באיזה צבע לצבוע? משמעות הצבעים בפנג שואי

11/01/2010 • על ידי • 4,603 צפיות

לצבע משמעות רבה בעיצוב-פנים, הן מנקודת מבטה של האדריכלות המערבית, והן מנקודת מבטה של "האדריכלות ההוליסטית" - ה"פנג שואי" - שמקורה במזרח.
לפאנג שוואי ממדים רבים ככל שמדובר ביישומו לעיצוב-פנים: חומרים, צורות, מספרים ועוד,
אך אין ספק כי צבע הוא האלמנט החשוב מכולם. עובדה זו נכונה לא רק לעיצוב הפנים, אלא גם לדרך שבה אנו תופסים אובייקטים מכל סוג שהוא.
למשל, אם תתבקשו לתאר את ההבדל בין עגבנייה למלפפון, מרב הסיכויים כי תתחילו את תיאורם במילים "אדום לעומת ירוק" לפני שתאמרו "עגול לעומת מאורך" או "רך לעומת קשה". הצבע הוא האלמנט הבולט ביותר לעין לפני הצורה או המרקם.

כה רבה השפעתו של צבע עלינו, עד כי מחקרים זיהו קשר ממשי בין מנת המשכל של ילדים לבין חשיפה לצבע. מחקרים הראו כי ילדים אשר נחשפו לצבעוניות פיתחו יכולות שכליות גבוהות יותר מילדים שנחשפו לצבעי שחור ולבן בלבד. מדהים ביותר, שתוצאות דומות נמצאו גם בילדים עיוורים, כלומר ילדים שלא ראו כלל את הצבעים!
מכאן ניתן להסיק כי השפעתו של הצבע היא ככל הנראה, לא רק ברמה הסובייקטיבית כפי שהיא נתפסת באמצעות חוש הראייה, אלא גם ברמה האובייקטיבית - לכל צבע אורך גל שונה, ובהתאם לו הוא "רוטט" ומשפיע על הסביבה האנרגטית באופן ייחודי לו.

כדי להבין זאת טוב יותר עלינו להתייחס למושג נוסף, המהווה את הבסיס לתורה של פנג שואי,
והוא הצ'י. הצ'י או "כוח החיים" הוא מהות אנרגטית בלתי-נראית, אך חשובה ביותר לתפקודנו הגופני, הרגשי והשכלי. אותה אנרגיה, כונתה "קי" בפי היפנים (ב"רייקי" לדוגמה), "פראנה" בפי ההודים, "אורגון" בפי וילהלם רייך ובשמות נוספים ברחבי העולם, והיא הבסיס לתורות הריפוי והלחימה של המזרח.

כפי שבגופנו נע הצ'י במרידיאנים (תחום שבו עוסקת האקופונקטורה - הדיקור הסיני), כך נע הצ'י גם בביתנו - בחדרים, במסדרונות וסביב הרהיטים המצויים בחיינו.
אופן זרימתו ודרך השפעתו על החיים הם מרכז עיסוקו של פאנג שוואי ("רוח ומים" בסינית, ביטוי הבא לתאר את אופן זרימת הצ'י).
כל פרט המצוי בבית משפיע על תנועת הצ'י. אך לא רק מבנה הבית וסידור הרהיטים משפיעים על תנועתו, אלא גם כל דבר היוצר "רטט" בכלל זה גם צבעים. היות שלכל צבע אורך גל שונה, משפיע כל צבע על תנועת הצ'י בדרך ייחודית לו.
הצבע האדום למשל, שאורך הגל שלו הוא המקסימלי, ממריץ ומעודד את תנועת הצ'י יותר מכל צבע אחר. בזכות תכונתו זו של האדום -היותו צבע "חסר מנוחה" שאינו מאפשר לשוהים במחיצתו להישאר אדישים או סטטיים - מחבבים הסינים צבע זה במיוחד. במסעדות סיניות למשל, הצבע האדום הוא הדומיננטי ביותר. הוא נמצא באלמנטים המקשטים את החלל כמנורות סיניות אדומות, כיתובים סינים אדומים, דרקונים סינים אדומים וכיו"ב. אלה מעודדים את הלקוחות להיכנס אל תוך המסעדה. אך האדום לא עוצר בעיצוב החוץ. גם בתוך המסעדה ניתן למצוא אותו ממריץ את הלקוחות לאכול? ולעזוב בהקדם.
האדום מעודד תחלופה של לקוחות, שהיא מטרתן העיקרית של מסעדות ולמעשה של כל עסק השואף להצלחה.
מסעדות מזון מהיר דוגמת "מק'דונלדס" ו"ברגר קינג", שגם מטרתן היא תחלופה מהירה של לקוחות, אימצו אף הן את הצבע האדום ושילבו אותו בלוגו שלהן, באריזות המזון ובדקורציה של סניפיהן.

האדום הוא הצבע המוביל בקבוצת "הצבעים החמים", קבוצה זו כוללת גם את הכתום והצהוב. הצבעים החמים נחשבים ל"צבעי יאנג", וכולם, כמו האדום, ממריצים ומעוררים באופנים שונים.

בקבוצת "הצבעים הקרים" נכללים הירוק, הכחול, והסגול על גווניהם השונים. אלו הם "צבעי הין" ומאפייניהם - מיתון הפעילות, הרפיה ונינוחות.

חדרים מסוימים בבית מוגדרים "חדרי יאנג", ובהם מומלץ לשלב יותר צבעים מקבוצת הצבעים החמים. עם חדרים אלה נמנים הסלון, המטבח והמשרד הביתי (שבו מקבלים לקוחות).

לעומתם ב"חדרי הין", מומלץ להמעיט בשימוש בצבעים חמים, אלה הם חדרי השינה, חדר העבודה (שבו אין קבלת קהל) וחדר האמבטיה.


הערה חשובה בעניין השימוש בצבעים השונים:
השימוש המומלץ בצבעים החמים הוא אך ורק "כצבעי דגש", כלומר בפריטים קטנים. לעולם לא נצבע קיר שלם באדום!
עובדה זו למדה אחת מתלמידותיי בדרך הקשה. היא ביקשה להפעיל את "פינת הזוגיות" שלה על-ידי צביעת קיר שלם באדום ומצאה שהיא מושכת אליה טיפוסים מאוד לא-רצויים.
תלמיד אחר שלי צבע את ארון חדר השינה באדום, והתקשה להירדם ולישון באותו חדר.
לפיכך יש להשתמש באדום רק כאלמנט "קישוטי", באביזרים, למשל: כריות, מנורות או אהילים, מפות, תמונות, פרחים ואביזרים קטנים אחרים.
לעומת זאת, בצבעים הקרים ניתן להשתמש גם "כצבעי רקע", כלומר במשטחים גדולים יותר - רהיטים, וילונות, שטיחים, קירות.
צבעים המשלבים בתוכם צבעים חמים וקרים גם יחד (כמו חום המשלב אדום וירוק) או צבעים חמים הממותנים על-ידי צבעים אחרים (כמו ארגמן או אפרסק) יכולים לשמש גם הם "כצבעי רקע".

הגוונים הספציפיים של הצבעים השונים ישפיעו על יצירת תחושת מרחב "פתוח" או "סגור".
גוונים בהירים יוצרים תחושה של מרחב ורווח, ולעומתם צבעים כהים יוצרים תחושת סגירות ואטימות.
היות שחשוב לאפשר לצ'י לנוע בנינוחות במרחב, הגוונים הבהירים מומלצים יותר מן הכהים.
עם זאת, שילוב בין השניים יכול למלא פונקציה של איזון.

מעבר לבחירת הצבעים לחדרים השונים על-פי משמעותם כ"חדרי ין" או כ"חדרי יאנג", בגישה המתוחכמת יותר, זו של "הפנג שואי האישי" (נוסחה הנקראת "לו-שו" המאפשרת לנו, בין השאר, למצוא את כיווני המזל האישיים שלנו למיקום המיטה, שולחן הכתיבה וכיו"ב), נבחרים "הצבעים האישיים" אשר יקיפו אותנו בבית בכלל ובחדר השינה האישי בפרט, וכן בבגדינו ובאביזרינו.

למציאת "הצבעים האישיים" אשר יביאו לנו הצלחה ומזל משתמשים בתאריך הלידה, ועל-ידי חישובים שונים מגיעים לפרופיל האישיות שלנו, המבוסס על שלושה יסודות: "היסוד האישי", "יסוד האופי" והיסוד האנרגטי". כל אחד משלושת היסודות האלה יכול להיות אחד מחמשת היסודות הסיניים - מים, עץ, אש, אדמה או מתכת.
צירוף היסודות האישיים של אדם יאפשר לאומן פנג שואי מוסמך לייעץ לו, כיצד לבחור את הצבעים המתאימים לביתו, למשרדו, וללבושו - באופן שיביאו לו ברכה, שפע, אהבה ובריאות.

מאחר שחישוב היסודות האישיים על-פי תאריך הלידה מורכב מכדי להביאו במסגרת מאמר זה, נתמקד במשמעותם הכללית של הצבעים השונים ובהתאמתם לפונקציות השונות בבית.

אדום - חיים
האדום הוא גם צבעה של הצ'קרה הראשונה - צ'קרת הבסיס או השורש - "השער האנרגטי" שלנו. זהו גם צבעו של הדם הזורם בעורקנו, ועל-כן הצבע האדום מייצג אצל הסינים חיים. צבע זה נחשב למביא מזל במיוחד. שימוש רב באדום יתאים רק לעיצוב עסקים, וגם אז, לא לכל סוג של עסק. בבית מומלץ להשתמש בו רק "כצבע דגש". בחדר השינה עדיף להימנע במידת האפשר מאדום "טהור". במקום זאת אפשר להשתמש בארגמן ובוורוד.

כתום - ריגוש
כתום הוא צבעה של הצ'קרה השנייה - צ'קרת המין. הכתום היא האנרגיה הליבידיאנית המעודדת אותנו להיפתח ברמה החברתית והאינטימית. זהו צבע המעודד חיוניות ושמחת חיים, ביטוי עצמי והתלהבות, ומתאים להשתמש בו במקומות שבהם בני-אדם נפגשים, למשל בפינת האוכל ובסלון. היותו צבע המעורר אנרגיות מיניות ניתן לשלבו בחדר השינה "כצבע דגש", אולם יש לנקוט זהירות.

צהוב - אינטלקט
צהוב, צבעה של הצ'קרה השלישית ? "מקלעת השמש", מייצג חוכמה, בהירות מנטלית וסובלנות.
לא בכדי היה הצהוב הצבע המועדף על קיסרי סין, בעיקר בצורתו כצבע זהב.
בבית הוא יתאים בייחוד למטבח ולפינת האוכל. עדיף להימנע משימוש בו בחדר השינה, אך הוא יתאים בהחלט לחדרי עבודה ולמשרדים בהיותו צבע של עבודה אינטלקטואלית ושל קבלת החלטות.

ירוק - התפתחות
הירוק מייצג את צ'קרת הלב, את עולם הצומח ואת יסוד העץ ועל כן מביא אנרגיה של צמיחה וגדילה, של תנועה, נסיעות ושינויים. הצבע המתאים "לחדרי הין" של הבית - חדרי שינה, חדר העבודה וחדר האמבטיה.


כחול - שלווה
הכחול מייצג את הצ'קרה החמישית - צ'קרת הגרון. הצבע הכחול משרה רגיעה, נינוחות, ביטחון ואמון ומתאים במיוחד "לחדרי היין" ומעל הכול - לחדר השינה, לקליניקות ולחדרי-טיפולים.


סגול - רוחניות
הסגול, הוא צבעה של הצ'אקרה השישית - "העין השלישית", מתקשר לאינטואיציה, לעבודה על-חושית, לאידאליזם ולמסירות. הוא מתאים בעיקר לחדרי שינה ולמקומות המשמשים לפעילות רוחנית, דתית והוליסטית כגון פינת מדיטציה.

לבן - טוהר
הלבן הוא צבעה של הצ'קרה השביעית - "צ'קרת הכתר". על-פי הסינים הלבן אינו צבע, בדומה לשקוף בתפיסה המערבית. מסיבה זו הוא הצבע שלובשים בתקופת אבל, לייצג אי-קיום. בבית הוא מביא אנרגיות של ניקיון, רעננות והתחדשות. בהיותו "אי-צבע", מומלץ שלא להגזים בשימוש בו ולשלבו עם צבעים נוספים.

שחור - עוצמה
באופן הפוך מן הלבן, השחור מייצג צמצום וספיגה היות והוא סופח הכל אל תוכו. הוא מביא עמו עוצמה, ידע ומסתורין, אך בדומה ללבן, מומלץ שלא להפריז בשימוש בו מכיוון שעודף ממנו ייצור הרגשת דכדוך.


אפור - איפוק
האפור אינו צבע אהוד בפנג שואי משום שהוא מאט וממתן ועלול אף ליצור פחד ודיכאון. עם זאת, מומלץ להשתמש בו במקומות שבהם יש "לרכך" את האנרגיות, או במקומות שבהם חשובים המיתון והאיפוק. הוא מתאים בעיקר לעסקים ולסיטואציות פורמליות.

חום - יציבות
הצבע החום הוא צבע הקושר לקרקע, ומייצג אמינות, יציבות ופרקטיות.


ורוד - אהבה
צבע חם ומרגיע זה (תלוי בגוון) מייצג רגישות, רומנטיקה ושמחה.

אודות כותב המאמר

דר' ירון זפרן

דר´ זפרן הוא מורה רוחני ידוע, סופר רב מכר ומנחה סדרה משלו בטלויזיה. הוא מנהל את המכללה ללימודים רוחניים, המציעה קורסי תקשור, שחזור גלגולים...