אחריות דירקטורים ונושאי משרה בחברה וההגנות עליהם

נושאי משרה בתאגידים, ובכללם דירקטורים, מנכ"לים ומנהלים בחברה, חשופים, הלכה למעשה, לתביעות על ידי החברה או צדדים שלישיים בגין מעשים ו/או מחדלים שלהם בביצוע תפקידם. בשנים האחרונות חל שינוי במעמדם ואחריותם של הדירקטורים ונושאי המשרה בתאגידים כששורה של פרשיות, חלקן פליליות, וקריסה של חברות הביאו לשינויים משמעותיים בחקיקה ובפסיקה, אשר העצימו את תפקידי הדירקטורים והמנהלים בחברות והטילו עליהם אחריות אישית גבוהה. במקביל וכפועל יוצא מכך, עודכנו הוראות הדין החל עליהם כגון  תיקון מס' 3 לחוק החברות, יישום המלצות ועדת גושן לבחינת קוד הממשל התאגידי, תקנות "סרבנס אוקסלי (SOX)" שאומצו בארה"ב ומשפיעות גם בישראל, המעבר לתקינה החשבונאית החדשה(IFRS) , ובכך הוגברה חשיפת הדירקטורים והמנהלים לתביעות משפטיות. החשש העיקרי הוא מפני נזקים אשר ייגרמו לחברה בשל הפרת חובת הזהירות של אותם נושאי משרה, אשר בעקבותיה תוגש נגדם תביעה על ידי בעלי מניותיה של החברה, ואף תביעה נגזרת של בעלי המניות של החברה נגד אותו נושא משרה, בשם החברה עצמה.

חוק החברות מגדיר את מעמדם ואחריותם של דירקטורים ונושאי המשרה בחברה וכולל בהם את חובת זהירות – החובה לפעול ברמת מיומנות וזהירות בה פועל נושא משרה סביר באותן נסיבות, תוך דרישת מידע ובדיקת כדאיות של עסקאות אותן הוא מאשר בתפקידו, וחובת האמונים – החובה להימנע מניגוד עניינים ומתחרות עם החברה, ניצול החברה לטובתו האישית של נושא המשרה וגילוי כל ידיעה שהגיע לידיו מתוקף תפקידו, לחברה. מתוך כוונה להגן על נושאי משרה ולאפשר להם פעילות חופשית למען האינטרסים של החברה מבלי חשש מפני תביעות, החוק מאפשר לחברה להגן על נושאי המשרה בה, מפני פעילותם כנושאי משרה, בשלוש דרכים: פטור שיפוי וביטוח. אותן הגנות מצויות בחוק החברות מיום חקיקתו ומקורן אף בפקודת החברות שקדמה לו, אך תיקון מס' 3 לחוק שינה גם סעיפים אלו כפי שיפורט להלן.

פטור – חברה רשאית לפטור מראש נושא משרה בה מאחריותו בשל נזק שנגרם בגלל הפרת חובת הזהירות כלפיה, ובתנאי שהחברה קבעה כך בתקנונה, כלומר על ההחלטה להתקבל באסיפה הכללית של החברה ולא על ידי הדירקטוריון בלבד, ובחברה ציבורית תתקבל ההחלטה ברוב מיוחד הקבוע בחוק. הפטור לא יחול על הפרת חובת האמונים ועל הפרת חובת זהירות ב"חלוקה" כהגדרתה בחוק.

שיפוי – על פי החוק, בכפוף לקביעה כאמור בתקנון החברה, רשאית חברה לשפות נושא משרה בה  מראש או בדיעבד בגין הוצאות סבירות שהוציא בשל הליכים משפטיים או פליליים שהתנהלו נגדו בשל פעולותיו כנושא משרה, כל עוד הליכים אלו לא הסתיימו בכתב אישום פלילי או בקנס בגין עבירה שיש בה מחשבה פלילית, או בהרשעה באישום פלילי הדורש מחשבה פלילית. שיפוי מראש המוסדר בתקנון יוגבל לאירועים, סכומים, תחומים ואמות מידה שלדעת הדירקטוריון הם סבירים בנסיבות העניין.

ביטוח – חברה רשאית, אם קבעה כך בתקנונה, לרכוש ביטוח לאחריות דירקטורים ונושאי משרה, בשל חבות שתוטל עליהם בשל תפקידם כנושאי משרה בחברה, בגין הפרת חובת הזהירות כלפי החברה או אדם אחר, בגין הפרת חובת האמונים כלפי החברה ובלבד שפעלו בתום לב תוך הנחה שאין בפעולה כדי לפגוע בחברה, ובגין חבות כספית שתוטל עליהם לטובת אדם אחר.

עוד קובע חוק החברות, מקרים בהם לא ניתן בשום אופן להתיר שיפוי, פטור או ביטוח של נושא משרה בחברה ואף לא התחייבות החברה לאלה, וכל אלה על מנת למנוע הגנה מיותרת על נושאי משרה בחברה ושמירה על האיזון ועל קיום ממשל תאגידי תקין.

בעוד הוראות הפטור והשיפוי הן הוראות משפטיות גרידא אשר די לעמוד בדרישות הדין על מנת לאפשר קיומן בחברה, עניין הביטוח הוא עניין רגיש יותר, וכמו בכל פוליסת ביטוח, קיימים גם בפוליסה זו הגדרות, תנאים וחריגים שחשוב לתת עליהם את הדעת. מפאת קוצר היריעה, הבאנו לעיונכם כאן מס' נקודות עיקריות:

א.      בסיס הביטוח:  הביטוח הנו על בסיס "הגשת תביעה" – Claims Made. המשמעות הנה שהפוליסה מכסה מעשים ו/או מחדלים רשלניים שנעשו על ידי המבוטח אף לפני תחילת תקופת הביטוח אך במפורש לאחר "התאריך הרטרואקטיבי" הנקוב בפוליסה ומכאן חשיבות תאריך זה.

ב.      תחום טריטוריאלי ושיפוט: על החברה ויועציה המשפטיים לבחון את מקום פעילות החברה, אפשרויות הגשת תביעה ועל פי אילו דינים תתברר. על החברה לוודא שתחום השיפוט של הפוליסה חל בכל הטריטוריות האפשריות הללו לרבות בחינת החריגים המיוחדים לעניין שיפוט ארה"ב וקנדה.

ג.        גבולות האחריות: גבול האחריות משמעו הסכום המקסימאלי שחברת הביטוח תשלם לתובע/או לכל התובעים ביחד בגין מקרה ביטוח המכוסה על פי הפוליסה. גבול זה הינו למקרה ולתקופת ביטוח שנתית אחת. אין בנמצא כלל אצבע הקובע את הסכום ההולם ותאגידים רבים בוחרים את הסכומים המוצעים בפניהם, גבולות אחריות היסטוריים ו/או בהתאם לעלות הביטוח. על נושאי המשרה לבחון היטב אם גבול האחריות משקף את הסיכון /חשיפה שלהם.

ד.      הגדרות: "מעשה שלא כדין" - הגדרה זו הנה לב ליבו של הביטוח לעת הפעלתו ורצוי להרחיבה ככל שניתן.

"מבוטח" -  מומלץ לבחון את מבנה בעלי התפקידים בחברה ולהרחיב את ההגדרה הקיימת בפוליסה עד כמה שניתן.

"חברת בת"-  הפוליסה מכסה גם נושאי משרה המכהנים ב"חברות בנות" של בעלת הפוליסה, לפיכך רצוי לבחון את המבנה הארגוני של החברה ולהתאים את ההגדרה של חברת הבת בפוליסה כך שתהיה רחבה ותואמת את המבנה ומדיניות החברה להכללת חברות כאמור.

"חברה קשורה" - הביטוח מכסה גם נושאי משרה המכהנים כנושאי משרה מטעם בעלת הפוליסה בחברות קשורות בהן לחברה יש מעל אחוז מסוים מזכויות ההצבעה. רצוי להתאים את ההגדרה למבנה התאגידי של החברה.

ה.      חריגים בפוליסה: מבוטח נגד מבוטח – ככלל, הפוליסה אינה מכסה תביעות של "מבוטח" נגד "מבוטח" או של החברה נגד מבוטח. לחריג זה סייגים, (היינו, הרחבות מבחינת המבוטח) ורצוי לצמצם את החריג ככל שניתן.

זיהום - הפוליסות כוללות סייג לתביעות בגין זיהום ואולם חלקן מעניקות כיסוי בגין הוצאות משפטיות בגבולות אחריות מוגבלים- ראוי לבחון גבולות אחריות אלה בהתאם לחשיפה, אם קיימת, לחברה.

עשיית רווח אישי – הפוליסה אינה מכסה תביעות בגין עשיית רווח אישי, תרמית , קנסות, פיצויים עונשים.

בעלי מניות – חריג שכיח זה קובע אחוז (שיעור) מסוים של אחזקה על ידי בעל המניות שתביעותיו אינן מכוסות – רצוי לבחון את מבנה הבעלות של החברה כך שלא תוחרגנה תביעות בעלי מניות שהחברה מצפה לכיסוי בגינם.

האמור במאמר כללי זה הנו בבחינת מידע כללי בלבד ואינו בגדר חוות דעת, המלצה או ייעוץ מקצועי ו/או משפטי מכל מין וסוג שהוא, ואלו מצריכים בדיקה נוספת, ייעוץ אישי וספציפי. השימוש במידע בכל אופן שהוא, הנו באחריותו הבלעדית של הקורא בלבד.