'מדד נוי' להתנהלות מפלגתית ראויה ואיכותית - סיכום ביניים

אני מכריז בזאת בחגיגיות, על יצירת מדד מקצועי חדש בשם "מדד נוי", להתנהלות מפלגתית ראויה ואיכותית, דרכו נעקוב מעתה כולנו יחד אחר איכותם של תהליכי העבודה וקבלת ההחלטות בקדימה. מדי תקופה אדווח לציבור מה נעשה ומה התקדם בנדון. זו מחוייבות אישית שלי להקפדה על שקיפות ועל בחינה מקצועית של הדברים.

מדבריה בראיון בליידי גלובס ומדברים שנאמרו על ידה גם במקומות אחרים וקיבלו חיזוק רב בדרכי התנהלותה, נדמה כי מאחורי כל זה מתקיים לו איזה טריפ אישי ענק של ציפי ליבני המונע ממנה את שיקול הדעת המושכל של הדברים. להציג את הפוליטיקה כדבר בזוי ומאידך לרומם את עצמך במילים כמו מנהיגות, חזון וערכים זה דבר מאוד מסוכן.

מופע הפלאים ההזוי האחרון של ציפי ליבני ושאול מופז, בישיבת חברי הסיעה בכנסת, הוא רק קצה הקרחון . נכונים לנו עוד מופעים גרועים שכאלה לרוב. לא צריך להיות נביא כדי לראות זאת. הכתובת מצויה על קירות חיינו באותיות קידוש לבנה. רק להסיר את משקפי הפילטר המסננים את ראייתנו ולראותה. אני מביע כאן בפרהסייה את תחושת הבושה של כל מי העוסקים בניהול במדינת ישראל ומייצגים בכבוד את הדיסיפלינה הכל כך חשובה הזאת.

אני בא לטעון כאן שהגדרתה הנוכחית של קדימה כמפלגת מרכז אין בה די כדי להצדיק את קיומה והיא אף גורמת לה לנזק ועומדת לה לרועץ. גם הנסיונות הנואשים לזהותה באמצעות התייחסות לשאלות הלקוחות מהתחום המדיני-בטחוני ומהתחום החברתי-כלכלי, שמקרום ב'הגיון המדינה' וב'הגיון המצע הרעיוני', אינם מספיקים כדי להתגדר בהם.

המציאות הפוליטית הנגלית כיום במדינה היא כה חמורה עד שיש גם אחרים וטובים בארץ הטוענים שהיא מסכנת את מדינת ישראל לא פחות מאשר האיום האירני. יעודה העיקרי של קדימה ושליחותה הדורית היסטורית הוא לתת מענה לחולשת המערכת הפוליטית בישראל על כל הבטיה ונגזרותיה ואת זאת קדימה לא עושה כלל.

המנדט שקיבלה ציפי ליבני מן המפלגה ומן הציבור הרחב הוא בערבון מוגבל ויסודו יותר בציפיות ממנה מאשר באמת ממה שהיא מביאה למערכת הפוליטית וזאת עליה לדעת. עליה להיות פרנואידית לכך ולשפר את דרכיה כל העת.

להיות צעיר משמעותו לא לקבל שום דבר כמובן מאליו, לשאול את השאלות הגדולות באמת, לייצר תמונת עולם המתאימה לתפיסת המציאות החדשה בה חיים הצעירים, ולעצב על פיה את מערכותיהם וערכיהם. להיות צעיר משמעותו להיות רדיקאלי, להיות מרדן, ולהיות חתרן במובן של קיום מצב נפש תמידי של אי שקט המלווה אותך אל מול הקיים סביבך בשאיפה לשנות את פני הדברים. זו לא רק זכותם של הצעירים אלא גם חובתם להתנהג כך. אוי למפלגה שצעיריה הם זקניה ואין בה כל תהליכים של שינוי לימוד ויצירה, ושל הפרייה התפתחות וצמיחה כנדרש.

האזנתי אמש בקשב רב לדבריה של ראש האופוזיציה ויו"ר קדימה ח"כ ציפי ליבני בפתיחת מושב החורף של הכנסת ה- 18. היה זה נאום אופוזיציוני חריף אופייני. באופן כללי חזרה ציפי ליבני על המרכיבים הרגילים הנשמעים בכל נאומיה והופעותיה בתקשורת ובציבור: (1) שתי מדינות לשני העמים, (2) מדינה יהודית ודמוקרטית, (3) שינוי שיטת הממשל והבחירות. ניכר, כי איכנשהו קרוב קרוב לחזה גיבשה לעצמה ציפי ליבני את דמותה וזהותה של קדימה והעמידה אותה על שלושת הנקודות המוזכרות לעיל. כלומר לשיטתה של ציפי ליבני קדימה מתגדרת בנקודות אלה

הצעירים בקדימה צריכים להחליט אם הם צעירים או זקנים... אם פניהם מועדות לחידושים ולשינויים בקדימה ובמערכת הפוליטית בישראל, או שמא פניהם לשמירת המצב הקיים ולעשיית עוד מאותו הדבר... אם ברצונם לקבל אחריות לדורות הבאים או ברצונם להתברג ולהסתדר איכשהו במה שיש. שוב חוזר הניגון ושוב הצעירים מתלוננים על מנהיגות המפלגה, באים כלפיה בטענות ובדרישות, ומצפים ממנה כי תעשה מעשה בנוגע אליהם. אם הצעירים עדיין לא הבינו או לא הפנימו כי הממסד הפוליטי בדורנו זה לא יעשה דבר מעבר לעניין שרידותו על דרך היות המפלגות.....

מוטלת עלינו שליחות היסטורית ודורית לעשות בארץ הזו תיקון גדול בחיינו הפוליטיים. זו ההצדקה העיקרית לעצם קיומה של קדימה. זה המימד התכליתי שלה. אם היא מתעלמת מכך היא מבטלת במו ידיה את עוגני שרידותה ומערערת את יסודותיה.

בעוד תופי הבחירות הולמים בקצב הולך וגובר,הנה כבר מתפזרת הכנסת, ,"הדיל של נתניהו עם החרדים" זועקת הכותרת ("ידיעות אחרונות" 4.5.12) וציפי לבני הזכירה לכולנו, בנאום התפטרותה מהכנסת, שהיא לא מונתה לראש הממשלה כי היא לא הייתה מוכנה לקבל את תנאי הסחיטה של המפלגות החרדיות, כנראה היא יודעת היטב מה היא מדברת,כי היא הייתה שם.אז מה עושים?יש הצעה לפתרון.

לאחר משחק שנמשך אל תוך הלילה, הוכרז נתניהו כאלוף "השחמט הפוליטי" של ישראל. זקני הכנסת של ישראל לא זוכרים מהלך מעין זה, מאז קום המדינה. מופז – הציל את עצמו ועוד 15 ח"כים של קדימה, מהשפלה, הדחה, הרחקה ובידוד. יאיר לפיד – קיבל נוק-אאוט כמו פעם. שלי יחימוביץ – נשארה כיום באופוזיציה מכורח הנסיבות. המדינה – קיבלה מענק של מיליארד ₪, ברק - קיבל עצמאות לעוד 18 חודשים. סיירת מנכ"ל – עשתה זאת שוב.

כבר שנים שהמפלגה לא חוותה התעוררות כזו. לאחר שנה של שיקום, המפלגה הצליחה לרוץ. פתאום נכנסים צעירים לפעילות וסניפים מתעוררים. מפלגת העבודה מגיעה לנגב – ובגדול

השאלה אכן נשאלת ולא רק על ידי חוגי השמאל.הסכנה היא שהקוורטט האירופאי ימשוך ידו מהניסיונות להגיע להסכם שלום ולסלול את הדרך להסכמה להכרזת הקמתה של מדינה פלסטינית על ידי מועצת הביטחון.

זה לא מקרי שח"כ הכנסת אנסטסיה שפכה מים על חבר הכנסת מג'דלה. אנחנו חייבים להבין את אנסטסיה שאופן תגובתה מקורה מארץ מוצאה. ידוע מזה מאות שנים שהחברה הסובייטית הייתה חברה אלימה(בשפת העם "ז'לובים) במיוחד יוצאי חבר העמים שמקורם ממדינות האיסלם,וחלקם מרוסיה האירופאית.

נסיון העבר מלמד כי בפוליטיקה - כמו בטבע - אין ניסים, אין קיצורי דרך, אין "עיגולי פינות". על המתלהבים - מרביתם תמימי לב, נקיי כפיים, שנקעה נפשם ממצב הדברים העכשווי - להיזהר מריצה אחרי משיחי שקר חלולים, שמלכתחילה אין כל יסוד לטיפוח תקוות מכניסתם לחיים הציבוריים. מטאורים נשרפים בעת חדירתם אל האטמוספרה. יאיר לפיד? גם אם לא יישרף, מה בדיוק הוא מסוגל להביא? 29 שנים התבשל מנחם בגין עד אשר נבחר לראשות הממשלה. אריאל שרון הבשיל 30 שנה. האם למר לפיד כישורי מנהיגות עדיפים?

אני יודע שזה נשמע נדוש, אפילו מאד נדוש, אבל איני מוצא קשר אחר ביני לבין "השמאל הלאומי". אני קומוניסט בנשמתי (אוטופי לא פוליטי), אני קוסמו פוליטי אדוק, תומך עקרונית ברעיון של אזרח העולם, אני בעד סגירת הבורסה והלאמת החברות הגדולות, אני מאמין שהפתרון לסכסוך הישראלי – פלסטיני הוא בנסיגה לקווי תוכנית החלוקה כ"ט בנובמבר 1947 עם תיקונים מסויימים, וירושלים בריבונות האיחוד האירופי. בקיצור, יש שיאמרו שאני שמאלה אפילו מחד"ש.

השמאל מת במוצאי מלחמת ששת הימים. כשעלה השחר של האימפריה הישראלית – שקעה שמשו של השמאל ונולד הסמול. הסמול הוא אות קין, גנאי למשת"פ, אוהב ערבים, שונא ישראל, עוכר ישראל, לא פטריוט. הסמולני אוכל חזיר ביום כיפור, זולל שרימפס ביום חול, שותה אספרסו מתי שאפשר, אומו, קאפו, פלצן, ומה לא.

כך, מדי שנה מתקיים לו בתוכנו מן ריטואל היטהרות כוזבת: האיש הטוב הזה, מבקר המדינה, 'מראה להם' - הפוליטיקאים הרעים המופקדים על השטת הספינה הזו הנקראת מדינת ישראל אל עבר חוף מבטחים. 'מראה להם' ושום דבר לא יוצא מזה.

ב- 27/5/2010 תתקים בכנסת ישראל סדנה בנושא "מדינת ישראל - זהות יהודית במדינה דמוקרטית". את הסדנה מארגנת מפלגת קדימה במסגרת מהלך נרחב ליצירת חזון חברתי משותף לפיתוח חוסנה של החברה הישראלית. אני, לא אהיה שם כי...

במאמרי זה אני בה לטעון, כי 'חולשת המערכת הפוליטית בישראל' היא מקור שופע לשחיתות ציבורית בקרבנו. בחיפושיי ובניסיונותיי לפצח את החידה הזו של חולשתנו ולמצוא לה מענים נפרשה לנגד עיניי, בין יתר הדברים, תמונת מציאות בה בהתנהלותם של הפוליטיקאים שלנו גלומה הפרת אמונים יסודית שהיא המקור הראשוני לשחיתות בקרבנו.

להלן ריכוז של עקרונות, עיקרים וקווים מנחים מעצבי מדיניות שעלינו לנקוט בבואנו לנסח באופן משוכל ומקצועי יותר את הדרכים הנאותות עלפיהן יתנהלו במפלגה מפקד החברים והבחירות המקדימות. על הדברים להגזר מראייה מפוכחת, מקצועיות ואמיצה של המציאות, ועליהם לענות על צורך אמיתי שלנו לחולל תיקון גדול במערכת הפוליטית בישראל. הפתרונות כולם יצטרכו להבחן על רקע זה ולעמוד בקרטיריונים מחייבים של ראיה רחבה וכוללת ולא של פתרונות מקומיים ונפרדים זה מזה.

את חג העצמאות חגגתי כמו כל עם ישראל עם משפחתי חברים ובשר על גחלים. יום קודם התכנסנו אל תוך האבל הלאומי והאישי שלנו על הנופלם במערכות ישראל. גם ביום אבלנו וגם ביום שמחתנו מיד לאחריו הייתי ממוקד כל העת בהרהורים נוגים סביב הפער האדיר שנוצר בתוכנו בין האנרגיות הכל כך חיוביות שמפכות בנו לבין כשלוננו הדורי לנהל את חיינו כאן בשכל טוב, בתבונה ובמקצוענות.

היכנשהו עם העלמות האבות המיסדים משהו השתבש בתוכנו והפכנו את סדר הדברים שביסוד הצלחתם הכבירה של האבות המיסדים, והעלינו למדרגת-על את האידאולוגיות. מעתה הכל פשוט. ישנן אידאולוגיות והן שיעשו את העבודה. העיקר הכוונה שבלב וכל היתר בטל בשישים. תחת לקום כל בוקר מחדש ולשאול את עצמנו מה אנו יכולים לעשות טוב יותר כדי שנחיה כאן יחד בשגשוג, בטחון ורווחה ונתמודד בהצלחה עם אתגרי התקופה ואיומי הסביבה החיצונית, אנו מרוממים את עצמנו בדיבורי סרק על כאילו ערכים, כאילו חזון וכאילו אידאולוגיה.

שלושה כשלים עיקריים מאפיינים כיום את דור הפוליטיקאים הנוכחי שלנו: (1) הסתת הציבור והדחתו באמצעות מלל תפל ובלתי מושכל ומקצועי באופן קיצוני; (2) בריחה מאחריות לנעשה במערכת הפוליטית ולתוצאות הרעות שהיא מייצרת; (3) חוסר הבנה יסודית בחשיבותם הגדולה והמרכזית של דרכי התנהלותינו ואופניהם במערכת הפוליטית ובכלל חיינו הציבוריים.

כאשר מדובר בשכבות נרחבות למונח חמלה יש משמעויות שליליות של פטרוניות והתנשאות מצד הנהנים מן השיטה ומהכח והתגמולים שהיא מעניקה. האחריות לחלשים בתוכנו איננה צריכה להיות מונעת על ידי כוונות טובות ומצפון אנושי בלבד. כשמדובר בדמוקרטיה ובערכים של שיוויון וזכויות אדם, הדאגה לחלשים היא 'חובה חברתית' ראשונה במעלה ולא איזה טובה שעלינו לעושתה כלפי מישהו. ועל תפיסת 'החובה החברתית' יש להוסיף את תפיסת 'התועלתיות'.