכז הבול חומה ועליה מצוייר מגן דוד צהוב (שמזכיר את הטלאי הצהוב) ליד המלה שואה.
מאחורי החומה להבות אש עצומות, ומעליהן מרחפות שתי ציפורים המסמלות חופש.
מגן דוד בשילוב עם טלאי צהוב מופיע על הבול הישראלי "משואה לתקומה" שיצא לאור בשנת 2003 בעיצובו של גדעון שגיא.
הטלאי הצהוב מתקלף ומתגלה מתחתיו מגן דוד, כך שמתקבל הרושם שתקופה חדשה הסתתרה לה בתוך התקופה הישנה.
הבול מוקדש לתקומתם של כחצי מליון יהודים ניצולי שואה בישראל.
הכיתוב על השובל, "בדמייך חיי", לקוח מתוך ספר יחזקאל טז:ו "ואעבור עלייך ואראך, מתבוססת בדמייך; ואומר לך בדמייך חיי, ואומר לך בדמייך חיי".
כלומר, בזכות דמם השפוך של הנספים בשואה (שאותם מסמל הטלאי הצהוב שבבול) קמה המדינה (שאותה מסמל המגן דוד הכחול שבמרכז דגלנו)
ואלמלא הייתה השואה לא היינו חיים כאן.
צרוף המלים "בדמייך" (מוות) "חיי" (חיים) מצביע על צמד ניגודים מסוים מתוך כל צמדי הניגודים האפשריים שהמגן דוד מסמל את אחדותם ואת שילובם.
תמונת דובי ועליו טלאי צהוב מופיעה על גבי בול ישראלי נוסף מאותה שנה שעוצב בידי יגאל גבאי לרגל מלאת חמישים שנה ליד ושם.
הדובי נועד להזכיר את מאות אלפי הילדים שנספו בתקופת השואה.
על בול ישראלי נוסף מאותה סידרה, שעוצב בידי מאיר אשל, מופיעים שמות של עובדי כפייה בבית חרושת בפולין שנורו או שנספו במחנות המוות.
בנוסף יש על הבול פסי רכבת (שהובילו יהודים למחנות ההשמדה) ואלה משתנים לפסי הדגל הישראלי.
הטלאי הצהוב שבחלק התחתון של הבול משתנה והופך בחלק העליון למגן דוד שבמרכז דגלנו הלאומי.
ראוי שנזכור שהנפקת בולים אינם גחמה של אמן סובייקטיבי – מדובר באמירה של ממשלה,
שמיועדת לשקף את מה שמעניין את האומה שממשלה זו מייצגת.
אם נשפוט לפי המדגם הקטן של בולי דואר עם טלאי צהוב שפורט לעיל נבחין, בלי להיות מופתעים יתר על המידה,
שזיכרון השואה מעסיק בראש ובראשונה את ממשלת ישראל ולאחריה את ממשלת גרמניה.
.
שאלות ותשובות
במאמר זה נעמוד על חשיבות בחינות הבגרות. הכנה לבגרות ב"בגרות בקלות" מקבוצת נשיא טכנולוגיות מתבצעת בקבוצות קטנות במיוחד ומגדילה בצורה משמעותית את סיכויי התלמידים להצליח בבחינות. קבוצה קטנה - הצלחה גדולה !
ההורה של היום פועל העידן תרבותי פוסט מודרני אשר מאופיין על ידי סטירות ובלבול. בעידן זה הסדר החברתי המאורגן אינו ברור, קיים חוסר באוריינטציה ברורה וההורה נדרש לעצב את תפיסת עולמו החינוכית בסביבה שאין בה אמירות ברורות ואין בה מסרים ברורים.
מהם המניעים להתנדבות בני נוער? מהו פרופיל המתנדב? למה בני נוער מהשכבות החלשות לא מתנדבים? מה יחסם של בני הנוער כלפי מחויבות אישית בבית ספרם? מחקר על דפוסי ההתנדבות של בני נוער!!!!!!
כל עסק מצליח חייב לנהל את הפן הכספי בצורה נאותה ועל כן הוא שוכר לעצמו צוות שיעסוק בהנהלת החשבונות. ניהול הכספים בבית העסק, חייב להתבצע בקפדנות, מקצועיות ובתבונה, על מנת להישאר עם הראש מעל פני המים ולא לבצע חשבונות לא נכונים שיטעו את כל החישובים העתידים.
צו ראשון הוא אירוע מכונן בחייו של כל אזרח ישראלי. זה היום שבו נקבע למעשה עתיד שירותו הצבאי של המועמד לשירות ביטחון. איפה בדיוק באה לידי ביטוי חשיבות יום המיונים צו ראשון? איך הוא משפיע על שירות המלש"ב? וכיצד ניתן להכין את ילדינו בצורה הטובה ביותר ליום החשוב?
מה זאת אלימות? אלימות היא אמצעי. כשאנו נתקלים באלימות, אנחנו לא צריכים לפרש אותה ולשפוט אותה, כאן ועכשיו, אלא ללכת אחורה ולהבין ממה היא נובעת, להבין שמי שנוהג באלימות יש לזה סיבה שנובעת מאיפה שהוא בעברו, שכך הוא למד וכך הוא יודע לפעול
מצוקתם הגוברת של ההורים בעידן הפוסט מודרני באה לידי ביטוי במגוון רחב במערכת היחסים יום יומית עם ילדיהם. במאמר זה נמחיש כיצד בעייתיות זו משתקפת בראי תקשורת הורים וילדים (תיאוריה +דוגמאות ודרכי טיפול מומלצות). במאמר ישנה התייחסות לשלושה היבטים משמעותיים בתקשורת- גבולות, העברת מסר, תוצאות טבעיות והגיוניות לעומת עונש.
מאמר זה מתבסס על סגנון ההורות המכונה בפי הפסיכולוג, חיים עמית, "להיות סמרטוט וגם להיות נבוט". בחרתי בו בעיקר בשל היותו סגנון הורות שמאפיין דרך התמודדותם של הורים רבים עם הלחצים והקשיים שהילדים מציבים בפניהם כיום. נחשפתי לסגנון ההורות ולחוסר האונים של ההורים מול ילדיהם במסגרת עבודתי כמנחה ומדריכה של הורים וכיועצת במסגרת החינוכית. המאמר מחולק לשניים: החלק הראשון – החלק התאורטי המשולב בדוגמאות. החלק השני מנתח את משמעות התנהלות ההורים עם ילדם/בתם בהתאם למתואר בדוגמאות.
אם מנסים לפרק את הנושא שבו עוסקים לגורמיו, ניתן א. לגלות תגליות חדשות בהצטלבות שבין כל זוג של גורמים. ב. לבנות את הנושא מחדש, ובאופן שונה, מן הגורמים המפורקים. ג. להרחיב את הנושא עוד ועוד באמצעות חיפוש המכנה המשותף לגורמים מפורקים.
ירושלים משמשת כעיר הבירה של מדינת ישראל בגלל שבתנ"ך מסופר שהיא שימשה כעיר הבירה של ממלכת ישראל מימי דוד המלך ואילך. הכרזתה של ירושלים כבירת ישראל סיפקה גם את הדתיים, וגם את החילונים-הציונים. הדתיים ראו בה התגשמות של חזון הנביאים. הציונים ראו בה אחד משורה של אמצעים לחיזוק טענת הבעלות של העם היהודי על ארץ ישראל, ואחד מן הכלים לגיבוש זהותו של העם בישראל.
לתנ"ך יש השפעה רבה לא רק על היהודים הדתיים בישראל, שחיים לפי מצוות התורה, אלא גם על כל שאר תושבי הארץ. השפעה זו ניכרת בתחומים כמו: אמנות, פוליטיקה, ארכיאולוגיה, כלכלה. המאמר כולל דוגמאות להשפעה המקרא על בחירת שמות עסקים ומוצרים , על השימוש בפסוקים ובסמלים מקראיים לקידום העסק. המאמר מתבסס על הבלוג של זאב ברקן 'השפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל' http://tanakhblogger.blogspot.com/
במסגרת מחקרי אודות השפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל נתקלתי במספר ניכר של פסוקי מקרא שכמו קפצו מתוך דפי התנ"ך אל המציאות העכשווית, וכעת ניתן לקוראם לא רק מתוך ספר הספרים אלא גם מעל גבי אנדרטאות, מצבות, שלטים, לוחות זיכרון, תכשיטים, יצירות אמנות, בולים, מדליות...
אלמלא התנ"ך לא הייתה מדינת היהודים קמה דווקא בישראל- אלא באוגנדה, או בארגנטינה, או בקרים, או בבירוביג'אן. אלמלא התנ"ך לא היה נקבע שמה של המדינה החדשה "ישראל" אלמלא התנ"ך לא הייתה נקבעת בשנת 1948 ירושלים (אלא תל אביב או חיפה) כעיר הבירה של המדינה החדשה, בבחינת "חדש ימינו כקדם". ביצירות האמנות הישראלית לדורותיה ובסמלי המדינה יש משום עדות על אהבתם לתנ"ך של האמנים שעיצבו אותם, של המחוקקים שהזמינו אותם, ושל ציבור רחב, דתי וחילוני, שמשתמש בהם.
הישראלים היהודים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: דתיים וחילוניים. אורח החיים של הדתיים מבוסס (כידוע) על התנ"ך, אבל גם החילוני שמנסה להתרחק מהדת מגלה מדי פעם, להפתעתו, כי התנ"ך מחלחל לכל פינה במציאות חייו היום יומיים. לפיכך גם החילוני יכול בהחלט לראות עצמו כנמנה על בני עם הספר, ומבחינה זו כלל לא משנה למי שמורות הזכויות על ארון הספרים היהודי. להלן מספר דוגמאות להשפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל:
מגן דוד ומנורה הם סמלים נרדפים שהתחרו בעבר ומתחרים גם כיום על ייצוג העם היהודי, הציונות ומדינת ישראל. המאמר מצביע על התחרות בין שני סמלים אלה לאורך הדורות, ומביא דוגמאות להופעות משותפות של שני הסמלים. המידע לצורך כתיבת המאמר נשאב מאתר האינטרנט "אלבום מגן דוד" ושם גם תוכלו לראות תמונות שממחישות את הנאמר במאמר.
ידוע היטב שהלוגו של מבשלות הבירה שמתנוסס על שלטים בפתחן (וכן על גבי שלטי פונדקים שמוכרים בירה, על חביות בירה, על כוסות בירה וכן הלאה) נראה בדיוק כמו המגן דוד, אבל חשוב להבחין בין השניים, כי אע"פ שכל מגן דוד עשוי מששה קדקודים לא כל כוכב שיש לו ששה קדקודים הוא מגן דוד. למשל, יש הקסגרמות מן הטבע כמו כוכבים, פתיתי שלג ופרחים, וכן גם הקסגרמות מלאכותיות כמו תגי משטרה ודמקה סינית.
השאר תגובה למאמר זה
