מה ללוגו של גילדת הבירה ולמגן דוד

כי מעבר לקיום התורה והמצוות, וכל הלכות השולחן ערוך בכל פרטיהם ודקדוקיהם צריך כל יהודי להשתלם במידות טובות, ולהתרחק מהבלי העולם הזה ודמיונותיו ותאוותיו, וצריך ליישר הדעת והדעות, כפי השקפת התורה, וצריכים אנחנו ללמוד מדוגמא אישית של רבותינו הקדושים, בבחי' (שה"ש א-ח) צאי לך בעקבי הצאן, ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים, וכנודע.

שני יסודות גדולים מתבטאים בשמירת השבת: האמונה בחידוש העולם וזכר ליציאת מצרים. האמונה בחידוש העולם היא שהעולם נברא על ידי הקדוש ברוך הוא ברצונו וביכולתו, ושאין שום מציאות אחרת בעולם מלבד רצונו ופעולותיו. זכירת ענייני יציאת מצריים מחזקת את עיקרי האמונה בכלל את האמונה בחידוש העולם. שכן, המאורעות הגדולים שאירעו בתקופה זו מוכיחים על יכולתו הבלעדית של הקדוש ברוך הוא ושליטתו בכל העולם,שודאי רק לו ראוי להתפלל, והוא נותן שכר לצדיקים ומעניש את הרשעים, וכן, עניין נבואת משה אמת, תורה מן השמים ועוד.

"לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי, לְמִי מדונים (מִדְיָנִים) לְמִי שִׂיחַ, לְמִי פְּצָעִים חִנָּם, לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם. לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן, לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְסָךְ. לא, אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, כִּי יִתֵּן בכיס (בַּכּוֹס) עֵינוֹ, יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים. אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ.

ל"ג בעומר - יום ההילולא של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי - הוא יום סגולה: אין אומרים בו תחנון, מדליקים מדורות לכבודו, במיוחד על קברו במירון, אליו עולים להשתטח מאות אלפי ישראל לרגעי התעלות, קדושה ורוממות נפש.

"שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ, וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר, חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה. גול (גִּיל) יָגִיל אֲבִי צַדִּיק, יולד (וְיוֹלֵד) חָכָם וישמח (יִשְׂמַח) בּוֹ. יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ, וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ.

בעת שעמ''י היו נמצאים בגלות בבל, נהגו הגולים לקרוא כל שבת פרשה אחת מחומשי התורה עפ"י סדר, וזה בשביל לא לשכוח את התורה הקדושה. מנהג קדוש זה התקיים גם אלפי שנים לאחר גלות זאת עד היום.

מי עיצב את סמל המדינה? היכן מוצאים אנו את סמל המדינה בתנ"ך? מה המשמעות הרוחנית העמוקה של המנורה ועלה הזית.?

כשהאדם נולד תינוק כל דבר הוא בודק ובוחן , ממשש דברים וטועם אותם ,בוחן את סביבתו ולומד אותה , והיום יש את כל עולם האינטרנט , כך שאדם יכול לבדוק את הדת היהודית בתור יהודי ומה זה מחייב אותו

אם מנסים לפרק את הנושא שבו עוסקים לגורמיו, ניתן א. לגלות תגליות חדשות בהצטלבות שבין כל זוג של גורמים. ב. לבנות את הנושא מחדש, ובאופן שונה, מן הגורמים המפורקים. ג. להרחיב את הנושא עוד ועוד באמצעות חיפוש המכנה המשותף לגורמים מפורקים.

ירושלים משמשת כעיר הבירה של מדינת ישראל בגלל שבתנ"ך מסופר שהיא שימשה כעיר הבירה של ממלכת ישראל מימי דוד המלך ואילך. הכרזתה של ירושלים כבירת ישראל סיפקה גם את הדתיים, וגם את החילונים-הציונים. הדתיים ראו בה התגשמות של חזון הנביאים. הציונים ראו בה אחד משורה של אמצעים לחיזוק טענת הבעלות של העם היהודי על ארץ ישראל, ואחד מן הכלים לגיבוש זהותו של העם בישראל.

לתנ"ך יש השפעה רבה לא רק על היהודים הדתיים בישראל, שחיים לפי מצוות התורה, אלא גם על כל שאר תושבי הארץ. השפעה זו ניכרת בתחומים כמו: אמנות, פוליטיקה, ארכיאולוגיה, כלכלה. המאמר כולל דוגמאות להשפעה המקרא על בחירת שמות עסקים ומוצרים , על השימוש בפסוקים ובסמלים מקראיים לקידום העסק. המאמר מתבסס על הבלוג של זאב ברקן 'השפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל' http://tanakhblogger.blogspot.com/  

במסגרת מחקרי אודות השפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל נתקלתי במספר ניכר של פסוקי מקרא שכמו קפצו מתוך דפי התנ"ך אל המציאות העכשווית, וכעת ניתן לקוראם לא רק מתוך ספר הספרים אלא גם מעל גבי אנדרטאות, מצבות, שלטים, לוחות זיכרון, תכשיטים, יצירות אמנות, בולים, מדליות...

אלמלא התנ"ך לא הייתה מדינת היהודים קמה דווקא בישראל- אלא באוגנדה, או בארגנטינה, או בקרים, או בבירוביג'אן. אלמלא התנ"ך לא היה נקבע שמה של המדינה החדשה "ישראל" אלמלא התנ"ך לא הייתה נקבעת בשנת 1948 ירושלים (אלא תל אביב או חיפה) כעיר הבירה של המדינה החדשה, בבחינת "חדש ימינו כקדם". ביצירות האמנות הישראלית לדורותיה ובסמלי המדינה יש משום עדות על אהבתם לתנ"ך של האמנים שעיצבו אותם, של המחוקקים שהזמינו אותם, ושל ציבור רחב, דתי וחילוני, שמשתמש בהם.

הישראלים היהודים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: דתיים וחילוניים. אורח החיים של הדתיים מבוסס (כידוע) על התנ"ך, אבל גם החילוני שמנסה להתרחק מהדת מגלה מדי פעם, להפתעתו, כי התנ"ך מחלחל לכל פינה במציאות חייו היום יומיים. לפיכך גם החילוני יכול בהחלט לראות עצמו כנמנה על בני עם הספר, ומבחינה זו כלל לא משנה למי שמורות הזכויות על ארון הספרים היהודי. להלן מספר דוגמאות להשפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל:

מגן דוד ומנורה הם סמלים נרדפים שהתחרו בעבר ומתחרים גם כיום על ייצוג העם היהודי, הציונות ומדינת ישראל. המאמר מצביע על התחרות בין שני סמלים אלה לאורך הדורות, ומביא דוגמאות להופעות משותפות של שני הסמלים. המידע לצורך כתיבת המאמר נשאב מאתר האינטרנט "אלבום מגן דוד" ושם גם תוכלו לראות תמונות שממחישות את הנאמר במאמר.

מגן דוד הוא סמל מורכב במיוחד- יש לו משמעויות רבות בתרבויות רבות. בימינו מתייחסים אליו כאל סמל של היהדות (סמל פוליטי), אך בעבר ייחסו לו, בין השאר, משמעויות של הגנה, של השתלבות (פסיכולוגיה), של איחוד בין ניגודים, של הדמיון בין מיקרוקוסמוס למקרוקוסמוס (פילוסופיה). בשפות לועזיות מכונה המגן דוד בשם כוכב דוד – שם שמביא אותנו לתהות על משמעותו האסטרולוגית של סמל זה בכלל, ועל הקשר שלו לגלגל המזלות בפרט.