טופז - הליצן הטרגי

מבצע "עופרת יצוקה", ניצחון גוש הימין בבחירות, מפלגת "קדימה", עבודה, ליברמן. פרשיות שחיתות ממשלתיות/מוסדיות - העמדה לדין של ראש ממשלה ובחירי שלטון - נשיא לשעבר בבית משפט על עבירות אינוס ושרי ממשלה בכירים בשערי הכלא. מערכת המשפט ובית משפט עליון - בתקופה קריטית ותקשורת לא מפרגנת, לא מאוזנת - מסקרת את האירועים. הטרגדיה של השנה - מות הטייס אסף רמון - ואי שחרור גלעד שליט.

הקומבינה של ביבי ומופז, נוצרה רק כדי להציל את הקריירה הפוליטת של מופז, ליצור מחסום אדיר בפני האופוזיציה להפיל לביבי את השלטו ולצמצם את הקדנציה ואפשר לשטייניץ לאשר תקדים היסטורי בכך שיוכל להפעיל תקציב דו שנתי גם אם זה חורג מעבר לקדנציה של הממשלה, התוצאה של כל המהלכים האלו, קטסטרופלית. כל מה שעושים נבחרי העם זה לדאוג לפרנסה שמנה לעצמם, לקומבינות ושליטה, בעוד המשק מצוי בהאטה חריפה. לבעיית יוקר המחיה, והעדר תעסוקה יש פתרונות ישימים, הם תלויים בעיקרם בממשלה ברשויות הממסד וברשויות המקומיות.

דבר אינו קיים במקומותינו כפי הנגלה לעינינו. כוחות אופל חזקים ועצומים פועלים בקירבנו מתוך שמאמינים כי אנו נוחים ללישה אידאולוגית, כי איננו כשירים להבחין את שאכן מתחולל סביבנו,

מה שקורה בקרית-מלאכי – הוא סימפטום לא רק לחברה הישראלית אלא אלמנט אוניברסלי שעובר כחוט השני בין נבחרי ומינויי ציבור. מעמד שנותן כח, עמדה, שליטה, יכולת להשפיע על גורלות של אחרים, משפיעה על האיזון המנטלי, מוסרי של נבחרי ציבור, עד כדי מעשים שמפילים אותם מאיגרא רמא. "יש רק שני דברים שהם אינסופיים, היקום והכסילות האנושית. אינני משוכנע לגבי הראשון". (אלברט אינשטיין) "ערוות בני אדם בין רגליהם וערוות הכסיל בין לחייו" (ר' משה אבן עזרא").

על החלטת הבג"צ מהיום להרוס את שכונת האולפנה ניתן לומר כי "מעז יצא מתוק". אפשר כי כעת הגיע יום הדין של בית המשפט העליון ובג"צו לשלם על גבהות ליבם ולעומתיותם כלפי עם ישראל.

באמשים הללו מנסים אנשי שמאל מתון כמו גם רדיקלי לערוך זהות בין השמאל הקיצוני ל"ימין" בכוונה להכפישו. קיימות פעולות מהצד הימין של המפה הפוליטית אשר ראויות לביקורת ולעיתים אף לגינוי אלא שאלו נעשות מתוך אמונה עמוקה בנצח ישראל.

כאשר סמואל ג'ונסון איש סיפרות אנגלי חתם מכתמו הידוע "הפטריוטיזם הוא מפלטו של הנבל", הוא לא שת ליבו כי הינו חוטא בהכללה. מפרשיו אמנם מקלים עליו באומרם כי כלל לא כיוון לגנות הפטריוטיזם אשר ראה בו סממנים חיובים, אלא את האופורטוניסטים

אני לא מאמין ומסתייג מאדם שממלא קדנציה של 5 + 1 שנים בשב"כ, מבקש ומסכים להיות ראש מוסד, לקדנציה נוספת של 5 שנים אצל שני מנהיגים נהנתנים, "משיחיים", עשירים, לא מהימניים – ומשמיץ אותם לאחר שלא נתמלאו ציפיותיו. אני לא מאמין – לדאגת הפתע, החרדה, התקף הלאומיות האזרחית שנפלה על ראשו של דיסקין. ואף על פי כן – אני אזרח לא מודאג. "משיחיות" – ראה הגדרה באנציקלופדיה. "אנו זקוקים עכשיו לכמה אנשים משוגעים. ראו היכן הנחיתו אותנו השפויים" (ג'ורג' ברנרד שאו).

מזה זמן כי אנו עדים למופע פחדנות של אישים אשר עמדו בראש אירגוני ביטחון וחשים חופשי להטיל מימהם על ראש כולנו מהמקפצה ביודעם כי למרות היותם נגועים בוירוס השמאל-רדיקלי הם יכולים להסתופף תחת מטריית האתרוגנית של התקשורת הישראלית המהווה את שיכפול בני דמותם .

מה שקורה בקרית-מלאכי – הוא סימפטום לא רק לחברה הישראלית אלא אלמנט אוניברסלי שעובר כחוט השני בין נבחרי ומינויי ציבור. מעמד שנותן כח, עמדה, שליטה, יכולת להשפיע על גורלות של אחרים, משפיעה על האיזון המנטלי, מוסרי של נבחרי ציבור, עד כדי מעשים שמפילים אותם מאיגרא רמא. "יש רק שני דברים שהם אינסופיים, היקום והכסילות האנושית. אינני משוכנע לגבי הראשון". (אלברט אינשטיין) "ערוות בני אדם בין רגליהם וערוות הכסיל בין לחייו" (ר' משה אבן עזרא").

לאחר משחק שנמשך אל תוך הלילה, הוכרז נתניהו כאלוף "השחמט הפוליטי" של ישראל. זקני הכנסת של ישראל לא זוכרים מהלך מעין זה, מאז קום המדינה. מופז – הציל את עצמו ועוד 15 ח"כים של קדימה, מהשפלה, הדחה, הרחקה ובידוד. יאיר לפיד – קיבל נוק-אאוט כמו פעם. שלי יחימוביץ – נשארה כיום באופוזיציה מכורח הנסיבות. המדינה – קיבלה מענק של מיליארד ₪, ברק - קיבל עצמאות לעוד 18 חודשים. סיירת מנכ"ל – עשתה זאת שוב.

הגל העכור של רציחות, תקיפות חמורות, עבירות פגע וברח, המסתיימים בנפגעים ובהרוגים, מחייבים תשובה חדשה נוכח הענישה האנמית הלא מרתיעה. ריבוי עסקאות הטיעון המורידות את גובה סעיפי האישום, בעבירות אלימות קשות, גורמות לחוסר הרתעה מספקת ולענישה מעוררת דחייה ציבורית. יש פתרונות, הדורשים חקיקה מרתיעה ושינויי תפיסה במערכת אכיפת החוק. "חוקים רעים – הם הסוג הרע ביותר של העריצות" (אדמונד בירק) "החוקים הקטנוניים מביאים לפשעים גדולים" (פתגם עממי) "לעולם לא יתקיים שלום בין החוק לבין כוח האגרוף"

אני לא מאמין ומסתייג מאדם שממלא קדנציה של 5 + 1 שנים בשב"כ, מבקש ומסכים להיות ראש מוסד, לקדנציה נוספת של 5 שנים אצל שני מנהיגים נהנתנים, "משיחיים", עשירים, לא מהימניים – ומשמיץ אותם לאחר שלא נתמלאו ציפיותיו. אני לא מאמין – לדאגת הפתע, החרדה, התקף הלאומיות האזרחית שנפלה על ראשו של דיסקין. ואף על פי כן – אני אזרח לא מודאג. "משיחיות" – ראה הגדרה באנציקלופדיה. "אנו זקוקים עכשיו לכמה אנשים משוגעים. ראו היכן הנחיתו אותנו השפויים" (ג'ורג' ברנרד שאו).

רבותי, איזה פלא – אני אזרח לא מפוחד. הנאום של נתניהו בעצרת הזיכרון (18.4), לא רק שלא הפחיד אותי, אלא להיפך, נסך בי ביטחון, בצה"ל, במדינה, בעצמתה ובהנהגתה. חלק מהפוליטיקאים, עיתונאים ועיתונים מתנהגים כמו ההנהגה היהודית בגטאות. לא להרגיז את "הפריץ", להיכנע, להתכופף ולחכות שהסערה תחלוף. מרד גטו וורשה – היה על הכבוד היהודי והלאומי. תשובתנו הניצחת – מטס מטוסי צה"ל מעל אושוויץ. מנהיג – הוא אדם המקבל עליו אחריות (אנטואן דה סנט-אכזופרי).

מטס אנטי ישראלי – דינו כמשט ימי, שניהם מכוונים למטרה אחת, לפגוע באמינותה, תדמיתה וריבונותה של ישראל. גם למדינה דמוקרטית, יש גבולות ביטחוניים, מוסריים, ערכיים ועקרונות ממשל שלא צריכות להיכנע לנהמות אירופאיות. מאחורי המשטים והמטסים עומדים ארגונים אנטי ישראליים, פרו-פלסטיניים, מסיתים ומחרחרי מלחמה. לא לתת להם דריסת רגל בישראל – יש לכך ביסוס משפטי. תדמיתה של ישראל בעולם – נמדדת על פי עמידתה האיתנה על זכויותיה והגנתה על גבולותיה ואזרחיה.

הבית בחברון, שהצית פעם נוספת את הרוחות ביו"ש ובממשלה, מעלה את סוגיית שלטון החוק לקדמת הבמה. המקור השלטוני ביהודה ושומרון – הוא המושל הצבאי, הפועל על פי צווי ביטחון, שהם הקודקס החוקתי – לעניין ניהול ופיקוח על החיים בשטח. המושל הצבאי, כפוף לשר הביטחון, שכפוף לממשלה. מסקנה – הממשלה, היא האחראית הבלעדית על הנעשה בשטח ועל פעולות הממשל הצבאי.

הארנב, מהיר אבל יהיר, שחצן ועצלן והולך לישון במהלך המירוץ. הצב – איטי, אבל נחוש, בוחש, לוחש, וצובר תומכים וקבלני קולות, הבטחות וזוכה בפריימריז. הארנב – נעלב, מסתגר בבית וכל מה שיחליט, פרט לפרישה יחשב ככישלון, צורב וכועס. הצב – הופך ליהיר, שחצן וכבר מודיע כי הוא ראש הממשלה הבא – עם 12 מנדטים, אשרי המאמין.