ישיבה אצל תינוקות

27/03/2009 • על ידי • 37,458 צפיות

  באיזה גיל התינוק אמור לשבת? האם נכון להושיב אותו? ומה אם הוא "רוצה" לשבת וזה בא ממנו? לאפשר לו? שאלות אלה ואחרות סביב נושא ישיבת התינוק מועלות בפנינו לא פעם. מסתבר דווקא שלב הישיבה פחות ברור לנו כהורים, משלבי התפתחות אחרים. אז בואו נעשה קצת סדר בדברים וכמובן...בסדר הנכון של שלבי התפתחות התינוק.

מהו הגיל הכרונולוגי בו מתהווה ישיבה?

בהסתכלות על שלבי ההתפתחות אמורה הישיבה להתהוות לאחר שהתינוק שכב על הבטן/על הגב/על הצדדים, הרים את ראשו, התהפך לשני הכיוונים (מבטן לגב ומגב לבטן) זחל על הגחון ועלה על 6.כשתינוק לומד לעלות על 6 הוא נמצא במקום אשר יכול מבחינה תנועתית לקדם אותו לאחד משני שלבי התפתחות:

א.      זחילה על 6: התינוק מושיט יד לפנים (לחפץ) מעביר משקל קדימה, משהו קורה לו ביחס בין פלג הגוף העליון (הידיים והחזה) לבין פלג הגוף התחתון (הרגליים והאגן). נוצרת תגובה ברגליים ולאט מתחילה להתהוות תנועה לפנים.

ב.      מעבר לישיבה: התינוק שוקע עם האגן לאחור באלכסון, אל מעבר לאחד העקבים, הרגליים משנות את מיקומן במרחב (אחת מהן מתקפלת פנימה) והוא מעביר משקל אל האגן באלכסון. בהתחלה תוך השענות על היד ואחרי זמן מה ללא השענות.

טווח הגילאים המתאים למעבר לישיבה מעמידת שש הינו בין גיל 7 חודשים ל-11 חודשים. כמובן שהמעבר הוא תלוי השלבים הקודמים. במידה וכל שלבי ההתפתחות הקודמים מומשו בחלון ההזדמנויות שהוקצה להם, התינוק יגיע גם לשלב הזה בזמן המתאים.גם במידה והתינוק מעוכב, יש לשים לב שהוא מגיע לשלב הישיבה לא לפני שמימש את השלבים הקודמים, בעיקר לאור העובדה שלתינוקות מעוכבים יש את הנטייה ל"רצות" לשבת לפני טרם זמנם.

מדוע חשוב לדבר עם הורים על נושא הישיבה החל מגיל 3-6 חודשים?

א)         בסביבות הגיל הזה הורים נוטים לעיתים להושיב את ילדיהם או להניחם במשטחים מוטים והם מפתחים הרגלי ישיבה משובשים. הם לומדים עם הזמן להתיישב במשטחים אילו וההורים חושבים שילדם כבר יושב ולכן אפשר להושיבו.

ב)         בסביבות גיל 6 חודשים נושא הישיבה מתחיל להיות משמעותי מפני שקיימת הנחייה בטיפת חלב כי ניתן להאכיל בגיל זה אוכל מוצק ובגלל זה אפשר להושיב את התינוקות.

 חשוב להדגיש שהמעבר לישיבה הוא האפשרות של התינוק להתיישב ורק אח"כ לשבת לבדו יציב.

 מהי הדרך הנכונה לתינוק לעבור לישיבה?

הדרך הנכונה של תינוק לעבור לישיבה היא משכיבה על הבטן. עליו לדחוף עצמו מהידיים, להתרומם לשש, להעביר משקל עם האגן לאחור, באלכסון אל מעבר לאחד העקבים, ולעבור לישיבה.

דרך נוספת, המתאפשרת לרוב סביב גיל 10 חודשים היא דרך שכיבה על הגב. התינוק אוחז את כפות רגליו בעזרת כפות הידיים, מתגלגל אל הצד, נשען עם המרפק על המשטח ודוחף עצמו למעלה בתנועה צידית ודרך כפיפה צידית 

בשתי הצורות למעבר לישיבה המוצעות כאן יגיע התינוק לישיבת שיכול. ישיבת שיכול היא אחד מאופני הישיבה היעילים יותר לתפקודו של התינוק מכיוון שמאפשרת תנועתיות לכל הכיוונים. יש ביכולתו של התינוק להעביר משקל לפנים ולחזור לעמידת 6 או לזחילה, הוא יכול להפנות את גופו לאחור (ברוטציה) אל משחק הנמצא מאחורי גבו, הוא יכול להעביר משקל לצידו השני ולהחליף את מצב הרגליים במרחב, והוא יכול לבלום עצמו מנפילה ע"י שימוש ברפלקס הבלימה תוך הושטת היד הצידה אל המזרון.

ניתן לומר שישיבת שיכול משמשת לו "ישיבת מוצא" כמעט לכל תנוחה בה יחפוץ.  

הדרך בה התינוק מושך עצמו לישיבה משכיבה על הגב, היא לא נכונה ואילולא לא היינו מניחים אותו על משטח מוטה, ספק אם היה יכול להתיישב כך.

 מהם התנאים למעבר לישיבה?

בכדי שילד יעבור לישיבה בצורה נכונה צריכים להתממש התנאים הבאים:

  1. השלמת התהפכות לשני הצדדים
  2. לתינוק אין זקיפת יתר בגב
  3. התינוק יכול להישען על הידיים וליישרן
  4. התינוק יודע לעבור משכיבה לעמידה על שש
  5. התינוק בעל טונוס שרירים מתאים (לא נמוך ולא גבוה)
  6. הוא נמצא על שש ויודע להניע את גופו קדימה ואחורה (רוקינג)

 מדוע לא להושיב תינוק ומהן הבעיות שנוצרות מהושבת התינוק?

1)    תינוק המתיישב בצורה לא נכונה / או שמושיבים אותו יש סיכוי שלא יעבור דרך כל שלבי ההתפתחות אותם הוא אמור לממש, כגון: שכיבה על הבטן, הרמת ראש, זקיפת גב מספקת, זחילת גחון ועוד. ברגע שכבר יושב מדוע שירד לזחילה?

 2)    לתינוק שהושיבו אותו, יש סיכוי לעבור ישר לעמידה. לרוב לא תהיה לו מיומנות של שיווי משקל ו/או העברת משקל. במקום לקבל שיווי משקל על-ידי תנועתיות יקבל שיווי משקל על-ידי נוקשות, יפתח הקשתה חזקה והחזקה של שרירי הגב.

 3)    ישיבה לפני הזמן גורמת למתח מוגבר ונוקשות בשרירי הגב דבר אשר יכול להפריע למהלך הנכון של מעבר לישיבה, שהינו מעמידה על שש. נפילות ממצב של ישיבה נוקשה מובילות להימנעות.

 4)   ברגע שאנו מושיבים את התינוק, הוא לא לומד את הכישורים לעבור ממצב מאוזן למצב אנכי, קל לו למשוך עצמו דרך שרירי הבטן ולהתיישב, קשה לו יותר להתרומם מהבטן לשש ומשם לעבור לישיבה. קושי זה מאלץ  את התינוק  להשתמש בדרך (עד שמצליח לעשות זאת) במגוון של מיומנויות שהוא משתמש בהן אחר כך גם לזחילה, עמידה והליכה. זו מיומנות הקשר בין פלג גוף עליון ותחתון, הקשר בין פלג הגוף הימני לשמאלי ובשלב מאוחר יותר - זחילת גחון . כאשר מושיבים את התינוק - הקשר נפגם. בישיבה החלק העליון הוא זה שמתפקד בעיקר.

 5)    יכולה להתפתח זחילה בישיבה על הטוסיק. לילדים הזוחלים כך נוצר שיבוש של הקשר פלג גוף עליון-תחתון. בזחילה על שש התינוק נמצא במצב של חוסר שיווי משקל יחסי ויש לו צורך לאזן עצמו. ההשענות על הידיים והרגליים לטובת נשיאת המשקל מכינה אותו לעמידה על הברכיים והיא מכינה לעמידה.

 6)   עמוד השדרה לא רגיל למנח אנכי, נוצרים לחץ ועומס ההולכים ומתגברים כלפי מטה על החוליות התחתונות. במקרים מסוימים יכול הדבר לגרום נזק. חלוקת המשקל לא נכונה ויכולה בעתיד לפגוע בתינוק.

7)   אותה יציבה שהילד רוכש כתוצאה מהושבה יכולה ללוות אותו הלאה כתבנית שתשתרש במערכת התנועתית.

8)   ילד שהתיישב דרך התרוממות בעזרת שרירי הבטן, לרוב יהיה בעל בית חזה נוקשה, הגב יהיה עם מתח לשם החזקה, שרירי הבטן יהיו מאוד חזקים וההיפך בגב התחתון.

 נשאלת בכל הזאת השאלה: איך זה שישנם תמיד ילדים "שורדים" שמושיבים אותם והם בכל זאת זוחלים, והתשובה היא שהמוח חכם אבל למה צריך להקשות עליו?

תרגילים לעידוד המעבר לישיבה  

1. הקפצה על כדור פיזיו בישיבה

להושיב את התינוק על הכדור, לשבת מאחוריו ולאחוז אותו במותניו (או בצלעות אם עדיין לא מספיק יציב). להקפיצו לאט לכל הכיוונים – קדימה, אחורה ומצד לצד

2. מגע עמוק ברגליים תוך כפיפה וישור שלהן

אצל ילדים שניסו להתיישב הרגליים והידיים מאוד מוחזקות בשל החזקה של כלל הגוף.

  • השכבת התינוק על הגב, טפיחות לאורך הרגליים
  • על הצד, טפיחות, מגע עמוק
  • על הבטן, טפיחות ולחיצות

3. ריקוד על כתפי ההורה בישיבה

להושיב את התינוק על הכתפיים לתפוס בידיים (אצל ילד יציב ניתן לאחוז בכפות הידיים)

לרקוד איתו תוך שילוב של קפיצות וסיבובים.

  • לעמוד בפיסוק – להניע לאט את הגוף לכל הכיוונים

 4. כף יד אוחזת כף רגל נגדית ומעבר דרך הצד לישיבה

לאחוז כף יד לכף רגל באלכסון, לתפוס רגל שנייה מלמטה בקרסול , לגלגל אל הצד וחזרה עד שנשען על המרפק ומנסה להתרומם דרך צד הגוף.

אודות כותב המאמר

מיכל אורן

מיכל אורן, מנהלת מקצועית מכללת צעד ראשון www.first-step.co.il