אימון אישי ועסקי אפקטיבי

תנסו לדמיין לעצמכם מצב שבו אתם צריכים תוך שבוע בלבד לעזוב עבודה, למצוא דיירים לדירה, לפנות אותה (!!!), ולמצוא בית חם ואוהב לכלב שלנו הנפלא (תאמינו לי שזו לא עבודה קלה) רק מה... כל זה תמורת הגשמת חלום!..

המאמר מציג רציונל בסיסי לאימון ייחודי זה. הטכניקה ממקמת את האדם במקום יצירתי ויערני יותר לסביבה ולעצמו. האימון כולל מבט אינטרוספקטיבי של מניעים, פיתוח יכולות הנהגה והסתגלות לשינויים בצורה אקטיבית.

זהו מאמר חמישי בסדרת מאמרים בנושא הפסיכולוגיה החיובית. מאמר ראשון יעסוק ב'מהי הפסיכולוגיה החיובית?' מאמר שני ב'מה יעשה אותנו מאושרים?' מאמר שלישי יעסוק ב'האם ניתן לשנות את רמת האושר?' מאמר רביעי ב'מהו אושר?' והמאמר החמישי יעסוק ב'הגדלת רמת האושר?' מאמריי נתמכים על בבליוגרפיה שפורסמה בנושא ומחקרים רבים. הפסיכולוגיה החיובית היא תחום מרתק!! במאמריי אני מביאה לכם את התמצית ומקווה שתפיקו הנאה ותועלת.

זהו מאמר רביעי בסדרת מאמרים בנושא הפסיכולוגיה החיובית. מאמר ראשון יעסוק ב'מהי הפסיכולוגיה החיובית?' מאמר שני ב'מה יעשה אותנו מאושרים?' מאמר שלישי יעסוק ב'האם ניתן לשנות את רמת האושר?' מאמר רביעי ב'מהו אושר?' והמאמר החמישי יעסוק ב'הגדלת רמת האושר?' מאמריי נתמכים על בבליוגרפיה שפורסמה בנושא ומחקרים רבים. הפסיכולוגיה החיובית היא תחום מרתק!! במאמריי אני מביאה לכם את התמצית ומקווה שתפיקו הנאה ותועלת.

זהו מאמר שלישי בסדרת מאמרים בנושא הפסיכולוגיה החיובית. מאמר ראשון יעסוק ב'מהי הפסיכולוגיה החיובית?' מאמר שני ב'מה יעשה אותנו מאושרים?' מאמר שלישי יעסוק ב'האם ניתן לשנות את רמת האושר?' מאמר רביעי ב'מהו אושר?' והמאמר החמישי יעסוק ב'הגדלת רמת האושר?' מאמריי נתמכים על בבליוגרפיה שפורסמה בנושא ומחקרים רבים. הפסיכולוגיה החיובית היא תחום מרתק!! במאמריי אני מביאה לכם את התמצית ומקווה שתפיקו הנאה ותועלת.

זהו מאמר שני בסדרת מאמרים בנושא הפסיכולוגיה החיובית. מאמר ראשון יעסוק ב'מהי הפסיכולוגיה החיובית?' מאמר שני ב'מה יעשה אותנו מאושרים?' מאמר שלישי יעסוק ב'האם ניתן לשנות את רמת האושר?' מאמר רביעי ב'מהו אושר?' והמאמר החמישי יעסוק ב'הגדלת רמת האושר?' מאמריי נתמכים על בבליוגרפיה שפורסמה בנושא ומחקרים רבים. הפסיכולוגיה החיובית היא תחום מרתק!! במאמריי אני מביאה לכם את התמצית ומקווה שתפיקו הנאה ותועלת.

אימון אישי הוא מושג חדש יחסית וככזה הוא מעורר שאלות רבות הן לגבי התהליך והן לגבי ההשוואה בינו לבין ייעוץ אישי ו/או טיפול פסיכולוגי אישי. בעמוד זה אתם מוזמנים למצוא, בקצרה, את התשובות שלי למספר שאלות נפוצות:

זהו מאמר ראשון בסדרת מאמרים בנושא הפסיכולוגיה החיובית. מאמר ראשון יעסוק ב'מהי הפסיכולוגיה החיובית?' מאמר שני ב'מה יעשה אותנו מאושרים?' מאמר שלישי יעסוק ב'האם ניתן לשנות את רמת האושר?' מאמר רביעי ב'מהו אושר?' והמאמר החמישי יעסוק ב'הגדלת רמת האושר?' מאמריי נתמכים על בבליוגרפיה שפורסמה בנושא ומחקרים רבים. הפסיכולוגיה החיובית היא תחום מרתק!! במאמריי אני מביאה לכם את התמצית ומקווה שתפיקו הנאה ותועלת.

בעידן בו נדרשים הכול למצוינות במיוחד בתחום העסקי כלכלי, נשאלת השאלה האם להזמין לשיפור המצב העסקי הנוכחי של הארגון, יועץ ארגוני או מאמן אישי. זוהי שאלה חשובה אשר עשויה להשפיע הן על מאזן התשלומים של הארגון – קרי, עלות התשלום ליועץ/מאמן. מאידך, היא עשויה להשפיע על התוצאה העסקית של הארגון – במידה ויש הצלחה ושינוי במצב הקיים. ממטרתה של רשימה זו היא לנסות לבחון באורח פחות או יותר את תהליך הבחירה בין יועץ ארגוני, המכונה אצלי כיועץ לארגון ולניהול לבין מאמן אישי. אנו יוצאים מנקודת הנחה כי שני ה"מומחים" עוסקים בארגון כלכלי בדרך כלל ובאים לתת יעוץ או ליווי עסקי בעיקרו. נבחין כי למעשה השאלה המבדילה בין שני ה"מומחים" הללו היא היכן נעוצה ה"בעיה" בדרך כלל. המונח "בדרך כלל" מהווה את המוטיב הסטטיסטי המבחין כבר בשלב המיון הראשוני בין הליווי הארגוני (הכולל יותר) לבין האימון האישי (והבלתי מחייב מבחינה ארגונית).

עלות אחזקת תלמיד במערכת החינוך בישראל, עולה בשני מישורים עיקריים. העלות הישירה הכוללת את התשלום בפועל של מכלול הגורמים המעורבים באורח ישיר עם התלמיד. מאידך, עלות עקיפה של כל אותם הגורמים המהווים מערכת תמיכה בגורמים המעורבים באורח ישיר. בנוסף, ישנן עוד שתי עלויות האחת הינה עלות הישירה של ההורים ובמקביל העלות העקיפה של ההורים.

כלכלנים המדברים על "כוחות השוק" כאילו מדברים על "אלוהות" מסוימת אשר קובעת את המצב החברה. לאור ניסיוני ולהערכתי הצנועים, "מצב כלכלי" הינה תוצאה ולא סיבה. מכל מקום, בבואנו להתייחס אל מצב אנו בראש וראשונה צריכים להגדיר מהו מצב. ראשית הבה נציץ על ההבדל הקיים בין תיחום והגדרה. בעוד רוב הזמן אנו תוחמים מונחים במסווה של הגדרה, הרי תפקיד ההגדרה היא להציב מונח המסביר את המושג נשוא ההגדרה. כיצד למשל, נגדיר שולחן - נוכל להציע את החומר או החומרים ממנה מורכב השולחן, נוכל להצביע על השימוש שאנו עושים בשולחן וכן נוכל אף לשרטט את צורתו הבסיסית של השולחן. ברור שאף דבר מהנ"ל לא מגדיר שולחן. כי אם נציץ במילון כדי לברר מהו שולחן, נמצא ששולחן הינו רהיט שעליו מניחים חפצים ו/או עושים עליו מלאכות שונות. למעשה ההגדרה המילונית מכניסה את השולחן לקטגוריה, במקרה שלנו רהיט, ומצביעה על השימוש בו.

בחלק הראשון הוצע הקשר הקיים בין הארגון, המנהל והעובד. כאשר קשר זה הופך להיות פועל יוצא של המשתנה הפרימטי הראשוני, גיוס העובד. שיטת גיוס העובדים. בחלק השני דיברנו על שלושת ה"אלף" הפועלים באדם בכל מצב חיים שהוא וכל אדם עשוי להיות בעל פרופיל של שלושת המשתנים – אמונה ; אינרציה ; אתגר. כמו כן טענו כי כל ארגון חייב להגדיר לעצמו, מלבד הגדרות הבסיסיות המחויבות את המציאות, גם הגדרות ביחס לשלושת ה"אלף" שלו. קרי, איזה "אמונה" הוא מבקש, לאיזה "אינרציה" הוא שואף וכמובן מהו "האתגר" אותו הוא מעמיד לעובדיו

ישנם כאמור, משתנים רבים המשפיעים על המוטיבציה של העובד בעבודתו השוטפת. חלק מהמשתנים נדונו בעבר ונבנו עליהם מספר גישות בסיס המשפיעות עד היום. למשל, גישת קיום שייכות, גדילה (ERG גישה המשויכת לסולם הצרכים של מאסלו) מצביעה על הצרכים של הארגון מכול צרכי הפרט והשילוב ביניהם (או ההסכמה) מהווה את טריגר הדרבון של העובד). ..

להערכתי, ניתן לראות את הכלכלה כדבר מה אחר. לא מהצד של הסדרה של הפעילות החומרית אלא דווקא מתוך מגמה של מציאת פנאי. כלומר, האדם עושה שימוש בכלכלה על מנת להציע לעצמו את הדרכים היעילות והקצרות ביותר להספקת צרכיו וכך יכול הוא להגדיל את כמות הפנאי הנותר לו. בעין "בלתי מזוינת", ניתן להאמין כי החיים המודרניים שלנו, משופעות מכשירים שכל מטרתם לחסוך בפעילות וכך להותיר לנו יותר זמן לפעילות אחרת הקשורה בתחומים של הגשמה עצמית. כך, ניתן לראות את כל מערכת הפעילות שלנו החל מרגע כניסתנו למעגל הלימודים ועד ליציאתנו אל הגמלאות כמעטה מכין של החיים שלנו בתקופת הגמלאות. אנו משתדלים לרכוש לעצמנו מקצוע מועיל ומכניס, מחפשים את התעסוקה שיכולה לספק לנו את צרכינו בהווה ואת צרכינו בעתיד וכיוצא בזה. כך יוצא אפוא כי אנו עובדים היום כדי לנוח מחר

בעקרון, כל החלטה של ממשלה בכלל ובישראל בפרט יכולה ליצור הזדמנויות כלכליות ומאידך גם לגרום לבעיות כלכליות. לפיכך, ראוי כי החלטות כאלו תקבלנה דרך תהליך שיטתי הלוקח בחשבון משתנים רבים ככל האפשר. הבעיה, אנו בדרך כלל מנתחים היום במונחי האתמול עבור המחר. הינו, הנתונים שבידינו הם בדרך כלל נתוני האתמול, העבר. בין אם זהו עבר רחוק ו/או עבר קרוב יותר. נתונים אלו מהווים דרך קבע כבסיס להערכות המתבצעות היום בהווה כדי לתכנן את המחר העתיד.

ריקוטה היא סוג של גבינה רכה אשר הכנתה מאד פשוטה וקלה. בעיקרון, גבינת ריקוטה (מאיטלקית בישול מחדש) היא גבינה שמייצרים בעיקר מהמים שנשארו מהכנה של גבינה אחרת. לפיכך הריקוטה היא גבינה דלת שומן אך במקביל הריקוטה עשירה מאוד בסידן.