פסק בוררות - הדרך לביטולו

פורסם: 22/02/2008 |תגובות: 0 | צפיות: 888 | Share


מאת עו"ד זהר נוה

רבות נכתב ונאמר על הליך הבוררות המשמש חלופה הולמת לבירור מחלוקות משפטיות במיוחד לאור העובדה שמשך ההליך קצר יותר משמעותית מהליך דומה המתנהל בבית משפט ובמקרים רבים אף זול יותר. כיום מקובל אף לשלב במסגרת הסכמים מסחריים סעיף בוררות על מנת לחסוך בזמן ובעלויות המשפטיות הצפויות.

יחד עם זאת, להליך בוררות ישנו חסרון אחד משמעותי – פסק הבוררות סופי ולא ניתן לערער עליו. אומנם בחוק הבוררות תשכ"ט – 1968 נקבעו במסגרת סע' 24 עשרה מצבים בהם ניתן לפעול לביטולו של פסק בוררות, אולם המדובר ברשימה מצומצמת שבתי המשפט לא ימהרו להפעילה.

ברשימה זו אין אנו מתכוונים לדון ביתרונות ובחסרונות של הליך הבוררות היות והיבט זה של הליך הבוררות נדון דיו, אלא בהיבט של ביטול פסק בוררות היות ומדובר בפרוצדורה ספציפית אשר רבים אינם תמיד מודעים לה ואי הליכה בדרכי פרוצדורה זו עלולה להיות גורלית לצד המבקש את ביטולו של פסק בוררות.

מהי בוררות ?

הבוררות הינה הליך שיפוטי המתברר בהסכמת שני הצדדים לסכסוך בפני בורר אשר לרוב הינו שופט בדימוס או עורך דין. אין בכך כדי לומר שרק יחידי סגולה אלו יכולים לשמש כבוררים. במקרים רבים של מחלוקת עסקית הסובבת סביב נושא ספציפי כגון בניה, חשבונות או כל נושא אחר, יהיה זה נכון למנות כבורר אדם אשר ברשותו הניסיון והידע המקצועי הנדרש על מנת לפסוק כראוי בסכסוך כגון מהנדס, אדריכל, רואה חשבון וכו'.

הליך הבוררות הינו הליך מקוצר שאופן ניהולו קבוע בהוראות חוק הבוררות התשכ"ט – 1968 (להלן: "החוק") ולרוב מתנהל לא עפ"י סדרי הדין הנהוגים בבית המשפט או דיני הראיות, אלא עפ"י הדין המהותי. ביכולתם של הצדדים להתנות על סמכויותיו של הבורר, לקבוע כיצד יפסוק בסכסוך והאם עליו לנמק את פסיקתו או לא.

היתרון הגדול ביותר של הליך הבוררות הוא סופיות הדיון. כלומר, עם הינתן פסיקת הבורר, בא הסכסוך לידי סיום ואין ביכולתו של מי מהצדדים לערער על פסיקה זו ובדרך זו להאריך את ההליכים באופן שירוקן מתוכן את מהות ההליך. אולם יש לזכור כי יתרון זה הינו במקביל גם חסרונו הגדול של ההליך. יתכן מצב בו ניתן פסק בוררות והצד "המפסיד" אינו מרוצה מהתוצאה. במקרה כזה אין לצד זה אפשרויות רבות ועליו יהיה להשלים עם התוצאה, אלא אם יוכל להוכיח כי פסק הבוררות פסול עפ"י אחד מהעילות הקבועות בסע' 24 לחוק.

מנגד יש לזכור כי למרות היותו של פסק הבוררות פסק סופי, הרי שכל עוד הוא לא אושר ע"י ביהמ"ש, אין לו תוקף של פסק דין מחייב ועל כן צד אשר רוצה לגבות את המגיע לו עפ"י פסק הבוררות באמצעות הליכי הוצל"פ, יאלץ לפנות לביהמ"ש בבקשה מתאימה לאישור פסק הבוררות.


העילות לביטול פסק בוררות

בטרם נדון בעילות לביטול פסק הבוררות, יש לציין כי בידי בעל דין קיימת אפשרות לפנות אל הבורר לאחר מתן פסק הבוררות בבקשה לתקן את פסק דינו (סע' 22 לחוק). הבקשה לתיקון אינה גורפת ואינה מתייחסת לכל אותן חלקים בפסק אשר אינם לרוחו של אותו צד, אלא לרשימה סגורה הקבוע בסעיף כגון: נפלה בפסק טעות סופר, פליטת קולמוס, השמטה, טעות בתיאור אדם או נכס, בתאריך, במספר, בחישוב וכיוצא באלה; הפסק לקוי בענין שאינו נוגע לגוף הסכסוך;אין בפסק הוראה בדבר תשלום ריבית; אין בפסק הוראה בדבר הוצאות הצדדים, לרבות שכר טרחת עורך-דין.

במקרה בו טוען צד כי הפגמים בפסק הבוררות חמורים יותר באופן שיש בהם כדי להביא לביטולו, יהיה עליו לפנול להוראות סע' 24 לחוק – העילות לביטול פסק בוררות.

סע' 24 לחוק הבוררות קובע:

"בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין (בחוק זה – בקשת ביטול), לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, מאחת העילות האלה:
(1) לא היה הסכם בוררות בר-תוקף;
(2) הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין;
(3) הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות;
(4) לא ניתנה לבעל-דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו;
(5) הבורר לא הכריע באחד הענינים שנמסרו להכרעתו;
(6) הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן;
(7) הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן;
(8) הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו;
(9) תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור;
(10) קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד.


חשוב לזכור שסעיף זה פותח במילים "בית המשפט רשאי" – כלומר, אין חובה על ביהמ"ש לבטל פסק בוררות גם במקרה ונוכח לדעת כי אחת מהעילות של סע' 24 התקיימה. ביטול פסק הבוררות נתון לשיקולו של ביהמ"ש והוא יפעיל שיקול זה בזהירות רבה ביותר ובמקרה בו נוכח ביהמ"ש כי למרות שעילה מסוימת אכן התקיימה אך לא נגרם בכך כל עיוות דין, רשאי הוא שלא לבטל את פסק הבוררות (ראה סע' 26 (א) לחוק). ככלל, ימנע ביהמ"ש ככל שניתן מלהתערב בפסק הבוררות, כפי שנקבע ברע"א 113/87 חברת נתיבי איילון בע"מ נ' יהודה שטאנג ובניו בע"מ, (פ"ד מה (5) 511):

"מטרתו של מוסד הבוררות היא להוות תחליף לבית המשפט ולא מבוא אליו. מגמתו הברורה של חוק הבוררות היא לעודד העברת סכסוכים לבוררות, תוך מסירת ההכרעה הסופית בסכסוך לבורר. במגמה זו נקבעו בחוק העילות לביטול פסק הבוררות, עילות אשר בלתן אין, לא רק שעילות אלה צמצמו את אפשרויות הביטול שהיו קיימות קודם חקיקת החוק, אלא שהן פורשו על דרך הצמצום ובצורה דווקנית ביותר, כשהנטייה הברורה היא להימנע, ככל האפשר, מהתערבות בפסק הבוררות"

אין הדבר שביהמ"ש לא יתערב בכל פסק בוררות ולא יבטל אותו, אולם כפי שצוין לעיל, התערבות זו מצומצמת ביותר ורק במקרה בו נוצרה אחת העילות הנקובות בסע' 24 לחוק וכתוצאה ממנה נגרם עיוות דין, ימצא לנכון ביהמ"ש להתערב בפסק הבוררות ויפעל לתיקונו או לביטולו.

הדרך לביטול פסק בוררות

1
. ראשית יש לציין כי הסמכות לדון בפסקי בוררות, אישורם או ביטולם נתונה לביהמ"ש המחוזי. לכך ישנו סייג בכל הנוגע לפסקי בוררות בענייני משפחה בהם נתונה הסמכות לבית המשפט לענייני המשפחה.


צד המבקש לבטל פסק בוררות צריך לזכור ולקחת בחשבון שגם במקרה בו קמה לו אחת העילות לביטול, הרי בהתאם לאמור בסע' 26 (א) לחוק, ביהמ"ש רשאי שלא לבטל פסק בוררות גם אם נתגלתה אחת העילות האמורות בסע' 24 לחוק, במקרה בו קיומה של העילה אין בה כדי להוות עיוות דין.

2. סע' 27 לחוק קובע כי בקשה לביטול פסק בוררות יש להגיש לביהמ"ש לכל המאוחר תוך 45 יום מהיום בו ניתן פסק הבוררות או מהיום שהפסק הומצא לצדדים, במידה ולא נכחו בעת מתן הפסק. סע' 27 (א) לחוק קובע גם שבמקרה בו צד המבקש את ביטול פסק הבוררות, איחר את המועד להגשת בקשתו, יהיה באפשרותו לפנות לביהמ"ש בבקשה להארכת מועד וביהמ"ש אף רשאי להאריך את המועד אולם יש לזכור כי צד המבקש הארכת מועד זו, חובה עליו להציג בפני ביהמ"ש טעמים מיוחדים לאי עמידתו במועדים ואם לא עלה בידו להציג טעמים מיוחדים אלו, לא רק שלא תינתן לו הארכת המועד, אלא שבקשתו לביטול פסק הבוררות אף עלולה להידחות על הסף.

3.
כלומר, צד שקיבל לידיו פסק בוררות ולדעתו, מהפסק עולה עילה עפ"י סע' 24 לחוק המאפשרת את ביטולו, רשאי להגיש לביהמ"ש בקשה לביטול פסק הבוררות תוך 45 יום מהיום בו קיבל לידיו את הפסק. הבקשה לביטול צריכה להיות מוגשת בדרך של המרצת פתיחה, תפרט את העילות עליהן היא נסמכת ויצורף לה תצהיר לתמיכה בטענות העובדתיות.


אז איפה הבעיה?

4. לרוב, עם הינתן פסק הבוררות, הצד אשר זכה בבוררות, פונה לביהמ"ש על מנת שזה יאשר את פסק הבוררות ויתן לו תוקף של פסק דין סופי ומחייב על מנת שיהיה בידו לגבות את המגיע לו עפ"י פסק הבוררות
השאלה המתבקשת – כיצד העובדה שהוגשה בקשה לאישור פסק הבוררות משפיעה על המועדים להגשת בקשה לביטול פסק בוררות, אם בכלל?

מצד אחד, אם הצד המבקש את הביטול ימתין את אותם 45 יום שנקבעו בסע' 27 לחוק, עלול בינתיים פסק הבוררות להיות מאושר ע"י ביהמ"ש ואז אין כל טעם להגיש בקשה לביטול. מצד שני, החוק קובע מסגרת זמן מוגדרת להגשת בקשת הביטול. מה עושים?


5בכל הנוגע לביטול פסק בוררות לאחר שהוגשה בקשה לאישורו, קבע המחוקק הוראות ספציפיות הן בחוק הבוררות והן בתקנות סדרי הדין לענייני בוררות תשכ"ט – 1968 (להלן: "התקנות"). התשובה לשאלה מצויה בתקנות 8 ו – 10 לתקנות .

תקנה 8 לתקנות קובעת:

"בעל דין הרוצה באישור פסק בוררות על ידי בית המשפט, יגיש בקשה על כך בצורת הודעה, ערוכה לפי טופס 3 שבתוספת, ויצרף עותק של פסק הבוררות חתום על ידי הבורר ומספר העתקים נוספים כמספר המשיבים לשם המצאה לכל משיב".

תקנה 10 לתקנות קובעת

"המשיב רשאי להתנגד לאישור פסק בוררות בדרך בקשה לביטולו, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לו ההודעה האמורה בתקנה 8, ובלבד שלא יאחר מן המועד הקבוע בסעיף 27 לחוק; לא התנגד כאמור, יאשר בית המשפט או הרשם את הפסק ואין צורך לשמוע את בעלי הדין".


מנוסח התקנות עולה שבמקרה בו פסק הבוררות הוגש לאישור ביהמ"ש, צד המעוניין בביטול פסק הבוררות, מחוייב להגיש את בקשתו לביטול תוך 15 יום מיום שהומצאה לו הודעה על בקשה לאישור פסק הבוררות ובכל מקרה, לא יאוחר מ- 45 יום מהיום שפסק הבוררות הומצא לידיו, לפי המוקדם ביניהם.

במילים אחרות – במקרה בו הוגשה בקשה לאישור פסק הבוררות, מניין הימים להגשת בקשה לביטול פסק בוררות משתנה כשהוראות התקנות גוברות על הוראות החוק - המועד של 15 יום הינו מועד קבוע שלא ניתן לחרוג ממנו. המועד של 45 יום הינו מועד הכפוף למועד הראשון ואינו בא במקומו ו/או מחליפו, אלא בנוסף אליו ואין בו כדי לבטל ו/או לייתר בצורה כזו או אחרת את הדרישה המפורשת בתקנה 10 לתקנות.

6. ישאל עצמו הקורא מדוע טרח המחוקק לצמצם את לוח המועדים להגשת בקשה לביטול פסק בוררות ל- 15 ואך קבע כי אין במועד הקבוע בסע' 27 לחוק (45 יום) כדי לייתר מועד ספציפי זה הקבוע בתקנות? מה רציונל העומד מאחורי קביעה זו?

הסבר לרציונל זה ניתן למצוא בפסיקה שניתנה לאחרונה ע"י ביהמ"ש העליון ברע"א 3640/03 יקירה דקל נ' שוקי (יהושע) דקל (טרם פורסם):

"הטעם שבגללו לא נקבע מועד מוגדר להגשת בקשה לאישור פסק בורר נעוץ מכך שמרבית פסקי הבוררים מבוצעים גם בלי צורך באישורם, הנדרש בדרך כלל כדי לאפשר הפעלת הליכי ההוצאה לפועל. מתוך הערכה כי ביצוע פסק הבורר על ידי החייב עשוי לארוך זמן, וכי מידת נחיצותם של הליכי הוצאה לפועל המצריכים את אישור הפסק עשויה אף היא להתברר רק לאחר זמן, נמנע המחוקק מקביעת לוח זמנים מחייב לצורך הגשת בקשה לאישור, והשאיר ענין זה פתוח בהתאם לצרכים כפי שיעלו בכל ענין וענין. לא כן באשר להליך של ביטול פסק הבורר, שהיוזמה לפתיחתו מוגדרת בזמן, במטרה להשיג וודאות ויציבות משפטית באשר למעמדו ותוקפו של פסק הבורר. בקשה לביטול פסק הבורר, אלמלא הוגבלה בזמן, עלולה היתה ליצור בלבול ואי יציבות אילו נדונה והוכרעה זמן רב לאחר מתן הפסק, ולכן החשיבות שבקיום הליך לביטול פסק בורר בסמוך לאחר מתן הפסק."

וראה גם רע"א 5793/05 אגודת בית הכנסת הגדול "שונה הלכות" נ' עירית נתניה (טרם פורסם).


7. למרות היותו של הליך הבוררות הליך מהיר יותר וזול יותר מאשר ניהול הליכים בביהמ"ש, במקרים רבים, הליכי בוררות אורכים חודשים רבים ולעיתים אף שנים, עד שניתן פסק בוררות המסיים את המחלוקות בין הצדדים
אילו לא הייתה נקבעת מסגרת זמן מוגדרת בחוק להגשת בקשה לביטול פסק בוררות, הרי שאותו צד המבקש את הביטול, היה יכול למשוך את ההליכים עד כמה שירצה על מנת למנוע מהצד השני לגבות את המגיע לו עפ"י פסק הבוררות או לפחות לעכב את הגביה כמה שניתן, כך שעלול היה להיוותר מצב בו צד זכה בבוררות לאחר חודשים ושנים רבות בהן התבררה תביעתו, לא יכול לממשו מאחר והצד השני, אשר בדעתו לפעול לביטול הפסק, אינו ממהר ובדרך זו מסכל את מימוש הפסק.

רציונל זה מקבל משנה תוקף כאשר הוגשה בקשה לאישור פסק הבוררות – מאחר והצד שהגיש את הבקשה לאישור הגישה על מנת שיוכל לממש את הפסק בצורה המהירה והיעילה ביותר, הרי שעל מנת למנוע סחבת מכוונת ע"י הצד המעוניין בביטול פסק הבוררות ובדרך זו יפגע בזכויותיו של הצד המבקש את אישורו, קבע המחוקק סדרי דין מיוחדים לענייני הבוררות ואף קבע מסגרת זמן מוגבלת של 15 יום להגשת הבקשה לביטול פסק בוררות מהיום בו הומצאה לצד זה הבקשה לאישור פסק הבוררות.

בהערת שוליים נציין כי למרות שהמחוקק לא קבע מסגרת זמן להגשת בקשה לאישור פסק בוררות, הרי שהפסיקה הכירה כבר בכך שזכות אישור פסק הבוררות אינה קיימת לנצח והיא כפופה לכללי השיהוי, ובמיוחד במקרה בו אי אישור פסק הבוררות גרם להרעה משמעותית במצבו של הצד השני (לעניין זה ראה רעא 9060/04 טפת נבו נ' אליעזר כאשי מיום 10.1.08 [פורסם בנבו]).

8.
בהקשר זה יש לזכור שלא בנקל ימהר ביהמ"ש להתערב בפסק בוררות, כפי שנקבע ברע"א 8630/07 לייב הירש בייגל נ' יעקב צפריר [פורסם בנבו] ביום 8.1.08


כלל הוא כי ערכאות השיפוט מכבדות פסקי בוררות וממעטות להתערב בתוכנם. דיני הבוררות שואפים, אכן, לחזק את עצמאות מוסד הבוררות, ולהקטין את מרחב הביקורת השיפוטית על מהלכי הבוררות כדי שלא לפגוע ביתרונותיו של מוסד זה כמסגרת מוסכמת על הצדדים ליישוב מחלוקות בדרך גמישה, מהירה ויעילה (רע"א 7193/06  פרידנזון מנופים והובלות בע"מ נ' אלקובי ([פורסם בנבו], 26.12.06) ;רע" א 8016/06  לורנצי נ' ציונוב ([פורסם בנבו], 26.12.06); רע"א 5842/06  תיחכום ט.מ. טכנולוגיה משרדית בע"מ נ' אור עוז בע"מ ([פורסם בנבו], 8.10.06); בש"א 4936/06 ארוך נ' כלל פיננסים ניהול בע"מ ([פורסם בנבו], 25.9.06); ע"א 4886/00 גרוס נ' קידר פד"י נז (5) 933 (2003);  רע"א 443/03 מעדי נ' פרידמן ([פורסם בנבו], 5.8.03))".


ואם הוגשה לבורר בקשה לתיקון פסק הבוררות?

9. סיטואציה אחרת היא שעוד בטרם פנו הצדים לביהמ"ש, הגיש אחד מהם לבורר בקשה לתיקון פסק הבוררות עפ"י תקנה 22 לחוק הבוררות.

השאלה המתבקשת – האם בעצם הגשת הבקשה יש כדי להשפיע על המועדים להגשת הבקשה לביטול פסק בוררות?

10. סע' 22 לחוק הבוררות מאפשר לפנות לבורר בבקשה לתקן טעות שנפלה במסגרת פסק הבוררות כשהסעיף מגדיר את סוג "הטעות" ברשימה קצרה ומצומצמת. סע' 27 (ב) לחוק מתייחס להגשת בקשה לתיקון פסק הבוררות וקובע:
"היתה פניה לבורר לפי סעיף 22, תתחיל התקופה של ארבעים וחמישה יום מהיום שהבורר החליט או צריך היה להחליט בפניה; ובבקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף 24(10) – מהיום שנתגלו העובדות המשמשות יסוד לבקשה".


11. כלומר, המחוקק קבע שבמקרה בו הוגשה בקשה לתיקון פסק הבוררות, פרק הזמן של 45 יום להגשת בקשה לביטול פסק בוררות יתחיל להיספר לא מהיום בו ניתן פסק הבוררות או הומצא לידי הצדדים, אלא מהיום בו הבורר נתן את החלטתו בבקשה לתיקון.

אבל, וזה אבל חשוב ביותר – מאחר וכבר ראינו שאין במועד של 45 יום להתנות על המועד הקבוע בתקנה 10 לתקנות בכל הנוגע למועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות במקרה בו הוגשה בקשה לאישורו (15 יום), הרי שגם במקרה זה, אין במועד חדש זה כדי להתנות על המועד שנקבע בתקנות וגם אם צד הגיש בקשה לבורר לתיקון פסק הבוררות, ובוודאי שיאן ביכולתו לאיין את המועד שבתקנות ועל צד המבקש לבטל את פסק הבוררות לעמוד במועדים הקבועים בתקנות.

לסיכום

12. חוק הבוררות מציב דרישה לפיה בקשה לאישור פסק בוררות, תוגש לביהמ"ש בדרך של המרצת פתיחה ועל כן ניתן לצפות כי בעלי דין המבקשים להתנגד לאישור פסק הבוררות בדרך של בקשה לביטולו, יעשו את הטעות הבסיסית ויגישו את בקשתם לביטול תוך המועד של 45 יום מיום קבלת הבקשה לאישור פסק בוררות, שהינו המועד להגשת כתב תשובה להמרצת פתיחה עפ"י תקנה 256 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 ואף המועד הקבוע בסע' 27 (א) לחוק הבוררות.
13. אולם לא ניתן להתעלם כי הליכי בוררות הינם הליכים ספציפיים ומוגדרים שנועדו ליישב סכסוכים בדרך גמישה, מהירה ויעילה ועל כן דאג המחוקק לקבוע בעניינם סדרי דין מיוחדים, כפי שנקבעו סדרי דין מיוחדים בענייני חברות, ענייני גירושין ועוד, כאשר סדרי דין מיוחדים אלו הם המדד הקובע כיצד יש לפעול במקרה כזה או אחר ואך לו לבעל דין להתייחס לדברים כמובן מאליו או לצאת מתוך ההנחה כי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי חלות באופן מוחלט על ענייני בוררות.

בעל דין אשר לא יפעל בהתאם להוראות חוק הבוררות ותקנות הבוררות או שיתעלם מהם או לא יתן דעתו עליהם, עלול למצוא עצמו במצב בו לא רק שבקשתו לביטול פסק הבוררות לא תתקבל עקב אי עמידתו בדרישות המוגדרות והמפורשות של התקנות, אלא שגם אם יש בסיס לטענותיו ולבקשתו לבטל את פסק הבוררות, טענות אלו עלולות שלא להישמע כלל שלא לומר חיובו של אותו בעל דין בהוצאות בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד.

 14.  על כן המלצתנו היא שבמקרה בו יש בדעתו או ברצונו של בעל דין לפנות לביהמ"ש בבקשה לביטול פסק בוררות, בהנחה כי יש בסיס לבקשתו, טוב יעשה אם יפעל במהירות המירבית בהגשת בקשה מעין זו ובכל מקרה כדאי ביותר שיבחן בטרם מגיש הוא את בקשתו את הוראות החוק והתקנות הספציפיות בעניין זה על מנת למנוע טעות קרדינלית בשלב בירור בקשתו באופן שישפיע משמעותית על תוצאות בקשתו.

בכל מקרה, בטרם ביצוע כל פעולה, רצוי וכדאי להתייעץ תחילה עם עו"ד העוסק בתחום.



הכותב הינו עו"ד המתמחה בתחום המקרקעין והמסחר ומייצג בבוררויות
המאמר הינו באדיבות הפורטל המשפטי "חוק ועוד"
www.od-law.co.il

03-6950662

האמור ברשימה לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד



שאלות ותשובות

שאל שאלה
200 תווים שנותרו
דרג את המאמר הזה
5
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 4 קול(ות)
    פידבק
    הדפס
    פרסם מחדש
    מקור המאמר: http://www.reader.co.il/article/8762/פסק-בוררות-הדרך-לביטולו

    השאר תגובה למאמר זה

    סעיף 20 של חוק לשכת עורכי הדין,מייחד פעולות מסוימות לעורכי דין, וקובע כי הן לא יעשו אלא על ידי עורכי דין. מהו היקף המונופול של עורכי הדין המקופל בהוראות סעיף זה בכלל ומהי משמעותה של פסקה (3) בסעיף זה, המתייחסת ל"עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי" בתחום הייחוד?

    על ידי: מידע משפטיl חוק ומשפט> חוק ומשפט - כלליl 21/07/2008 lצפיות: 15,604

    מחפשים עורך דין? זקוקים לייעוץ משפטי? חשוב שתדעו - כיצד בוחרים נכון עורך דין לקבלת ייעוץ משפטי? כיצד נמדדת מקצועיותם של עורכי דין?

    על ידי: שירה אלהl חוק ומשפט> חוק ומשפט - כלליl 27/03/2011 lצפיות: 54

    דיני צבא הם מערכת המשפט אשר במסגרתה מטופלות כל העבירות הפליליות המבוצעות על ידי חיילים וקצינים, אנשי מילואים בשירות פעיל ואזרחים עובדי צה"ל.

    על ידי: אינדקס עורכי דיןl חוק ומשפט> חוק ומשפט - כלליl 27/04/2011 lצפיות: 147

    אם יש לך עסק משלך, אם התגרשת, אם רכשת פעם דירה או אפילו אם ירשת דירה או סכום כסף, סביר להניח שכבר הזדקקת לשירותי עורך דין. ואכן, בעידן המודרני כולנו נזקקים, מעת לעת, לשירותי עורך דין לטיפול בנושא זה או אחר, גם אם אנחנו אזרחים שומרי חוק וגם אם מעולם לא הגשנו תביעה לבית המשפט.

    על ידי: עו"ד נעמה שלמהl חוק ומשפט> חוק ומשפט - כלליl 18/01/2010 lצפיות: 103

    האם עורכי דין בישראל מרוצים מתפקודה של לשכת עורכי הדין? האם טענותיהם נגד הלשכה מוצדקות? ומה עושה מצידה לשכת עורכי הדין על-מנת לשפר את המצב?

    על ידי: אלעד שנירl חוק ומשפט> חוק ומשפט - כלליl 18/09/2011 lצפיות: 50

    עורך דין פלילי - מידע חשוב

    על ידי: plili46l חוק ומשפט> דין פליליl 04/05/2009 lצפיות: 77

    ישנם עורכי דין רבים כיום, וכל אחד בעל התמחות שונה זו מזו. חשוב לדעת מה כוללת כל התמחות, כדי שבמקרה הצורך, נדע למי לפנות. כך למשל, עורך דין מקרקעין עוסק בתחום הדן בהיבט המשפטי בכל הנוגע לדירות (חזי מכר וחוזי שכירות), מבנים, מגרשים, חנויות, שכירות, טאבו, בתים משותפים ועוד

    על ידי: גיא אוהדl חוק ומשפט> מקרקעיןl 07/05/2010 lצפיות: 106
    נפתלי גור-אריה , עורך דין

    הדין המשמעתי לא חוקק מלכתחילה כחוק משמעת אלא כקובץ של כללי אתיקה. ואולם , אתיקה ומשפט הם מושגים שונים ורחוקים זה מזה. את המשפט אוכפים באמצעות ענישה ואת האתיקה מטמיעים בחינוך והדרכה. בחוק לשכת עורכי הדין אשר חוקק בשנת 1962 אין אבחנה בין ככלי אתיקה לבין חוק משמעת. במקום בו כללי אתיקה הפכו לסעיפים ברי ענישה , התוצאה היא שאין כללי אתיקה ואין חוק משמעת. אין בחוק הלשכה סעיפים המגדירים את מהות העבירות. אין מדרג ענישה. אין עונשי מקסימום כמתחייב מעקרון החוקיות. את אלה חובה לתקן .

    על ידי: נפתלי גור-אריה , עורך דיןl חוק ומשפט> מערכת המשפטl 20/04/2011 lצפיות: 2,989

    לשם ניהול תביעה ייצוגית יש לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות ייצוגיות ובעל ניסיון בתביעות מעין אלה. בית המשפט יבחן, בין היתר, את התאמת עורך הדין לניהול ההליך.

    על ידי: עו"ד פלי הלפרןl חוק ומשפט> חוק ומשפט - כלליl 19/04/2012 lצפיות: 81

    למרות כך עפ"י סטטיסטיקות שמפרסמת לשכת עורכי הדין ישנם כיום כבר מעל ל- 40,000 עורכי דין במדינת ישראל, כמות שהיא בין הגבוהות בעולם. בסופו של יום, כולנו זקוקים לשירותיו של עורך אפילו מספר פעמים בחיינו, לכן חשוב מאוד לפנות לעורך דין ותיק ומנוסה אשר יענה על צרכינו

    על ידי: WAYAl חוק ומשפט> חוק ומשפט - כלליl 29/07/2010 lצפיות: 39
    עו"ד אירית רייכמן

    בית המשפט לענייני משפחה נדרש לאחרונה יותר ויותר לדון בתביעות בגין פרסום לשון הרע באמצעות הרשתות החברתיות, ובמיוחד באמצעות רשת הפייסבוק. בשני פסקי דין שניתנו לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ובבאר שבע, נפסק פיצוי נזיקי בסך של כ-40,000 ש"ח בגין לשון הרע שפורסמה ברשת הפייסבוק.

    על ידי: עו"ד אירית רייכמןl חוק ומשפט> בוררותl 05/01/2014 lצפיות: 53
    גיורא אלוני

    לא לעיתים מזומנות אנו עדים למחלוקת כה יסודית בשאלה כה בסיסית באשר לתפיסת היקף החובה של הבורר בואו לפסוק את דינו. חילוקי דעות אלה שבין שופטי בית המשפט העליון, צפו ועלו בפסה"ד העקרוני והחשוב: רע"א 7818/11 אברהם בבזדה ואח' נגד עיריית גבעת שמואל

    על ידי: גיורא אלוניl חוק ומשפט> בוררותl 14/11/2013 lצפיות: 78
    גיורא אלוני

    לא מזמן פרסמתי מאמר תחת הכותרת "בית המשפט העליון מרחיב את החיסיון בהליכים חילופיים". עוד לא יבשה הדיו במאמר (ובימנו אלה ניתן להשתמש במשפט זה כמטפורה בלבד) יוצא מלפני ביהמ"ש המחוזי בירושלים, בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים, מפי כב' השופט ד"ר יגאל מרזל, פס"ד מקיף ויסודי, שמציב גבול להרחבת החיסיון האמורה,

    על ידי: גיורא אלוניl חוק ומשפט> בוררותl 28/08/2013 lצפיות: 92
    עורך דין אריה ליבוביץ'

    סכסוכים עסקיים מהווים, למרבה הצער, חלק ניכר מההתדיינויות המובאות אל כתלי בתי המשפט, כאשר במקרים רבים ניתן היה למנוע מראש התדיינויות מתמשכות אלו, על כל ההוצאות והנזקים הגלומים בהן, באמצעות הכללת סעיף בוררות במסגרת ההסכם המסחרי, אשר נחתם עם הקמת העסק.

    על ידי: עורך דין אריה ליבוביץ'l חוק ומשפט> בוררותl 30/12/2012 lצפיות: 37
    שמשון מרון עו"ד ורו"ח

    "... בית משפט הדן בענין אזרחי, רשאי בהסכמת בעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לבוררות וכן רשאי הוא, בהסכמתם, להגדיר את תנאי הבוררות".המצוקה בבתי המשפט מייצרת את הצורך המתבקש והגובר במוסד הבוררות... עולה השאלה - האם עושים השופטים שימוש מספיק בסעיף זה של חוק בתי המשפט. יש מקום ליצור מערכת הסברה והשתלמויות בקרב השופטים מערכת אשר תחזק את ידי השופטים בהעברת מתדיינים אל מסגרת הבוררות הקיימת בחוק ולו גם בהוראת שעה.

    על ידי: שמשון מרון עו"ד ורו"חl חוק ומשפט> בוררותl 19/09/2012 lצפיות: 1,201

    מנגנון משפטי שאיננו פוליטי יוכל להכריע על סמך ניסיון פסיקה של מאות שנים בסכסוכי נדל"ן. אפשר להפנים, שמה שמכונה "הסכסוך הישראלי פלסטיני", אשר בהיותו סכסוך פוליטי, דתי אינו ניתן לפתרון, בהתמרתו לסכסוך נדל"ני והסדרתו באמצעים משפטיים הוא פתיר ואפשרי להסדרה בנקל.

    על ידי: דרור עמיתl חוק ומשפט> בוררותl 01/09/2012 lצפיות: 79

    במקרים רבים בהם מתקשרים צדדים להסכם ניתן להבחין בתניות בוררות המצויות בהסכם ההתקשרות מבלי שהצדדים יתנו דעתם למשמעויות הנובעות מכך. במידה ויש בדעתם של הצדדים לכלול תנית בוררות בהסכם, יש לשים לב לניסוח זהיר של תניה זו שכן ההשלכות בגינה עשויות להיות מרחיקות לכת ולא בקלות ניתן לבטל פסק בורר.

    על ידי: עו"ד רינת בובליל - קדשl חוק ומשפט> בוררותl 26/07/2012 lצפיות: 144
    גיורא אלוני

    לחרוצים שבין הקוראים שקראו את מאמרי הקודם, מיום ,20.11.2011 שהתפרסם באתר זה תחת הכותרת: "עניינים שיוכרעו אך ורק בבוררות ועניינים שאינם ברירים" (וגם לאלה שלא קראו) , ברצוני להפנות את תשומת הלב לפס"ד שהתפרסם ביום 17.11.2011, שעניינו, בין היתר, התנאים בהם תאכף הבוררות על צד להסכם שכלל תנית בוררות.

    על ידי: גיורא אלוניl חוק ומשפט> בוררותl 06/01/2012 lצפיות: 154

    בהתאם לחוק מיסוי מקרקעין, נכה זכאי להקלה במס רכישה, כאשר בהקלה זו רשאים לעשות שימוש אף הורי ילד נכה, הרוכשים נכס מקרקעין שנועד רווחתו של הנכה. אולם במקרים רבים, אותו ילד נכה, נשאר להיות תלוי בהוריו גם לאחר שעבר את גיל 18 אך במקרה כזה, רשויות מיסוי מקרקעין אינן מכירות באותו אדם כילד נכה ועל כן מסרבות להעניק את ההקלה האמורה במס רכישה המנוצל ע"י הוריו של הנכה. ברשימה זו אנו סוקרים את המצב המשפטי וכן את הפתרון האפשרי לסיטואציה בלתי סבירה זו.

    על ידי: עו"ד זהר נוהl חוק ומשפט> מקרקעיןl 23/11/2014

    האם כספים המשולמים לעובד שפרש לפרישה מוקדמת נחשבים לפנסיה? האם כספים ותשלומים אלו מהווים נכס אותו יש לחלק במסגרת הליכי גירושין?

    על ידי: עו"ד זהר נוהl חוק ומשפט> דיני משפחהl 28/02/2007 lצפיות: 25,857

    אחת מהתופעות המוכרות של ערים צפופות כדוגמת תל אביב, ירושלים ואחרות היא חוסר הולך וגדל במקומות חניה לדיירים במיוחד לאלו המתגוררים בבתים ישנים בהם אין מקומות חניה כלל או שמספר מקומות החניה מצומצם. הבעיה החריפה במיוחד בשנים האחרונות כאשר למשקי בית רבים יש יותר מכלי רכב אחד אולם ברשותם מקום חניה אחד בלבד או אפילו לא גם זה, והדבר בא לידי ביטוי המוחשי ביותר במיוחד בבתים משותפים בהם יש מספר מוקצב של חניות שלא תמיד תואמות את מספר הדיירים או את מספר כלי הרכב. מה עושים וכיצד קונים חניה?

    על ידי: עו"ד זהר נוהl חוק ומשפט> מקרקעיןl 11/02/2007 lצפיות: 49,260

    במקרים רבים, יורשים מחלקים ביניהם דירת ירושה ע"י מכר ביניהם מבלי שיהיו מודעים באופן מלא לסוגיית המס שיכולה לחול על העסקה.

    על ידי: עו"ד זהר נוהl חוק ומשפט> מקרקעיןl 16/11/2006 lצפיות: 50,575 lתגובות: 2

    נכסי מקרקעין מהווים לרוב את סלע המחלוקת בין בני זוג המתגרשים. ברשימה זו נתאר את המצב המשפטי מבחינת מיסוי, זכויות צד שלישי וניגע בזכויות ידועים בציבור.

    על ידי: עו"ד זהר נוהl חוק ומשפט> דיני גירושיןl 07/11/2006 lצפיות: 22,088

    האם רכישת דירה מכינוס נכסים היא עסקה משתלמת או לא?

    על ידי: עו"ד זהר נוהl חוק ומשפט> מקרקעיןl 04/10/2006 lצפיות: 24,527

    בשנים האחרונות נפוץ המונח "ידועים בציבור" אך רבים עדיין לא מבינים במה מדובר. במאמר זה נסקור את משמעות המונח, הזכויות והחובות הנלוות אליו , מה לעשות ומה לא.

    על ידי: עו"ד זהר נוהl חוק ומשפט> דיני משפחהl 21/09/2006 lצפיות: 68,711

    עסקה במקרקעין דורשת הבנת מונחי היסוד, כיצד מבצעים את העסקה, מה ההבדלים בין המסים השונים ומה משמעותה

    על ידי: עו"ד זהר נוהl חוק ומשפט> מקרקעיןl 21/09/2006 lצפיות: 22,314
    קרדיט המחבר
    קטגוריות מאמרים
    Quantcast