האם בטוחה שנתנה חברה שנקלעה לפירוק עוברת לבעל המניות שפרע את החוב לו ערב?

פתיחת חברה היא עסק לא פשוט שמצריך הכנה ועבודה רבה לפני הפתיחה. לפעמים ההתחלה היא אכן מעוסק פטור כשמטפסים לאט לאט עד לחברה בע"מ למשל. ולפעמים ישנו הצורך לקפוץ למים ולהקים מיד חברה בע"מ, כל זאת ועוד משתנה בעקבות היקף העסק, החזון העסקי והאילוצים השונים.

במאמר זה, נסקור את התנאים המשפטיים והמסחריים המקובלים בהסכמי מייסדים ואת חשיבותם של תנאים אלה. כמו כן, ידון המאמר בהבדלים שבין הסכם המייסדים לתקנון החברה לצורך הבהרת נחיצותו של הסכם המייסדים.

כאשר בעלי חברה מחליטים לבצע פירוק חברה מרצון, בין אם מתוך קשיים כלכליים שהם נתקלו אליהם, או בין אם מתוך רצון למכור את החברה לחברה אחרת, או כי אין הם מעוניינים עוד להחזיק בחברה, עליהם לבצע סגירת חברה ומחיקת החברה מן הרשומות.

מחובתו החוקית של כל אדם המתכנן להתחיל בפעילות עסקית בישראל, להחליט באם הוא מתכנן לבצע רישום חברה בע"מ, רישום שותפות, פתיחת עוסק מורשה או שמא הכנסותיו הפוטנציאליות נכללות בגדר עוסק פטור. לעניין רישום חברה בע"מ, ראה הכתבה המורחבת בקישור הבא. חלק מהשאלות אותן צריך לשאול בטרם קבלת ההחלטה על סיווג סוג העסק הינן: מה היקף ההכנסות הצפוי בשנים הראשונות של העסק? האם מתוכנן גיוס הון? או שמא יצטרפו פרטנרים לעסק? לאחר קבלת מענה לשאלות אלו ואחרות, על המייסד להצהיר על הקמת העסק אצל רשויות המס, תוך סיווג העסק

החלטתם להקים עסק בישראל וכעת אינכם בטוחים האם לפתוח חברה בע"מ או לרשום עוסק מורשה? בסקירה קצרה זו תמצאו את המענה לשאלותיכם.

מאמר זה הינו מאמר משלים למאמרנו הקודם בסדרה "קיפוח המיעוט בחברה" בו נידונו סוגיות שונות הקשורות לקיפוח המיעוט. במאמר זה נרחיב קצת את הדברים ונתמקד בעיקר בסוגיית אי השוויון בחלוקת משאביה של החברה ואפשרות השימוש בעילה של קיפוח לפתרון סכסוכים (שלא ניתן לפתור בדרכים אחרות) בין בעלי השליטה בחברה.

מאמר זה יתמקד באחד הסעדים בחוק, העומד לצידם של בעלי המניות שעה שהם פונים לבית המשפט בבקשה כנגד קיפוחם על ידי בעלי מניות הרוב.

מיהם עורכי דין חברות? הכנו כאן מילון קצר שמפרט, מא' ועד ת', את הסוגיות בהן מעורבים בעלי התפקידים הללו.

על פי העקרון, זכאי כל אדם המואשם בעבירה פלילית לעיין בחומר החקירה הנמצא בידי המאשימה, על מנת לנסות ולסתור את חומר הראיות אשר יוגש נגדו במסגרת ההליך הפלילי ואשר עליו מבקשת המאשימה לבסס את הרשעתו בדין. מהי היקפה של זכות עיון זו? אילו סוגי מסמכים נכללים בגדר המונח "חומר חקירה" ואילו חורגים מגדרו?

אחת הסוגיות הנפוצות המטרידות את בעלי הנכסים היא ההתמודדות עם דרישות הרשויות המקומיות לתשלום ארנונה. השלטון המקומי נהנה מעדיפות משפטית על פני בעלי הנכסים כאשר המחוקק קבע יתרון ראייתי לרישומים שבספרי העיריי. הסוגיה מחריפה כאשר העירייה "נזכרת" כעבור שנים רבות לבדוק יתרות חובה ישנות בספריה ולפעול באמצעי גבייה מנהלית. בחלוף 7 שנים ממועד הטלת הארנונה על הנכס, מבקש החייב לטעון טענת התיישנות כנגד פעילות העיריה ולהורות על הפסקתה

אדם שנקלע למצב של פשיטת רגל ונושיו מגישים נגדו הוכחות חוב. ברור כי בתקופה זו בחייו שבה עסקיו קרסו, פרנסתו נפגעה והמערבולת המשפטית שנוצרה סביבו, החייב אינו מסוגל לנהל את הגנותיו בצורה מלאה, ההוצאות המשפטיות אדירות וגם "אין אור בקצה המנהרה". האם בידי החייב הכלים להתמודד עם תביעות הנושים נגדו או שמא עליו לקבל את הדין כי הוגשו נגדו הוכחות חוב לתשלום סכומי כסף שאינו מודה בהם.

בבואנו לטפל בעניינו של לקוח, לא די להבין את עובדות המקרה, לא די לזהות נכון את הסוגיות המקצועיות שיש להציגן להכרעה, אלא לעתים רחוקות, דווקא נתקלים אנו בקושי להגדיר את הגוף בעל הסמכות העניינית לדון בטענות הלקוח. כך קרה במקרה של החלטת שמאי מכריע שמונה לאחר התיקון לחוק התכנון והבניה התשכ"ה 1965, הקובעת את גובה היטל השבחה שהוטל בגין שינוי ייעוד במקרקעין, לפני התיקון לחוק הנ"ל. בראשית הדברים ייאמר, שלא לקחנו סיכון והגשנו את הסוגיה להכרעה בפני שתי הערכאות המשפטיות שסברנו שאחת מהן בעלת הסמכות.

כפי שאנו למדים מתנהלים עניינים שונים על פני מדינות שונות כאשר גופים ממדינות שונות חוברים יחד לניהול עסק במדינה אחרת בכלל. כל עוד העסק מתנהל הכל בסדר אולם כאשר העסק כשל, נבחנת אחריות של כל אחד מן המשתתפים בחובות שנוצרו. מי שסבר כי הוא "שותף מוגבל" בטוח כי אחריותו לחובות השותפות מוגבלת להשקעתו וכי לא ניתן לבוא אליו בדרישות כספיות נוספות לכיסוי חובות השותפות. במסגרת טיפולינו באחד המיזמים האלה, יצא לנו לבדוק את המצב המשפטי בכמה מדינות הרלוונטיות למיזם שנבדק.

ישראלי בעל אזרחות זרה שמתגורר במדינה זרה מבקש לנהוג בישראל ברכב שכור באמצעות רשיון נהיגה זה. הערות מעניינות מצד בתי המשפט בסוגית פרשנותן של הוראות תקנות 567 567א לתקנות התעבורה. מן הראוי לקבוע הסדר תחיקתי העונה על צרכי "תיירים בעלי אזרחות ישראלית" המבקשים לשמור על קשר עם מולדתם ולנהוג בה ברכב שכור.

בהתאם להוראות פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, רשאי בית המשפט בתנאים הקבועים, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית. צדדים למשפט עושים שימוש נרחב בכלי זה והוא חוות דעת מומחה, ע"מ לשכנע את בית המשפט כי טענותיהם מבוססות. היתרון שבהגשת חוות הדעת במשפט, ברור לעיני כל: מגיע אדם מכובד ומנוסה, בר סמכא בתחומו ובעל ידיעות מעמיקות בתחום המקצועי הנדרש, המוצג בפני בית המשפט כגורם אובייקטיבי לעניין והוא מוסר עדות בכתב שיש בה לתמוך בטענות אחד הצדדים.

בעולם העסקי המודרני, נדרשת יעילות מירבית בניצול שטחי מסחר ע"י גורמים עסקיים שונים. כל מיני הסדרים מתקיימים בעניין זה, החל משכירות ושכירות משנה ועד הסכמי הרשאה לשימוש במקרקעין ללפי שעות, לפי ימים, בחלקים מן הנכס וכד'. לעתים מוצא עצמו גורם עיסקי אחד שהיה קשור בעבר לנכס באופן כזה או אחר, כמי שנרדף ע"י העיריה, בניסיונה לגבות ממנו את כל סכום הארנונה ועליו להתגונן כנגד הדרישה