בוקר טוב כבוד נשיאת בית המשפט העליון

בעבורי כבר מזמן אין בוקר טוב והיום להפתעתי, כאשר אני פותח כהרגלי את אתר החדשות באינטרנט, אני קורא את הדברים להלן (קטעים בלבד).

"... ביום שבו הוצת רכבו של שופט בבית המשפט המחוזי בחיפה, נעצר בבית משפט לעניינים מקומיים בירושלים, גבר שאמר לשופטת 'הלוואי שתמותי'..."

"...המציאות שבה אנו חיים ועימה אנו מתמודדים (הדגש שלי - ע"ה), אינה קלה..."

"... על תחושת אי הביטחון, יש לעיתים שאדם תמים היוצא מביתו לרחובה של עיר, לשפת הים, למסעדה או לאירוע בילוי - אינו יכול להבטיח שישוב בשלום (מוכר משהו - ע"ה). רק מפאת איומי הטרור..."

(עד כאן ציטוטים מדברי נשיאת בית המשפט העליון, בפני תלמידים).

את הדברים הנ"ל אני קורא שנים! באינטרנט שכותב איזה טיפוס אם כי הוא כותב הרבה יותר על הנעשה במציאות שלנו וכמוהו, רבים וטובים ממנו. הדברים נכונים, רק שהיה לי קשה לעכל את המשפט על "... המציאות שבה אנו מתמודדים..." רגע - מתמודדים?

כל הסיפור שאני כותב, עלה לכותרות עקב השלכת הנעל והצתת מכוניתו של השופט שאין ספק שהם חמורים ביותר.

אותו טיפוס שכותב שנים באינטרנט, כי לטיפוסים כמוהו אין במה אחרת, אבל נוכח המציאות שלנו, מה קרה גברתי נשיאת בית המשפט העליון שאגב, אני מעריך אותך מאוד.

אגב, בהקשר הדברים שציטתי מנאומך, יש לי שאלה אלייך: האם אישים מבית המשפט העליון ומתחתו, קוראים את דבריהם של אזרחים באינטרנט למשל? אם לא כן, כדאי להטיל זאת עליהם. כך למשל, אותו טיפוס שהזכרתי, כתב על מרגריט לאוטון שנהרגה מכדורים שהתעופפו במלחמת כנופיות ביניהן, כאשר הייתה על שפת הים בפיקניק עם ילדיה הקטנים. בנסיבות דומות, שקד, הנערה בת השש-עשרה, כך סתם ברחוב. כמו כן, האזרח קרפ נהרג, ע"י חיות דמויי אדם ששוטטו ברחוב, כאשר היה בחברת אשתו ובתו.

את הדברים אני כותב, בהקשר מה שאמרת על הרגשתו של הציבור שיוצא לרחוב.

עתידי המנחם

תגיות של המאמר: אותו טיפוס שכותב שנים באינטרנט, כי לטיפוסים כמוהו אין במה אחרת

עתידי המנחם