הזכות המוסרית של יוצר ביצירתו ומעמדה לאחר חקיקת חוק זכות יוצרים החדש

בתאריך 5.2.09 הוציא בית משפט השלום בתל אביב יפו פסק דין בעניינו של דוד רובינגר אשר צילם את התצלום המפורסם של הצנחנים בכותל נגד אתר האינטרנט ואללה!, חברת  הפרסום זרמון גולדמן ועיתון הארץ. התובע טען נגד שני מקרים שונים של הפרת זכויות יוצרים וזכות מוסרית בתמונה הן בעיתון עת שולבו הכיתוב "דף הבית בידינו" ופרסומת לאתר ואללה בתמונה, והן באתר האנטרנט בו פורסמה קריקטורה מסולפת של התמונה ללא מתן קרדיט לצלם. בית המשפט קיבל את טענות התובע כנגד חלק מהנתבעים ופסק לו פיצויים בשל הפרת זכויות יוצרים ובשל הפרת זכותו המוסרית של התובע בתמונה. בית המשפט קבע כי הזכות המוסרית של התובע הופרה בכך שהשימוש על ידי הנתבעות בתמונה גרם לסילוף או פגיעה ביצירה, להפחתת ערכה, לפגיעה ברוח הצילום ובמשמעותו החיובית, וכי פגיעות אלו עלולות לפגוע בכבודו או בשמו של יוצר היצירה.

מהי אותה זכות מוסרית?

פקודת זכות יוצרים 1924, אשר חלה על המקרה לעיל, קבעה כי הזכות המוסרית היא הזכות הכפולה של מחבר הן ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה המקובלים ושלא ייעשה ביצירתו כל סילוף, פגימה או שינוי אחר, או כל פעולה שיש בה משום הפחתת ערך ביחס לאותה יצירה, העלולה לפגוע בכבודו או בשמו של מחברה.

הפסיקה הישראלית הרחיבה במשך השנים את תחומי הזכות וקבעה כי היא מבטאת את זיקתו של היוצר ליצירתו. היא אינה זכות כלכלית כי אם זכות רגשית, הייחודית ליוצר ביצירתו, חלק מ"כבוד האדם" שלו כיוצר. כן קבעה הפסיקה כי הזכות המוסרית אינה תלויה בזכויות היוצרים, והיא מוקנית ליוצר גם אם זכותו הגשמית הועברה לאחר. הזכות המוסרית היא זכות היוצר להכרה בפירותיו האומנותיים ולשמירה על צביונם.

זכות מוסרית בחוק החדש

בשנת 2007 פורסם חוק זכות יוצרים תשס"ח 2007 ועיגן את הזכות המוסרית באופן המבטא בעצם חזרה על האמור בפקודה, תוך שילוב הפרשנות אשר ניתנה לזכות בפסיקה לאורך השנים, בזו הלשון:

"45. הזכות המוסרית - זכות אישית

(א) ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה.

(ב) הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר.

46. זכות מוסרית מהי

זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר –

(1) כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין;

(2) כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר."

החוק החדש מפרט את היצירות אשר יזכו את יוצריהן בזכות מוסרית וכולל יצירות אמנותיות, דרמטיות מוסיקליות או ספרותיות למעט תכנות מחשב. בכך מוציא המחוקק תכניתנים ומפיקי תקליטים מתחולת הסעיפים, ואינו מזכה אותם בזכויות מוסריות בגין יצירותיהן, על אף שהם בעלי זכויות יוצרים ( במישור הכלכלי) ביצירות.

עוד מגדיר החוק במפורש כי זכות מוסרית תהיה רק ביצירה אשר לגביה חלים זכויות יוצרים, קרי, לא תחול על רעיונות אשר לא מצאו ביטוי יצירתי, ובכך ברורה כוונת המחוקק לא להעניק לזכות מוסרית יתרון מבחינה מהותית על זכות היוצרים ביצירה. החוק אף מגביל את הזכות המוסרית לאותה התקופה בה קיימת זכות יוצרים ביצירה, קרי שבעים שנה לאחר מותו של היוצר (למעט במקרים מיוחדים), ונשאלת השאלה האם יש לאפשר הפרה של זכותו הריגשית של יוצר ביצירתו לכשמסתיימת התקופה ממנה ניתן לו ליהנות כלכלית מהיצירה, והאם בתום תקופה זו יהיה הציבור חופשי לעשות כל שימוש פוגעני ביצירה אשר יפגע בשמו של היוצר?

פיצויים בגין הפרת זכות מוסרית

החוק קובע כי הפרה של הזכות המוסרית מהווה עוולה אזרחית, וניתן לתבוע בגין ההפרה בנזיקין לרבות פיצויים ללא הוכחת נזק עד לגובה של 100,000 ₪. עם זאת הפרה של הזכות המוסרית על פי סעיף 46(2), קרי הפרה אשר יש בה כדי לפגום ביצירה, תהווה הפרה של הזכות המוסרית רק כל עוד היתה בלתי סבירה בנסיבות העניין, והחוק קובע את מגוון השיקולים אשר בית המשפט רשאי להביא בחשבון בעת קביעת הסבירות כאמור לרבות אופי היצירה, אופי הפעולה ומטרתה, יצירתה של היצירה על ידי העובד במסגרת עבודתו או לפי הזמנה, המקובל בענף והצורך בעשיית הפעולה לעומת הפגיעה שנגרמה ליוצר כתוצאה ממנה. יצויין כי מרחב שיקול הדעת של בית המשפט גדל בשנית בעת קביעת הפיצויים ללא הוכחת נזק על פי פי סעיף 56  לחוק, עת מותיר המחוקק בידי בית המשפט לשקול שיקולים נוספים בדמות: היקף ההפרה, משך הזמן שבו בוצעה ההפרה, חומרת ההפרה, הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט, הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט, מאפייני פעילותו של הנתבע, טיב היחסים שבין הנתבע לתובע ותום לבו של הנתבע.

על פניו נראה כי החוק מקל עם יוצרים אשר הזכויות המוסריות שלהם נפגעו, הן בשל עיגון מפורש של זכויותיהם בחוק והן בשל הגדלת סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק אשר מתיר החוק. עם זאת, נראה כי בעצם אין בחוק הקלה ממשית ליוצרים אשר הופרה זכותם המוסרית, באשר שיקול הדעת נותר במלואו בידי בית המשפט, אשר ככל הנראה ימשיך פסוק פסיקותיו בכל מקרה על פי נסיבותיו.

האמור לעיל הינו מאמר משפטי כללי ואין לראות בו ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ משפטי פרטיקולרי, אנא צרו עמנו קשר ב- main@kbflaw.co.il.