שווי שימוש ברכב והשפעתו על הנטו של העובד

פורסם: 08/09/2007 |תגובות: 0 | צפיות: 65,598 | Share

לאחרונה אנו עדים לחידוש הויכוח בין האוצר לבין המעבידים וחברות הליסינג בדבר גובה שווי השימוש ברכב אותו יש לזקוף במשכורות בעלי הרכב הצמוד במשק. האוצר מבקש להעלות את שווי השימוש ברכב הנקבע על פי קבוצות מחיר של סוג הרכב המוענק לעובד. קיימות שבע קבוצות מחיר אשר לגבי כל אחת נקבע סכום שווי ההטבה שתיזקף בשכר בגינה.

מן הראוי להזכיר את מקור החיוב של בעלי רכב צמוד, ואת ההשלכות לעניין מס הכנסה וביטוח לאומי שיש לזקיפת ההטבה בגין הרכב. ראשיתו של חיוב רכב צמוד במס במשכורת העובד הינה ברפורמת המס משנת 1975 (רפורמת פרופ' בן שחר). אז תוקן סעיף 2 (2) לפקודת מס הכנסה ונקבע ששווי שימוש ברכב (ולאחרונה נוסף חיוב גם עבור שווי שימוש בטלפון סלולארי ) שהועמד לרשות העובד חייב במס כהכנסת עבודה.

זקיפת ההטבה בגין הרכב הצמוד שמעביד מעמיד לרשות העובד מגדילה את משכורת העובד לצורך חישוב מס הכנסה בהתאם לסוג הרכב וקבוצת השווי. משמעות הזקיפה הינה הקטנת הסכום נטו שהעובד מקבל משכר.
מאידך הרכב הצמוד הניתן לעובד על יד המעביד חוסך לעובד את הצורך להוציא סכום חד פעמי לרכישת הרכב וכן את ההוצאות השוטפות להחזקת רכב כגון: רישוי, ביטוח ,דלק תיקונים וכדומה. מדובר בחיסכון בלתי מבוטל, אשר "עולה" לעובד בתוספת המס שעליו לשלם בגין זקיפת שווי שימוש.


בעלי חברות המועסקים כשכירים בחברה שבשליטתם, ושהחברה העמידה לרשותם רכב צמוד חייבים אף הם בזקיפת שווי שימוש. עמדת מס הכנסה הינה כי גם לכלי רכב אשר משמשים לעבודה ונחשבים "רכב מאגר", יש לייחס שווי שימוש אם ניתן לזהות את העובד המשתמש ברכב גם לצרכיו האישיים גם אם הרכב אינו צמוד לעובד מסויים. אם הרכב משמש אך ורק לצורכי עבודה ובסוף יום העבודה הרכב חוזר לשטח בבעלות החברה עד להפעלתו מחדש למחרת לצורך עבודה, במקרה כזה לא נדרשת זקיפת הטבה וכל ההוצאה הינה ביצור הכנסה.
נמצאו מעבידים אשר טענו כי הרכב אינו צמוד לעובד מסויים אלא עומד לרשות עובדים שונים בעסק המשתמשים בו לביצוע עבודתם, ורק לצורך זה, ולא ניתן לייחס את השימוש ברכב באופן ספציפי.

טענות מסוג זה נבדקות על יד מס הכנסה במסגרת מה שמכונה "ביקורת ניכויים". המחלוקת בנושא החובה לזקוף את שווי ההטבה לעובדים נדונה זה מכבר בפס"ד בע.מ.ה 348/85 וישיי ישראל בע"מ נ' פקיד השומה תל אביב 5 בבית המשפט המחוזי בתל אביב . בית המשפט קבע שיש לחייב את העובדים בשווי ההנאה שהפיקו משימוש ברכב המעביד, שהחברה הסכימה להעמיד לרשות העובדים אחרי שעות העבודה , ולא משנה אם מדובר ברכב פרטי או מסחרי. לא עמדה למעביד הטענה שהרכב אינו "צמוד" לעובד מסויים, ואין בכך כדי לשלול את טובת ההנאה. החברה טענה כי כאשר אין לעובד רכב ספציפי אין לבצע שווי שימוש ברכב. ביהמ"ש דחה את טענתה וקבע כי יש לבצע שווי שימוש יחסי ברכב עבור כל עובד.

חיוב עובד בטובת הנאה משימוש ברכב המעביד צופן בחובו גם חיוב בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות על פי סעף 344 (א) לחוק הביטוח הלאומי(נוסח משולב), התשנ"ה- 1995, לעניין חישוב הכנסתו החודשית של עובד. השכר לחישוב התשלום לביטוח לאומי הינו עד לתקרת ההכנסה החייבת לצורך ביטוח לאומי. לגבי עובד שהועמד לרשותו רכב צמוד החיוב נעשה אוטומטית בתלוש השכר שלו. לגבי עובדים המשתמשים ברכב "מאגר" מעבידים יטו שלא לזקוף שווי שימוש ברכב, ואז מתעורר הויכוח בעניין החובה לזקוף שווי שימוש בעת עריכת ביקורת על ידי מס הכנסה ו/או ביקורת מחלקת הניכויים של הביטוח הלאומי

שאלות ותשובות

שאל שאלה
200 תווים שנותרו
דרג את המאמר הזה
4
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 5 קול(ות)
    פידבק
    הדפס
    פרסם מחדש
    מקור המאמר: http://www.reader.co.il/article/4506/שווי-שימוש-ברכב-והשפעתו-על-הנטו-של-העובד

    השאר תגובה למאמר זה

    בסקירה זו נתאר מקרה שבו מדינת ישראל הגישה תביעה בגין הוצאות שהוציאה לצורך פעולות הצלה, חיפוש אחר נעדרים ואיתורם, לאחר תאונה ימית שארעה בשנת 2007. התביעה הוגשה נגד מספר נתבעים, וביניהם בעלת האוניה וסוכן האוניה.

    על ידי: עו"ד גיל נדל, רו"ח גמיל אבומוךl חוק ומשפט> דיני מיסיםl 22/02/2015

    מערכת היחסים בין סוכן המכס ולקוחו היבואן מעלה לעיתים את השאלה, באיזה שלב מפסיק סוכן המכס להיות שלוחו של הלקוח ואינו חב באחריות מכוח כובעו זה?

    על ידי: עו"ד גיל נדל, עו"ד מורן עוזl חוק ומשפט> דיני מיסיםl 22/02/2015

    בסקירה זו נתאר מקרה בו מוביל לא מסר סחורה במקום המקורי שסוכם מול היבואן, אלא הוביל אותה למקום אחר, לפי טענתו, לבקשת היבואן.

    על ידי: עו"ד גיל נדל, עו"ד טינה קפלןl חוק ומשפט> דיני מיסיםl 22/02/2015

    פעמים רבות מגיעה לפתחו של בית המשפט תביעת תחלוף (subrogation), במסגרתה חברת ביטוח אשר פיצתה את המבוטח בגין נזק למטען, נכנסת לנעליו ותובעת את הגורמים בשרשרת ההובלה שלשיטתה אחראים לנזק, כמו למשל: נמל, מוביל ימי, מוביל אווירי, מחסן, משלח בינלאומי וכו'.

    על ידי: עו"ד גיל נדל, עו"ד מרים כבובl חוק ומשפט> דיני מיסיםl 22/02/2015

    בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

    על ידי: עו"ד גיל נדל, אור כהן ששוןl חוק ומשפט> דיני מיסיםl 30/01/2015

    לחברות, ארגונים ולכל גורם עסקי, יש אפשרות לפנות להנהלת רשות המסים בבקשה להיות גורם כלכלי מאושר (AEO -Authorized Economic Operator), מעמד אשר מקנה להם יתרון עסקי ועדיפות בטיפול במשלוחיהם ומטעניהם במהלך פעילות היצוא/יבוא/שיגור שהם מבצעים בנמלים. יחד עם זאת, מעטים הם הגורמים העסקיים אשר קיבלו עד היום מעמד של גורם כללי מאושר. מדוע כדאי להיות גורם כלכלי מאושר, למה דווקא עכשיו ואיך עושים זאת? לכך נתייחס במאמר זה.

    על ידי: עו"ד גיל נדל, עו"ד שירית נקרl חוק ומשפט> דיני מיסיםl 30/01/2015

    בהחלטה שניתנה לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים, במסגרת תיק המתנהל על ידי משרדנו, נקבע כי על המכס למסור ליבואן פרוטוקולים של דיונים פנימיים שהתנהלו בארגון המכס העולמי, בעניין סיווג של טובין. המכס התנגד למסירת הפרוטוקולים אך התנגדותו נדחתה בבית המשפט.

    על ידי: עו"ד גיל נדל, אור כהן ששוןl חוק ומשפט> דיני מיסיםl 30/01/2015

    בסקירה זו נתאר את פסק-דינו של בית משפט המחוזי בירושלים, שקבע כי טבק מיובא שנוספו לו בישראל חומרי טעם וריח חייב במס קניה נוסף לפי חוק מס קניה בגין פעולת המכירה בישראל, נוכח העובדה שהוספת חומרים אלו נחשבת כ"פעולת ייצור".

    על ידי: עו"ד גיל נדל, רו"ח גמיל אבומוךl חוק ומשפט> דיני מיסיםl 30/01/2015

    המאמר עוסק בחוק שכר מינימום בישראל לגבי סוגי המועסקים השונים: עובד במשכורת חודשית, עובד שעתי ונוער. המאמר מפרט וסוקר את מטרת החוק. בוחן את הבעיתיות בישום חוק שכר מינימום למרות ההוראות בחוק בדבר אכיפת תשלום שכר מינימום לעובדים על ידי מעסיקיהם. כמו כן מפרט המאמר את השינויים הצפויים בשכר המינימום בשנתיים הקרובות עם חתימת הסכם חדש בנושא בין ארגוני המעסיקים לבין הסתדרות.

    על ידי: אריה בר-און, עו'ד (רו'ח)l חוק ומשפט> דיני עבודהl 26/03/2011 lצפיות: 1,003

    המאמר עוסק בנושא באיזה מקרים, ובאיזה נסיבות התפטרות של עובד ממקום העבודה תחשב לפיטורים על ידי המעביד, ותזכה את העובד בפיצויי פיטורים. הכלל הוא שעובד שמתפטר ממקום העבודה מיוזמתו אינו זכאי לפיצוי פיטורים. אך החוק והפסיקה מעניקים לעובד שהתפטר פיצויים אם נוצרו במקום העבודה תנאים שהם בגדר הרעה מוחשית בתנאי העבודה או נסיבות אחרות בהן אין העובד חייב להמשיך להתייצב לעבודה. המאמר סוקר את הפסיקה התקדימית והפסיקה החדשה בנושא.

    על ידי: אריה בר-און, עו'ד (רו'ח)l עבודה וקריירה> עובד-מעבידl 08/11/2010 lצפיות: 1,063

    הרעיון להטיל חובת דיווח כללי למס הכנסה על כל תושבי המדינה הבגירים לא תגרום להגדלת הכנסות המדינה ממס הכנססה, יתכן שההפך הוא הנכון. חובה זו תגרום לבזבוז משאבים והטלת הוצאות כספייות נוספות על הציבור. הנתונים לצורך בדיקת ובחינת ההכנסות של תושבי המדינה נמצאים בידי רשות המיסים. לא תצמח תועלת מהנהגת חובה הדיווח הכללי לעומת המצב כיום

    על ידי: אריה בר-און, עו'ד (רו'ח)l חוק ומשפט> דיני מיסיםl 05/11/2009 lצפיות: 341

    פקודת מס הכנסה ותקנותיה מעניקים שורה ארוכה של זיכויים (הפחתת מס) וניכויים (הפחתת הכנסה חייבת) . שכירים הנמנעים מהגשת דוח שנתי עלולים להפסיד אלפי שקלים המגיעים להם כהחזר מס בגין הניכויים והזיכויים שאינם תובעים דרך תלוש השכר. על ידי בדיקה פשוטה של המסמכים בדבר הפקדות בקפןת גמל, קרן השתלמות, אישורי בגין קרוב נטול יכולת וכדומה ניתן לקבל מדי שנה סכומים ניכרים מרשות המיסים.

    על ידי: אריה בר-און, עו'ד (רו'ח)l חוק ומשפט> דיני מיסיםl 14/10/2009 lצפיות: 1,186

    המאמר עוסק בשאלה האם אפשר לתקן הצהרת הון שהוגשה על ידי נישום למס הכנסה, כאשר מתברר לו כי בהצהרה נפלה טעות שעלולה לעלות לו בתוספת מס על המוצהר. כמו כן דן המאמר בסנקציות על מילוי טופס הצהרת ההון בפרטים שאינם נכונים או שלמים. האם פקיד השומה מיישם את הסנקציות הפליליות בגין מילוי רשלני של הטופס. כמו כן המאמר עוסק בסוגיה של תיקון נתוני הצהרת ההון כאשר הצדדים נמצאים כבר באמצע של הליך בבית המשפט .

    על ידי: אריה בר-און, עו'ד (רו'ח)l חוק ומשפטl 16/07/2009 lצפיות: 6,534

    המאמר עוסק בסוגיה על מי נטל הראיה כאשר פקיד השומה מוציא שומה בצו על גידול הון בלתי מוסבר בהכנסות החייבות של הנישום. פקיד השומה הוא בגדר "המוציא מחברו", אך הפסיקה קבעה כי למרות זאת, במקרים כאלה הנטל עובר לנישום הנדרש להמציא הוכחות כי לא נוצר גידול בעושר שלו שנובע מהכנסות לא מדווחות.

    על ידי: אריה בר-און, עו'ד (רו'ח)l חשבונאות ומס> מיסוי ישראליl 08/07/2009 lצפיות: 204

    המאמר מסביר את משמעות המושג גילום מס בהקשר של הטבות המופיעות בתלוש השכר כסכומי נטו המשולמים לעובד על ידי מעבידו ,וכן מדוע יש לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי על סכומים אלה. המאמר מסביר את אופן חישוב השכר ברוטו לעובד שהוסכם להעסיקו על בסיס תשלום סכומי נטו מדי חודש. מה הדין לגבי הגשת בקשה להחזר מס כאשר בתלוש השכר היו מרכיבים מגולמים.

    על ידי: אריה בר-און, עו'ד (רו'ח)l חוק ומשפט> דיני מיסיםl 10/06/2009 lצפיות: 20,640

    על פי הוראות ניהול פנקסי חשבון המשותפים למס הכנסה ומס ערל מוסף, בעל מקצוע חופשי חייב לנהל "ספר לקוחות", כחלק ממערכת הנהלת החשבונות שלו. אי ניהול הספר באחת הדרכים המקובולות עלול לגרום להוצאת הודעת פסילת ספרים על ידי רשות המיסים ולסנקציות חמורות עקב כך.

    על ידי: אריה בר-און, עו'ד (רו'ח)l חשבונאות ומס> מיסוי ישראליl 09/02/2009 lצפיות: 5,298 lתגובות: 2
    קרדיט המחבר
    קטגוריות מאמרים
    Quantcast