תרפיה בתנועה בילדים ומתבגרים הסובלים מבעיות קשב וריכוז
תרפיה בתנועה והבעה כללי
טיפול בתנועה והבעה משתייך לקבוצת התרפיות באומנויות. המדובר בטיפול רגשי המשלב בין ההיבט היצירתי והאקספרסיבי המאפיין ריקוד ותנועה, יחד עם התובנות של פסיכותרפיה.
המטפל בתנועה משלב אמצעים מילוליים ולא מילוליים על מנת לאפשר למטופל לבטא רגשות, לקחת חלק במערכת יחסים, להגביר את ההערכה העצמית, לפתח דימוי גוף מציאותי יותר ודרך אלו להשיג הרגשה של שחרור, הנאה ואינטגרציה.
המטפל בתנועה רואה בגוף כלי אבחוני וטיפולי כאחד, בהתבסס על ההבנה שבגוף חבויים הסיפורים המרתקים של חיינו, אשר בעזרת תנועה ומחול ניתן להגיע אליהם, להעלותם אל פני השטח ובמהלך הטיפול לחולל בהם שינוי ולהביא אותם לסיומים אחרים.
הטיפול בתנועה מתבסס על גוף ידע נרחב ובין תחומי הכולל בין השאר: תיאוריה ופרקטיקה הלקוחה מפסיכותרפיה של היחיד ושל קבוצות, מחקרים על תקשורת לא מילולית, פסיכולוגיה התפתחותית ותנועה התפתחותית, שיטות לניתוח תנועה, כתב תנועה, ועוד.
טיפול בתנועה בילדים:
בעבודה עם ילדים בבתי ספר, שואף הטיפול ליצור מקום ומרחב בטוח המאפשר לילד לפגוש בתסכולים, בפחדים, בכעסים ובתבניות חשיבה שגויות, להמשיגם ולעבדם מחדש בעזרת המטפל, תוך כדי יצירת אופציות חדשות ומיטיבות לתנועה מוטורית, תגובה רגשית, חשיבה וקוגניציה, קשר עם הזולת והתנהגות חברתית בכללותה. כל אלו מצריכים שזירה נכונה של תנועה, משחק וסוגים נוספים של אינטראקציה ורבלית ויצירתית כאחת.
טיפול בתנועה בסובלים מבעיות קשב:
בעבודה עם אלו הסובלים מהפרעות קשב וריכוז ו/או קשיים בוויסות חושי-רגשי בדרגות שונות, עלינו לתת את הדעת לחשיפה הדרגתית של הילד לגירויים: סנסומוטוריים ( תנועתי-תחושתי ), קינסטטיים (תנועה במרחב) וטקטיליים ( תחושתי- מגעי ), בהתאם לצרכיו. השימוש בכלים מאומנויות הלחימה המסורתיות, מאפשר טיפוח של קשב ומודעות לגוף ולגבולותיו, שליטה מרבית בתנועה ותיעול דחפים ועודף תנועתיות באופן מותאם ולא הרסני לילד ולסביבתו, תוך כדי העצמת הדימוי העצמי והגופני.
סיכום
טיפול בתנועה הינו כלי יעיל ומומלץ לטיפול במגוון נרחב של קשיים והפרעות על רקע רגשי ו/או תפקודי ובפרט בילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז ו/או קשים בוויסות חושי- רגשי. בטיפול בילדים אלו, מצאתי כי השימוש בכלים מעולם הטיפול בתנועה, האלתור בתנועה ואומנויות הלחימה, נותן תוצאות טובות הכוללות בין היתר: הפחתת מתח שרירי וחוסר שקט כללי, פיתוח היכולת להגדיר את גבולות הגוף ולארגנו במרחב, ויסות כוח ושליטה, טיפוח מודעות גופנית וחיזוק הביטחון העצמי והדימוי הגופני, הארכת טווח הקשב והריכוז ושיפור מיומנויות תקשורת חברתיות.
שאלות ותשובות
אבחון הפרעות קשב וריכוז, מהו אבחון מהימן ובאילו כלים מתבצע? דברים שכדאי לדעת. למאמר המלא
שאלון לאיתור ראשוני של לקות קשב וריכוז , עם מפתח לפענוח התוצאות. מומלץ למלא בכנות ובדיסקרטיו, לפני פנייה לברור נוירולוגי / פסיכיאטרי ולפני עריכת איבחון פסיכו-דידקטי.
מאמר זה מבוסס רובו ככולו על המאמר של ד"ר תומס בראון, Adult ADHD - Understanding the Signs and Treating the Symptoms , אבל לא רק. במאמר זה בכל מקום שכתוב הפרעת קשב הכוונה היא להפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות או בלעדיה אלא אם נאמר במפורש אחרת.
הילד שובב, לא נח לרגע, הוא תזזיתי, עובר ממשחק למשחק ומעיסוק לעיסוק, לא מקשיב להוראות, מפריע למורה, מציק לילדים האחרים... נשמע מוכר? יתכן שהילד שלכם לוקה בבעיות קשב וריכוז. לצד החיפזון בו הרפואה הקונבנציונאלית מחלקת מרשמים לרטלין, ברפואה ההומיאופתית מתייחסים אל בעיות הקשב והריכוז כתסמין חיצוני לחוסר איזון פנימי שיש לתקן.
אצל ילדים רבים ניתן להבחין בחלק מהתסמינים הללו למרות שאינם סובלים מהפרעת קשב וריכוז. הם יתנהגו באופן שמפריע להתנהלות תקינה בבית, בגן או בבי"הס. במידה והתנהגות זו הופכת לכרונית ומשפיעה על תחומים רבים בחיי הילד, אזי שאין זה עניין זמני ויש לטפל גם אם טרם אובחן "ותוייג" כלוקה בהפרעה (מגיל 7). ככל שנקדים לטפל הומאופתית, כך יוטב.
בעזרת הידרותרפיה במים מרווחים יתרונות רבים ומגוונים לטיפול ושיקום. השילוב בין חום המים 32-34 מעלות והלחץ ההידרוסטאטי, מאפשרים את הרפיית השרירים והפחתה בכאבים.
מאמר זה עוסק באבחנה של הפרעת קשב וריכוז, ההשלכות של אבחנה זו, כן יובא מידע אודות תהליך האבחון ושיטות אבחון והתחלה של התערבות מערכתית. המאמר מאת נופר ישי-קרין ועדי פרי, תחנת העמקים.
כמי שמתעסק בתראפיה בצחוק דרך היוגה צחוק מעל 4 שנים הבנתי דבר אחד: מחשבות ופרשנות מובילות לצרות, למחלות, הם גם מרחיקות אותנו מההווה ומביאות אותנו אל נבכי העתיד הלא ידוע או העבר. אם היינו יותר נמצאים בהווה דרך המדיטציה אז בעצם אין לנו על מה לדאוג בזמן שאנו מרוכזים בהווה. והכי חשוב זה שאנו מאזנים את הביוכימיה של המח. אם אנו נבין שהחיים הם כמו תאטרון, ולכן אין לקחת ברצינות רבה את מה שהם מביאים לנו, כי אז נהיה יותר בריאים ומסופקים.
הרכיבה כמהנה. הרוב המוחלט של האנשים מאמין שהאדם הוא בעל החיים האינטליגנטי ביותר מבין החיות, זה אמנם נתון נכון אך האדם אינו בעל החיים האציל ביותר, וישנם אנשים רבים שגם לקטגוריית האינטליגנציה לא מתאימים, ובקטגורית האצילות הרי שהסוס הינו החיה האצילה ביותר.
שוב המורה משאירה לכם הודעה בה היא מבקשת מכם לחזור אליה. אתם פונים לילדה שלכם ושואלים- מה היא רוצה? מה עשית הפעם? הפרעת? לא ניגשת למבחן? יצאת מהשיעור באמצע? ישנן שלל בעיות שונות מהן יכולים לסבול ילדים ובני נוער. אחת מהבעיות הנפוצות כיום הן הפרעות קשב וריכוז, אשר מונעות מילדים רבים להגיע להישגים שהיו יכולים להשיג בלעדיהן.
המורה בבית הספר מספרת לך על 'נפלאות' הריטלין, אומרת לך שכדאי לך לשקול טיפול תרופתי, מספרת לך שזה יעשה לילדך שיפור מדהים בלימודים וכמה שזה עוזר לילדים אחרים, אבל אתה מנגד לא רוצה לתת כדורים לילד שלך....מה עושים?
רוב המבחנים הממוחשבים, הקיימים כיום בשוק, לא מבחינים בין התנהגות היפראקטיבית ובין התנהגות אימפולסיבית, אך לאבחנה זו יש משמעות רבה מבחינה טיפולית ומכאן גם מבחינת ההתמודדות עם הפרעות קשב ושיפור איכות חייו של הסובל מהן. מבחן MOXO הוא המבחן הממוחשב היחיד, המבדיל בין התנהגות היפראקטיבית לבין התנהגות אימפולסיבית.
בליבו של הקושי שוכנת ההזדמנות (א. איינשטיין) דנה קוטיק - שזיפי פותחת בפנינו את העולם הנפלא של אימון מיוחד להפרעות קשב וריכוז. כמנחה, מאמנת ואמא לבן המתמודד עם ההפרעה
הפרעות קשב וריכוז היא תופעה נפוצה וקיימת אצל ילדים ומבוגרים כאחד. חשוב לציין שהתופעה אינה באה בסתירה לרמת האינטליגנציה. אחד הפתרונות הוא הוראה מתקנת. מטרתה העיקרית של ההוראה המתקנת היא בהחזרת הילד אל מסלול הלימודים הרגיל לפני שיפתח פער לימודי גדול מדי. על כך ועוד, במאמר הבא.
פריצת דרך חדשה נעשתה בתחום! הכותרת "בעיית קשב וריכוז" התגלתה כאוסף של תופעות אשר הגורמים להם לא נמצאים במוח או בגנים. המקור לבעייה נמצא במקום אחר לגמרי.
התפרצויות זעם הן תופעה שכיחה בקרב בעלי הפרעת קשב וריכוז. בעזרת עבודה גופנית בשילוב עבודה רגשית ניתן להפחית באופן משמעותי את ההתפרצויות, המפריעות למהלך חיי היומיום של הנוטה להתפרץ וסביבתו.
ברשימתי זו, אני מבקש לעמוד בתמציתיות על תכנים ומונחים שנפגוש בד"כ בהסכמי גירושין, מתוך כוונה לפוגג חששות ולשכלל את היכולת להתמצא ולנווט בהצלחה "במבוך" הגירושין.
אם חשבתם שגישור משפחתי צופה אך ורק "פני גירושים" הרי שטעיתם, שכן ניתן באמצעות גישור להגיע להסכם חיים משותפים, שתכליתו להסדיר את מכלול ההיבטים: הרכושיים, הממוניים, האישיים והמשפטיים, הנובעים מרצונם של בני זוג לחיות יחד ולהקים בית משותף, ללא נישואים, ובכך נעסוק ברשימה זו.
גישור הוא למעשה פלטפורמה ליצירת תנאים מיטיבים לניהול משא ומתן ( להלן: מו"מ ). כשבאים לעסוק במו"מ, עולה שאלת ה- "מה", כלומר, התכנים שידוברו ושאלת "האיך"- כלומר, האופן שבו ידוברו התכנים והדרך שבה יתנהלו הצדדים האחד ביחס לשני. אז איך מתכוננים למו"מ ואיך מנהלים מו"מ? בכך תעסוק ברשימה זו.
רשימה זו תעסוק במפגש הגישור הראשון וכן תנסה להשיב על קושיות שאפשר שיתעוררו אצל בני הזוג נוכח הליך הגישור וההערכות לקראתו.
במידה ואנו מתלבטים האם להתגרש, או במידה וכבר קיבלנו החלטה להתגרש אבל עדין "לא יצאנו מהארון" ולא התחלנו במימושה, הנה כמה שאלות שיסייעו לנו לבחון את מוכנותנו לגירושין רגע לפני שממש יוצאים לדרך
כאשר בני זוג שוקלים בדעתם האם להתגרש? הם מתבקשים לשאול את עצמם האם המענה לקשיים שהם חווים כבני זוג הנשואים זה לזה, טמון בפרידה וגירושין- כלומר בפניה למגשר משפחתי, או שהקשיים והמצוקה מבקשים מהם מענה (או לכל הפחות בירור) במישור הטיפולי-כלומר פניה למטפל משפחתי או זוגי, על מנת להבין מה "התקלקל" בדרך ולבדוק אפשרות לשקם את חיי הנישואין והזוגיות. המדובר בשאלה מקדימה, המכוונת לפני ולפנים, תכליתה, ברור אמיתי וחסר פניות עם עצמנו, מה בעצם הבעיה- הקושי, ולאיזה עזרה אנו זקוקים בעת הזו ? התשובה לשאלה עשויה לה
ברשימה זו ברצוני לעסוק במרחב הרגשי בגישור משפחתי, זאת בהתחשב במציאות של כאוס, בלבול וטלטלה רגשית עימם מתמודדים מרבית מהזוגות המעוניינים להתגרש, לפחות בשלבים הראשונים לקבלת החלטה על גירושין.
ברשימה זו ברצוני להתמקד בגישה המוכרת בשם: גישור משפחתי טיפולי- Therapeutic Family Mediation ( ובקיצור: T.F.M ), מודל המבנה בתוכו שלב מקדמי של 'הערכת מוכנות לגישור' ובהמשך-'קדם גישור', שלבים המסייעים לזוגות שאינם בשלים לניהול מו"מ בגלל מחסומים רגשיים, להתמודד עם ההצפה הרגשית, לנהל מו"מ אמיתי, למצוא פתרונות למצבים מורכבים שעשויים להתגלות בחדר הגישור ולהגיע בסופו של יום, להסכם גירושין הוגן, העונה על מרבית צרכיהם של בני הזוג הנפרדים וילדיהם, ולא פחות חשוב מכך לפעול במשותף למימושו ויישומו.
השאר תגובה למאמר זה
