מבצע אכיפה נגד חברות המפרות את הוראות חוק החברות
בימים אלו פותחת רשות התאגידים במבצע אכיפה נגד חברות אשר אינן עומדות בהוראות חוק החברות התשנ"ט – 1999, והפעלת סנקציות נגדן. עיקר ההוראות אשר נבחנות הן ההוראות הקובעות את חובן של חברות בתשלום אגרה שנתית והגשת הדו"ח השנתי לגבי פעילותה של החברה. חברות אשר לא יעמדו בהוראות חוק אלה, תהינה חשופות לסנקציות הקבועות בחוק.
בתאריך 1.1.2010 נכנס לתקפו תיקון מס' 10 לחוק החברות התשנ"ט – 1999, על פיו הוסף סעיף 362א לחוק המאפשר לרשם החברות לשלוח לחברה אשר לא שילמה את האגרות השנתיות שלה או לא הגישה דו"חות שנתיים על פי החוק, התראה על פיה אם לא תתקן את ההפרות האמורות, תוכרז כחברה מפרה ותהיה רשומה ככזו ברישומיו.
חברה מפרה כזו תהיה חשופה לסנקציות וביניהם סירוב של הרשם לרשום שיעבודים על נכסיה של החברה, או לרשום שעבודים לטובתה, סירוב הרשם לרשום שינויים שמעוניינת החברה לבצע כמו שינוי שמה או מטרותיה בתקנון. כן, יוכל הרשם להמנע מרישום חברה חדשה שהחברה המפרה או בעל שליטה בה הם בעלי המניות בחברה החדשה. סנקציה נוספת היא סרוב של רשם המשכונות לרשום משכון לטובת החברה המפרה.
החוק קובע גם סנקציות כספיות אשר יוכל הרשם להטיל בגין חברה מפרה, בדמות עיצום כספי בגובה של מעל 7,000 ₪ בגין כל הפרה וסכומים מצטברים עד לגובה של 250,000 ₪ בגין הפרה מתמשכת, אשר יהיו כפופים לפקודת המיסים (גביה) בכל הנוגע לגבייתם. יצויין כי עיצום כספי ניתן יהיה לגבייה גם מדירקטור בחברה על פי חוק.
בימים האחרונים שיגר רשם החברות אגרת המפרטת את האמור לעיל, לעשרות אלפי חברות בארץ מתוך מטרה ליצור מודעות לעניין בקרב חברות אלו, ולהביא לתיקון ההפרות טרם פתיחה בהליך על פי החוק.
כן, מפרטת האיגרת את האפשרות למחוק חברות אשר אינן פעילות ואשר חובותיהן בגין אגרות שנים קודמות אשר לא שולמו מצטברות לחובתן, בהליך פירוק מרצון של אותן החברות, ומציינת את האפשרות לחברות כאמור לקבל פטור מחובות עבר בדרכים הקבועות בתקנות.
חברות רבות במשק מצויות במצב של הפרה וטוב יעשו אם ינצלו את ההזדמנות אשר ניתנת להם על ידי רשות התאגידים להמנע מסנקציות על ידי תיקון ההפרה, הגשת דו"חות ותשלום האגרות כעת. חברות אשר אינן פעילות, רצוי שיפעלו בנתיב פירוק מרצון שהוא הליך פשוט באופן יחסי אשר נועד לחסל את החברה וניתן בתנאים מסוימים אף לקבל פטור מהאגרות שנצברו לה אצל הרשם.
אין ספק כי רשות התאגידים כמו גם רשויות אחרות כמו הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע, פועלות בתקופה זו ביתר שאת על מנת לייעל את הכח הניתן להן על פי דין ולממש אותו לידי פעילות בשטח.
האמור במאמר לעיל הוא מידע אינפורמטיבי בלבד ואין לראות בו משום ייעוץ משפטי מכל סוג.
שאלות ותשובות
תאגידים רב לאומיים גדלים ומשליטים את רצונם על מדינות עולם שלישי, כשלעיתים הם מבצעים פשעי זכויות אדם. אולם, המשפט הבינ"ל אינו מכיר בתאגידים כשחקנים החבים בשמירה על זכויות אדם.
חברת יובל גד בע"מ (להלן: "המבקשת") הועסקה כקבלן משנה של חברת גרופר קורן בע"מ (להלן: "גרופר"), בפרוייקט אותו ביצעה גרופר כקבלן ראשי בעבור חברת נגה אלקטרומכניקה בע"מ (להלן: "נגה"). המבקשת עתרה לחייב את הנאמן לקיים את ההסכם עם המבקשת, ולחלופין לכלול את זכויותיה בכל עסקת רכישה עתידית שתערך עם צד ג´.
משרד עורכי הדין "כרמי - קרן" מתמחה בתביעות סלקציה במועדונים. איך לתבוע? מה צריך להוכיח? על כל אלה ננסה לענות במאמר זה. חוק איסור הפליה במוצרים,בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000, בא להסדיר, בין היתר, את הכללים לפיהם חובה על בעלים של מקום ציבורי לנהוג בעניין הכנסת ציבור הבא בשעריו. כמו כן ננסה לתת מענה לשאלות נפוצות הנוגעות לנוהג המושרש היטב במספר לא מבוטל של מועדונים ברחבי הארץ, בנושא קבלת הקהל ודרכי הכנסת האורחים, ואפשר גם לקרוא לילד בשמו – "מדיניות הסלקציה",סלקציה.
מחילת חובות נחשבת לאירוע מס בחוקי מס שונים, במס הכנסה ובמע"מ. כך לדוגמה, נחשבת מחילה לאירוע מס, בתנאים שהוגדרו בסעיף 3(ב) לפקודת מס הכנסה, או בסעיף 12 לחוק מע"מ.לאחרונה עסק פסק הדין ע"א 9715/03 הורוביץ נ' פ"ש ת"א 4 בשאלה, אם הליכי חדלות פירעון (אי-סולבנטיות) של חייב, מכוח החוקים הרלוונטיים, יש בהם בכדי קיום "מחילה" המקימה חבות במס. מצאנו זאת כהזדמנות טובה להרחיב הדיון בנושא מחילת חובות כאירוע מס.
משרד עורכי דין כרמי-קרן הוא בעל התמחות מיוחדת בנושא סלקציה במועדונים. במאמר זה ננסה לענות על שאלות כמו איך לתבוע ומתי, מה להוכיח ועוד. במאמר זה נתמצת את פסיקת בתי המשפט על ערכאותיו השונות (תביעות קטנות, שלום ומחוזי) בגין חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000. פסיקה ענפה נכתבה בנושא חוק הסלקציה, לאור העובדה המצערת כי מועדונים רבים ברחבי ישראל נהגו ועדיין נוהגים בשיטה זו, ולאור התביעות הרבות שהוגשו בעשור האחרון (כידוע חוק הסלקציה חוקק בשנת 2000).
פתיחת חברה היא עסק לא פשוט שמצריך הכנה ועבודה רבה לפני הפתיחה. לפעמים ההתחלה היא אכן מעוסק פטור כשמטפסים לאט לאט עד לחברה בע"מ למשל. ולפעמים ישנו הצורך לקפוץ למים ולהקים מיד חברה בע"מ, כל זאת ועוד משתנה בעקבות היקף העסק, החזון העסקי והאילוצים השונים.
![רז אבן-הר, עו\"ד](http://cavatars.articlesbase.com/public/120_3512_0n17D.jpg "רז אבן-הר, עו\\"ד")
במאמר זה, נסקור את התנאים המשפטיים והמסחריים המקובלים בהסכמי מייסדים ואת חשיבותם של תנאים אלה. כמו כן, ידון המאמר בהבדלים שבין הסכם המייסדים לתקנון החברה לצורך הבהרת נחיצותו של הסכם המייסדים.
כאשר בעלי חברה מחליטים לבצע פירוק חברה מרצון, בין אם מתוך קשיים כלכליים שהם נתקלו אליהם, או בין אם מתוך רצון למכור את החברה לחברה אחרת, או כי אין הם מעוניינים עוד להחזיק בחברה, עליהם לבצע סגירת חברה ומחיקת החברה מן הרשומות.
מחובתו החוקית של כל אדם המתכנן להתחיל בפעילות עסקית בישראל, להחליט באם הוא מתכנן לבצע רישום חברה בע"מ, רישום שותפות, פתיחת עוסק מורשה או שמא הכנסותיו הפוטנציאליות נכללות בגדר עוסק פטור. לעניין רישום חברה בע"מ, ראה הכתבה המורחבת בקישור הבא. חלק מהשאלות אותן צריך לשאול בטרם קבלת ההחלטה על סיווג סוג העסק הינן: מה היקף ההכנסות הצפוי בשנים הראשונות של העסק? האם מתוכנן גיוס הון? או שמא יצטרפו פרטנרים לעסק? לאחר קבלת מענה לשאלות אלו ואחרות, על המייסד להצהיר על הקמת העסק אצל רשויות המס, תוך סיווג העסק
החלטתם להקים עסק בישראל וכעת אינכם בטוחים האם לפתוח חברה בע"מ או לרשום עוסק מורשה? בסקירה קצרה זו תמצאו את המענה לשאלותיכם.
מאמר זה הינו מאמר משלים למאמרנו הקודם בסדרה "קיפוח המיעוט בחברה" בו נידונו סוגיות שונות הקשורות לקיפוח המיעוט. במאמר זה נרחיב קצת את הדברים ונתמקד בעיקר בסוגיית אי השוויון בחלוקת משאביה של החברה ואפשרות השימוש בעילה של קיפוח לפתרון סכסוכים (שלא ניתן לפתור בדרכים אחרות) בין בעלי השליטה בחברה.
מאמר זה יתמקד באחד הסעדים בחוק, העומד לצידם של בעלי המניות שעה שהם פונים לבית המשפט בבקשה כנגד קיפוחם על ידי בעלי מניות הרוב.
מיהם עורכי דין חברות? הכנו כאן מילון קצר שמפרט, מא' ועד ת', את הסוגיות בהן מעורבים בעלי התפקידים הללו.
התפתחות המדיה האינטרנטית וחדירתה הרחבה לכלל תחומי החיים מעלה סוגיות הבוחנות את גבולות חופש הביטוי ברשת מחד ואת 'ההגנה' אותה מעניק השלטון מפני החשיפה לתכנים לא הולמים מאידך. שתי התפתחויות מן הזמן האחרון, אחת בדמות תיקון לחוק התקשורת, והשניה בדמות פסק דין, מטילות את האחריות לשמירה מפני חשיפה לתכנים בלתי הולמים על ספקיות האינטרנט ועל מנהלי אתרים אשר הופכות אותם הלכה למעשה, לשוטר ושומר המוסר של רשת האינטרנט. אך האם זו הדרך?
החל מ- 1/9/2010 ניתן להגיש בישראל בקשה בין לאומית לסימן מסחר אשר תקנה הגנה לסימן מסחר ב-85 מדינות בו זמנית. כבר ביוני 2010 חתמה ישראל על פרוטוקול מדריד והצטרפה לחברות בפרוטוקול תחת ארגונו של ה- WIPO.
החודש התקבלה קובלנה פלילית אשר הוגשה על ידי בחורה שעל פי טענתה חברה לשעבר השמיץ אותה מעל דפי הרשת החברתית פייסבוק לעיני כל. הפייסבוק, כמו גם רשתות חברתיות אחרות, הפכו לכיכר העיר המודרנית, ולאט לאט אנו רואים כיצד המשפט רודף, אולי באיטיות מה, אחרי ההתעדכנות הטכנולוגית. במאמר זה נביא מעט מהבעיות החדשות העולות נוכח קיום הרשתות החברתיות החדשות.
היום כולם ברשת. לכל אחד מאתנו כמעט יש נוכחות על גבי דפי האינטרנט. מתגובית (טוקבק) באתר כלשהו, דרך כרטיסי חבר המפרסמים פרטים אודותינו ברשתות חברתיות, ועד בעלות והפעלה של אתר אינטרנט. אומנם, הרשת היא מדיום שונה מהעולם המציאותי בו אנו חיים, אך מבחינה משפטית היא מעלה שאלות רבות אשר יש לתת עליהן את הדעת על מנת להתנהל נכון. להלן נסקור בקצרה את המרחב המשפטי החל על הגולש ברשת.
האינטרנט כמדיום תקשורתי מעלה סוגיות משפטיות רבות אשר ניתן לחלקן לשלושה סוגים. הסוג הראשון הוא סוגיות משפטיות מן הדין הכללי הנובעות מן העובדה כי האינטרנט הוא עוד אמצעי תקשורת כמו טלפון דואר או לוח מודעות. ככזה הוא מעלה שאלות של משפט הדומות לשאלות העולות מתחומי תקשורת אלו. הסוג השני הוא סוגיות משפטיות המועתקות מעולם המשפט המוחשי אל העולם הווירטואלי בשל העובדה שהאינטרנט הוא עוד מדיום לקיום מסחר, מתן שירותים ומידע, ובשל כך הוא נדרש לטיפול משפטי הדומה לטיפול מחוצה לו, כמו דיני חוזים, קניין, קניין רוח
נאמר לא אחת כי ההון האנושי הוא הנכס החשוב ביותר ולעיתים היקר ביותר שיש לעסק. הדבר נכון פי כמה במקרה של חברות, בדרך כלל חברות טכנולוגיה בתחילת דרכן אשר תלויות בהון ראשוני קטן שמקורו במקימי המיזם, במשקיעים הראשוניים המכונים אנג'לים – (Angels) או אף אינה תלויה בכל הון חיצוני אם היא בוחרת לפעול כך (bootstrap). חברות מסוג זה נדרשות ליצירתיות בתגמול עובדיהן, אופציות לעובדים היא אחת הדרכים.
מעסיקים רבים אינם מודעים לשלל החובות החלות עליהם בשל העובדה שהם מעסיקים עובדים. אחד מהחוקים המטילים עליהם חובות שהפרתן מהווה עוולה אזרחית ואפילו עבירה פלילית, הינה החוק למניעת הטרדה מינית. מחוקק החוק למניעת הטרדה מינית גייס את המעסיק כלוחם מן השורה במלחמה בתופעת ההטרדות המיניות והטיל עליו חלק לא מבוטל באחריות למניעתה. במאמר שלהלן תיבחנה שלל חובותיו של המעסיק מכח החוק.
בתאריך 3.3.09 נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כבוד השופט גדעון גינת) פסק דין ייחודי בשאלת התמלוגים אשר תאגיד משותף לניהול זכויות יוצרים גובה מהמשתמשים בגין שימוש ביצירות אותן הוא מייצג, והוסיף נדבך נוסף למערכת קביעת התגמולים על פי הפסיקה הישראלית. השאלה העולה האם יש להותיר את אופן קביעת התגמולים לידי בית המשפט אשר דן בשאלה לעיתים נדירות בלבד, או האם על המחוקק להרים את הכפפה ולקבוע את העניין בחקיקה מסודרת.
השאר תגובה למאמר זה
