סמכות הורית נבונה גם בעיתות מלחמה
הימים קשים, אוירה כבדה, החדשות הבלתי פוסקות על נפילת טילים, פצועים חיילים אשר נהרגים במלחמה בוודאי לא עושה טוב על הלב. תחושה של עצב היא כל כך נורמטיבית בימים אלו וכאילו נדמה שאין חשק לעשות דבר רק להיכנס למיטה לשים כרית על הראש ולחכות שהכול יחלוף כאילו היה זה חלום רע ותו לא.
אולם זוהי ההזדמנות אשר מאתגרת את כולנו- דווקא בימים קשים אלו לזקוף גו ,להישיר מבט ולייצר שגרת חיים נורמטיבית גם במצב א-נורמאלי, זהו האתגר אשר לפנינו ובייחוד למשפחות בדרום אשר נאלצים להעביר את יומם בשהות ארוכה בממ"דים, מתרגלים הקשבה לאזעקות ומיומנויות ריצה והסתתרות במחסה.
שגרת החיים הרגילה מופרת היום יום אינו כתמול שלשום, הילדים אינם הולכים לבית הספר אלא נשארים בבתים, הורים אינם הולכים לעבודה מפחד להשאיר את ילדיהם לבד בבית. מאזן ההתנהגות המתקיים בשגרת חיים רגילה מופר ומחייב התארגנות אחרת.
כיצד שומרים על סמכות הורית נבונה גם במצבי חירום שכאלה?
- העיקרון הראשון שחשוב לשמור עליו הוא עקרון השידור הלא מילולי אנרגטי- מה אני משדר כהורה לילד שלי ע"י שפת הגוף שלי? כאשר אני משדר בשפת הגוף התנהגות עצבנית,חרדתית ולחוצה- הילד קולט זאת אפילו בצורה בלתי מודעת ומגיב לכך באופן עצבני ולחוץ גם כן. לכן לפני שאנו עוברים למילים,משפטים הוראות התנהגות וכו. המודעות הראשונה היא למסר שאני מעביר דרך התקשורת הבלתי מילולית שלי. חשוב שנזכור לקחת נשימות ארוכות כדי להרגיע את עצמנו , נשימה עמוקה היא מעין פסק זמן רגעי המאפשר פעולות האטה ועצירה ובכך יכול לנתק את מעגל "ההישאבות" לתוך המתח והלחץ הסביבתי-משפטים כגון: "הוא מצליח להוציא אותי מדעתי,אני כבר לא יכולה איתו יותר" הוא פשוט בלתי נסבל הוא כזה נודניק" הם אינדיקציה כי ההורה "נשאב" לתוך אווירת המתח והחרדה ואינו מצליח לעמוד כצוק איתן מול הגלים הפרובוקטיביים המגיעים מצד הילדים. כאשר הילד קולט שאני ההורה נשאר רגוע ומשדר אסרטיביות ואמינות ,הילד קולט אותי ממורכז ושיש על מי לסמוך!!!! כתוצאה מכך התנהגותו הוא נעשית רגועה ושלווה הרבה יותר.
- העיקרון השני שיש לשמור עליו הוא עקרון הגמישות- בחיי היום יום מאד חשוב להקפיד על כללים ונורמות התנהגות קבועות בתוך הבית, הפנמת נורמות וכללי התנהגות הם חלק בלתי נפרד ממשמעות הסמכות ההורית אולם בזמני חירום גם כללים אלו חשוב שתהא בהם גמישות שכן אם לדוגמא ביום יום הרגיל חשוב כל כך שלכל ילד תהא המיטה שלו והטריטוריה הזוגית מופרדת ע"י שמירת הפרטיות בחדר שינה של ההורים הרי שבזמני חירום אם ילד מתקשה להירדם כתוצאה ממחשבות טורדניות או מחלומות רעים ומבקש לישון לצד ההורים באופן זמני חשוב שהא גמישות מהכלל הרגיל ולאט לאט להחזיר את הילד למיטתו כששלב הביניים ההורה נשאר לשבת ליד מיטת הילד עד שזה האחרון נרדם ולאחר מכן יכול הילד להישאר שוב לבדו זוהי דוגמא לשימוש בעקרון ההדרגתיות ושימוש בגמישות מספקת הנדרשת בעיתות מלחמה. חשוב לעשות שיקול דעת מחודש האם בזמן מתח ולחץ שווה להתעקש בכוח על קיום נורמות כלשונן או יש מקום ל"ויתור" זמני המתחשב בנסיבות התקופה חלק גדול מן ההורים חושש לערוך ויתור שכזה מן החשש שיהא כרסום בגבולות שימשך אל מעבר לזמני המלחמה ויהפוך להיות נורמה מוכתבת ע"י הילד אולם אין כך הדבר במציאות מהר מאד יוכל ההורה לחזור לקיום נורמות רגילות ע"י קיום שיחה המבהירה את השינוי במצב בדיוק כמו השיחה הנערכת בשבוע האחרון של הגדול לפני החזרה לביה"ס בו מודיע ההורה כי חוזרים לנורמות שינה הכנת תיק בערב ועוד שהן נורמות שגרה בזמן נורמטיבי של שנת הלימודים. בין שמירה נוקשה על גבולות בתוך הבית לבין אובדן גבולות לחלוטין לאור המצב הביטחוני יש אמצע שחשוב לשמור עליו
- עקרון שלישי הוא עקרון התקשורת הפתוחה, עקרון זה אומר שבמצב שבזה שבו מצבי המלח והלחץ הם עניין שבשגרה החשוב ביותר הוא לשמור על ערוץ תקשורת פתוח האומר שחשוב וניתן לשוחח והביע רגשות על כול קשת גוניהם עצב, כעס, חרדה פחד ותסכול ,ככל שהתקשורת פתוחה יותר ומאפשרת ונטילציה גדולה יותר כך התפקוד בתוך הבית טוב יותר שכן לא נאגרת אנרגיה בלתי מבוטאת המוצאת את מקומה אחר כך ומשלכת על אחד מבני הבית בדיספרופורציה מוחלטת. דווקא במצב מלחמה תקשורת פתוחה עם הילדים על חרדות ופחדים ובייחוד שיתוף של ההורים גם בעובדה שלהם המבוגרים ,גם להם פחדים וחרדות, שיתוף כזה נותן לגיטימציה לילד לדבר על פחדיו הוא בצרה חופשית יותר מעין "נורמליזציה" של הפחד. "גם לי מותר לפחד" אם ההורים שלי גם פוחדים –"בוא נפזר את מסך הערפל בוא נהיה באור ולא בצל .....קל יותר לפחד ביחד....."
- עקרון נוסף הוא עקרון האמינות – עקרון זה נכון בכלל כשזה נוגע לסמכות ,קל וחומר בזמן מלחמה- עקרון האמינות אומר שחייב להיות קשר ישיר בין המילים למעשים. כאשר ילד מחבר בין מילה ומעשה הוא יודע שהמילה מקבלת משמעות אמיתית ע"י המעשה שמלווה לה. כאשר ילד חווה פער בין המילים שנאמרות לבין המעשים אשר נעשים, נוצר דיסוננס בין המילה ובין תרגומה לפעולה ובכך נפגעה האמינות של הסמכות ההורית . בעיתות רגיעה ההורה הסביר יכול להיות ער למילים שנאמרו ולצורך לגבות את המילה באמצעות המעשה., אולם בעיתות מלחמה, כאשר ההורה עצמו לחוץ ואינו מרוכז קיימת סכנה שלא יהיה בו את הכוח האנרגטי הדרוש מספיק כדי להקפיד על אמינות כה חשובה זו וסכר הגבולות עלול להיפרץ בקלות יחסית גבוהה.עם השמירה על עקרון הגמישות ועם הרגישות הנדרשת בעתות מלחמה חייב ההורה הסביר להחליט לעצמו על אלו מן החוקים הם בבחינת ייהרג ובל יעבור ועליהם לא תתיכן גמישות בשום פנים ואופן ,מכיוון שהם בסיסיים לקיום סדר תקין ובסיסי בחיי המשפחה.וכי סטייה מהם תתפרש כאנדרלמוסיה וכחוסר תפקוד, ועל אילו חוקים ניתן לא להקפיד הקפדה יתרה בעיתות מצוקה ( חזרה לעקרון הגמישות).
- עקרון האחרון הוא עקרון המתואמות – עקרון זה אומר כי כדי שהסמכות החינוכית תמשיך להתקיים כהלכה חשוב ביותר התיאום בין ההורים .עקרון זה חשוב לשמירת הסמכות החינוכית גם בעיתות שגרה וחיים נורמטיביים קל וחומר בעיתות מלחמה. ילדים הם ילדים בכל מצב גם בשלום וגם במלחמה ולכן באופן טבעי כאשר כל המשפחה בלחץ ותחת איום כפי שקורה למשפחות החשופות להתקפות טילים , כל אחד מגיב לאיום כפי שהוא בנוי אישיותית- האחד לחוץ יותר והשני לחוץ פחות אך כל המערכת כולה נמצאת תחת לחץ מתמיד .תיאום עמדות בין ההורים הופך להיות קרדינלי. ילד רוצה לצאת לשחק האם להרשות לו כן או לא? ילד מציק ליתר אחיו הנמצאים איתו בבית עקב העבודה שאי אפשר לווסת את נוכחות הילדים בבית ע"י שהיה בחוץ איך להגיב בצורה מותאמת? אחת התופעות השכיחות אצל ילדים במצבי איום היא אכילה מוגברת של ממתקים ( השפעה על סכרת נעורים והיפראקטיביות) להרשות לא להרשות באיזה מינון? שינה עם ההורים בחדר ההורים כתוצאה מפחד להרשות ,לא להרשות? לכל אחד מאיתנו הבנה משלו, תפיסות עולם חינוכיות לעצמו שיכולות להיות שונות ומנוגדות מהורה אחד לשני.הנה כלל בבחינת כלל ברזל:זה בסדר להיות בחילוקי דיעות האחד מהשני אולם זה אסור במפורש לתת הוראות סותרות לילדים נתינת הוראות סותרות ע"י ההורים מבלבלת את הילד עוד יותר, מגבירה את תחושת הלחץ, הבלבול והחרדה מבטלת את הסמכות של ההורה השני ובכך מחלישה את כח הסמכות בכלל. דווקא בימים אלו עקרון המתואמות חייב להיות חזק מתמיד. ההורים חשוב שיתאמו עמדות זה עם זה ויקבלו החלטות אחידות לדוגמא: גם אם באופן עקרוני אני חלוק עליך כיצד להתנהג עם הילד מכיוון שהמצב הוא מצב חירום אני מוכן ללכת עם מה שאת/ה מציע/ה ולא להתעקש כדי להעצים עוד יותר את תחושת הלחץ. לדוגמא:" אני חושב שהילד צריך להישאר במיטתו ובחדרו אך מכיוון שאת/ה ההורה השני חרד/ה וחשוב לך שהילד ירגיש בטוח יותר בחדר ההורים אני מוכן "ללכת עם זה" גם אני לא מסכים כדי לשמור על מתואמות בינינו ושיחלוף זמן החירום נחזור נדון בסוגיה זאת שוב"
- אני תקווה כי טיפים אלו קצת יקלו על המצב המורכב השורר כרגע בקרב הרבה הורים המנסים ליצור איזושהי שגרת חיים במצב איום שכזה ניתן להפנות אלי שאלות ואשתדל לענות מהר ככל שניתן
- בברכה ד"ר ירון זיו - עו"ס קליני, פסיכותרפיסט ומטפל קוגניטיבי התנהגותי מוסמך,
- נייד 052-3080666 דוא"ל drzivyaron@gmail.com
שאלות ותשובות
במאמר זה נעמוד על חשיבות בחינות הבגרות. הכנה לבגרות ב"בגרות בקלות" מקבוצת נשיא טכנולוגיות מתבצעת בקבוצות קטנות במיוחד ומגדילה בצורה משמעותית את סיכויי התלמידים להצליח בבחינות. קבוצה קטנה - הצלחה גדולה !
ההורה של היום פועל העידן תרבותי פוסט מודרני אשר מאופיין על ידי סטירות ובלבול. בעידן זה הסדר החברתי המאורגן אינו ברור, קיים חוסר באוריינטציה ברורה וההורה נדרש לעצב את תפיסת עולמו החינוכית בסביבה שאין בה אמירות ברורות ואין בה מסרים ברורים.
מהם המניעים להתנדבות בני נוער? מהו פרופיל המתנדב? למה בני נוער מהשכבות החלשות לא מתנדבים? מה יחסם של בני הנוער כלפי מחויבות אישית בבית ספרם? מחקר על דפוסי ההתנדבות של בני נוער!!!!!!
כל עסק מצליח חייב לנהל את הפן הכספי בצורה נאותה ועל כן הוא שוכר לעצמו צוות שיעסוק בהנהלת החשבונות. ניהול הכספים בבית העסק, חייב להתבצע בקפדנות, מקצועיות ובתבונה, על מנת להישאר עם הראש מעל פני המים ולא לבצע חשבונות לא נכונים שיטעו את כל החישובים העתידים.
צו ראשון הוא אירוע מכונן בחייו של כל אזרח ישראלי. זה היום שבו נקבע למעשה עתיד שירותו הצבאי של המועמד לשירות ביטחון. איפה בדיוק באה לידי ביטוי חשיבות יום המיונים צו ראשון? איך הוא משפיע על שירות המלש"ב? וכיצד ניתן להכין את ילדינו בצורה הטובה ביותר ליום החשוב?
מה זאת אלימות? אלימות היא אמצעי. כשאנו נתקלים באלימות, אנחנו לא צריכים לפרש אותה ולשפוט אותה, כאן ועכשיו, אלא ללכת אחורה ולהבין ממה היא נובעת, להבין שמי שנוהג באלימות יש לזה סיבה שנובעת מאיפה שהוא בעברו, שכך הוא למד וכך הוא יודע לפעול
מצוקתם הגוברת של ההורים בעידן הפוסט מודרני באה לידי ביטוי במגוון רחב במערכת היחסים יום יומית עם ילדיהם. במאמר זה נמחיש כיצד בעייתיות זו משתקפת בראי תקשורת הורים וילדים (תיאוריה +דוגמאות ודרכי טיפול מומלצות). במאמר ישנה התייחסות לשלושה היבטים משמעותיים בתקשורת- גבולות, העברת מסר, תוצאות טבעיות והגיוניות לעומת עונש.
מאמר זה מתבסס על סגנון ההורות המכונה בפי הפסיכולוג, חיים עמית, "להיות סמרטוט וגם להיות נבוט". בחרתי בו בעיקר בשל היותו סגנון הורות שמאפיין דרך התמודדותם של הורים רבים עם הלחצים והקשיים שהילדים מציבים בפניהם כיום. נחשפתי לסגנון ההורות ולחוסר האונים של ההורים מול ילדיהם במסגרת עבודתי כמנחה ומדריכה של הורים וכיועצת במסגרת החינוכית. המאמר מחולק לשניים: החלק הראשון – החלק התאורטי המשולב בדוגמאות. החלק השני מנתח את משמעות התנהלות ההורים עם ילדם/בתם בהתאם למתואר בדוגמאות.
כמו בתיאטרון, תפקיד הוא סדרת פעולות המנחות וקובעות את מה שמצופה מאתנו במצבים מסוימים. תפקידים יוצרים את האחידות ואת יכולת הניבוי של התנהגות ויוצרים ציפיות מהתנהגותם של חברים כלפי האחרים בתא הקבוצתי. כל התפקידים משרתים את צורכי הפרט והקבוצה. הפרט כבר מגיע לקבוצה עם "תפקיד" שעיצב ב"סגנון החיים", שפיתח בשנותיו הראשונות במשפחה שבה גדל {אדלר}. לפיכך אפשר לכנות תפקיד זה "תפקיד פסיכולוגי".
גורדון הלפורט דמות חשובה בפסיכולוגיה, בסיפורו רב ההשפעה אודות האישיות האנושית מדגיש את תפקיד ההומור בקידום "אובייקטיביות עצמית", ביטוי מגושם אולי אולם בכל זאת מונח יעיל לביטוי אספקט מרכזי בפסיכותרפיה.
תחום הנחיית הקבוצות הופך בשנים האחרונות להיות אחד מן המקצועות המבוקשים ביותר בתחומי מדעי ההתנהגות. מובילי תהליכים המתרחשים בתוך קבוצה, חייבים להיות אנשים מיומנים ומקצועיים ביותר המבינים את התהליכים הבין אישיים והתוך-אישיים המתרחשים בתוך העבודה בקבוצות.
פולקס הינו אחד התיאורטיקנים הראשונים אשר העבירו את ההתמקדות במשפחה – חברה תרבות למרכז הבמה. ע"פ תפיסתו, לא קיימת הפרדה בין פרט לחברה. "פרט" ו"חברה" הינם הפשטה מלאכותית הנפרדת רק למראית עין וסמנטיקה.
בשבוע שעבר, שודר סרטה של צופית גרנט: "למה לא סיפרת לי?". הסרט עוסק בתופעת ההריונות בקרב נערות קטינות, הגורמים וההשלכות של המקרים, בין אם הוחלט להפסיק את ההריון ובין אם הוחלט על לידה וגידול הילד.
ביון, פסיכו אנליסט מהאסכולה הקלינאית, החל את עבודתו בקבוצות בבית חולים צבאי, כפסיכיאטר צבאי במלחמת העולם השנייה. בהמשך עסק גם בתחומים נוספים, כמו תהליכי למידה ושינוי.
במסגרת עבודתם מול מטופלים, נתקלים לעיתים פסיכולוגים, רופאים ועובדים סוציאליים כאחד, בטיפוס המופנם, אשר לא מרגיש בנוח לשתף או לחלופין מנסה להדחיק ולהשתיק את רגשותיו.
בבניית הסדנה צריך לתכנן בדיוק כמה מפגשים הם מפגשי חובה, כך שיהיה אפשר להספיק את התוכן שרוצים להעביר. לשם כך צריך להכיר היטב את הנושא שעליו מתכוונים לעבוד ולבחור בצורה נכונה את התכנים שחייבים להיכנס. שני המפגשים הראשונים והשניים האחרונים חשובים מאוד. בכל שאר המפגשים תהיה תמיד אינטראקציה בין תוכן ובין תהליך.
השאר תגובה למאמר זה
