ברכת הגומל

02/12/2009 • על ידי • 7,609 צפיות

ברכת הגומל

"הללויה אודה ה" בכל לבב בסוד ישרים ועדה"    "הודו לה" כי טוב כי לעולם חסדו"    "יודו לה" חסדו ונפלאותיו לבני אדם"

ברוך אתה ה" אלהינו מלך העולם הגומל לחיבים טובות שגמלני כל טוב    (עונים אמן).

(הציבור עונה) - האל שגמלך כל טוב, הוא יגמלך כל טוב סלה (הוא עונה לציבור - אמן כן יהי רצון).

חכמים קבעו שישנם ארבעה מקרים שבהם חייב אדם לומר ברכת הגומל והם:

1) אדם שטעה במדבר, והלך לאיבוד, והיה במצב שלא היה לו מים ושרד את המדבר והגיע למקום מבטחים.

2) אסיר שהשתחרר מכלא - היה בבית הסוהר.

3) חולה במצב קשה וניצל ממוות.

4) אדם שהיה בסערה בלב ים וניצל.

חכמים קבעו ארבעה מקרים אלו, ממקורות שמגיעים ממזמור תהילים - מזמור שקוראים אותו בפסח - (הדו לה" כי טוב כי לעולם חסדו-יאמרו גאולי ה" אשר גאלם מיד צר").

פסוק ראשון -  "תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו רעבים גם צמאים" ויצעקו אל ה" בצר להם"  -  "יודו לה" חסדו ונפלאותיו לבני אדם"

פסוק שני -  "ישבי חשך וצלמותאסירי עני וברזל" - (אסירים בבית כלא).

פסוק שלישי - "כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות"  - (חולה במצב קשה).

פסוק רבעי  - "יורדי הים באוניות"   "יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג יחוגו וינועו כשיכור וכל חכמתם תתבלע" - (הים סוער מאד כשהוא כמובן באוניה- במצב הזה שום חכמה לא יכולה להציל את האדם-כמו שנאמר "וכל חכמתם תתבלע"  

אודות כותב המאמר

יהודה אדרי

כאן ניתן למצוא מאמרים בנושאי ענייני החיים, רוחניות, מתכונים ועניינים נוספים... "סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל...