זכאות לדמי הבראה - דמי מחלה - דמי חופשה

14/04/2009 • על ידי • 38,520 צפיות

דמי הבראה:

הזכאות לדמי הבראה נקבעה בצו הרחבה החל על המשק כולו ולכן מי שהשלים שנת עבודה מלאה (12 חודשים) זכאי לתשלום דמי הבראה כאשר הזכאות לדמי הבראה משתנה בהתאם לוותק (בין 7 ל- 10 ימים). דמי הבראה משתלמים בדר"כ בחודשי הקיץ (יוני-יולי).

חשוב לציין, כי מבחינה חוקית ניתן לקבוע כי דמי ההבראה ישולמו כחלק אינטגרלי מהשכר החודשי של העובד ובלבד שרכיב זה יפורט בפני עצמו בתלוש השכר.

מספר ימי ההבראה שעובד בסקטור הפרטי זכאי הנו כדלקמן:

  • לאחר השלמת השנה הראשונה זכאי העובד לקבל 5 ימי הבראה בשנה
  •  בשנה השניה והשלישית זכאי העובד לקבל 6 ימי הבראה בשנה
  • בשנה הרביעית עד עשירית זכאי העובד לקבל 7 ימי הבראה בשנה
  • בשנים האחד עשרה עד החמש עשרה זכאי העובד לקבל 8 ימי הבראה בשנה
  • בשנים השישה עשר עד התשעה עשר זכאי העובד לקבל 9 ימי הבראה בשנה
  • בשנה העשרים ואילך זכאי העובד לקבל 10 ימי הבראה בשנה

    במקרה בו עובד צבר רק חלק מהשנה וסיים את עבודתו - יש לחשב את זכאות העובד לדמי הבראה בהתאם למספר חודשי עבודתו באופן יחסי.

במקרה בו העובד הועסק במשרה חלקית יש לחשב את זכאותו לפי חלקיות משרתו.

מאחר ושעות העבודה של עובד שעתי משתנה מדי חודש לחודש הרי שיש לעשות ממוצע שנתי באופן הבא: 

מספר שעות העבודה במהלך שנת העבודה האחרונה בחלוקת 52 שבועות יתן את אחוזי המשרה של העובד.

אחוז המשרה הנ"ל במכפלת מספר ימי ההבראה המגיעים לו כמפורט לעיל ובמכפלת שווי יום הבראה יתן את הממוצע השנתי.

חופשה שנתית

הכלל הוא כי כל עובד, למעט מספר חריגים, זכאי לימי חופשה שנתית בתשלום. ימי החופשה נעים בין 14 ל- 28 יום בשנה, לפי הוותק.

ימי שביתה, אבל (חו"ח) ימי מילואים, חג, חופשת לידה, שבתות וכד‘ לא ייחשבו במניין ימי החופשה.

על המעביד חלה חובה לשלם לעובד בגין ימי החופשה סכום השווה לשכרו הרגיל של העובד.

אם הופסקה העבודה לפני שימי החופשה נוצלו, העובד זכאי לתשלום השווה לימי החופשה שהיו מגיעים לו אלמלא הופסקה העבודה.

כל עובד זכאי לימי חופשה בתשלום החל מהחודש הראשון .

עובד שעובד שבוע עבודה מלא (6 ימים בשבוע) זכאי לימי חופשה שנתיים כמפורט להלן:

  • בעד כל אחת מ- 4 השנים הראשונות זכאי ל- 12 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה החמישית זכאי ל- 14 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה השביעית זכאי ל- 18 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה השמינית זכאי ל- 19 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה התשיעית זכאי ל- 20 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה העשירית זכאי ל- 21 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה האחת עשר זכאי ל- 22 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה השתים עשרה זכאי ל- 23 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה השלוש עשרה זכאי ל- 24 ימי חופשה בשנה

חשוב לציין, כי החוק קובע מספר גדול יותר של ימי חופשה אשר כוללים בתוכם גם ימי מנוחה וכי המפורט לעיל מתייחס לימי חופשה נטו.

החוק אינו מגדיר זכאות שונה לעובד שעובד שבוע עבודה מקוצר (5 ימים בשבוע), אך הפסיקה קבעה במספר מקרים כי עובד שמועסק שבוע עבודה מקוצר זכאי לימי חופשה כמפורט להלן:

  • בעד השנה הראשונה עד הרביעית זכאי ל- 10 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה חמישית זכאי ל- 12 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה השישית זכאי ל- 14 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה השביעית זכאי ל- 15 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה השמינית זכאי ל- 16 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה התשיעית זכאי ל- 17 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה העשירית זכאי ל- 18 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה האחת עשר זכאי ל- 19 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה השתים עשרה ואילך זכאי ל- 20 ימי חופשה בשנה

אם יחסי העבודה התקיימו בין הצדדים כל השנה (החל מיום 1 לאפריל ועד יום 31 למרץ של השנה לאחר מכן) אך העובד צבר יותר מ- 200 ימי עבודה, העובד יהיה זכאי לכל ימי החופשה המפורטים לעיל. מי שעבד פחות מ-200 ימי עבודה, יהיה זכאי לחלק היחסי של החופשה, קרי מספר ימי עבודתו של העובד בפועל כפול האמור בטבלה חלקי 200.

אם יחסי העבודה התקיימו בין הצדדים רק  חלק מהשנה (החל מיום 1 לאפריל ועד יום 31 למרץ של השנה לאחר מכן) אך העובד צבר יותר מ- 240 ימי עבודה, העובד יהיה זכאי לכל ימי החופשה המפורטים לעיל. מי שעבד פחות מ- 240 ימי עבודה, יהיה זכאי לחלק היחסי של החופשה, קרי מספר ימי עבודתו של העובד בפועל כפול האמור בטבלה חלקי 240.

ניתן לפדות ימי חופשה רק בתום יחסי העבודה.

כמו כן, חשוב לזכור כי רכיב ימי החופשה מתיישן אחרי 3 שנים.

דמי מחלה

עובד אשר נעדר מעבודתו עקב מחלה, זכאי לקבל ממעבידו תשלום בגין תקופת מחלתו.

תקופת הזכאות לדמי מחלה, לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא.

כל עובד זכאי לקבל ימי מחלה בתשלום, החל מהחודש הראשון לעבודתו כאשר עובד חודשי (משרה מלאה של 186 שעות חודשיות) זכאי לקבל 1.5 ימי מחלה בכל חודש עבודה

עובד יומי/שעתי זכאי לקבל ימי מחלה אף הוא, אם כי בהתאם למספר ימי עבודתו בפועל כפול 1.5 (ימי מחלה של עובד משרה מלאה) חלקי 25 יום. עובד שעבר ממשרה מלאה למשרה חלקית או להפך - החישוב יהיה לפי תקופת העסקה בפועל, למשרה מלאה יעשה חישוב נפרד ולמשרה חלקית יעשה חישוב נפרד.

ניתן לצבור ימי מחלה עד למקסימום של  90 ימי מחלה, אלא אם נקבע אחרת בין הצדדים בהסכם קיבוצי או אישי.

בניגוד לימי חופשה, את ימי המחלה לא ניתן לפדות בשווה כסף, אלא אם נקבע אחרת בהסכם הקיבוצי או אישי החל על העובד.

עובד יכול לזקוף על חשבון ימי המחלה שנצברו לזכותו גם ימי מחלה של ילדו, הוריו, בן זוגו וכן במקרה של הפלה, טיפולי הפריה, הריון ולידה של בת זוגו.

"שעות טיפת חלב" שמגיעות לעובדת הרה אינן באות על חשבון ימי מחלה אלא על חשבון המעביד (ראה לעניין זה בהרחבה בנושא "זכויות האישה")

ההיעדרויות הבאות לא  באות על חשבון ימי מחלה: תאונת עבודה, חופשת לידה, שמירת הריון - שכן אלה משולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי, כאשר במקרה של תאונת דרכים מי שמשלם היא חברת הביטוח.

שווי יום מחלה מחושב לפי שכר העובד עפ"י ממומצע השכר ב- 3 החודשים שקדמו למחלה, כאשר בגין יום המחלה הראשון לא מקבלים שכר, בגין יום המחלה השני והשלישי - מקבלים 37.5% מהשכר ובגין יום המחלה הרביעי ואילך - מקבלים 75% מהשכר

הורה יוכל לזקוף על חשבון ימי המחלה שלו העדרות בגין מחלת ילד ובלבד שבן הזוג השני לא נעדר בימים אלה מעבודה. (עד 8 ימי מחלה בשנה לגבי ילד שטרם מלאו לו 16 שנה, ואילו הורה יחיד יוכל לזקוף עד 16 ימי מחלה בשנה).

המידע המשפטי המוגש, מהווה מידע כללי בלבד. השימוש במידע, כאמור, אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או יעוץ ו/או ייעוץ משפטי. משרד מור, בוקר ושות' ו/או מי מטעמם אינם אחראים בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה לתוצאות הנובעות משימוש הקוראים במידע משפטי ו/או אחר שניתן באתר ו/או מאמר זה.

אודות כותב המאמר

עורך דין יניב (בוקובזה) בוקר

משרד מור, בוקר ושות', מונה צוות: עו"ד דיני עבודה, עו"ד דיני משפחה, עו"ד גירושין, עו"ד הוצאה לפועל, עו"ד נדל"ן.  התקשר עכשיו לקבלת יעוץ משפטי...