עקרון טובת הילד בדיני משפחה

פורסם: 19/10/2009 |תגובות: 0 | צפיות: 14,389 | Share

.הקדמה- עקרון טובת הילד, הוא שיקול ראשון במעלה (ס' 3 לאמנת הילד) הגובר על כל שיקול אחר בתחום דיני המשפחה (ביאריס), ולכן נחשב כמנחה ובעל עדיפות מהותית בפתרון סכסוכים בתחום (2266/93). חוק הכשרות המשפטית (להלן החוק), נותן ביטוי משפטי לעקרון, לדידו של שיפמן העקרון מבטא את התפיסה שילד איננו אובייקט השייך להוריו ולכן יש להכיר בו כבעל זכויות וצרכים משלו, ברוטלוי קבעו שרק התבוננות במכלול הזכויות, הצרכים והאינטרסים של הילד יחד מאפשרת הסקה בדבר טובתו, בנוסף נקבע ברוטלוי שזכויות הילד הכלולות במודל בגדר טובתו הן: הגנה מאלימות, חופש הביטוי וזכויות אדם בסיסיות, ואלו יובטחו באופן אקטיבי (ס' 3 לאמנת הילד), בשורת פסדי"ם נקבע שטובת הילד כלולה בכהא"ח, ולכן מעניקה לו הגנה חוקתית (2898/03). עקב העובדה שטובת הילד הוא מושג טעון, המושפע מערכים ותפיסות עולם רבות (דויד), יש קושי בקביעת המושג, גישה שעלתה אמרה שיש לאמץ את גישת זכויות הילד כמודל לפתרון סכסוכים, שמגר הסכים וטען שזכויות הילד רחב מהמושג טובת הילד וחובק אותו בתוכו,

שטרסברג-כהן מנגד טענה שזכויות הילד הן רק שיקול אחד בגדר השיקולים שבמסגרת עקרון טובת הילד, מצא צידד בשילוב 2 המבחנים (2266/93). מעמד הוריו של אורן - ההורים יטענו שע"פ ס' 26,27,28 לחוק, בגלל שאורן פסול דין, ולא מסוגל לתפקד כהורה, ניתן להגביל/לשלול את האפוטרופוס שלו על ימימה, ובמקרים כאלה ניתן להוסיף אותם כאופוטרופוס במקומו (ס' 29 לחוק), מבלי לפגוע באחריותה של נעמי כאפוטרופוס, אך כדי למנות אפוטרופוס נוסף, יש צורך בסיבה מיוחדת (ס' 30 לחוק), שאינה ניתנת לתחימה, ותוכרע ע"פ הנסיבות (212/85), ההורים יטענו שיש סיבה מיוחדת, כי נעמי מגלה אדישות לגבי חובתה כהורה, נעמי מנגד תטען שלא ניתן להוכיח שיש סיבה מיוחדת להוספת אפוטרופוס. ס' 28א לחוק, שמסדיר מגע הורים עם נכדיהם, הורחב לאחרונה גם למקרים בהם אחד ההורים צמח, ולכן יטענו ההורים  שביהמ"ש צריך בכל אופן להסדיר את מפגשיהם עם ימימה, בנוסף יטענו ההורים שע"פ ס' 21 לאמנת האג  גם הרשויות בארה"ב מחויבים לדאוג שזכויות הביקור של ימימה לא יפגעו. נעמי תטען מנגד שמעמד צמח לא זהה למעמד המת ולכן הסעיף לא רלוונטי.

ייתכן שהם יטענו שגם ע"פ ס' 68א לחוק, ניתן לראותם כאופוטרופוס, וזאת כי הסעיף מאפשר לביהמ"ש מינוי אופוטרופוס זמני ע"מ לשמור על ענייני הקטין. יש עוד דרכים בחוק לתקוף את עצמאותם של הורים על ילדיהם, לדוגמא בס' 3 לחוק נוער ו13 לחוק אימוץ יש גם מנגנון לשלילתו והגבלתו של אפוטרופסות, בכל אופן יוסכם שביהמ"ש יכול לשמוע את דעת ההורים כקרובים, ע"פ ס' 72, 80 לחוק. מעמד ההורים- נעמי ואורן מעולם לא נישאו, ולכן ע"פ היהדות, ימימה לא לגיטימית, וזכויותיה ישללו משני הוריה בהתאם, כיום בישראל נוהגים ע"פ הגישה החילונית ולכן ימימה מיוחסת לשני הוריה (זעפרן של מי), קרי, אורן כאבא ביולוגי חייב  בכל הדברים כלפיה. ייתכן נעמי תטען שאמנם אורן הוא האב הביולוגי של ימימה, אך אין הוא האב הרוחני, אורן לוקה בחוסר מסוגלות וזאת כי הוא לא יכול לדאוג לצרכיה הבסיסיים (ס' 15 לחוק).

ייצוג לימימה- הפסיקה מכירה בסמכות ההורים לייצג קטין (212/85), אך כשהמאבק מעורר חשש שטובת הילד תיזנח וזכותו לייצוג הולם תיפגע, קמה זכותו לייצוג עצמאי ונפרד (דויד). ולכן ביהמ"ש ימנה לו מייצג נפרד (ס' 13 לחוק ביהמ"ש למשפחה, 12 לאמנת הילד), ואז, ע"פ הפסיקה, יועלה הקטין לדרגת בעל דין כמצוין בס' 3ד לחוק ביהמ"ש למשפחה ו68א, 15 לחוק, אך זאת יקרה רק בהתאם לגילו ובגרותו (רוטלוי). תוצאות המשפט משמעותיות לימימה, אך כיוון שהיא בת 2, נראה שלא ייתכן ניגוד אינטרסים בינה להוריה ולכן לא תקבל ייצוג נפרד. משמורת- ע"פ ס' 14 לחוק ו3 לחוק שיווי האשה, אורן ונעמי הם האפוטרופוסים הטבעיים של ימימה, ולכן מחויבים לדאוג לה (ס' 15 לחוק), ולקבוע את אורח חייה ומקום מגוריה (ינסן) אך זאת נדרש שיעשה כפי שהורים מסורים ינהגו לטובת הילדים (ס' 17 לחוק), תוך הסכמה משותפת (ס' 18 לחוק).

הוריו של אורן יטענו שהוצאת ימימה, מחזקתם המשותפת של הוריה, ללא הסכמת אורן, היא הפרת זכויות משמורת (רוזן), היא נוגדת את ס'15 ו18 לחוק, פוגעת בטובת ימימה, ואף טומנת סכנה של טראומה נפשית (783/81), ובמיוחד שהדבר סובל דיחוי (ס' 18 לחוק), בנוסף גם ס' 7 לאמנת הילד מכיר בזכות הילד להכיר את הוריו ולהיות מטופל על ידם. נעמי תטען מנגד שע"פ ס' 3 לחוק שיווי האשה, ביהמ"ש חייב לנהוג בענייני אפוטרופוס, באופן שמתחייב מעקרון טובת הילד, ולכן עקב היותו צמח, ביהמ"ש רשאי לקבוע שאורן לא אפוטרופוס של ימימה, נעמי תסתמך גם על ס'9(3) לאמנת הילד שלא מכיר בזכותו של הילד ליחסים עם הורה על בסיס סדיר כאשר נפגעת טובתו על ידו. ההורים יטענו שע"פ אמנת האג, שתקפה כחוק, חובה להורות על החזרת ימימה למקום ממנו נחטפה, נעמי מנגד תטען שהיא לא עברה עבירה כי ס' 373א לחוק העונשין קובע שחטיפה ממשמורת היא חטיפה ממשמורתו של אפוטרופוס ע"פ דין ולכן בגלל שלא ניתן פסק משמורת, זכות ההחזקה בימימה ברשותה, ככלל הנטייה היא להמנע מהתערבות בסכסוכי משמורת, בהעדר אינטרס ציבורי, לפחות כל עוד לא ניתן פסק משמורת לאחד ההורים (טובת הילד-שיקול), בנוסף תטען נעמי שאין חובה להחזיר ילד אם יש חשש שהחזרתו תחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי ותעמידו במצב בלתי נסבל (ס' 13ב לאמנת האג).

יש לומר שביהמ"ש יכול לדון בענייני משמורת על גירושין, בין אם הילד בארץ או בחו"ל (ס' 76(2), 80 לחוק), אך כשיש מחלוקת לגבי זכות המשמרת, אין לבג"צ סמכות לתת צו החזרה מסוג הביאס קורפוס המצוי בס' 15ד1 לח"י השפיטה (בולשטיין). נעמי תטען עוד שההורים לא פנו למשטרה, או נסעו לארה"ב ע"מ להחזיר את ימימה, כשגילו שהיא נחטפה, ולכן הם השלימו/הסכימו עם ההרחקה (ס' 13א לאמנת האג) ועם שינוי הסטטוס (גבאי), וזאת כי הימצאותה בחו"ל נוחה להם (ליבוביץ), ההורים יטענו מנגד, שיש הבדל בין הסכמה להשלמה, הם לא ידעו מראש על החטיפה ולכן לא הסכימו לה, העובדה שפנו מיד לביהמ"ש מעידה שהם גם לא השלימו איתה (דגן), חשוב לומר שמשך הזמן שלקח להם לפנות לביהמ"ש הוא הקריטי (ליבוביץ). נעמי תטען שיש להתחשב בחזקת הגיל הרך (ס' 25 לחוק) לפיו ילד מתחת לגיל 6 יימסר למשמרת האם, ימימה  רכה בשנים, הקשר בינה לאמה חזק מאביה ולכן טובתה תהא אצלה  (4575/00), מנגד יאמרו ההורים שהכלל, ישן ולא תואם את השינוי שעברה ה"משפחה" לאחרונה ולכן, מפלה אותם, כפתרון הם יטענו שצריך לאמץ את הגישה בארה"ב לפיה יש משמורת משותפת. ייתכן וההורים יטענו שע"פ ס' 9 לאמנת הילד, יש לקחת מנעמי את סמכותה על ימימה, עקב פגיעה בעקרון טובת הילד, הם יטענו  שההחלטה על המעבר נובעת מאינטרס אישי ולא מטובת ימימה,

הרי נעמי הצהירה שהמעבר נועד להפחית את מחשבותיה על אורן, נעמי תטען מנגד שבהפחתת המחשבות, היא תהיה אמא טובה יותר לימימה, רק טובתה עומדת לנגד עיניה, ימימה מאושרת בארה"ב והמגורים עמה מקנים לה מסגרת יציבה (4575/00), יש לומר שהטענה שימימה מאושרת בארה"ב, לא גוברת על אינטרסים אחרים, שכן הכרעת גורלה תעשה לאור מכלול התנאים ולא רק לפי רווחה כלכלית ונוחות (783/81). סעדים- לטעמי לאחר שביהמ"ש יבדוק את העובדות, הוא יחליט שנעמי האפוטרופוס הבלעדי של ימימה, וזאת כי  א. ימימה רכה בשנים ב. יש להימנע מלמנות אפוטרופוס נוסף, כשקיים הורה שלכאורה מתפקד ואינו מוגבל בתפקידו, בשנים האחרונות מכירים בכך שתא משפחתי יכול להתקיים גם עם אמא חד הורית, ולכן ביהמ"ש יקבע שלסבא וסבתא יש רק זכויות לבקר את ימימה 2. ס' 28 לחוק, מסדיר את זכותם של הורים שכולים למשמורת על  נכדיהם. כשמת אחד ההורים גם בעקבות רשלנות רפואית, אחריותו של ההורה הנותר כאפוטרופוס על ילדו נשארת, אך לשם מינוי אפוטרופוס נוסף, יש צורך בסיבה מיוחדת (ס' 30 לחוק), שאינה ניתנת לתחימה, ותוכרע ע"פ הנסיבות (212/85).

הוריו של אורן יטענו שע"פ ס' 28 לחוק, ניתן לראותם כאופוטרופוס של ימימה, וזאת במיוחד כי התקיימה הסיבה המיוחדת, כיוון שנעמי לא מסוגלת לספק את צרכי ימימה,  נעמי מנגד תטען  שמותו של בעל, לא מהווה עילה מספקת להוספת אופוטרופוס (212/85), הרי הוכח שילד יכול לגדול כראוי גם במשפחה חד הורית. לדעתי אמנם במקרה דנן בניגוד לראשון, יש להוריו של אורן עילה יותר גדולה לבקש אופוטרופוס, אך ביהמ"ש יצטרך לקבל חוות דעת רפואית על מצבה של ימימה בארה"ב (4575/00), אם תתגלה שאין סיבה מיוחדת, יקבעו זכויות ביקור להוריו של אורן ע"פ סעיף 28א לחוק, ולכן  נעמי תשלם על ביקורים חד שנתיים של ימימה בארץ (212/85). 3.עילת אימוץ- אורן יטען שיש לבטל את ההכרזה שימימה, ברת אימוץ כלפיו, בטענה שנעמי שיקרה, כשאמרה שהוא היה צמח בתקופת האימוץ ולכן ההליך לא היה חוקי, הוא לא ידע על הולדתה, מעולם לא נתן הסכמתו לאימוץ, ולא הביע ספק ברצונו לגדלה, לכן לא התקיימו תנאי ס' 13א(1,7) לחוק אימוץ ולא התקיימו דרישות החוק בעניין הסכמת ההורים כפי שס' 8 לחוק אימוץ דורש (377/05), וכיוון שכך, צריך להחזיר את ימימה לאורן (ס' 19 לחוק אימוץ), המאמצים יטענו כנגד שהתקיימה באב עילת אימוץ שהצדיקה את ההכרזה שימימה ברת אימוץ כלפיו (ס' 13(1,7) לחוק אימוץ), וזאת כי מצבו הרפואי,

לא איפשר לו לדאוג לימימה כראוי, מה עוד שעקב מצבו, זכותו לאופוטרופוס על ימימה מבוטלות (ס' 26 לחוק), ולכן מכלול הנתונים הצביע בבירור על העדר מסוגלות הורית משותפת (699/00), וזאת כי עם אמה, נשקפת לה סכנה ולכן תחשב קטינה נזקקת (ס' 2(2) חוק נוער), ייתכן ויטענו שס' 12ג לחוק אימוץ, איפשר כחוק לפקיד להכריז על ימימה כברת אימוץ גם ללא אישור הוריה כי הדבר לא סבל דיחוי, אורן יטען מנגד  שההליך חייב לא קיבל אישור מביהמ"ש. טובת הילד- אורן יטען שבמושג טובת הילד, נבלע הצורך בגידול ימימה, בחיק הוריה הטבעיים (377/05), המדינה לא רשאית להוציא ילד מהוריו, לכל אדם זכות יסוד לגדל את ילדו גם אם ייטב לילד אצל אחרים (2266/93). המאמצים יטענו שכבר נקבע שלטובת ימימה עדיף שתגדל אצלם (ס' 1ב לחוק אימוץ), הם מטפלים בה במסירות גדולה, וההמשכיות והיציבות בחייה הם מרכיב קריטי לשלומה, קיימים סימני שאלה בדבר איכות המסוגלות ההורית של הורים הביולוגיים ובדבר יציבות הקשר ביניהם, ולכן ניתוקה מהוריה החברתיים יגרום לה נזק ויהפכוה לילדה עם צרכים מיוחדים.

מימד הזמן-  המאמצים יטענו שעקרון טובת המאומץ מחייב התחשבות במימד הזמן מבחינתה של ימימה, לוח הזמנים הקריטי הוא מנקודת מבטה, ולא של הוריה, (577/83). ימימה בת 4 וכבר שנתיים חיה עם מאמציה, תקופת זמן זו משמעותית ביותר ליצירת קשר עם דמות מטפלת ראשונית, ניתוק הקשר יסב נזק נפשי ויפגע בהתפתחותה (623/80). ככל שהשהות אצל המאמצים יתארך, הנזק בהחזרתה יגדל. יש חוקרים הסבורים שלאחר שהות של שנה אצל המאמצים זה בלתי סביר לנתק את הקשר (7015/94). עתיד המשפחה- עלינו לבדוק את יכולתה של כל משפחה לספק לימימה את צרכיה, מצבם המשפחתי והכלכלי של אורן ונעמי לוט בערפל, אין מידע על עתיד הקשר (377/05), אורן עבר שיקום רפואי לאחר שבמשך שנתיים היה צמח, מצבה הנפשי של נעמי הדרדר לא מזמן, עד לסיכון חיי  ימימה, כפי שטענו שירותי הרווחה, ולכן ייתכן שהם יצטרכו לעבור בדיקת מסוגלות הורית (ס' 15 לחוק), כדי לדעת אם יוכלו לתפקד כהורים (7015/94), לגבי המשפחה המאמצת, אין מספיק נתונים, אך כיוון שהם עברו את מבחני האימוץ, יש לשער שמצבם המשפחתי טוב.

סעדים- ע"מ לקבוע את גורל  הילדה, יש להתחשב  ב3 שיקולים אותם יקבעו מספר חוקרים: טובתה, זכויותיו של אורן ואינטרס המאמצים לאמץ. בין ה3 יש לערוך איזון ראוי, כאשר לטובתה של ימימה ניתן משקל דומיננטי. ראשית נראה שמימד הזמן פועל לטובת המאמצים, העברת ימימה ממשפחה למשפחה בגיל כזה יזיק לה. שנית נראה שעתיד המשפחה הביולוגית, לוט בערפל, ולכן עתיד המשפחה המאמצת טוב יותר. לגבי ביטול עילת האימוץ נאמר שטובת ימימה לא מצדיקה, פגיעה בזכותם של נעמי ואורן, במיוחד במקרה דנן בו נראה שההליך לא היה חוקי, אך שאנו מתבקשים לבטל את הכרזה, לאחר שהתקיימה עילת אימוץ, טובת ימימה עולה למעמד בכורה (377/05). לסיכומו של דבר, סבור אני שעל אף שייתכן שההליך לא היה חוקי, ובהשען, על עקרון טובת הילד,  למאמצים יש יתרון, ולכן אין להחזיר את ימימה.

שאלות ותשובות

שאל שאלה
200 תווים שנותרו
דרג את המאמר הזה
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 1 קול(ות)
    פידבק
    הדפס
    פרסם מחדש
    מקור המאמר: http://www.reader.co.il/article/53648/עקרון-טובת-הילד-בדיני-משפחה

    השאר תגובה למאמר זה

    המאמר עוסק בקושי הטמון בפרשנות המונח "טובת הילד" ומציג גישות שונות שהועלו בפסיקה להתמודדות עם פירוש המונח.

    על ידי: עדי לנקרי, עו"דl חוק ומשפט> דיני גירושיןl 29/10/2009 lצפיות: 4,880
    ד"ר מוטי חיימי

    במאמר מפורטים הנימוקים בעד משמורת משותפת וניתנות תשובות לטענות המעולות כנגד הפתרון הראוי של משמורת משותפת לאחר גירושין

    על ידי: ד"ר מוטי חיימיl חוק ומשפט> דיני גירושיןl 29/11/2007 lצפיות: 17,722 lתגובות: 1

    המאמר הנ"ל עוסק בנושאים הכרוכים בהליך גירושין של בני זוג, לרבות מזונות, משמורת, רכוש, איזון משאבים וכו'

    על ידי: עו"ד אלי (מלול) מורl חוק ומשפט> דיני משפחהl 04/06/2009 lצפיות: 2,817 lתגובות: 1
    אלי גולדמן

    החוק על פי דיני משפחה לגבי ילדים חטופים, הינו שאם קיים חשש לחטיפת קטין שהרי חובה להורות על החזרתו המיידית אלא אם עולה שאחד ההורים חושד כי בעקבות גירושין או אי הסכמה בכל הקשור להחלטת הסכם גירושין בעניין הסדרי ראיה יש מצב קיצוני שעלול להתרחש בעקבות החזרת הילד למשמורן המקורי.

    על ידי: אלי גולדמןl חוק ומשפט> דיני משפחהl 16/02/2011 lצפיות: 64

    גירושין הינו תהליך לא נעים לכל הדעות, ובמיוחד כאשר מדובר על אישה בהריון. במקרה זה הליכי הגירושין יהיו מורכבים יותר, כיוון שישנו תינוק שעוד לא נולד שצריך להתייחס לזכויותיו. הכול על גירושין בהריון.

    על ידי: יעל רותםl חוק ומשפט> דיני גירושיןl 12/09/2011 lצפיות: 648
    עו"ד מירית ענתבי

    מאמר זה נכתב לאור אישורה ביום 18 במרץ 2014 של הצעת חוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל (הקצבה לזכאי למזונות), התשע"ג–2013 בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הצעת החוק" או "התיקון"; "הפקודה" – בהתאמה).

    על ידי: עו"ד מירית ענתביl חוק ומשפט> דיני משפחהl 21/07/2014 lצפיות: 12
    אלי גולדמן

    נושא משמורת הנגזר לצערנו מעניין גירושים לרבות מזונות ילדים וכד', לעולם ולתמיד לא הופך פתור ופסק דין לעולם אינו סופי, וניתן לפתוח אותו מחדש בכל עת כשנוצר שינוי נסיבות המצדיק בחינה מחדש של טובת הילד.

    על ידי: אלי גולדמןl חוק ומשפט> דיני גירושיןl 20/01/2011 lצפיות: 57
    familylawyer

    מאמר מבושא קצת כואב של משמורת ילדים. אין ברירה וגם על זה כדאי שיהיה לכם קצת מידע בתקווה שלא תצטרכו אותו.

    על ידי: familylawyerl חוק ומשפט> דיני גירושיןl 20/06/2012 lצפיות: 74
    אלי גולדמן

    במהלך גירושים שהרי נגזר הסכם גירושין שבתוכו מלבד הסכם ממון, מזונות ילדים יש כמובן גם את עניין הסדרי ראייה או משמורת שמיועדים בעצם להעניק למשמורן זכות או אפשרות וקשר רציף עם הילדים כשמידת הקשר וכמות המפגשים משתנה עם גילאי הילד. לפני קביעת משמורת ילדים עומדת לנגד עיניהם של השופטים תפיסה מאוד מבוססת שקשורה בעקרון טובת הילד ותפיסה זו היא בעצם זו המנחה את השופטים בקבלת החלטה בפועל.

    על ידי: אלי גולדמןl חוק ומשפט> דיני גירושיןl 20/01/2011 lצפיות: 123
    טוען רבני- יצחק עמרני, משפטן.

    מה זה משמורת משותפת? מתי בית המשפט יפסוק משמורת משותפת? בשאלות אלו נעסוק במאמר הבא.

    על ידי: טוען רבני- יצחק עמרני, משפטן.l חוק ומשפט> דיני גירושיןl 13/07/2014
    עו"ד מירית ענתבי

    ניתן לי הכבוד להנחות ערב עיון שעסק בנושא "אפרטהייד מגדרי בדיני מזונות", במסגרתו נשאתי הרצאות בשני נושאים: האחד, נשוא מאמר זה, והשני בנושא "מאבקי הכח על מזונות: אבות, חד הוריות ופמיניסטיות" – הדילמות והפתרונות המצויים.משרדנו מייצג אינספור גברים בתביעות גניבת זרע, תביעות הטומנות בחובן דרך כלל 4 תביעות: תביעה לאבהות, תביעה למזונות, תביעה למשמורת ותביעת נזיקין של הגבר כנגד האשה בגין מעשה גניבת הזרע.בהחלטה תקדימית שניתנה לפני מספר חודשים הופחתו מזונות זמניים לקטין מתחת למינימום הקבוע בחוק!

    על ידי: עו"ד מירית ענתביl חוק ומשפט> דיני גירושיןl 11/07/2014 lצפיות: 17
    עו"ד מירית ענתבי

    מאבקי הכוח על מזונות הקטינים של קבוצות שונות בחברה - אבות, חד הוריות ופמיניסטיות, קיימים מקדמת דנא, אולם המסר שלי הוא - שאלו מאבקים מיותרים לחלוטין, שכן כולן מעונינות בהשגת אותה מטרה – טובת הילד. בבואנו לקבל החלטות בנושא, תוך עריכת מלאכת איזונים חוקתית, המערבת שיקולים ופרמטרים שונים מהדין הכללי והדין האישי, לגבי כלל הצלעות בתא המשפחתי-נשים וגברים כאחד והקטינים.הגיעה העת להיפרד מהפרשנויות המיושנות והמאולצות של החוק, ולהתיחס לשני ההורים ללא אבחנה מגדרית. חובת המזונות היא חובה הדדית של שני ההורים.

    על ידי: עו"ד מירית ענתביl חוק ומשפט> דיני גירושיןl 11/07/2014 lצפיות: 16

    הכיצד יתכן כי הורה אשר אינו רואה את ילדיו האהובים ואף דואג לתשלום מזונותיהם יאלץ להיאבק למולם בכדי שיוכל לראותם?

    על ידי: שני ליבמןl חוק ומשפט> דיני גירושיןl 30/06/2014 lצפיות: 12
    ענבל הילי ערה

    נדירות הסיטואציות בהן תעלה תועלת התוצאה של מאבק משפטי על תועלתו של הסכם גירושין, ולו לאחד מהצדדים. כמעט לעולם, אפשרות ההגעה להסכם תהיה עדיפה, מבחינה כלכלית, מבחינת משך זמן התהליך והאמוציות המעורבות בו, ומבחינת הפחתת הפגיעה הנפשית בילדים - כאשר אלה מעורבים בתהליך. הכתוב נוגע בעקרונות המרכזיים של מסמך כזה, במה הוא עוסק, ומה תפקידם של עורך הדין ובית המשפט בתיקופו.

    על ידי: ענבל הילי ערהl חוק ומשפט> דיני גירושיןl 13/06/2014 lצפיות: 14

    ילדי גירושים הם נושא כאוב, לאחרונה פורסם מחקר המצביע על פגיעה פיזית ממשית בקליפת המוח של קטין המעורב יתר על המידה בסכסוכים בין הוריו, על כן ראיתי חשיבות עליונה בכתיבת המאמר על ניכור הורי במטרה קצת להעיר את עיניהם של כל ההורים שחושבים שילדיהם הם כלי משחק בידיהם לניהול מאבקים מול בני הזוג.

    על ידי: שני ליבמןl חוק ומשפט> דיני גירושיןl 16/04/2014 lצפיות: 37
    משרד עורכי דין מלכא ושות'

    מאמר שבא לפרט האם ניתן לתבוע כתובה, צריך לזכור שהכתובה הינה מסמך בו מתחייב הבעל כלפי אשתו בימי נישואיהם ולאחר הפסקתם.

    על ידי: משרד עורכי דין מלכא ושות'l חוק ומשפט> דיני גירושיןl 11/03/2014 lצפיות: 66
    משרד עורכי דין מלכא ושות'

    לרשותכם מאמר מקיף על נושא חלוקת רכוש בהליך גירושין בישראל,צריך לזכור לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני סמכות מקבילה לדון בענייני רכוש.

    על ידי: משרד עורכי דין מלכא ושות'l חוק ומשפט> דיני גירושיןl 16/02/2014 lצפיות: 33

    האם בחרתם ביטוח מתאים לרכב? רצוי להזכר לשאול זאת רגע לפני שבאמת משלמים על הפוליסה. עם זאת, במידה ומעוניינים להחליף את חברת הביטוח גם לאחר מסירת פרטי חיוב ולפני החיוב עצמו, ניתן לבטל זאת מבלי לקבל קנס (רצוי לקבל הודאה בכתב על הנושא). כך או כך, רצוי לסיים את עניין בחירת הביטוח לרכב בטווח זמן קצ

    על ידי: דודl ביטוח> ביטוח רכבl 15/11/2012 lצפיות: 20

    נסעתם בכביש ונעצרתם על ידי שוטר, ישנה אפשרות שתזומנו לבית משפט לתעבורה. זימון לבית משפט לתעבורה יכול להתקבל על ביצוע של כמעט כל עבירה ועליכם להיות מוכנים לכך ולהיערך בהתאם.

    על ידי: דודl חוק ומשפט> דיני תעבורהl 08/11/2012 lצפיות: 93

    בימינו על מנת לפתור סכסוכים אישיים, לנקום או להטריד הרבה אנשים בוחרים בדרך של הגשת תלונה במשטרה. במקרים כאלו חשוב מאוד לפעול לביטול התלונה במשטרה ולא להסתמך על שום דבר אחר. גם אם ניראה

    על ידי: דודl חוק ומשפט> דין פליליl 13/08/2012 lצפיות: 135

    תקציב אוטומטי - הכנת התקציב מבוססת על התקציבים לתקופות קודמות. ברור שהתקציב לשנה הבאה יסתמך על התקציב לשנים קודמות, אבל לפעמים זה נעשה באופן אוטומטי. במקום להתייחס לסעיף סעיף , ראש מחלקת מכירות שאמור להעביר תקציב למחלקת הכספים, מעביר תקציב שמבטא גידול של 10% בפעילות מבלי להיכנס לכל אחד מהמוצרים והשינויים הצפויים בו , וזה מאחר שזה היה הגידול בשנים קודמות. אותו דבר עושים ביחס להוצאות, וברגע שזה נעשה כך זה הופך למלאכותי ופחות מדויק.

    על ידי: דודl פיננסים וכספים> השקעותl 26/06/2012 lצפיות: 42

    אחד הנושאים המרכזיים של האשכול השני בקורס עסק בפיתוח מיומנויות חשיבה ,חקר ומטה קוגניציה של התלמידים גני ילדים והמורים כאחד.

    על ידי: דודl חוק ומשפט> חוק וחברהl 22/05/2012 lצפיות: 173

    בעולם של ימיינו עולים באופן קבוע הצרכים של בני האדם ובמקביל ישנה עליה בסמכויות המנהליות. המנהל הציבורי נימצא בכל אחד מתחומי החיים שלנו (חשמל, מים, חינוך...).

    על ידי: דודl חוק ומשפט> חוק ומשפט - כלליl 27/03/2012 lצפיות: 101

    יום החתונה הוא יום שכמעט כל אישה מדמיינת עוד היותה ילדה. זה הוא יום חד פעמי (לרוב) וקיים רצון עז להעביר את האירוע בצורה הקסומה ביותר. אך מה מרכז האירוע בחתונה אם לא שמלה הכלה?. ההשקעה בבחירת שמלת כלה היא גדולה ובד"כ בעלות כלכלית גבוהה על כן יש לעשות בירור מקיף וגדול לפני בחירת השמלה.

    על ידי: דודl יופי וטיפוח> אופנהl 05/10/2010 lצפיות: 268

    בהצעות החוק חשבו להכליל את חובת השוויון. סעיפים אלה הושמטו. אין חובה מפורשת לפעול בשוויון אבל ס' 4 אומר שהממשלה רשאית להחיל את המשפט הציבורי על סוג מסוים של חברות ממשלתיות ומזה אפשר לקרוא הסדר שלילי שכל עוד זה לא קרה המשפט הציבורי אינו חל. הנחה זו מתחזקת כאשר קורים את ס' 2 לחוק החברות הממשלתיות - אלא אם נקבע אחרת דיני התאגידים הרגיל חל על חברה ממשלתית. הפסיקה סירבה להחיל את המשפט הציבורי על חברות ממשלתיות אבל בפס"ד במיקרודף החליטו

    על ידי: דודl חוק ומשפט> חוק ומשפט - כלליl 26/08/2010 lצפיות: 75
    קרדיט המחבר
    קטגוריות מאמרים
    Quantcast