זליגת מידע - השפעת רשתות חברתיות על חיינו
החודש קיבל בית המשפט השלום בחיפה את הקובלנה הפלילית של ש.פ. נגד ג.א. בשל השמצות אשר השמיץ אותה ברשת הפייסבוק. הקובלת והנאשם נהלו מערכת יחסים זוגית אשר הסתיימה על ידי הקובלת. הנאשם פרסם את תמונתה של הקובלת על גבי דף הפרופיל האישי שלו, ברשת הפייסבוק וצירף לה מלל באנגלית המגדיר אותה, בתרגום חופשי, בין היתר, כמופקרת וכלבה. הפרסום האמור היה חשוף לקהל רב של גולשים, שכן הנאשם לא הגביל את הגישה לפרופיל שלו לחבריו בלבד, והתמונות עם המלל המלווה אותן היו גלויים לחבריה הקרובים של הקובלת ולמשפחתה, וגרמו לה לבושה, להשפלה ולמבוכה רבים.
בית המשפט קבע כי היה כאן מקרה של פרסום לשון הרע, שמטרתו לפגוע ועל כן על פי דרישות החוק מהווה עבירה פלילית. בית המשפט קבע כי הפרסום באופן של העלאת התוכן לפרופיל הנאשם, גם אם היה מוגבל לחבריו בלבד, ובמיוחד כל עוד לא היה מוגבל והיה חשוף לכל, נחשב לפרסום על פי חוק איסור לשון הרע. אחת הטענות אשר העלה אותו הנאשם היא שהמידע הוא מידע אותו פרסם לחבריו בלבד, וכאן עולה השאלה הגדולה – האם רשת חברתית על גבי האינטרנט היא באמת רק רשת חברתית?
מהי הרשת החברתית
הרשתות החברתיות הן ייצור כלאיים מיוחד אשר המציאה רשת האינטרנט. מצד אחד מדובר בחוג חברים קרוב, של אנשים שאדם מכיר, ועמם הוא רוצה לשמור על קשר. אותם חברים זכאים אם כן, להיכנס לחייו, לצפות בתמונותיו ותמונות משפחתו, לשמוע על הצלחותיו וכישלונותיו, על הטיולים והחופשות שהיה בהם, על השמחות המשפחתיות לידות, חתונות וכיו"ב, ולשמוע (יותר נכון לקרוא) התלבטויות והגיגים שלו.
אלא שהרשת החברתית כבר מזמן התרחבה מעבר לאותם אנשים קרובים אשר היו זכאים להיכנס לביתו של אדם ולשמוע את סודותיו הכי כמוסים. אל הרשת החברתית שלו נוספו חברים רבים אשר ההיכרות שלו עמם היא שטחית ביותר ולעיתים קרובות גם אנשים אשר מעולם לא פגש.
פרסום מידע ברשת החברתית
בנוסף, היותה של הרשת החברתית פלטפורמה אינטרנטית, מקשה על אנשים לזכור ל"סנן" את המידע האישי שלהם. אם תפגוש חבר קרוב ברחוב אולי תספר לו שרבת הבוקר עם בן/בת זוגך. אך האם תספר זאת לקופאית במכולת? לא בטוח. האם תרצה שכל מי שיש לו גישה למחשב יוכל לראות ואף להוריד קבצי תמונות של הילדים שלך? התשובה על כך ברורה. בפרופיל שלך בפייסבוק כל מידע שתפרסם יגיע לכל מכריך, הקרובים והרחוקים. בנוסף, אנשים רבים אינם ערים למדיניות הפרטיות של הרשת החברתית, אשר משתנה חדשות לבקרים, ומומלץ לעקוב אחריה, ולרוב מידע שהם מפרסמים חשוף ליותר אנשים ממה שהם התכוונו, ואף לכולם ללא יוצא מן הכלל.
פועל יוצא מכך הוא שהגדרת הפרטיות שלנו כבני אדם חברתיים, משתנה, ואלה שמודעים לנעשה בפייסבוק, בעיקר הצעירים, כבר יודעים איזה מידע ראוי לשורת סטטוס ואיזה מידע יש לדסקס בתכתובת פנימית. עם זאת הגבולות מטושטשים.
דוגמא טובה לכך הוא הסיפור על אותו אדם אשר שמח לגלות לכל מי שהוא מכיר כי הוא יוצא לחופשה סוף סוף אחרי ימים רבים של עבודה קשה. אותו אדם, אשר דווח על כך ברשת, לא לקח בחשבון את העובדה שרבים האנשים להם גישה לפרופיל האישי שלו ולמידע אודות החופשה המתוכננת, וכמובן כי בפרופיל פרסם מספיק פרטים אישיים אודות עצמו אשר סייעו באיתור מקום מגוריו. מה רבה היתה הפתעתו לגלות שביתו נפרץ עת היה בחופשה. בהמשך למקרים מעין אלו, גם חברות הביטוח עושות שימוש ברשתות החברתיות, ועוקבות באמצעותן אחרי מבוטחיהן ומחריגות ביטוח במקרים בהם גילה המבוטח מידע מסגיר על גבי הרשת.
עוד פן אחד של שימוש במידע האישי שלנו על גבי הרשת החברתית, עושים מוסדות שונים אשר "עוקבים" אחרינו – המרכאות כאן בשל קלות המעקב – על מנת לגלות מידע אודותינו. כך למשל עשה צה"ל שימוש בפייסבוק כדי לגלות האם הצהרותיהן של בנות אשר בקשו להשתחרר משירות בשל היותן דתיות, הן הצהרות אמת. להבדיל, רשת הפייסבוק היא "מקום טוב" להורים ל"עקוב" אחר ילדיהם, בין אם באמצעות חברות עמם ומעקב אחרי המידע אותו הם מפרסמים, ובין אם באמצעות התחזות לאדם אחר על מנת להתחבר אליהם בצורה עקיפה. ברור כי למטרה זו יש צדדים חיוביים ושליליים, ותמיד צריך לזכור את הגבולות של המידע המתקבל ואופן השגתו.
סיפור נוסף נוגע לחברה שלי, אשר סיפרה בפייסבוק לכל המכרים שלה על איש מקצוע שהיא מחפשת. החברים עזרו לה מאוד והיא קיבלה הרבה הצעות לאנשי מקצוע טובים. לאחר שהיא יצרה אתם קשר ולאחר שקיבלה את השירות היא הודתה לחבריה גם כן על גבי ה- wall אותו מקום ציבורי בו ניתן לכתוב לעיני כולם. כשנשאלה לגבי זהות איש המקצוע שבחרה וטיב העבודה, ציינה את שמו של אותו איש מקצוע אמרה שהעבודה לא הייתה טובה במיוחד. כאן ניתן לראות שחברתי שכחה שמדובר במעמד רב משתתפים עד מאוד והתנהלה כפי שהיתה מתנהלת, אולי, בשיחת סלון. מבלי להיכנס לפרטים אומר שמקרה כזה יכול בקלות להיגמר בבית משפט בשל דיבה.
כמו כל פלטפורמה אינטרנטית אנו צריכים ללמוד לעשות את השימוש בה בחיינו, תוך שאנו מתאימים את עצמנו לשוני של אותה הפלטפורמה ממה שהכרנו עד היום. כמו שהמשוחחים הראשונים בטלפון היו צריכים להתרגל לעובדה שאין האדם שמולם רואה אותם אך הם יכולים לשוחח, כך אנו היום צריכים להתרגל שחוג חברינו ברשת, שונה בתכלית ממסיבה או מפיקניק בשבת. הדרך הטובה ביותר להסתגל, היא להכיר את הרשת החברתית, מה יש לה להציע וכן, ממה צריך להיזהר. גלישה נעימה לכולם.
האמור לעיל הוא בגדר מאמר כללי ואין לראות באמור בו ייעוץ משפטי מכל סוג. לייעוץ פרטני, אנא פנו אלינו ל- main@kbflaw.co.il או הכנסו אלינו לאתר www.kbflaw.co.il
שאלות ותשובות
עורך דין – זה העתיד שלך! האינטרנט הוא המקום בו הכול קורה. לקוחות חדשים, קשרים מקצועיים ועוד. הצטרף לרשת ותראה איך הדברים פשוט קורים לך.
זוהי השאלה המרכזית העולה מהתביעה כנגד ב.מ.ב.י מערכות תוכנה בע"מ אשר עשתה שימוש במאגר נתונים של נכסי נדל"ן שיצרה חברה מתחרה.
ב7956-02-10 הוגשו שתי בקשות של שלוש עותרות מקרב העיתונות והתקשורת (מו"ל ועיתונאית של אתר החדשות המקוון YENT; וחברת החדשות בערוץ השני בטלויזיה) - להתיר להן לפרסם קלטות שחזור וחקירה במשטרה של הנאשמים בתיק זה, האחים סדמי, ולהורות למדינה להעביר לרשותן את אותן קלטות.
בית המשפט קבע לאחרונה בפסק דינו בבתא"מ 36000-11-09 כי אם לא הייתה בניה מספקת של אתר האינטרנט זוהי הפרת חוזה והחברה המזמינה לא תחויב לשלם את התשלום ע"פ החוזה.
פסיקה חדשה בדבר דואר "ספאם" שנשלח ללא אישור המכותב בה בית המשפט פסק לטובת התובע סכום של 19,000 ש"ח
ניתן ללמוד על מדיניות בית המשפט בנושא זה מת"ק 60253-10-10 פריטל נ' גלויבר תיירות בע"מ עותרת התובעת להשבת תשלום אשר שילמה באמצעות האינטרנט לחברת גוליבר תיירות בגין חופשה אשר לא מומשה על ידה.
ניתן ללמוד על מדיניות בית המשפט בנושא אחריותם של בתי ספר לשמירה על זכויות יוצרים מפסיקתו של בית משפט השלום בירושלים אשר פסק כנגד התובע, עו"ד ערן אביטל בת"א 8211-09 בתאריך 27.7.11, ודחה את הטענה בדבר הפרת זכויות יוצרים ע"י הנתבעים, בית החינוך תיכון גליל מערבי ובי"ס גוונים אשר השתמשו בתמונות אשר צילם התובע באתריהם.
על דינה של מודעות לדבר דין פלילי המתרחש באינטרנט ניתן ללמוד מת"פ 7987-07, תיק בו הנאשמים הואשמו בסיוע לעבירות מרובות לאחר שהנאשמת עסקה בהנהלת חשבונות בחברה בה התבצעו עבירות פליליות של מכירת כדורי ויאגרה וסיאליס מזוייפים והנאשם הואשם בהפצת הכדורים בעזרת אתרי אינטרנט שהקימו.
התפתחות המדיה האינטרנטית וחדירתה הרחבה לכלל תחומי החיים מעלה סוגיות הבוחנות את גבולות חופש הביטוי ברשת מחד ואת 'ההגנה' אותה מעניק השלטון מפני החשיפה לתכנים לא הולמים מאידך. שתי התפתחויות מן הזמן האחרון, אחת בדמות תיקון לחוק התקשורת, והשניה בדמות פסק דין, מטילות את האחריות לשמירה מפני חשיפה לתכנים בלתי הולמים על ספקיות האינטרנט ועל מנהלי אתרים אשר הופכות אותם הלכה למעשה, לשוטר ושומר המוסר של רשת האינטרנט. אך האם זו הדרך?
בימים אלו פותחת רשות התאגידים במבצע אכיפה נגד חברות אשר אינן עומדות בהוראות חוק החברות התשנ"ט – 1999, והפעלת סנקציות נגדן. עיקר ההוראות אשר נבחנות הן ההוראות הקובעות את חובן של חברות בתשלום אגרה שנתית והגשת הדו"ח השנתי לגבי פעילותה של החברה. חברות אשר לא יעמדו בהוראות חוק אלה, תהינה חשופות לסנקציות הקבועות בחוק.
החל מ- 1/9/2010 ניתן להגיש בישראל בקשה בין לאומית לסימן מסחר אשר תקנה הגנה לסימן מסחר ב-85 מדינות בו זמנית. כבר ביוני 2010 חתמה ישראל על פרוטוקול מדריד והצטרפה לחברות בפרוטוקול תחת ארגונו של ה- WIPO.
היום כולם ברשת. לכל אחד מאתנו כמעט יש נוכחות על גבי דפי האינטרנט. מתגובית (טוקבק) באתר כלשהו, דרך כרטיסי חבר המפרסמים פרטים אודותינו ברשתות חברתיות, ועד בעלות והפעלה של אתר אינטרנט. אומנם, הרשת היא מדיום שונה מהעולם המציאותי בו אנו חיים, אך מבחינה משפטית היא מעלה שאלות רבות אשר יש לתת עליהן את הדעת על מנת להתנהל נכון. להלן נסקור בקצרה את המרחב המשפטי החל על הגולש ברשת.
האינטרנט כמדיום תקשורתי מעלה סוגיות משפטיות רבות אשר ניתן לחלקן לשלושה סוגים. הסוג הראשון הוא סוגיות משפטיות מן הדין הכללי הנובעות מן העובדה כי האינטרנט הוא עוד אמצעי תקשורת כמו טלפון דואר או לוח מודעות. ככזה הוא מעלה שאלות של משפט הדומות לשאלות העולות מתחומי תקשורת אלו. הסוג השני הוא סוגיות משפטיות המועתקות מעולם המשפט המוחשי אל העולם הווירטואלי בשל העובדה שהאינטרנט הוא עוד מדיום לקיום מסחר, מתן שירותים ומידע, ובשל כך הוא נדרש לטיפול משפטי הדומה לטיפול מחוצה לו, כמו דיני חוזים, קניין, קניין רוח
נאמר לא אחת כי ההון האנושי הוא הנכס החשוב ביותר ולעיתים היקר ביותר שיש לעסק. הדבר נכון פי כמה במקרה של חברות, בדרך כלל חברות טכנולוגיה בתחילת דרכן אשר תלויות בהון ראשוני קטן שמקורו במקימי המיזם, במשקיעים הראשוניים המכונים אנג'לים – (Angels) או אף אינה תלויה בכל הון חיצוני אם היא בוחרת לפעול כך (bootstrap). חברות מסוג זה נדרשות ליצירתיות בתגמול עובדיהן, אופציות לעובדים היא אחת הדרכים.
מעסיקים רבים אינם מודעים לשלל החובות החלות עליהם בשל העובדה שהם מעסיקים עובדים. אחד מהחוקים המטילים עליהם חובות שהפרתן מהווה עוולה אזרחית ואפילו עבירה פלילית, הינה החוק למניעת הטרדה מינית. מחוקק החוק למניעת הטרדה מינית גייס את המעסיק כלוחם מן השורה במלחמה בתופעת ההטרדות המיניות והטיל עליו חלק לא מבוטל באחריות למניעתה. במאמר שלהלן תיבחנה שלל חובותיו של המעסיק מכח החוק.
בתאריך 3.3.09 נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כבוד השופט גדעון גינת) פסק דין ייחודי בשאלת התמלוגים אשר תאגיד משותף לניהול זכויות יוצרים גובה מהמשתמשים בגין שימוש ביצירות אותן הוא מייצג, והוסיף נדבך נוסף למערכת קביעת התגמולים על פי הפסיקה הישראלית. השאלה העולה האם יש להותיר את אופן קביעת התגמולים לידי בית המשפט אשר דן בשאלה לעיתים נדירות בלבד, או האם על המחוקק להרים את הכפפה ולקבוע את העניין בחקיקה מסודרת.
השאר תגובה למאמר זה
