הזכויות והחובות החלים על הגולש ברשת
היום כולם ברשת. לכל אחד מאתנו כמעט יש נוכחות על גבי דפי האינטרנט. מתגובית (טוקבק) באתר כלשהו, דרך כרטיסי חבר המפרסמים פרטים אודותינו ברשתות חברתיות, ועד בעלות והפעלה של אתר אינטרנט. אומנם, הרשת היא מדיום שונה מהעולם המציאותי בו אנו חיים, אך מבחינה משפטית היא מעלה שאלות רבות אשר יש לתת עליהן את הדעת על מנת להתנהל נכון. להלן נסקור בקצרה את המרחב המשפטי החל על הגולש ברשת.
גלישה של אדם באתרי האינטרנט השונים כפופה משפטית למערכת המשפט החלה באותו אזור בו מתנהלת פעילותו – לרוב המדינה ממנה גלש – וכך למשל, גם על גבי רשת האינטרנט יהיה אותו גולש מנוע מלבצע עבירות פליליות על פי הדין החל, למשל דיני העונשין הישראליים, לבצע עבירות מחשב כמו פריצה למחשבים, להוציא דיבתם של אחרים, או להמר.
בנוסף כפוף אותו גולש למערכת היחסים החוזית אשר נכרתת בינו ובין אתר האינטרט. רבים ישאלו, כיצד חל עליהם חוזה עליהם מעולם לא חתמו? ובכן, בכל אתר אנטרנט המכבד את עצמו, קיים מסמך הקרוי "תנאי שימוש" או "תקנון האתר", ניתן למצוא אותו לרוב בתחתית העמוד, אשר הינו חוזה בין מנהל האתר או בעליו, ובין הגולש המגדיר את טווח חובותיו של בעל האתר כלפי הגולש. במסמך זה לרוב קבוע כי עצם הגלישה באתר מהווה הסכמה לתנאיו והיא מחליפה את החתימה הסטנדרטית על חוזה בעולם המוחשי. המלצתנו לקוראינו היא לגשת מדי פעם אל אותו התקנון (אשר עשוי להשתנות מעת לעת) ולקרוא את תנאיו על מנת לדעת את חובותיהם וזכויותיהם בעת הגלישה.
באתרים בהם נמסר מידע לגולש, בין אם מדובר באתר תדמיתי של חברה או באתר המנהל פורום בו עונה בעל מקצוע לשאלות גולשים, קובע האתר את מידת דיוקו של המידע ואחריותו של בעל האתר לטיבו ולנכונותו של המידע, על מנת להגן על אותו אתר מפני הסתמכות הקוראים על המידע הנמסר בו, והנזקים כתוצאה מהסתמכות זו.
כאשר מדובר באתר המספק תוכנות או קניין רוחני אחר להורדה, כמו למשל אתרי סרטים ומוסיקה, קובע האתר את מידת אחריותו של בעל האתר לאותו התוכן, את המותר והאסור לגולש לעשות בתוכן האמור, את תנאי ההתקשרות בקשר עם אותו התוכן, את התמורה בגינו וכיו"ב. במידה ומדובר בתוכן אשר הגולש בעצמו מעלה על גבי הרשת, כולל התקנון את הצהרותיו של הגולש לגבי טיבו של התוכן, לגבי בעלותו בתוכן או היותו בעל הזכות להעלותו על גבי הרשת ותנאים נוספים אשר נועדו להגן על בעלי האתר במידה והתוכן האמור מפר חוקים כלשהם בעת העלתו לרשת על ידי הגולש. תקנון אתר יו-טיוב הוא דוגמא טובה לתניות על העדר אחריות האתר לתוכן המועלה על ידי הגולשים. במידה ואתם מעלים תוכן על גבי רשת האינטרנט, ואפילו זו יצירה של חבר או תמונה תמימה של מכר, אנא קראו ביתר תשומת לב את התקנון על מנת שלא תגלו מאוחר יותר שהפרתם את זכותו של אותו מצולם לפרטיות או את זכויות היוצרים של יוצר היצירה.
באתרים מסוג שירותי ענן – אתרים בהם מאחסן הגולש מידע אישי שלו, על גבי הרשת, ויש לו גישה אל אותו המידע רק בעת הגלישה לאתר, כמו למשל אתרי דואר אלקטרוני, אחסון קבצים או רשתות חברתיות, יש לבחון ביתר שאת את תנאי התקנון לגבי מידת אבטחת המידע אליה מחויב האתר, מחויבות האתר במקרה של תקלות טכניות ואבדן המידע, זמינות המידע לגולשים וכיו"ב. לרובנו זכור המקרה של חברת טי-מובייל האמריקאית אשר אפשרה ללקוחותיה לשמור את כל הפרטים האישיים מהטלפונים הסלולריים שלהם על גבי הרשת, פרטי קשר, תמונות, קבצים ויומנים, והודיעה יום אחד כי כל המידע אבד. אמנם מייקרוסופט הצליחה לאחר זמן קצר לשחזר חלק גדול מן המידע אך אין ספק שהבעייתיות שבעולם שירותי הענן נותרה שאלה בלתי פתורה.
באתרים בהם מתקיים מסחר ממש, בנוסף על מערכת היחסים החוזית בין הצדדים, יכלול התקנון תנאים בנוגע למוצרים עצמם, למדיניות החזרת המוצרים ואחריות צדדים שלישיים למוצרים אלו כמו יצרנים ויבואנים, תנאי השירות בקשר עם אספקת המוצרים ושלל תנאים הנדרשים על פי דיני הגנת הצרכן החלים על האתר.
לעניין התניות אשר נמצאות בתקנון, נציין כי התקנון אינו אלא חוזה אחיד על פי הדין הישראלי שמהותו – חוזה חד צדדי אשר צד אחד הכתיב לצד השני ללא אפשרות למשא ומתן. תניות בחוזה אחיד אשר מקפחות צד אחד לטובת הצד המנסח, חשופות לתקיפה על ידי בית הדין לחוזים אחידים, אשר מוסמך, לשנותן אם ראה כי קיים ניצול של יחסי הכוחות הבלתי שוויוניים למטרות שאינן הוגנות ושאין מדובר באינטרס לגיטימי של מנסח החוזה. תנאי שימוש של אתרי אינטרנט של בנקים שונו על ידי בית הדין לחוזים אחידים על מנת שיהיו הוגנים יותר. כמובן שמדובר היה בבנקים ישראליים בקשר לפעילות שהתקיימה בארץ, ובנוגע לתניות בתקנונים של אתרים בחו"ל, יחול בדרך כלל דין זר, ועל כן אין וודאות לגבי תוקף התניות האמורות.
מסמך נוסף אשר מגדיר את מערכת החובות והזכויות בין הגולש ובין בעל האתר, בכל הנוגע למידע אישי של הגולש באתר, הוא מדיניות הפרטיות. מסמך זה מסדיר את האופן בו משתמש האתר במידע אישי או טכני אשר הוא מקבל מאת הגולש או ממחשבו, וגלישה באתר מהווה הסכמה של הגולש לשימוש האתר במידע כמפורט במדיניות הפרטיות.
מידע אישי אשר נמסר על ידי הגולש לאתר יכול לכלול את שמו, כתובתו, כתובת הדואר האלקטרוני שלו, פרטים אישיים אודות חייו, משפחתו, מצבו הכלכלי, פרטי כרטיס אשראי וכיו"ב. מידע אישי מסוג זה אינו מידע אשר יש לחייב את הגולש למסור וזהו מידע פרטי שלו. עם זאת, רשאי האתר לדרוש את המידע כתנאי למתן שירות מסוג כלשהו ובידי הגולש הבחירה לקבל את השירות תוך מסירת הפרטים או להימנע מקבלתו. על פי חוק הגנת הפרטיות, מידע אישי כזה הוא מידע אשר על בעל האתר להימנע מלגלות לכל צד שלישי ללא הסכמתו הגולש, שכן גילויו יהווה פגיעה בפרטיותו של הגולש. לפיכך, יש לבחון במדיניות הפרטיות האם מתכוון האתר לעשות שימוש במידע האמור או כל חלק ממנו והאם עצם השימוש באתר מהווה הסכמה להעברת המידע לגורמים נוספים.
מידע נוסף העשוי להיאסף על ידי אתר האינטרנט, הוא מידע אודות השימוש באתר. מידע כזה נאסף על ידי עוגיות (cookies) שהן תוכנות קטנות המושתלות במחשב הגולש על ידי האתר בעת הגלישה בו, והן נועדו לאסוף פרטים אודות המחשב ממנו גולש הגולש. כך, קורה לעיתים שגולש חוזר בשנית לאתר אליו גלש בעבר, והאתר מזהה אותו, ואף "מזכיר" לו את שם המשתמש שלו ואפילו את הסיסמא. באמצעים אלו יכול האתר לעקוב אחרי גולש, אחרי העמודים באתר אליהם הוא פונה, הזמן בו הוא שוהה בכל עמוד באתר, הפרסומות עליהן הוא מקליק מתוך האתר, וכיו"ב. אלו פרטים סטטיסטיים אשר מסייעים בידי האתר למפות את הרגלי הגלישה של לקוחותיהם על מנת להרחיב את פעילותו המקצועית והמסחרית של האתר בעתיד. מידע מסוג זה, במידה והוא נשמר ביחס ללקוח מסוים עם התייחסות אישית לשמו, הוא מידע אישי המהווה כלי חזק מאוד במשחק הקפיטליזם ומאפשר לאתרים לסחור ברשימות של לקוחות אשר מקוטלגים כבעלי עניין בתחום או במוצר מסוים. לעיתים ניתן להסיר את העוגיות באופן עצמאי, אך הדבר עלול למנוע את המשך הגלישה באתר.
האמור לעיל אינו בא למנוע מקוראינו להמשיך את הגלישה והשימוש היומיומי ברשת האינטרנט, דבר שהפך כמעט למחויב המציאות, אלא אך לתת כלים לגלישה נכונה וזהירה אשר עשויה לסייע לנו להימנע מטעויות בעתיד.
האמור לעיל הינו מידע כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי מכל סוג. לקבלת ייעוץ ספציפי אנא פנו אלינו לכתובת main@kbflaw.co.il.
שאלות ותשובות
תגיות של המאמר:
רשת
,אינטרנט
,רשת האינטרנט
,זכויות גולש
,זכויות גולשים
,איבוד מידע ברשת
,תקנון אתר
,תנאי שימוש
,תנאי שימוש באתר
,מדיניות פרטיות
,שירותי ענן
,חוזה בין אתר למשתמש
,עוגיות
,cookies
,t mobile
,microsoft
עורך דין – זה העתיד שלך! האינטרנט הוא המקום בו הכול קורה. לקוחות חדשים, קשרים מקצועיים ועוד. הצטרף לרשת ותראה איך הדברים פשוט קורים לך.
זוהי השאלה המרכזית העולה מהתביעה כנגד ב.מ.ב.י מערכות תוכנה בע"מ אשר עשתה שימוש במאגר נתונים של נכסי נדל"ן שיצרה חברה מתחרה.
ב7956-02-10 הוגשו שתי בקשות של שלוש עותרות מקרב העיתונות והתקשורת (מו"ל ועיתונאית של אתר החדשות המקוון YENT; וחברת החדשות בערוץ השני בטלויזיה) - להתיר להן לפרסם קלטות שחזור וחקירה במשטרה של הנאשמים בתיק זה, האחים סדמי, ולהורות למדינה להעביר לרשותן את אותן קלטות.
בית המשפט קבע לאחרונה בפסק דינו בבתא"מ 36000-11-09 כי אם לא הייתה בניה מספקת של אתר האינטרנט זוהי הפרת חוזה והחברה המזמינה לא תחויב לשלם את התשלום ע"פ החוזה.
פסיקה חדשה בדבר דואר "ספאם" שנשלח ללא אישור המכותב בה בית המשפט פסק לטובת התובע סכום של 19,000 ש"ח
ניתן ללמוד על מדיניות בית המשפט בנושא זה מת"ק 60253-10-10 פריטל נ' גלויבר תיירות בע"מ עותרת התובעת להשבת תשלום אשר שילמה באמצעות האינטרנט לחברת גוליבר תיירות בגין חופשה אשר לא מומשה על ידה.
ניתן ללמוד על מדיניות בית המשפט בנושא אחריותם של בתי ספר לשמירה על זכויות יוצרים מפסיקתו של בית משפט השלום בירושלים אשר פסק כנגד התובע, עו"ד ערן אביטל בת"א 8211-09 בתאריך 27.7.11, ודחה את הטענה בדבר הפרת זכויות יוצרים ע"י הנתבעים, בית החינוך תיכון גליל מערבי ובי"ס גוונים אשר השתמשו בתמונות אשר צילם התובע באתריהם.
על דינה של מודעות לדבר דין פלילי המתרחש באינטרנט ניתן ללמוד מת"פ 7987-07, תיק בו הנאשמים הואשמו בסיוע לעבירות מרובות לאחר שהנאשמת עסקה בהנהלת חשבונות בחברה בה התבצעו עבירות פליליות של מכירת כדורי ויאגרה וסיאליס מזוייפים והנאשם הואשם בהפצת הכדורים בעזרת אתרי אינטרנט שהקימו.
התפתחות המדיה האינטרנטית וחדירתה הרחבה לכלל תחומי החיים מעלה סוגיות הבוחנות את גבולות חופש הביטוי ברשת מחד ואת 'ההגנה' אותה מעניק השלטון מפני החשיפה לתכנים לא הולמים מאידך. שתי התפתחויות מן הזמן האחרון, אחת בדמות תיקון לחוק התקשורת, והשניה בדמות פסק דין, מטילות את האחריות לשמירה מפני חשיפה לתכנים בלתי הולמים על ספקיות האינטרנט ועל מנהלי אתרים אשר הופכות אותם הלכה למעשה, לשוטר ושומר המוסר של רשת האינטרנט. אך האם זו הדרך?
בימים אלו פותחת רשות התאגידים במבצע אכיפה נגד חברות אשר אינן עומדות בהוראות חוק החברות התשנ"ט – 1999, והפעלת סנקציות נגדן. עיקר ההוראות אשר נבחנות הן ההוראות הקובעות את חובן של חברות בתשלום אגרה שנתית והגשת הדו"ח השנתי לגבי פעילותה של החברה. חברות אשר לא יעמדו בהוראות חוק אלה, תהינה חשופות לסנקציות הקבועות בחוק.
החל מ- 1/9/2010 ניתן להגיש בישראל בקשה בין לאומית לסימן מסחר אשר תקנה הגנה לסימן מסחר ב-85 מדינות בו זמנית. כבר ביוני 2010 חתמה ישראל על פרוטוקול מדריד והצטרפה לחברות בפרוטוקול תחת ארגונו של ה- WIPO.
החודש התקבלה קובלנה פלילית אשר הוגשה על ידי בחורה שעל פי טענתה חברה לשעבר השמיץ אותה מעל דפי הרשת החברתית פייסבוק לעיני כל. הפייסבוק, כמו גם רשתות חברתיות אחרות, הפכו לכיכר העיר המודרנית, ולאט לאט אנו רואים כיצד המשפט רודף, אולי באיטיות מה, אחרי ההתעדכנות הטכנולוגית. במאמר זה נביא מעט מהבעיות החדשות העולות נוכח קיום הרשתות החברתיות החדשות.
האינטרנט כמדיום תקשורתי מעלה סוגיות משפטיות רבות אשר ניתן לחלקן לשלושה סוגים. הסוג הראשון הוא סוגיות משפטיות מן הדין הכללי הנובעות מן העובדה כי האינטרנט הוא עוד אמצעי תקשורת כמו טלפון דואר או לוח מודעות. ככזה הוא מעלה שאלות של משפט הדומות לשאלות העולות מתחומי תקשורת אלו. הסוג השני הוא סוגיות משפטיות המועתקות מעולם המשפט המוחשי אל העולם הווירטואלי בשל העובדה שהאינטרנט הוא עוד מדיום לקיום מסחר, מתן שירותים ומידע, ובשל כך הוא נדרש לטיפול משפטי הדומה לטיפול מחוצה לו, כמו דיני חוזים, קניין, קניין רוח
נאמר לא אחת כי ההון האנושי הוא הנכס החשוב ביותר ולעיתים היקר ביותר שיש לעסק. הדבר נכון פי כמה במקרה של חברות, בדרך כלל חברות טכנולוגיה בתחילת דרכן אשר תלויות בהון ראשוני קטן שמקורו במקימי המיזם, במשקיעים הראשוניים המכונים אנג'לים – (Angels) או אף אינה תלויה בכל הון חיצוני אם היא בוחרת לפעול כך (bootstrap). חברות מסוג זה נדרשות ליצירתיות בתגמול עובדיהן, אופציות לעובדים היא אחת הדרכים.
מעסיקים רבים אינם מודעים לשלל החובות החלות עליהם בשל העובדה שהם מעסיקים עובדים. אחד מהחוקים המטילים עליהם חובות שהפרתן מהווה עוולה אזרחית ואפילו עבירה פלילית, הינה החוק למניעת הטרדה מינית. מחוקק החוק למניעת הטרדה מינית גייס את המעסיק כלוחם מן השורה במלחמה בתופעת ההטרדות המיניות והטיל עליו חלק לא מבוטל באחריות למניעתה. במאמר שלהלן תיבחנה שלל חובותיו של המעסיק מכח החוק.
בתאריך 3.3.09 נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כבוד השופט גדעון גינת) פסק דין ייחודי בשאלת התמלוגים אשר תאגיד משותף לניהול זכויות יוצרים גובה מהמשתמשים בגין שימוש ביצירות אותן הוא מייצג, והוסיף נדבך נוסף למערכת קביעת התגמולים על פי הפסיקה הישראלית. השאלה העולה האם יש להותיר את אופן קביעת התגמולים לידי בית המשפט אשר דן בשאלה לעיתים נדירות בלבד, או האם על המחוקק להרים את הכפפה ולקבוע את העניין בחקיקה מסודרת.
