אסרטיביות

07/04/2009 • על ידי • 4,126 צפיות

באחת הסדנאות של אפייה ארגונית, המשתתפים קיבלו משימה להכין ביחד קישים תוך שהם צריכים להחליט איך ימלאו אותם. לרשות כל קבוצה עמדו מס' סוגי ירקות וגבינות. באחת מהקבוצות, התגלתה אי הסכמה בין שתי משתתפות לגבי מלוי הקיש. אחת המשתתפות רצתה למלא הכל בהכל, ואף התחילה במשימה ואילו השנייה, רצתה לחשוב רגע לפני שמתחילים, לתכנן איזה מלית לאיזו קיש, לחשוב על רעיונות יצירתיים. בלהט המשימה, ה"ממההרת" ממש לא רצתה לבזבז זמן, וכאמור התחילה כבר במילוי. ה"מהססת" לעומתה, ניסתה כמה וכמה פעמים להניא אותה מכך. אמרה לה שוב ושוב רגע, בואי נחשוב, לא כך, בואי נעשה כך. מיותר לציין כי זה לא הצליח לה.

בדיון שנערך לאחר העבודה, עלה קונפליקט הקישים. ניסינו לבדוק עם המהססת, איך היא מרגישה עם כך שדעתה לא התקבלה, והאם היא רואה קשר בין התנהגותה בסדנה לזאת שביום יום. המהססת אמרה כי התחושה לא היתה טובה, כאילו ויתרה, לא עמדה על שלה וכי הרבה פעמים היא מרגישה כך גם בעבודה. היא היתה רוצה לדעת לעמוד על שלה, היא היתה רוצה ללמוד להיות יותר אסרטיבית.
בהמשך הדיון שוחחנו אודות אסרטיביות, וניתנו למשתתפים כלים וידע בנושא אותם הם התבקשו לתרגל בהמשך, בעבודה, בבית ובעצם בכל מקום. במאמר שלפניכם תוכלו למצוא חלק מ אותם טיפים ובעיקר, למה אי אפשר להפסיק לתרגל להיות אסרטיבי.

אז מיהו האדם האסרטיבי? בניגוד לפאסיבי, האדם האסרטיבי יודע מה הוא רוצה, עומד על זכויותיו ומבטא ישירות את צרכיו ודעותיו וכשהוא פועל למימוש צרכיו. בניגוד לאגרסיבי, האדם האסרטיבי, לא דורס בדרך אנשים, לא פוגע בהם ובמרחב שלהם על מנת על מנת להשיג את מטרתו. האדם האסרטיבי רואה את כולם כשווי זכויות ושווי חובות, הוא פועל למען מטרותיו, אושרו וכבודו ובאותה העת מכבד את מטרותיו, אושרו וכבודו של האחר.

לא נולדים להיות אסרטיבים ואסרטיביות אינה תגובה טבעית, אלא מיומנות נלמדת. כאמור, יש צורך בהשקעה, אנרגיה רבה, אימון. כמעט כמו שמירה על כושר או על תזונה נכונה, אין כאן זבנג וגמרנו אלא דרך חיים.

טיפים לתקשורת אסרטיבית:
1. הגדרת המטרה הראשית

עלינו לדעת מה אנחנו רוצים בחיים. סטיבן קובי הגדיר זאת כ"תמונת סוף הדרך". מהי המטרה הראשית שלנו? האם אנחנו רוצים להיות אסרטיביים בעבודה? האם אנחנו רוצים להיות אסרטיבים ביחסים אישיים עם חברים או עם בני הזוג? לא סתם אומרים כי האדם האסרטיבי חושב קודם כל על עצמו (וכאמור, ממש לא על חשבון השני).

2. הגדרת יעדים
לאחר שאנחנו יודעים מהי תמונת סוף הדרך שלנו, עלינו לגזור את היעדים בדרך אליה. יכול להיות שמטרת העל היא להיות אסרטיבי בעבודה. כעת היעדים יכולים להיות: להיות אסרטיבים מול הבוס, להיות אסרטיביים במצגת שאנחנו צריכים להכין, בשיחת השכר, מול הסמנכ"ל ועוד. חשוב לזכור כי היעדים הם מדידים ולכן בשורה התחתונה אנחנו יכולים לומר האם היינו או לא היינו אסרטיביים. הגדרת המטרה והיעדים הופכת את האדם האסרטיבי לאדם פרואקטיבי (ראו סטיבן קובי), יוזמתי, כזה הלוקח את עתידו בידו ויוזם צעדים ומעשים להשגת מטרותיו ויעדיו.

3. שינוי שפת הגוף
אדם אסרטיבי הוא בעל ביטחון עצמי. הוא מראה זאת גם בשפת הגוף שלו. בעמידה זקופה, בהסתכלות בעיניים. אגב, ניתן גם להסיר מפעם לפעם את המבט, ואולם לאחר מס' רגעים, אנחנו מחזירים אותו. לטונציה גם כן יש תפקיד חשוב. קול בטוח, לא מהוסס. משפטים שלמים, לא קטועים ולא מתנצלים (את זאת יהיה קל לעשות אם נדע מהי המטרה הראשית שלנו, מהו היעד, ואז פשוט נגיד זאת. אגב, אם זה לא יוצא בקלות, לא להתבייש לתרגל את זה מול המראה – אמרנו כבר שהתרגול הינו חלק מרכזי בהצלחת האסרטיביות).

4. הגדרת גבולות גזרה – היכולת להגיד לא
אדם אסרטיבי חייב להגדיר לעצמו, במסגרת המטרה והיעדים מהו הדברים שהוא יסכים לעשות כדי להשיג אותם ומהם הדברים שהם טאבו. לאחר שהגדרנו אותם, אנחנו חייבים לעמוד מאחוריהם ואם דורשים מאיתנו דברים שהם בגדר טאבו, אז לדעת להגיד את הלא (בגלל זה צריך לחשוב טוב טוב). בנוסף, זה ידרוש מאיתנו לקחת אחריות לתוצאות ולהשלכות שיהיו לאמירת לא. יכול להיות שיעלבו מאיתנו, ינדו אותנו חברתית ועוד. אגב, הרבה פעמים לא יהיה לנו נעים להגיד לא, ואז נגיד כן... מהוסס כמובן. אחרי כמה זמן, יכול להיות שנתחרט ונגיד את הלא, אבל אז כבר ניתפס כלא רציניים מהצד השני, שמבחינתו היה מעריך הרבה יותר אמירת לא, אמיתית, לא מהוססת וגם אמפטית (וזה בטיפ הבא).

5. שיקוף רגשות ואמפטייה לצד השני
כבר אמרנו שהאדם האסרטיבי קודם כל חושב על עצמו, ואולם, זה ממש לא קשור למי שעומד מולו. אם האדם האסרטיבי רוצה שיהיה לו משהו, זה לא אומר שהוא לא רוצה שזה יהיה לאחר ויותר מכך, הוא גם יהיה מודע לרגשות השני שעלול לא לקבל את מה שהוא רוצה. ולכן, כאשר האדם האסרטיבי יביע את דעתו כלפי נושא מסויים הוא יעשה זאת תוך אמפטיה לצד השני. הרבה פעמים האדם האסרטיבי יאמר באמפטיה: "אני יודע שזה חשוב לך", "אני מעריך את הבקשה שלך", "אני יודע שרצית"... ואז יבוא הצד של האסרטיבי: הלא: "אבל אני לא עובד בחינם" וההסבר/שיקוף הרגשות: "אני משקיע הרבה בעבודה שלי, הרבה מחשבה ויצירתיות, הרבה זמן, יש לי גם הרבה חומרי גלם".

6. אני מנצח, אתה מנצח
בתנאי קונפליקט, האדם האסרטיבי, ישאף להגיע לפתרון של win win situation, בו כל הצדדים מרווhחים (בניגוד לפשרה, בהם שני הצדדים מוותרים). פתרון אפשרי לקונפליקט המוזכר בסעיף הקודם יכולה להיות הצעתו של האסרטיבי להעניק הנחה, להפנות אותו לקולגה מתמחה שמוכן "לעבוד" בחינם תמורת תיק עבודות וכו'.

אלו כמובן טיפים על קצה המזלג בנושא אסרטיביות. בסדנאות אפייה ארגונית בדגש אסרטיביות יש דיון ותרגול בנושא והמשתתפים יוצאים מהסדנה עם כלים פרקטיים לשימוש מיידי.
מעוניינים לקיים סדנה בנושא אסרטיביות ככלי תקשורת אפקטיבי לניהול קונפליקטים? פנו אלינו, ציינו את מירב הפרטים ונשמח לחזור אליכם עם הצעת מחיר אטרקטיבית.

אודות כותב המאמר

נילי לנדאו מרקיאר

נילי לנדאו מרקיאר - הבעלים של "אפייה ארגונית" - סדנאות אפייה לפיתוח אישי ומקצועי בארגון. www.ofim.co.il