השפעת המקרא על סמלי המדינה
אלמלא התנ"ך לא הייתה מדינת היהודים קמה דווקא בישראל- אלא באוגנדה, או בארגנטינה, או בקרים, או בבירוביג'אן.
אלמלא התנ"ך לא היה נקבע שמה של המדינה החדשה "ישראל" (על פי בראשית לב כט).
אלמלא התנ"ך לא הייתה נקבעת בשנת 1948 ירושלים (אלא תל אביב או חיפה) כעיר הבירה של המדינה החדשה, בבחינת "חדש ימינו כקדם".
אלמלא התנ"ך (ואליעזר בן יהודה ועמיתיו) לא הייתה שפתנו עברית.
ביצירות האמנות הישראלית לדורותיה ובסמלי המדינה יש משום עדות על אהבתם לתנ"ך של האמנים שעיצבו אותם, של המחוקקים שהזמינו אותם, ושל ציבור רחב, דתי וחילוני, שמשתמש בהם.
סמל המדינה
המנורה המופיעה בסמל המדינה מקורה במנורת המשכן המתוארת בספר "שמות" (כה, לא-מ). ענפי הזית העוטרים את המנורה מסמלים את השלום – רעיון שמקורו ביונה שנושאת עלה זית שנזכרת בסיפור המבול בספר "בראשית" (ח יא). השילוב של מנורה שמימינה ומשמאלה שבלי זיתים מקורו ב"זכריה" (ד, ב).
הדגל
דגל ישראל הוא בעצם הדגל של התנועה הציונית. דוד וולפסון, ממארגני הקונגרס הציוני הראשון כתב: "בין השאלות הרבות שהעסיקוני אז הייתה אחת... באיזה דגל נקשט את אולם הקונגרס? ...והנה הבהיק רעיון במוחי: הרי יש לנו דגל. לבן כחול. הטלית אשר בה נתעטף בתפילתנו - טלית זו היא סמלנו". הטלית מבוססת על מצוות הציצית שמקורה בספר "במדבר" (טו לח): "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת".
מגן דוד
המגן דוד משמש כסמל ליהדות, לציונות ולישראליות. על פי המסורת היהודית הוא
א. נקרא על שמו של כלי הגנה ששימש את דוד המלך במלחמותיו.
ב. צורתו הייתה חקוקה על טבעתו של שלמה המלך, בנו של דוד.
על פי מחקרו של אורי אופיר מקור צורת המגן דוד במנורת המשכן.
מאחר והמגן דוד משמש כחלק מסמלי אין ספור ארגונים ומוסדות (כמו צה"ל, משטרת ישראל, מכבי אש, מגן דוד אדום) ניכרת השפעת התנ"ך גם באלה.
המטבע הלאומי
ב-4 ביוני 1969 קיבלה הכנסת חוק שקובע כי שמו של המטבע הישראלי הוא "שקל", אך רק משנת 1980 החליף השקל (שם מקראי) את הלירה (שם לועזי) הישראלית. השקל נקרא על שם יחידת משקל ומטבע שנזכרת במקרא. למשל, ב"בראשית" (כג טו) עפרון אומר לאברהם: "אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה הוא, ואת מתך קבר".
גם מקור האגורה בתנ"ך: "והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחוות לו לאגורת כסף וככר לחם" (שמואל א, ב לו)
שם המדינה, ישראל, מופיע לא רק על מטבעות כי אם גם על שטרות כסף ועל בולים.
ההמנון הלאומי
ההמנון הלאומי מכיל שני בתים (מתוך תשעה) שחיבר נפתלי הרץ אימבר בשנת 1878. השורה "עוד לא אבדה תקוותנו" נשענת על "חזון העצמות היבשות": "הנה אומרים יבשו עצמותינו ואבדה תקוותנו" (יחזקאל לז יא). השורה המסיימת את ההמנון, "ארץ ציון ירושלים", נשענת על המלים המקראיות "ציון" ו"ירושלים". בנוסח המלא של השיר, בשבעת הבתים שהושמטו, נזכרים: דוד, בית המקדש, הירדן, והצרי בגלעד. השורה של נפתל הרץ אימבר: "לך עמי לשלום שוב לארצך - הצרי בגלעד בירושלים רופאך" נכתבה בהשראת הפסוק בירמיהו (ח כב) "הצרי אין בגלעד, אם רופא אין שם, כי מדוע לא עלתה ארוכת בת עמי?"
מוסד הנשיאות
הנשיא מסמל את אחדות המדינה ואת ריבונותה. המקור למלה "נשיא" (המדינה) הוא מקראי. מלה זו מופיעה למשל בספר "שמות" (כז, כב): "נשיא בעמך לא תאור".
בית הנשיא נמצא בשכונת טלביה בירושלים. בדירת המגורים שבו יש מרצפות ארמניות המתארות, בין היתר: אריה, מנורה ואת חזון אחרית הימים.
בלשכת הנשיא על התקרה ניתן לראות את הפסוקים: "שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך" (תהילים קכב, ו), "אל תירא עבדי יעקב נאום ה', ואל תחת" (ירמיה ל י), "ושב יעקב ושקט, ושאנן ואין מחריד" (ירמיה מו, כז), "לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה" ( ישעיה ב, ד).
בתוך בית-הכנסת שבחצר בית הנשיא מתנוסס הפסוק "והנשיא בתוכם, בבואם יבוא, ובצאתם יצאו" (יחזקאל מו, י). על ארון הקודש שם מתנוססת יצירת אמנות ועליה המלים מ"בראשית": "ויהי אור".
מגילת העצמאות
סמל לאומי הוא ביטוי לייחודה של המדינה, לחזונה ולערכיה. לפיכך ניתן להתייחס גם אל מגילת העצמאות כאל סמל לאומי.
השפעת התנ"ך על מגילת העצמאות ניכרת בשני מקומות.
בפתיחה:
בארץ־ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל־אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
ובהמשך:
מדינת ישראל תהא ...מושתתת על יסודות החירות, הצד והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל.
- - - -
אני מודה לכל מי שעזרו לי בהערות לטיוטה.
מאמר זה מבוסס על אתר האינטרנט של זאב ברקן: השפעת התנך על חיי היום יום בישראל http://tanakhblogger.blogspot.com/
ועל אוסף התמונות בקבוצת השפעת התנך על חיי היום יום בישראל בפליקרhttp://www.flickr.com/groups/1158210@N20/
שאלות ותשובות
תגיות של המאמר:
תנך
,מקרא
,ספר הספרים
,ירושלים
,ישראל
,סמל
,מדינה
,דתי
,חילוני
,נשיא
,דגל
,מגן דוד
,מטבע לאומי
,המנון
,מגילת העצמאות
במאמר זה נעמוד על חשיבות בחינות הבגרות. הכנה לבגרות ב"בגרות בקלות" מקבוצת נשיא טכנולוגיות מתבצעת בקבוצות קטנות במיוחד ומגדילה בצורה משמעותית את סיכויי התלמידים להצליח בבחינות. קבוצה קטנה - הצלחה גדולה !
ההורה של היום פועל העידן תרבותי פוסט מודרני אשר מאופיין על ידי סטירות ובלבול. בעידן זה הסדר החברתי המאורגן אינו ברור, קיים חוסר באוריינטציה ברורה וההורה נדרש לעצב את תפיסת עולמו החינוכית בסביבה שאין בה אמירות ברורות ואין בה מסרים ברורים.
מהם המניעים להתנדבות בני נוער? מהו פרופיל המתנדב? למה בני נוער מהשכבות החלשות לא מתנדבים? מה יחסם של בני הנוער כלפי מחויבות אישית בבית ספרם? מחקר על דפוסי ההתנדבות של בני נוער!!!!!!
כל עסק מצליח חייב לנהל את הפן הכספי בצורה נאותה ועל כן הוא שוכר לעצמו צוות שיעסוק בהנהלת החשבונות. ניהול הכספים בבית העסק, חייב להתבצע בקפדנות, מקצועיות ובתבונה, על מנת להישאר עם הראש מעל פני המים ולא לבצע חשבונות לא נכונים שיטעו את כל החישובים העתידים.
צו ראשון הוא אירוע מכונן בחייו של כל אזרח ישראלי. זה היום שבו נקבע למעשה עתיד שירותו הצבאי של המועמד לשירות ביטחון. איפה בדיוק באה לידי ביטוי חשיבות יום המיונים צו ראשון? איך הוא משפיע על שירות המלש"ב? וכיצד ניתן להכין את ילדינו בצורה הטובה ביותר ליום החשוב?
מה זאת אלימות? אלימות היא אמצעי. כשאנו נתקלים באלימות, אנחנו לא צריכים לפרש אותה ולשפוט אותה, כאן ועכשיו, אלא ללכת אחורה ולהבין ממה היא נובעת, להבין שמי שנוהג באלימות יש לזה סיבה שנובעת מאיפה שהוא בעברו, שכך הוא למד וכך הוא יודע לפעול
מצוקתם הגוברת של ההורים בעידן הפוסט מודרני באה לידי ביטוי במגוון רחב במערכת היחסים יום יומית עם ילדיהם. במאמר זה נמחיש כיצד בעייתיות זו משתקפת בראי תקשורת הורים וילדים (תיאוריה +דוגמאות ודרכי טיפול מומלצות). במאמר ישנה התייחסות לשלושה היבטים משמעותיים בתקשורת- גבולות, העברת מסר, תוצאות טבעיות והגיוניות לעומת עונש.
מאמר זה מתבסס על סגנון ההורות המכונה בפי הפסיכולוג, חיים עמית, "להיות סמרטוט וגם להיות נבוט". בחרתי בו בעיקר בשל היותו סגנון הורות שמאפיין דרך התמודדותם של הורים רבים עם הלחצים והקשיים שהילדים מציבים בפניהם כיום. נחשפתי לסגנון ההורות ולחוסר האונים של ההורים מול ילדיהם במסגרת עבודתי כמנחה ומדריכה של הורים וכיועצת במסגרת החינוכית. המאמר מחולק לשניים: החלק הראשון – החלק התאורטי המשולב בדוגמאות. החלק השני מנתח את משמעות התנהלות ההורים עם ילדם/בתם בהתאם למתואר בדוגמאות.
אם מנסים לפרק את הנושא שבו עוסקים לגורמיו, ניתן א. לגלות תגליות חדשות בהצטלבות שבין כל זוג של גורמים. ב. לבנות את הנושא מחדש, ובאופן שונה, מן הגורמים המפורקים. ג. להרחיב את הנושא עוד ועוד באמצעות חיפוש המכנה המשותף לגורמים מפורקים.
ירושלים משמשת כעיר הבירה של מדינת ישראל בגלל שבתנ"ך מסופר שהיא שימשה כעיר הבירה של ממלכת ישראל מימי דוד המלך ואילך. הכרזתה של ירושלים כבירת ישראל סיפקה גם את הדתיים, וגם את החילונים-הציונים. הדתיים ראו בה התגשמות של חזון הנביאים. הציונים ראו בה אחד משורה של אמצעים לחיזוק טענת הבעלות של העם היהודי על ארץ ישראל, ואחד מן הכלים לגיבוש זהותו של העם בישראל.
לתנ"ך יש השפעה רבה לא רק על היהודים הדתיים בישראל, שחיים לפי מצוות התורה, אלא גם על כל שאר תושבי הארץ. השפעה זו ניכרת בתחומים כמו: אמנות, פוליטיקה, ארכיאולוגיה, כלכלה. המאמר כולל דוגמאות להשפעה המקרא על בחירת שמות עסקים ומוצרים , על השימוש בפסוקים ובסמלים מקראיים לקידום העסק. המאמר מתבסס על הבלוג של זאב ברקן 'השפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל' http://tanakhblogger.blogspot.com/
במסגרת מחקרי אודות השפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל נתקלתי במספר ניכר של פסוקי מקרא שכמו קפצו מתוך דפי התנ"ך אל המציאות העכשווית, וכעת ניתן לקוראם לא רק מתוך ספר הספרים אלא גם מעל גבי אנדרטאות, מצבות, שלטים, לוחות זיכרון, תכשיטים, יצירות אמנות, בולים, מדליות...
הישראלים היהודים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: דתיים וחילוניים. אורח החיים של הדתיים מבוסס (כידוע) על התנ"ך, אבל גם החילוני שמנסה להתרחק מהדת מגלה מדי פעם, להפתעתו, כי התנ"ך מחלחל לכל פינה במציאות חייו היום יומיים. לפיכך גם החילוני יכול בהחלט לראות עצמו כנמנה על בני עם הספר, ומבחינה זו כלל לא משנה למי שמורות הזכויות על ארון הספרים היהודי. להלן מספר דוגמאות להשפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל:
מגן דוד ומנורה הם סמלים נרדפים שהתחרו בעבר ומתחרים גם כיום על ייצוג העם היהודי, הציונות ומדינת ישראל. המאמר מצביע על התחרות בין שני סמלים אלה לאורך הדורות, ומביא דוגמאות להופעות משותפות של שני הסמלים. המידע לצורך כתיבת המאמר נשאב מאתר האינטרנט "אלבום מגן דוד" ושם גם תוכלו לראות תמונות שממחישות את הנאמר במאמר.
ידוע היטב שהלוגו של מבשלות הבירה שמתנוסס על שלטים בפתחן (וכן על גבי שלטי פונדקים שמוכרים בירה, על חביות בירה, על כוסות בירה וכן הלאה) נראה בדיוק כמו המגן דוד, אבל חשוב להבחין בין השניים, כי אע"פ שכל מגן דוד עשוי מששה קדקודים לא כל כוכב שיש לו ששה קדקודים הוא מגן דוד. למשל, יש הקסגרמות מן הטבע כמו כוכבים, פתיתי שלג ופרחים, וכן גם הקסגרמות מלאכותיות כמו תגי משטרה ודמקה סינית.
מגן דוד הוא סמל מורכב במיוחד- יש לו משמעויות רבות בתרבויות רבות. בימינו מתייחסים אליו כאל סמל של היהדות (סמל פוליטי), אך בעבר ייחסו לו, בין השאר, משמעויות של הגנה, של השתלבות (פסיכולוגיה), של איחוד בין ניגודים, של הדמיון בין מיקרוקוסמוס למקרוקוסמוס (פילוסופיה). בשפות לועזיות מכונה המגן דוד בשם כוכב דוד – שם שמביא אותנו לתהות על משמעותו האסטרולוגית של סמל זה בכלל, ועל הקשר שלו לגלגל המזלות בפרט.
