על מדיניות הפרטת האקדמיה והשלכותיה

פורסם: 01/05/2009 |תגובות: 0 | צפיות: 2,483 | Share

מזה כארבע עשורים מצויה המדינה המודרנית בתהליך גלובאלי, מורכב ורב-פנים של בחינה מחדש ושינוי בתפקידיה והשירותים אותם היא מספקת לאזרחיה. אידיאולוגיה כלכלית-פוליטית ניאו-ליברלית סחפה את סדר היום הציבורי הבינלאומי בקריאת תגר עזה על ההסדרים החברתיים שהתגבשו לאחר מלחמת העולם השנייה ועל רעיון מדינת הרווחה בפרט. תוך החייאת רעיונותיהם של אבות המחשבה הליברלית והקפיטליסטית, בני המאות השבע-עשרה והשמונה-עשרה, קראו הוגים מדיניים, כלכלנים ופוליטיקאים ניאו-ליברליים לצמצם את המדינה המודרנית ל'שומר לילה' השופט עבריינים ומרחיק פולשים אך נמנע מכל התערבות שאינה כורח בלתי-נמנע של המציאות בחייו של הפרט. מהלך זה מצא את ביטוי כבר משנות ה-70' של המאה ה-20', תחת ממשלות ניאו-ליברליות כאלו של מרגרט תאצ'ר בבריטניה, רונלד רייגן בארה"ב וכן מנחם בגין בישראל, בהפרטה של חברות ותאגידים ממשלתיים, הסרת חסמים בפני תנועת הון בינלאומית וחיזוקם של מוסדות פיקוח והסדרה כלכליים על-מדינתיים כבנק העולמי, ארגון הסחר העולמי וארגון המטבע הבינלאומי. כבר עם עלייתה לשלטון קוננה ראש ממשלת בריטניה לשעבר, מרגרט תאצ'ר כי תחומי העיסוק של האוניברסיטאות "אקדמיים" מידי ועל האוניברסיטאות להפוך ליותר מוכוונות-שוק ולראות את תכליתן בסיפוק כוח אדם מיומן לתעשייה הבריטית, כדי שזו תהיה תחרותית יותר בשוק הגלובאלי.

משנות ה-90' של המאה החולפת התקדמו מגמות אלו לשלב התאגוד וההפרטה של שירותים חברתיים ציבוריים כשירותי רווחה ובריאות, חינוך - בכלל זה השכלה גבוהה - ואף שיטור וכליאה. באקדמיה ניתן לתארך את שורשי התהליך כבר בשנותיו הראשונות של המהפך הניאו-ליברלי, בקיצוץ הדרגתי אך עקבי בתקצוב הציבורי של ההשכלה הגבוהה, הן בצמצום הלכה למעשה של תקציבים והן בגידול תקציבי שאינו פרופורציונאלי לגידול במספרי הסטודנטים ועלויות התפעול של מוסדות השכלה גבוהה בעידן המחשב וההי-טק.

בשלהי המאה העשרים, נכנס תהליך ההפרטה של האקדמיה לפאזה מתקדמת עם הופעתם של הסכמים רב-לאומיים, המלצות, תקנות וחקיקה במדינות שונות בעולם, התובעים כי מוסדות ההשכלה הגבוהה ימציאו לעצמם מקורות הכנסה חלופיים לתקצוב הציבורי, על-ידי העלאת - ובחלק מהמקומות הצגת - שכר הלימוד ועל-ידי הפיכת התפוקה האקדמית לאטרקטיבית להון פרטי שהשקעתו תממן מחקר ופיתוח במקום המדינה.

כפי שתהליך זה הוגדר בדו"ח שהוגש לבנק שכותרתו: "המימון והניהול של השכלה גבוהה: דו"ח מצב עולמי על הרפורמה", במהלך שנות ה-90' של המאה ה-20, ניכרה לעין "אג'נדה בינלאומית מפתיעה בעקביותה לרפורמה בתקצוב והניהול של אוניברסיטאות ומוסדות אחרים של השכלה גבוהה." באותו דו"ח נכתב גם כי למרות ש"אוניברסיטאות ציבוריות מתנגדות לשינוי... הן אינן חסינות לאובדן של כמויות גדולות של הכנסה ציבורית... אדרבה, חוסנן קצר הטווח של האוניברסיטה - יכולתן לכאורה 'להסתדר' עם כיתות הולכות וגדולות, או עם מרצים זמניים ובשכר נמוך, או מבלי להחליף ציוד במעבדות או לרענן ספריות, או בקבלת יותר סטודנטים שמשלמים [יותר], או בהפניית כוחותיהם של אנשי סגל לפעילות מיזמית - אפשר שיהיו בעוכריה [של האוניברסיטה] בתחרות על תקציבים ציבוריים הולכים ופוחתים."

לאור האמור לעיל נראה כי אין זה מקרי שהקיצוץ בתקצוב הציבורי של ההשכלה הגבוהה במדינות שונות באירופה ובאוסטרליה, החלו כבר עם ראשית עליית ממשלות ניאו-ליברליות במדינות אלו ובמקביל למדיניות הקיצוץ במדינת הרווחה, שהונהגה ברבות ממדינות המערב באותן שנים. כאשר גם עוצמת וקצב הקיצוץ בהשכלה הגבוהה חופפים את עוצמת וקצב הקיצוץ במדינת הרווחה בכל מדינה. בבריטניה ובאוסטרליה החל קיצוץ נרחב כבר מסוף שנות השבעים, בעוד שפינלנד החלה מצמצמת בפרופורציונאליות של התמיכה הציבורית לגידול במספר הסטודנטים, רק מאמצע שנות התשעים לערך.

תהליכים אלו לא פסחו על מדינת ישראל וכפי שמכלול השירותים הציבוריים מתעסוקה (וסלילת כבישים) ועד שירותי בריאות הנפש ובתי הסוהר נמצאים בשלב זה או אחר של תיעוש והפרטה משנות ה-90' לערך, כך גם האקדמיה. המכללות האזוריות והפרטיות שיצרו "תחרות" על מוחם ובעיקר על כספם של צעירים המבקשים ללמוד, לרוב תוך פגיעה באיכות ההוראה הניתנת להם וכן בקיצוץ מאסיבי בתקציבי ההשכלה הגבוהה. קיצוץ שכלל רפורמות מבניות באוניברסיטאות בהן תקציבים עברו הפרטה פנימית בין יחידות ומנהלים מקצועיים תפסו את מקומם של המרצים הבכירים בניהול דה-פקטו של האוניברסיטאות.

למרות הבינלאומיות של מדיניות הרפורמות בהשכלה הגבוהה, כל מדינה בחרה תמהיל שונה וייחודי של אמצעים ומיישמת אותן בדרכה היא. יחד עם זאת, ניתן לשרטט את מאפייניהן העיקריים של הרפורמות שהם עקביים ממדינה למדינה, גם אם באופנים ומינונים שונים. מאפיינים אלו הם:

1. הרחבה וגיוון של ציבור הסטודנטים והמרצים ושל סוגי המוסדות הקיימים בשוק האקדמי; כאשר הכוונה היא לדוגמא להכנסתן של אוניברסיטאות פרטיות במדינות בהן לא היו כאלה, כמו בפינלנד. ביטוי נוסף של רפורמה זו היא הקמתם של מכללות מקצועיות ומוסדות הכשרה מקצועית לסוגיהן, אשר מטרתם העיקרית להכשיר כוח אדם בעל ידע תיאורטי ומקצועי נתון לתחומים הדורשים זאת. תחת כותרות כ"Life Long Learning" (לימוד לאורך כל החיים) התרבו במדינות אירופה מוסדות הכשרה ולימוד מגוונים אשר אינם ממוקדים במחקר ותיאוריה, ולעיתים אף אינם עוסקים בכך כלל

2. קיצוץ עקבי בתקצוב הציבורי של ההשכלה הגבוהה תוך הצבת דרישה להתייעלות, בין היתר באמצעות פיטורים ושחיקה בשכר; הגברת עומס העבודה - כאשר הביטוי העיקרי לכך מצוי בעלייה החדה במספר הסטודנטים לעומת מספר חברי הסגל האקדמי; וצמצום עד כדי ביטול של יחידות לא רווחיות וטיפוח של יחידות רווחיות - צמצום שנפגעיו העיקריים הם חוגים ומחלוקת למדעי הרוח והעוסקים במחקר בסיסי במדעי הטבע.

3. הפנמה של נורמות ניהול והעסקה כמקובל בשוק הפרטי, בכלל זה חוזים אישיים ושכר דיפרנציאלי, ביטול או צמצום הקביעות, גידול קבוע באחוז המועסקים במשרות חלקיות וזמניות והפרטה פנימית של תקציבים, קרי העברת תקציבי יחידות (פקולטות, חוגים, מחלקות) לניהולן האוטונומי של אותן יחידות.

 4. שילוב מדדי איכות ויעילות כמקובל בעולם העסקי, בכלל זה קביעת תוכניות לימוד סטנדרטיות ושילובם של משובי הערכה כמותיים, הניתנים למדידה והשוואה בפרמטרים אוניברסאליים אחידים.

בנייר עמדה בעריכתו של פרופ' אילן גור-זאב מהחוג לחינוך באוניברסיטת חיפה נבחנו תהליכי התיעוש וההפרטה של מוסדות ההשכלה הגבוהה במדינות אירופה, צפון אמריקה ואוסטרליה, אשר בעקבותיהן צועדת כיום האקדמיה הישראלית.

הקיצוץ בתקציבים ציבוריים למוסדות אקדמיים נועד במוצהר לאלץ את האקדמיה לעבור ממחקר לשם עצמו וחשיבה ביקורתית מופשטת וארוכת טווח, ליצור ידע סחיר קצר טווח בשרות ההון הבינלאומי. כפי שתיארה זאת מפורשות לא אחרת מראש ממשלת בריטניה לשעבר מרגרט תאצ'ר שקוננה על היות האוניברסיטאות "אקדמיות" מידי ועודדה אותן לראות את תכליתן בסיפוק כוח אדם איכותי לתעשייה הבריטית.

שלא במפתיע, תוצר ישיר של הפרטת תקציבי ההשכלה הגבוהה הן כלפי חוץ והן בניהול הפנימי של תקציבים אלו בתוך המוסדות, הובילה לפגיעה בחוגים ומחלקות שתחום התמחותן אינו סחיר בשוק הגלובאלי, בעיקר חוגים הומאניים, שכן מולייר, אריסטו והשפה הלטינית אינם נסחרים בוול-סטריט.

במקביל חוו סגלי האוניברסיטאות, במיוחד בחלוצות ההפרטה, בריטניה ובאוסטרליה, עלייה דרמטית בעומס העבודה, גידול במספר היחסי של סטודנטים פר מרצה מפחות מ-15 ליותר מ-20 תוך שנים ספורות, לחץ גובר לפרסם עוד ועוד מאמרים, תוך פגיעה מודעת באיכות המחקר וירידה מדווחת בסיפוק המקצועי.

כל זאת מבלי שהזכרנו את מבנה שכר הלימוד הדיפרנציאלי, שאומץ בבריטניה והופיע גם בין המלצות ועדת שוחט. לפי מודל זה סטודנטים יידרשו לשלם לפי פוטנציאל הכנסה עתידי, דבר המגביל את יכולתם של סטודנטים דלי-אמצעים ללמוד מקצועות שיאפשרו להם לפרוץ את מעגל העוני. זאת גם מאחר וסטודנטים שלוקחים הלוואות, לפחות לפי ממצאים מבריטניה, הינם על-פי-רוב כאלה שממילא שקועים בחובות ויכולתם להחזיר הלוואות נמוך במיוחד. אולי אין זה מיותר לציין, כי כל עוד השכר החציוני בישראל עומד על פחות מ-4000 ₪, כולל במקצועות כעריכת-דין, רפואה ו...הוראה באקדמיה בשנות העבודה הראשונות, הרי שלא ברור מי יוכל להחזיר הלוואות אלו וכמה שנים ובאילו ריביות יגררו אותם סטודנטים את הלוואותיהם.

לבסוף יש להקדים תרופה לתגובה הרטורית המקובלת בדבר נחיצותם של מהלכים אלו חרף פגימותם. ממצאים מארה"ב, בריטניה ומדינות אחרות הראו כי מרצים בעלי קביעות מפרסמים לא פחות ואף יותר ממרצים ללא קביעות, בניגוד לטענה כי קביעות מעודדת עצלות. (ואפנה למאמרה של פרופ' פניה עוז-זלצברג ב"הארץ" מה-7 לפברואר 2007, בדבר ערכם של מרצים ותיקים גם לאחר שמיצו הפוטנציאל המחקרי שלהם)

כך גם בעניין בריחת המוחות, אשר לא רק שלא נעצרה באירופה אלא שישנם סימנים להתגברותה, עקב הקושי של מרצים אירופאים צעירים לגייס תקציבי מחקר פרטיים, מאחר וטרם בנו שם ומעמד שיאפשר להתחרות בחוקרים ותיקים. ההון, כך מתברר ולא ממש במפתיע, אינו נוטה מטבעו להתפזר באופן שווה בין ותיקים לצעירים, חזקים וחלשים ואינו נוטה לעודד צמיחה של כוחות חדשים. ההון, דואג לעצמו בלבד וכאשר המחקר והידע האקדמיים מוכפפים לאינטרסים של ההון, צריך לשאול לדוגמא איזו קרן פרטית הממומנת על-ידי תאגידים בינלאומיים תממן מחקר שיראה כי הפסלות והקרינה שמייצרים אותם תאגידים הממנים אותה גורמים להתחממות גלובאלית?

שאלות ותשובות

שאל שאלה
200 תווים שנותרו
דרג את המאמר הזה
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 3 קול(ות)
    פידבק
    הדפס
    פרסם מחדש
    מקור המאמר: http://www.reader.co.il/article/42682/על-מדיניות-הפרטת-האקדמיה-והשלכותיה

    השאר תגובה למאמר זה

    במוסדות לימוד רבים ניתן ללמוד כיום תחום המכונה "מדיניות ציבורית" (בין אם כתואר בפני עצמו או כחלק מתואר במדע- המדינה למשל). מה לומדים במסגרת תחום זה? מאילו קורסים באילו ואילו נושאים מורכבת תוכנית הלימודים? מהן אפשרויות התעסוקה עבור הבוגרים המחזיקים בתואר זה? על כך במאמר שלהלן.

    על ידי: רותי שריגl חינוך ולימודים> לימודים אקדמאייםl 19/01/2012 lצפיות: 97

    ישראל (לטוב ולרע) היא ארץ של טרנדים. זאת למדנו עוד מימי הסוברו הזכור לטוב. Coaching הפך לטרנד. היום מציעים לנו אימון אישי, אימון עסקי, אימון לזוגיות, אימון לדיאטה, אימון ל-HDD, אימון לזה ואימון להוא. אימון לכל דבר ולכל דורש..... .......רבים היו שותפים ביצירת הפרופסיה (ועדיין יוצרים אותה) – כיום אנו זקוקים לרבים שיהיו שותפים לדרך בה נוודא כי הטרנד הופך לפרופסיה שתישאר עימנו לדורות הבאים.

    על ידי: אילן רובינשטייןl אימון אישי - Coaching> הכשרת מאמניםl 10/03/2009 lצפיות: 60
    Yevgeny Braginsky

    בטח שמעת על Google Scholar לחיפוש מאמרים אקדמיים, אך מאד התעצבנת שראית שאין בו תוצאות בעברית. לא נורא, כבר יש לו אח תאום עברי- "מפתח למאמרים, מחקרים, עבודות גמר וכתבי-עת אקדמיים".

    על ידי: Yevgeny Braginskyl חינוך ולימודים> לימודים אקדמאייםl 02/07/2014 lצפיות: 86

    לימודים לתואר הנדסאי חשמל הם לימודים מבוקשים, כי ישנה דרישה בשוק העבודה להנדסאי חשמל. בעולם המודרני יש שימוש בחשמל בתעשייה ובענף השירותים, כמקור לאנרגיה, ואף לשם העברה של אותות בקרה. להנדסאי חשמל יש ביטחון תעסוקתי, בגלל שהמקצוע יהיה מבוקש, אף בעתיד הנראה לעין.

    על ידי: שלמה פריl חינוך ולימודים> לימודים אקדמאייםl 29/06/2014 lצפיות: 15
    Shlomit

    לימודי מדעי המחשב נתפסו כתחום לימודים מוביל עם אפשרויות תעסוקה רבות בסופו במהלך שני העשורים האחרונים, אך האם תחום מדעי המחשב הינו יציב כפי שהוא נראה? לפני הבחירה בתחום לימודי מדעי במחשב, מומלץ לבחון את אפשרויות התעסוקה וההתמחויות המבוקשות ביותר בתחום לימודים זה. במיוחד בשבילכם אספנו את המידע הרלבנטי ביותר בנושא לשנת 2014.

    על ידי: Shlomitl חינוך ולימודים> לימודים אקדמאייםl 16/06/2014 lצפיות: 11

    לעיתים במחקר שכה טרחנו עבורו, אנו מקבלים ממצאים לא צפויים. בפוסט זה אנסה לתאר את הנסיבות האפשריות לכך והפעולות שנידרש אם בכלל לבצע

    על ידי: ארזl חינוך ולימודים> לימודים אקדמאייםl 15/05/2014 lצפיות: 59

    בית ספר להנדסאים מעולים, צריך להיות בראש ובראשונה, עם סגל הוראה מוצלח במיוחד. בית ספר להנדסאים, עם יחס חם לסטודנטים, מסגל ההוראה, יעזור לסטודנטים להגיע להישגים יפים. כאשר לימודים לתואר הנדסאי, מתקיימים במוסדות לימוד שונים ברחבי מדינת ישראל.

    על ידי: שלמה פריl חינוך ולימודים> לימודים אקדמאייםl 13/05/2014 lצפיות: 66
    Shlomit

    החלטתם ללמוד תואר ראשון במדעי ההתנהגות? כל מה שרציתם לדעת, ועוד קצת על לימודי מדעי ההתנהגות לתואר ראשון ואפשרויות התעסוקה בתחום.

    על ידי: Shlomitl חינוך ולימודים> לימודים אקדמאייםl 28/03/2014 lצפיות: 42

    קורסים לגמול השתלמות הינם קורסים שהיציאה אליהם מזכה בקידום מקצועי או במענק כספי. העיקרון העומד מאחורי שיטת התגמול של העובדים בעקבות השתלמות מקצועית נובע מהסכם אשר נחתם...

    על ידי: רועי מלכאl חינוך ולימודים> לימודים אקדמאייםl 13/03/2014 lצפיות: 112
    מרטין בוקסדורף

    או מסתכלים על ארגונים גדולים, פירמות נחשבות במשק או כל ארגון בין אם מדובר בעסק משפחתי מרוויח, עמותה או משרד ממשלתי, היום כמעט בכל אחד מאלו מחלקת השכר היא אחת המחלקות החשובות ביותר.

    על ידי: מרטין בוקסדורףl חינוך ולימודים> לימודים אקדמאייםl 10/02/2014 lצפיות: 45
    גיא פדה

    השבוע פורסם כי משטרת ישראל חוששת להיכנס לשכונות החרדיות בירושלים מפחד אלימות התושבים. מציאות דומה קיימת גם בשכונות וכפרים ערביים ובמקומות נוספים. במציאות זו טוב תעשה משטרת ישראל עם תלמד משהו על רב-תרבותיות ויצירת דיאלוג עם הקבוצות החברתיות, התרבותיות והדתיות השונות החיות בישראל. בכלל זה ללמד את שוטרי הסיור כמה משפטים ביידיש, ערבית, רוסית ואמהרית.

    על ידי: גיא פדהl חוק ומשפט> חוק וחברהl 02/06/2011 lצפיות: 135
    גיא פדה

    קיימות שיטות והמלצות רבות כיצד להנביט קטניות. הנבטה ממצה את הפוטנציאל הבריאותי של הקטניות, ומקצרת את זמן הבישול, שמצידו מפחית את הערכים התזונתיים של הקטניות. בנוסף, הנבטת קטניות היא גם פעילות חווייתית וחינוכית עם ילדים, שמעוררת בהם סקרנות לגבי הטבע ומקורו של המזון. להלן שיטה קלה במיוחד להנביט כל קטנית וגם לקצר את הזמן הדרוש לבישול של אורז. (רלבנטי במיוחד עם אורז מלא הדורש בישול ארוך)

    על ידי: גיא פדהl אוכל ומתכונים> מזון אורגניl 08/05/2011 lצפיות: 2,612
    גיא פדה

    רעיון חירות הפרט כפי שמקובל להבינו במחשבה הליברלית מכיל בתוכו סתירה שהדיון בה במסגרת השיח הליברלי אינו תמיד ממצה. סתירה זו מגולמת בכך שבתוך מסגרת חברתית, חירות זקוקה לאכיפה. כלומר, הגבולות המגוננים על חירותו של הפרט הם אותם גבולות המגבילים את חירותו של האחר. כדי להגן על החירות קיים מנגנון המדינה, אך במדינה טמונה הסכנה של ריכוז עוצמה רבה מידי בידי שלטון שהוא אנושי בכל זאת, ולפיכך מסכן את חירות הפרט של נתיניו באותה מידה שהוא אמור להגן עליהם.

    על ידי: גיא פדהl חברה וסביבה> זכויות הפרטl 14/10/2009 lצפיות: 9,015
    גיא פדה

    ודאן מעניינת כיום משום שהמקרה שלה ממחיש שני תהליכים משמעותיים שמתרחשים כיום במערכת הבינלאומית ובמרחב שלנו בפרט: 1. סודאן ממחישה את הסכנות ואת פוטנציאל האלימות הטמון במשבר הסביבתי. בפרט משבר המים. 2. סודאן היא כיום דוגמא בולטת לאופן שבו סין פורסת את חסותה על מדינות אפריקה

    על ידי: גיא פדהl מדעי החברה> מדעי המדינהl 21/04/2009 lצפיות: 4,481
    גיא פדה

    חיילים אמריקנים ממשיכים להיהרג לחינם בעיראק ואפגניסטן, וישראל כן או לא שוקלת תקיפה באיראן, זאת בשעה שהסכנה האמיתית ליציבות המערכת הבינלאומית ולשלומם וביטחונם של תושבי העולם, מגיעה ממקומות אחרים.

    על ידי: גיא פדהl חברה וסביבה> אקטואליהl 01/01/2008 lצפיות: 230
    גיא פדה

    בתוך כל המלל שנשפך על משפט רמון נעלמה תרומה חברתית יקרה שיש באירוע זה, כמו גם במשפטו של הנשיא לשעבר קצב, לעתידה של החברה הישראלית.בכך שלא נרתעו ממיצוי הדיון עם רמון וקצב שלחו רשויות אכיפת החוק במדינת ישראל מסר ברור לכל עם ישראל ובפרט לדור הצעיר, כי זכות האישה על גופה היא ערך ראשון במעלה במדינת ישראל וכי החברה הישראלית לא תרשה אף לבכירים בממשלתה לפגוע בזכות זו.

    על ידי: גיא פדהl חוק ומשפטl 25/03/2007 lצפיות: 4,284
    גיא פדה

    ד"ר חנה קהת, מייסדת הארגון הדתי-פמיניסטי "קולך", השמיעה קולה נגד מוסד הנישואים הרבני, השמרני והמנוכר. האם הגיע הזמן לנישואים אזרחיים בישראל?

    על ידי: גיא פדהl חברה וסביבה> דתותl 20/03/2007 lצפיות: 9,772
    גיא פדה

    בישראל נפוצה בשנים האחרונות ביקורת על עובדי הנמלים, שכביכול שכרם ותנאי עבודתם הטובים הם שבולמים את האפשרות לייעל את עבודת הנמלים. במאמר זה אטען כי לא כך היא

    על ידי: גיא פדהl תחבורה> תחבורה - כלליl 30/01/2007 lצפיות: 19,923
    קרדיט המחבר
    קטגוריות מאמרים
    Quantcast