זוגיות בריאה על פי ההלכה

19/03/2009 • על ידי • 10,586 צפיות

חתונה ו - 7 ברכות (מבוסס על דברי הרב אורי יצחק) בסוף פרשתנו מסופר על פינחס שעצר את המגיפה עם בנות מדיין בכך שהרג את זמרי בן סלוא ואת המדיינית. כשכר על פעולה זו מבטיח לו ה' : לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם: עד היכן מגיעה חשיבותו של השלום בעיני ה'? ? בזכות השלום ה' מוכן למנוע גזירות פורענות. כמאמר הפסוק : חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ: גם אם בני ישראל עובדים ע"ז ("עצבים") אך יש שלום בניהם ("חבור") – כביכול, אין הקב"ה יכול לפגוע בהם. גם השלום בין בעל לאשתו חשוב מאוד בעיני ה'. ? שם ה' נמחה על המים המאררים שהסוטה שותה. רק כדי להתיר ספקות בין הבעל לאשתו ולהשכין שלום בניהם. וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הָאֵלֶּה הַכֹּהֵן בַּסֵּפֶר וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים: אומרת המשנה : כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל דבר בטלה אהבה ושאינה תלויה בדבר אינה בטלה לעולם איזו היא אהבה התלויה בדבר זו אהבת אמנון ותמר ושאינה תלויה בדבר זו אהבת דוד ויהונתן: בקריאת דברי המשנה מבינים שיש צורך לברר יותר לעומק את השאלה: מהי בעצם אהבה? התשובה לשאלה הזאת הכרחית במיוחד כיום, בזמן שהמושג "אהבה" מתפרש להרבה מובנים שהם לא בהכרח אהבה. לדוגמא: כשאדם אומר שהוא אוהב אוכל מסוים, אם הוא רוצה להיות אמיתי עם עצמו עליו לשאול את השאלה "האם אני אוהב את האוכל או את הטעם שלו"? "האם אוהב את הספגטי (לדוגמא) גם אם הטעם שלו יהיה דוחה??" מובן, אם כן, שבעצם האדם אוהב את ההשפעות של המאכל עליו ולא את המאכל! ידועה השאלה: "דיג אוהב דגים"? לפי הניתוח לעיל התשובה היא חד משמעית: "לא!". הוא אוהב את הטעם שלהם! אם הוא היה אוהב אותם – הוא היה מניח להם לגדול בים (הסביבה הטובה ביותר להם).

הרב דסלר בקונטרס "החסד" מגדיר את המושג אהבה בצורה הבראה: אהבה = נתינה שלא על מנת לקבל! ככל שאדם נותן לחברו (בלי מניעים של אינטרס) הוא אוהב אותו יותר!!! מה ההיגיון בדברים? האדם, מטבע הדברים, אוהב את עצמו. לכן, כאשר הוא נותן מעצמו – חלק ממנו נמצא אצל חברו. דבר שמוביל לכך שהוא יהיה מקושר יותר לחברו. יוצא מכאן, שאם אדם לא אוהב את עצמו הוא לא יוכל לאהוב אחרים. כמו שאומרת התורה : לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה': אם אין אהבת "כמוך" – איך תאהב את חברך? אך עדין לא מובן כיצד נוכל ליישם את האהבה בחיי היום יום שלנו לאורך שנים? התורה מדריכה את הזוג היהודי (שבא להתחתן כדת משה וישראל) כיצד לפתח את האהבה ולשמור עליה. כידוע, הבעל חותם ביום חתונתו על "כתובה". כתובה = שטר חובות של הבעל לאשתו כל עת שהנישואין קיימים או, ח"ו, במקרה של פירוד. לכאורה, יכול לטעון הבעל בצדק ולומר: "מה עם האישה? מדוע היא לא חתומה על שטר חובות משלה? היא לא חייבת כלום?" אומרת התורה: "כן!, רק אתה התחייבת, רק אתה חתום על הכתובה. מכאן, שאתה חייב להעניק את חובותיך לאישה בלי צפייה לגמול ממנה". אך יחד עם זאת, כתוב במסכת כתובות : אלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה טוחנת ואופה ומכבסת מבשלת ומניקה את בנה מצעת לו המטה ועושה בצמר וכן נפסק להלכה ברמב"ם : יש מלאכות אחרות שהאשה עושה לבעלה בזמן שהן עניים ואלו הן: אופה את הפת בתנור, ועזרא תיקן שתהיה אשה משכמת ואופה כדי שתהיה הפת מצויה לעניים, ומבשלת את התבשילין ב ומכבסת את הבגדים, ומניקה את בנה, ונותנת תבן לפני בהמתו אבל לא לפני בקרו, ומטחנת, כיצד מטחנת יושבת ברחים ומשמרת את הקמח * ואצה בטוחנת או מחמרת אחר הבהמה כדי שלא יבטלו הרחים, ואם היה דרכן לטחון ברחים של יד טוחנת. וכן נפסק להלכה בשו"ע : יש מלאכות שהאשה עושה לבעלה בזמן שהם עניים, ואלו הם: ח (יג) מטחנת, ואופה, ומכבסת, ומבשלת, ומניקה את בנה, ונותנת תבן ט (יד) לפני בהמתו, אבל לא לפני בקרו. מכאן שהאישה מתחייבת לבעלה מדין הלכה בלי קשר לקיום / אי קיום תנאיו בכתובה.

ממערכת יחסים זו יוצא שכל אחד נותן מעצמו לשני שלא על מנת לקבל, ובכך מתפתחת אהבה אמיתית! לסיום, אמרו חז"ל : אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: קשה לזווגם כקריעת ים סוף. כידוע, עם ישראל חווה בהסתוריה, פרט לקריעת ים סוף, גם את נס בקיעת הירדן. לכן, מן הראוי להקשות: מדוע נאמר דווקא כקריעת ים סוף ולא כבקיעת הירדן (שגם נס זה "קשה" להיעשות לא פחות מקריעת ים סוף...). אלא שכדי לענות על קושי זה עלינו לבחון את אופן הקריעה בשני המקרים. קריעת הירדן הייתה כך שמצד אחד עמדו המים ומצד שני המשיכו לזרום עד שנוצרה היבשה. לעומת זאת, בקריעת ים סוף עמדו המים משני הצדדים כקירות : וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם: על פי זה אומרים חז"ל, מתי קשה זיווגו של אדם? כאשר שני הצדדים עומדים על שלהם כחומה ולא מוכנים לוותר ולתת מעצמם! יהי רצון שהבית אותו יבנו החתן והכלה יהיה מושתת על אדני השלום, האהבה, ויראת השמיים ויקוים בו הפסוק : מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל:

אודות כותב המאמר

שביט לוי

אני תלמיד ישיבה פשוט בוגר הסדר "מורשת יעקב". עשיתי מאמץ לרכז מידע על נושאים מסוימים שיוכלו לעניין אתכם. השתדלתי לתת מקורות להכל....