פוקר – משחק מזל או משחק מוחות?

ב 26.6.2008 הרשיע בית משפט השלום בתל אביב אדם שארגן משחק פוקר מסוג "טקסס הולדם" באשמת "ארגון משחק אסור". בית המשפט הוסיף כי "זהו משחק שבו אדם עשוי לזכות בכסף והתוצאות תלויות יותר בגורל מאשר בהבנה או יכולת". האומנם צדק בית המשפט? האם פוקר הוא באמת משחק שההצלחה בו מבוססת על מזל? במאמר הבא אנסה לענות על שאלות אלו, לתת לכם מושג לגבי האופן בו משוחק משחק הפוקר ועל מוצאו. ישנן מספר השערות לגבי מוצאו של הפוקר. לפי השערה אחת המשחק הומצא בשנת 900 לספירה על ידי הסינים, יש גם הטוענים כי הפוקר הוא התפתחות של משחק פרסי אשר שוחק על ידי חמישה משתתפים בעזרת חפיסה בת 25 קלפים ובנוסף לכך ישנם הטוענים כי הוא התפתחות של משחק הפוקה "("(poque הצרפתי שידוע כי שוחק כבר בשנת 1480 לספירה. הפוקר באופן שאנו מכירים בו כיום התפתח בניו אורלינס שבארצות הברית ומשם לנהר המיסיסיפי ולאוהיו לפני שהגיע לשאר היבשת. לפי תיעודו של ג'ונתן גרין בשנת 1834 המשחק שוחק על ידי שניים עד ארבעה משתתפים כאשר כל אחד מקבל חמישה קלפים מתוך חפיסה בת עשרים קלפים. לאחר מכן גדל מספר הקלפים בחפיסה ל32 ועד ל52 קלפים לחפיסה כמו שמקובל כיום. לאחר התפתחות הפוקר בארצות הברית התפתח המשחק לעולם כולו, תחילה בחדרי פוקר חשאיים וכלה בבתי הקזינו שאנו מכירים היום. בהמשך התפתח משחק הפוקר למספר סוגים, הנפוץ והמשוחק ביותר כיום הוא "טקסס הולדם" שעליו נרחיב במאמר זה. המטרה בפוקר מסוג טקסס הולדם היא ליצור את היד החזקה ביותר המורכבת מחמישה קלפים מבין שבעה קלפים כאשר ישנם שני קלפים אישיים לכל שחקן המחולקים מיד עם פתיחת המשחק ובנוסף ישנם חמישה קלפים המשותפים לכל המשתתפים. דירוג הידיים בכל סוגי הפוקר נקבע כדלקמן: היד הכי חלשה היא קלף גבוה, לאחר מכן זוג (שני קלפים מאותו סוג), זוגיים, שלישייה,רצף (חמישה קלפים מצורה שונה אבל עוקבים), צבע (חמישה קלפים מאותה צורה), פול האוס (שלישייה וזוג), רביעייה, רצף צבע (חמישה קלפים עוקבים מאותה צורה) והיד הכי חזקה נקראת רצף מלכותי שהיא בעצם רצף צבע מ 10 עד אס.

עם פתיחת המשחק מחולק כפתור הדילר לשחקן שהתיישב ראשון בשולחן, כפתור זה מסמן שעל השחקן משמאלו להציב הימור חובה הנקרא "הבליינד הקטן" והשחקן משמאל לשחקן שהציב את הבליינד הקטן מציב הימור חובה נוסף - את "הבליינד הגדול" שהוא כפול מהבליינד הקטן.משחק הטקסס הולדם משוחק בכיוון השעון, כלומר, השחקן הראשון לשחק הוא השחקן היושב משמאל לזה שהציב את הבליינד הקטן, השחקן יכול להשוות לבליינד הגדול, להעלות אותו או להתקפל במידה ואינו מעוניין לשחק את היד וכך לגבי שאר השחקנים. לאחר מכן מחולקים שלושה קלפים משותפים הנקראים "פלופ" ומתקיים סבב הימורים נוסף. לאחר מכן מונח קלף משותף נוסף הנקרא "טרן" וגם הפעם מתקיים סבב הימורים. ולבסוף מחולק הקלף המשותף האחרון הנקרא "ריבר" ומתקיים סבב הימורים אחרון. בכל שלב עומדות בפני המשתתפים שלוש אפשרויות: להתקפל, להשוות את ההימור או להעלות אותו. בניגוד לדעה הרווחת, בפוקר ובטקסס הולדם בפרט הסיכוי לנצח בעזרת מזל בלבד הוא אפסי. פוקר דורש מיומנויות ותכונות שונות כגון: ידע בסיסי בפסיכולוגיה ובקריאת שפת גוף, ידיעת ההסתברויות השונות במשחק, תעוזה וריכוז מוחלט. תכונות אלו יוצרות את ההבדל בין שחקן פוקר מתחיל לבין שחקן פוקר מקצוען. בדרך כלל יהיה יותר קל לצפות את מהלכיו של השחקן המתחיל מאשר את מהלכיו של השחקן המקצוען מכיוון ששחקן מתחיל בדרך כלל ישדר יותר סימנים מסגירים ליריב. לדוגמא, שחקן פוקר מתחיל אשר קיבל יד חזקה יניח הימור גבוה בשולחן שיגרום ליריב להתקפל ולהבין שקיבל יד טובה וזאת למרות שהייתה בידו האפשרות לא להמר ולפתות את יריבו להכניס הימור גבוה וכך להרוויח יותר כסף. בנוסף לכך שחקן מתחיל בדרך כלל יחכה ליד מאוד חזקה כדי לבצע מהלך כלשהו וכאשר יראה שחקן אחר מכניס הימור גבוה יפרוש ולא ינסה לחשוב שקימת האפשרות כי היריב מנסה לבלף אותו. עם הזמן והניסיון במשחק הפוקר לומדים לנתח נכון את סיכויי הזכייה של ידיים שונות במצבים שונים, האם משתלם להכניס הימור מסוים ביחס לסכום שקיים באותו רגע בקופה, לקרוא יריבים שונים, לדעת מתי הם מבלפים ומתי כדאי להתקפל. כל אלה בונים את ההבדל בין שחקן פוקר מתחיל לבין שחקן פוקר מקצוען וכעת אני מקווה שהנכם מבינים שההצלחה בפוקר איננה מבוססת על מזל בלבד.

תגיות של המאמר:

פוקר, מכונות מזל, פוקר, חוקי פוקר