פרשת בלק

פורסם: 03/07/2009 |תגובות: 0 | צפיות: 236 | Share

בלעם בעצם רצה לקלל את ישראל מהשורש הרוחני שלהם ולכן  כאשר יצאה לבסוף הברכה היא כוונה גם לשורש הרוחני וגם לגשמי .

למעשה שני הדברים ברכה וקללה -  זה אותו הדבר וכל אחד מראיה או מנקודת מבט אחרת של המציאות. כפי שכתבתי בעבר, האחד יצר את הריבוי. והריבוי הוא אשלייתי ומכוון ליצירת מציאות וסביבה מותאמת לניבראים להגיע למטרת הבריאה. גם בספר "היקום ההולוגרפי" אנו מתוודעים למצב הזה במציאות. לאשליית המציאות ואשליית הריבוי שהוא תוצאה של פרוייקציות, השלכות הולוגרפיות. לכן, אדון כאן במידות השונות המרכיבות את המציאות מתוך ההבנה שבהקדמה לתלמוד עשר ספירות (תע"ס) כפי שכותב בעל הסולם (אות קכט):

 "והנה מכל האמור עד הנה זכינו לדעת, שאין לך ילוד אשה שלא יעברו עליו ג´ המידות הנ"ל:

מידת רשעים,

ומידת בינונים,

ומידת צדיקים.

 ונקראות בשם מידות, להיותן נמשכות ממידות השגתם את השגחתו ית´. וע"ד שאמרו ז"ל: "במידה שאדם מודד, מודדים לו" (סוטה ח´). כי משיגים מידת השגחתו מבחינת הסתר פנים, נבחנים במידת רשעים: או רשעים שאינם גמורים שמצד ההסתר האחד, או רשעים גמורים שמצד ההסתר הכפול.

 ומשום שלדעתם והרגשתם מתנהג העולם בהשגחה לא טובה, דהיינו כמו שהם "מרשיעים" את עצמם, שמקבלים מהשגחתו ית´ יסורים ומכאובים ומרגישים רק רע כל היום, והמה עוד "מרשיעים" ביותר במה שחושבים, שכל בני העולם מושגחים כמותם בהשגחה לא טובה.

 ולפיכך משיגי ההשגחה מצד הסתר הפנים, מכונים בשם "רשעים". כי מתוך מעמקי הרגשתם מתגלה בהם השם הזה, ובהבנת הלב תלוי. ולא חשוב כלל הדיבור או המחשבה המצדקת השגחתו ית´, בשעה שהיא מתנגדת להרגשת כל האברים והחושים, שאינם יודעים לשקר בעצמם מאונס כמותה.

 ולפיכך הנמצאים במידת השגת ההשגחה הזאת, נבחנים שהכריעו את עצמם ואת כל העולם לכף חובה כנ"ל בדברי רבי אלעזר בן רבי שמעון, מטעם להיותם מדמים לעצמם שכל בני העולם מושגחים כמותם בהשגחה לא טובה, כראוי לשמו ית´ הטוב ומיטיב לרעים ולטובים."

 למעשה יש כאן הסבר ברור לגבי המושג "רשע". ש"מודד" (היום אנו מכנים זאת שפיטה) אחרים ואת הבורא "שלדעתם והרגשתם מתנהג העולם בהשגחה לא טובה".  רשעים לפי זה הם אלה שבהבנת הלב שלהם, הרגשתם "רק רע כל היום". ומזה הם מגיעים למסקנה הפוכה של  "בהשגחה לא טובה, כראוי לשמו ית´ הטוב ומיטיב לרעים ולטובים". או כפי שאנו אומרים ורואים בפרשה זו - ברכה וקללה.

ב"מאמר העגל" בפרשת "כי תשא" (אות סט), כותב בעל הסולם שבני ישראל השתתפו עם הערב רב (המכשפים והחרטומים שיצאו איתם ממצרים), בלב. ומשום זה, כשבא משה היה צריך אהרון לברר וללבן (לברור מתוך החבילה ולנקות – להלבין) את העם הקדוש מאותו החטא, והשקה אותם שיקוי, עד שנבררו כולם ולא היה בהם פסולת כלל.

כיוון שלא ניתן לערב רב להתערבב עם בני ישראל, הם רצו שההפרדה הזו תהיה מוחלטת. לכן הם ביקשו לעצמם "אלוהים אחרים" שילכו לפניהם. הם ביקשו לעצמם זכויות כפי שהיו לבני ישראל. לא בתוך הקדושה אלא, כאלטרנטיבה, חלופה. "עשה לנו אלוהים". הדיבר הראשון אומר "אנוכי השם אלוהיך... לא יהיו לך אלוהים אחרים על פני". אבל הערב רב רוצים "אף אנו רוצים כן, אלוהים אשר ילכו לפנינו, כמו שלפניכם הולך הויה". ומעיר בעל הסולם שהרשעים, החטאים והמכשפים היו בניו של בלעם הרשע. בני בניו של לבן הרשע.

 כיוון שתהליך הצדקת הבורא הוא בן ג´ המידות כפי שנכתב למעלה : "שאין לך ילוד אשה שלא יעברו עליו ג´המידות הנ"ל:מידת רשעים,ומידת בינונים, ומידת צדיקים.  ונקראות בשם מידות, להיותן נמשכות ממידות השגתם את השגחתו ית´.", תהליך זה הוא שעובר על כלל האנושות. כפי שכותב בעל הסולם בהקדמה לתע"ס (אות קכא) : "ולפיכך אומר, שאם היחיד עשה "מצוה אחת", כלומר אחר התשובה מיראה, שאז אינה חסרה לו אלא "מצוה אחת", "אשריו שהכריע את עצמו והעולם כולו לכף זכות". כלומר, לא בלבד שזוכה על ידי התשובה מאהבה שעשה עד להכריע את עצמו לכף זכות כדברי הכתוב, אלא עוד נמצא שזוכה ג"כ להכריע את כל העולם לכף זכות.

 פירוש, שזוכה לעלות בהשגות נפלאות בתורה הקדושה, עד שמתגלה לו איך כל בני העולם כולו סופם לזכות לתשובה מאהבה. אשר אז גם עליהם תגלה ותראה כל אותה ההשגחה הנפלאה כמו שהשיג לעצמו, וגם המה מוכרעים כולם לכף זכות, אשר אז יתמו חטאים מן הארץ, ורשעים עוד אינם."

 וכשההבנה היא לכף זכות, בלעם מברך את עם ישראל. הקללה שהיא אנרגיה עודפת שאיננה משרתת אותנו יותר, עושה שינוי בקוטביות בכיוון ובכוונה וחוזרת אלינו כאנרגיה חדשה שנוכל להשתמש בה פעם נוספת כדי לחיות את הגוף. טרנספורמציה זו היא שימוש בהארקה כדי לחדש ולהחיות את האנרגיות שלנו מקללה שמכבידה ומרשיעה לברכה שמקלה ומצדיקה.

באהבה

יהודה

שאלות ותשובות

שאל שאלה
200 תווים שנותרו
דרג את המאמר הזה
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 2 קול(ות)
    פידבק
    הדפס
    פרסם מחדש
    מקור המאמר: http://www.reader.co.il/article/46424/פרשת-בלק

    השאר תגובה למאמר זה

    עם ישראל נמצא רגעים ספורים לפני כניסה לארץ ישראל. הוא יושב בערבות מואב, מול העיר יריחו, ומכין את עצמו לקראת הכניסה. לאחר שישראל נחשפו לעמים שונים ולמלכים שונים ומגווניםו לקרבות ומלחמות מסוגים רבים במהלך הדרך הם נתקלים במלך שפונה למאבק מסוג אחר.

    על ידי: צחי מכאליl רוחניות> פרשת השבועl 02/07/2014 lצפיות: 34
    דוד דרומר

    הרגע המיוחל הגיע. בני ישראל יוצאים ממצרים, מתנתקים מהשעבוד הגדול ופניהם אל הר סיני שם הם עתידים לקבל את התורה. למרות זאת אנו רואים שהעם לא עושה את דרכו מים סוף ישירות אל ההר

    על ידי: דוד דרומרl רוחניות> פרשת השבועl 28/01/2015

    מדוע הוליך ה' את ישראל דרך המדבר-ים סוף? מדוע,דווקא ,משה נשא את עצמות יוסף? מה היו טבם של עמודי האש והענן?

    על ידי: אהובה קלייןl רוחניות> פרשת השבועl 27/01/2015
    דוד דרומר

    והנה, רגע לפני שמנחית ה' את המכה הנוראה ביותר על המצרים עוצרת התורה מתיאור המהלך הגדול הזה ועושה פסק זמן מלאכותי שפותח בציווי קצת משונה לנקודת הזמן הזאת:

    על ידי: דוד דרומרl רוחניות> פרשת השבועl 21/01/2015

    מה היה טיבו של ליל מכת בכורות? באיזה אופן פרעה חיפש את משה? כיצד התרחשה הגאולה?

    על ידי: אהובה קלייןl רוחניות> פרשת השבועl 21/01/2015
    דוד דרומר

    למנהיג אמיתי של עם יש יכולות חזקות. הוא יכול להשפיע, למשוך, לעודד ולסחוף עם שלם (או לפחות את רובו) בדרכו אחריו. אולם, גם הכיוון ההפוך אפשרי מאוד. עם יכול לשאוב את מנהיגו לאי שליטה,אי הנהגה ולרוח חלשה.

    על ידי: דוד דרומרl רוחניות> פרשת השבועl 14/01/2015 lצפיות: 12

    מדוע מופיעים בפסוק אחד- מידת הדין ומידת הרחמים? מה הטעם בהזכרת האבות בדברי משה? כיצד השפיעה צעקת בני ישראל על אלוקים?

    על ידי: אהובה קלייןl רוחניות> פרשת השבועl 14/01/2015
    דוד דרומר

    פרשת השבוע, פרשת "שמות", הפותחת את החומש עוסקת בעיקרה בהתהוותו של עם ישראל ממשפחה פרטית לעם שלם וחדש ולאחר מכן לידתו והסמכתו של משה למנהיגם העתידי של ישראל שיוציא אותם ממצרים.

    על ידי: דוד דרומרl רוחניות> פרשת השבועl 07/01/2015 lצפיות: 22

    מה הכוונה במילים:ואלה שמות....? האם מותו של יוסף משפיע על האווירה במצרים? מיהו פרעה?

    על ידי: אהובה קלייןl רוחניות> פרשת השבועl 07/01/2015 lצפיות: 12

    "פרשת בא" בזוהר פותחת דיון דווקא בפעולות של השטן וקטרוג על עם ישראל. רבי יהודה מתאר את העבודה הרוחנית כפעולה בעלת עמוד שדרה ויציבות שמחברת עליונים ותחתונים. ככל שעם ישראל צדיק יותר, פעולות הקיטרוג קשות יותר. לכן אשרי מי ששומר מצוות התורה.

    על ידי: יהודה בכרl רוחניות> פרשת השבועl 24/01/2010 lצפיות: 256

    ככל שהוצאת הדיבה היא תוצאה של יצרים אפלים יותר ורגשות קשים ומאתגרים, כך גילויים בארץ ישראל הוא אתגר רב משמעות. בייחוד כשמדובר במה שמכונה על ידי הקבלה - "הרצון". ארץ ישראל היא הגשמה של הרצון. הרצון מונחה על ידי כוונות, וככל שהרצון ברורה יותר, הוא מכוון יותר ומראה את מה שאנו רוצים להשיג באמת.

    על ידי: יהודה בכרl רוחניות> יהדותl 14/06/2009 lצפיות: 1,497

    הירידה של יעקב למצרים היתה ירידה של הכנת הכלי. ביעקב קיימים שני מצבים: "עבדי יעקב" כלומר - מצב העבד, שהוא "עבדים היינו לפרעה במצרים" והמצב ההפוך ממנו, אבל נובע ממנו, הוא מצב ישראל שהוא מונח קבלי המתייחס להשתוקקות לאור האלוהי, והוא קיים בתוך המילה הזו פנימה "ישר-אל". ישראל הוא גם "לי אתה ראש", אך גם העליה שלך, כפי שאומרים בקריאת שמע היא "שמע ישראל", היינו שמע שאתה ישראל, ויש לך תפקיד חשוב, להיות ישר- אל מ"עבדי יעקב".

    על ידי: יהודה בכרl רוחניות> קבלהl 04/09/2006 lצפיות: 14,320
    קרדיט המחבר
    קטגוריות מאמרים
    Quantcast