מעסיק - דע חובותיך - החוק למניעת הטרדה מינית

מעסיקים רבים אינם מודעים לשלל החובות החלות עליהם ולו רק בשל העובדה שבעסק או בחברה שלהם מועסקים עובדים. לרוב, נמתחת ידיעתו של המעסיק עד לגבולות החובות מכח דיני העבודה הספציפיים כמו זכויות העובדים לשכר, לתנאים סוציאליים שונים, כמו ימי חופשה, פיצויי פיטורין, או הדרישה המחייבת מעסיק למסור לעובד בתחילת ההתקשרות עמו דף המפרט את תנאי עבודתו על פי חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה).

אך ישנם חוקים שאינם חוקי עבודה מובהקים המחילים חובות ברורות על מעבידים מתוקף היותם כאלה, ולעיתים אף אחריות אישית למנהלי אותם מעבידים, חובות שהעבירה עליהן מהווה עוולה אזרחית ואף עבירה פלילית שסנקציה בצידה. החוק למניעת הטרדה מינית הוא אחד מהחוקים הללו.

האיסור על הטרדה מינית והתנכלות

החוק למניעת הטרדה מינית כשמו כן הוא, נועד למנוע הטרדה מינית והוא אוסר אותה וקובע אותה כעבירה פלילית ועוולה אזרחית (המקנה זכות לתבוע בתביעה אזרחית בגינה). החוק מגדיר סדרה של מעשים המהווים הטרדה מינית וכן מערכות יחסים בהן מתקיימת תלות ובהן יש צורך בפרשנות נרחבת של ההגדרה, ובהן הטרדה המינית תבחן ללא קשר להתנהגות המוטרד בפועל. כן, אוסר החוק על התנכלות – כל פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה, שהוגשו על הטרדה מינית. במהלך השנים בהם קיים החוק הורחבה הפרשנות של הטרדה מינית גם ליצירת אווירת עבודה לא נעימה באמצעות ביטויים בעלי אופי מיני, ביטויים משפילים, מבזים או פוגעים בכבוד על רקע מיני, אך לא נפרט על כך כאן, מפאת קוצר היריעה.

אחריותו וחובותיו של מעביד

לכאורה, ועל פי תכליתו הראשונית של החוק - למנוע הטרדה מינית, מתמצית חובתו של מעסיק באיסור להטריד מינית את עובדיו או להתנכל להם כמפורט לעיל. אלא שגדרי החוק נרחבים, והמחוקק בעריכת החוק ראה לנגד עיניו את המעביד, ובכלל זה גם מוסדות להשכלה גבוהה, ומעסיקים באמצעות קבלן כח אדם, כבעלי תפקיד גדול יותר במערכה וקבע חובות פרטניים על מעבידים במניעת התופעה.

1. מניעת הטרדה מינית

סעיף 7(א) לחוק קובע את חובותיו של המעביד אשר אי עמידה בהם מהווה עוולה אזרחית החושפת אותו לתביעה אזרחית:

"מעביד חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות הענין, כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, על ידי עובדו, או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, ולטפל בכל מקרה כאמור, ולשם כך עליו:

(1)          לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל הטרדה מינית או התנכלות ולבירור התלונה;

(2)          לטפל ביעילות במקרה של הטרדה מינית או התנכלות שידע אודותיהם, וכן לעשות כל שביכולתו כדי למנוע את הישנות המעשים האמורים וכדי לתקן את הפגיעה שנגרמה למתלונן עקב ההטרדה או ההתנכלות."

התקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד) מפרטות את חובותיו המעשיות של מעביד בקשר עם החוק:

(1)  להביא לידיעת כל ממונה ולידיעת כל עובד שלו את האיסור על הטרדה מינית והתנכלות לפי החוק;

(2)   להבהיר לכל ממונה ולכל עובד שלו את חובות המעביד לפי החוק ותקנות אלה;

(3)  לדרוש מכל ממונה ומכל עובד שלו להימנע מהטרדה מינית ומהתנכלות כלפי כל אדם במסגרת יחסי עבודה ולנקוט כל אמצעי למניעת מעשים כאמור.

2. פרסום תקנון

החוק קובע גם חובה לפרסום תקנון למניעת הטרדה מינית שאי קיומה מהווה עבירה פלילית אשר סנקציות עונשיות בצידה[1]:

"מעביד המעסיק יותר מ-25 עובדים חייב, בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), לקבוע תקנון שבו יובאו עיקרי הוראות החוק בדבר הטרדה מינית והתנכלות במסגרת יחסי עבודה ויפורטו בו דרכי הגשת התלונות שעניינן הטרדה מינית או התנכלות והטיפול בהן, כפי שקבע המעביד (להלן — תקנון); המעביד יפרסם את התקנון בין עובדיו."

גם התקנות מתייחסות לתקנון, ומציעות תקנון לדוגמא שהוא מעין תקנון סטנדרטי לשימוש מקומות עבודה. כן קובעות התקנות כי מעביד המעסיק 25 עובדים או פחות יצא ידי חובתו במניעת הטרדה מינית במקום העבודה וביידוע העובדים על כך, אם הביא את התקנון לדוגמה לידיעת כל עובד שלו וכל ממונה, בין בדרך של מסירה ובין באמצעות פרסומו במקום בולט לעין שבתחומי שליטתו.

מעביד המעסיק יותר מ-25 עובדים יצא ידי חובת ההוראות לעיל אם יבצע את כל המפורט להלן:

(1)        יערוך בתקנון לדוגמה את ההתאמות הנדרשות, למקום העבודה הספציפי.

(2)        במידה וחלות אצלו הוראות הסדר משמעת, ישלב הוראות בו לעניין הטרדה מינית ויתאים את התקנון בהתאם.

(3)        יפרסם את התקנון המותאם במקום בולט לעין שבשליטתו, ובמקרה הצורך יפרסם את התקנון המותאם ביותר ממקום אחד כאמור.

(4)        ימסור עותק מהתקנון המותאם לממונה, לארגון העובדים היציג, ולכל עובד שביקש זאת.

3. מינוי אחראי וטיפול בתלונות על הטרדה מינית

התקנות מחייבות כל מעביד במינויו של אחראי או  מספר אחראים לענייני החוק למניעת הטרדה מינית, אשר יהיה ככל שניתן בעל כישורים וניסיון לכך, וככל שניתן, ימנה לכך אישה. תפקידו של האחראי יהיה לקבל תלונות על הטרדה מינית, לקיים בירור ולהגיש המלצות למעביד בדבר הטיפול בתלונה ומתן ייעוץ והדרכה לעובדים. על המעביד לידע את העובדים על מינוי האחראי ואופן הפניה אליו. עוד קובעות התקנות את אופן הפעולה של האחראי בקבלת תלונה על הטרדה מינית ואופן בירורה, לרבות כאשר הוא מעורב או בעל נגיעה אישית לתלונה. 

4. פעולה על פי המלצות האחראי

התקנות קובעות את חובתו של מעסיק בהפעלת סמכויותיו בפרקי זמן נקובים, עם קבלת המלצות האחראי בעקבות חקירת תלונה על הטרדה מינית. סמכויותיו של מעסיק על פי התקנות הן: (1) מתן הוראות לעובדים המעורבים במקרה, לרבות בדבר כללי התנהגות ראויים והרחקת הנילון מהמתלונן, וכן נקיטת צעדים בעניני עבודה, והכל כדי למנוע את הישנות המעשה של הטרדה מינית או התנכלות, או כדי לתקן את הפגיעה שנגרמה למתלונן עקב ההטרדה או ההתנכלות. (2) פתיחה בהליכים משמעתיים לפי הוראות הסדר משמעת החלות באותו מקום עבודה, או (3) אי נקיטת צעד כלשהו. בנוסף מסדירות התקנות את אופן פעולתו של מעסיק בכפוף להליכים משמעתיים או משפטיים אשר מתנהלים בקשר עם אותו מקרה.

5. חובות נוספות

עוד קובעות התקנות כי על מעביד לאפשר לעובדיו להשתתף במהלך שעות העבודה בפעולות הדרכה שעניינן מניעת הטרדה מינית והתנכלות שמארגן ארגון עובדים או לארגן פעולות הדרכה והסברה בעצמו. כן, מחויב מעביד להעמיד לעיון ממוניו ועובדיו את הוראות החוק והתקנות.

סיכום

החובות המפורטות מעלה הן כבר בנות עשור ונבחנו לא אחת על ידי ערכאותיו השונות של בית הדין לעבודה, אשר הרחיב את המהות העומדת מאחורי חובות אלו, והיא האחריות אשר לפי דעתו יש להחיל על מעסיק בקשר עם הטרדות מיניות. נורמת ההתנהגות המצופה ממעביד נקבעה בפסק דינו של בית הדין הארצי באלו המילים:

 "על המעביד לדאוג לכך, כי העובדת תהיה חופשית מהטרדה מינית בעבודה...המעביד חייב לשמור על כבודה של העובדת המועסקת על ידו, ולהגן על פרטיותה. חובה זו נובעת מחוזה העבודה בין העובדת למעביד, ומהחובה לבצעו בתום לב; מהזכויות שנקבעו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; מתקנת הציבור מסעיף 7 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. על מנת למנוע הטרדה מינית בעבודה יש לחנך את המעבידים, כי ביצוע הטרדה מינית או היעדר מדיניות למניעת התופעה יביאו להגשת תובענה נגדם ולהטלת פיצוי כספי שיהפוך את העבירה לבלתי כדאית".

ניתן לראות כי בית הדין לעבודה נותן משקל מכובד למקומו של מעסיק במניעתן של הטרדות מיניות והוא סבור כי פגיעה בכיסו של המעסיק תגביר את המודעות ואת האינטרס שלו למנוע את התופעה.

דעת המחברת – לעניות דעתי אין יעילות בהטלת מרב האחריות על המעסיק ובעיקר באימוץ גישה כלכלית טהורה לעניין כפי שעושים במקרים בהם לבעלי עסקים אינטרס כלכלי שלא לעמוד בדרישות החוק כמו בעניין זיהום למשל. מאחר והטרדה מינית היא תופעה בעלת אופי אישי רגשי ולא רציונלי, ולרוב מידת שליטת המעסיק עליה היא קטנה, איום על כיסו של המעסיק לא ימגר את התופעה ויכול לכל היותר להעלות את המודעות לה. מכל מקום טוב יעשה מעסיק אם ימלא בקפדנות ראויה את דרישות החוק, על מנת שבשעת מבחן לא תוטל האחריות למקרה גם על כתפיו הוא.

האמור לעיל הינו מאמר משפטי כללי ואין לראות בו ובתוכנו משום ייעוץ משפטי. לייעוץ משפטי פרטני יש לפנות אלינו ב- main@kbflaw.co.il.

[1] יצויין כי לאחונה ניתן פסק דין על פיו החובה חלה גם על מעביד אשר לו מספר מקומות העסקה שונים ואשר סך העובדים אצלו מגיע ל- 25 גם אם בכל אחד מהם המספר נמוך מ- 25.