פסק בוררות - הדרך לביטולו

22/02/2008 • על ידי • 929 צפיות


מאת עו"ד זהר נוה

רבות נכתב ונאמר על הליך הבוררות המשמש חלופה הולמת לבירור מחלוקות משפטיות במיוחד לאור העובדה שמשך ההליך קצר יותר משמעותית מהליך דומה המתנהל בבית משפט ובמקרים רבים אף זול יותר. כיום מקובל אף לשלב במסגרת הסכמים מסחריים סעיף בוררות על מנת לחסוך בזמן ובעלויות המשפטיות הצפויות.

יחד עם זאת, להליך בוררות ישנו חסרון אחד משמעותי – פסק הבוררות סופי ולא ניתן לערער עליו. אומנם בחוק הבוררות תשכ"ט – 1968 נקבעו במסגרת סע' 24 עשרה מצבים בהם ניתן לפעול לביטולו של פסק בוררות, אולם המדובר ברשימה מצומצמת שבתי המשפט לא ימהרו להפעילה.

ברשימה זו אין אנו מתכוונים לדון ביתרונות ובחסרונות של הליך הבוררות היות והיבט זה של הליך הבוררות נדון דיו, אלא בהיבט של ביטול פסק בוררות היות ומדובר בפרוצדורה ספציפית אשר רבים אינם תמיד מודעים לה ואי הליכה בדרכי פרוצדורה זו עלולה להיות גורלית לצד המבקש את ביטולו של פסק בוררות.

מהי בוררות ?

הבוררות הינה הליך שיפוטי המתברר בהסכמת שני הצדדים לסכסוך בפני בורר אשר לרוב הינו שופט בדימוס או עורך דין. אין בכך כדי לומר שרק יחידי סגולה אלו יכולים לשמש כבוררים. במקרים רבים של מחלוקת עסקית הסובבת סביב נושא ספציפי כגון בניה, חשבונות או כל נושא אחר, יהיה זה נכון למנות כבורר אדם אשר ברשותו הניסיון והידע המקצועי הנדרש על מנת לפסוק כראוי בסכסוך כגון מהנדס, אדריכל, רואה חשבון וכו'.

הליך הבוררות הינו הליך מקוצר שאופן ניהולו קבוע בהוראות חוק הבוררות התשכ"ט – 1968 (להלן: "החוק") ולרוב מתנהל לא עפ"י סדרי הדין הנהוגים בבית המשפט או דיני הראיות, אלא עפ"י הדין המהותי. ביכולתם של הצדדים להתנות על סמכויותיו של הבורר, לקבוע כיצד יפסוק בסכסוך והאם עליו לנמק את פסיקתו או לא.

היתרון הגדול ביותר של הליך הבוררות הוא סופיות הדיון. כלומר, עם הינתן פסיקת הבורר, בא הסכסוך לידי סיום ואין ביכולתו של מי מהצדדים לערער על פסיקה זו ובדרך זו להאריך את ההליכים באופן שירוקן מתוכן את מהות ההליך. אולם יש לזכור כי יתרון זה הינו במקביל גם חסרונו הגדול של ההליך. יתכן מצב בו ניתן פסק בוררות והצד "המפסיד" אינו מרוצה מהתוצאה. במקרה כזה אין לצד זה אפשרויות רבות ועליו יהיה להשלים עם התוצאה, אלא אם יוכל להוכיח כי פסק הבוררות פסול עפ"י אחד מהעילות הקבועות בסע' 24 לחוק.

מנגד יש לזכור כי למרות היותו של פסק הבוררות פסק סופי, הרי שכל עוד הוא לא אושר ע"י ביהמ"ש, אין לו תוקף של פסק דין מחייב ועל כן צד אשר רוצה לגבות את המגיע לו עפ"י פסק הבוררות באמצעות הליכי הוצל"פ, יאלץ לפנות לביהמ"ש בבקשה מתאימה לאישור פסק הבוררות.


העילות לביטול פסק בוררות

בטרם נדון בעילות לביטול פסק הבוררות, יש לציין כי בידי בעל דין קיימת אפשרות לפנות אל הבורר לאחר מתן פסק הבוררות בבקשה לתקן את פסק דינו (סע' 22 לחוק). הבקשה לתיקון אינה גורפת ואינה מתייחסת לכל אותן חלקים בפסק אשר אינם לרוחו של אותו צד, אלא לרשימה סגורה הקבוע בסעיף כגון: נפלה בפסק טעות סופר, פליטת קולמוס, השמטה, טעות בתיאור אדם או נכס, בתאריך, במספר, בחישוב וכיוצא באלה; הפסק לקוי בענין שאינו נוגע לגוף הסכסוך;אין בפסק הוראה בדבר תשלום ריבית; אין בפסק הוראה בדבר הוצאות הצדדים, לרבות שכר טרחת עורך-דין.

במקרה בו טוען צד כי הפגמים בפסק הבוררות חמורים יותר באופן שיש בהם כדי להביא לביטולו, יהיה עליו לפנול להוראות סע' 24 לחוק – העילות לביטול פסק בוררות.

סע' 24 לחוק הבוררות קובע:

"בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין (בחוק זה – בקשת ביטול), לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, מאחת העילות האלה:
(1) לא היה הסכם בוררות בר-תוקף;
(2) הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין;
(3) הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות;
(4) לא ניתנה לבעל-דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו;
(5) הבורר לא הכריע באחד הענינים שנמסרו להכרעתו;
(6) הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן;
(7) הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן;
(8) הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו;
(9) תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור;
(10) קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד.


חשוב לזכור שסעיף זה פותח במילים "בית המשפט רשאי" – כלומר, אין חובה על ביהמ"ש לבטל פסק בוררות גם במקרה ונוכח לדעת כי אחת מהעילות של סע' 24 התקיימה. ביטול פסק הבוררות נתון לשיקולו של ביהמ"ש והוא יפעיל שיקול זה בזהירות רבה ביותר ובמקרה בו נוכח ביהמ"ש כי למרות שעילה מסוימת אכן התקיימה אך לא נגרם בכך כל עיוות דין, רשאי הוא שלא לבטל את פסק הבוררות (ראה סע' 26 (א) לחוק). ככלל, ימנע ביהמ"ש ככל שניתן מלהתערב בפסק הבוררות, כפי שנקבע ברע"א 113/87 חברת נתיבי איילון בע"מ נ' יהודה שטאנג ובניו בע"מ, (פ"ד מה (5) 511):

"מטרתו של מוסד הבוררות היא להוות תחליף לבית המשפט ולא מבוא אליו. מגמתו הברורה של חוק הבוררות היא לעודד העברת סכסוכים לבוררות, תוך מסירת ההכרעה הסופית בסכסוך לבורר. במגמה זו נקבעו בחוק העילות לביטול פסק הבוררות, עילות אשר בלתן אין, לא רק שעילות אלה צמצמו את אפשרויות הביטול שהיו קיימות קודם חקיקת החוק, אלא שהן פורשו על דרך הצמצום ובצורה דווקנית ביותר, כשהנטייה הברורה היא להימנע, ככל האפשר, מהתערבות בפסק הבוררות"

אין הדבר שביהמ"ש לא יתערב בכל פסק בוררות ולא יבטל אותו, אולם כפי שצוין לעיל, התערבות זו מצומצמת ביותר ורק במקרה בו נוצרה אחת העילות הנקובות בסע' 24 לחוק וכתוצאה ממנה נגרם עיוות דין, ימצא לנכון ביהמ"ש להתערב בפסק הבוררות ויפעל לתיקונו או לביטולו.

הדרך לביטול פסק בוררות

1
. ראשית יש לציין כי הסמכות לדון בפסקי בוררות, אישורם או ביטולם נתונה לביהמ"ש המחוזי. לכך ישנו סייג בכל הנוגע לפסקי בוררות בענייני משפחה בהם נתונה הסמכות לבית המשפט לענייני המשפחה.

צד המבקש לבטל פסק בוררות צריך לזכור ולקחת בחשבון שגם במקרה בו קמה לו אחת העילות לביטול, הרי בהתאם לאמור בסע' 26 (א) לחוק, ביהמ"ש רשאי שלא לבטל פסק בוררות גם אם נתגלתה אחת העילות האמורות בסע' 24 לחוק, במקרה בו קיומה של העילה אין בה כדי להוות עיוות דין.

2. סע' 27 לחוק קובע כי בקשה לביטול פסק בוררות יש להגיש לביהמ"ש לכל המאוחר תוך 45 יום מהיום בו ניתן פסק הבוררות או מהיום שהפסק הומצא לצדדים, במידה ולא נכחו בעת מתן הפסק. סע' 27 (א) לחוק קובע גם שבמקרה בו צד המבקש את ביטול פסק הבוררות, איחר את המועד להגשת בקשתו, יהיה באפשרותו לפנות לביהמ"ש בבקשה להארכת מועד וביהמ"ש אף רשאי להאריך את המועד אולם יש לזכור כי צד המבקש הארכת מועד זו, חובה עליו להציג בפני ביהמ"ש טעמים מיוחדים לאי עמידתו במועדים ואם לא עלה בידו להציג טעמים מיוחדים אלו, לא רק שלא תינתן לו הארכת המועד, אלא שבקשתו לביטול פסק הבוררות אף עלולה להידחות על הסף.

3.
כלומר, צד שקיבל לידיו פסק בוררות ולדעתו, מהפסק עולה עילה עפ"י סע' 24 לחוק המאפשרת את ביטולו, רשאי להגיש לביהמ"ש בקשה לביטול פסק הבוררות תוך 45 יום מהיום בו קיבל לידיו את הפסק. הבקשה לביטול צריכה להיות מוגשת בדרך של המרצת פתיחה, תפרט את העילות עליהן היא נסמכת ויצורף לה תצהיר לתמיכה בטענות העובדתיות.


אז איפה הבעיה?

4. לרוב, עם הינתן פסק הבוררות, הצד אשר זכה בבוררות, פונה לביהמ"ש על מנת שזה יאשר את פסק הבוררות ויתן לו תוקף של פסק דין סופי ומחייב על מנת שיהיה בידו לגבות את המגיע לו עפ"י פסק הבוררות
השאלה המתבקשת – כיצד העובדה שהוגשה בקשה לאישור פסק הבוררות משפיעה על המועדים להגשת בקשה לביטול פסק בוררות, אם בכלל?

מצד אחד, אם הצד המבקש את הביטול ימתין את אותם 45 יום שנקבעו בסע' 27 לחוק, עלול בינתיים פסק הבוררות להיות מאושר ע"י ביהמ"ש ואז אין כל טעם להגיש בקשה לביטול. מצד שני, החוק קובע מסגרת זמן מוגדרת להגשת בקשת הביטול. מה עושים?


5בכל הנוגע לביטול פסק בוררות לאחר שהוגשה בקשה לאישורו, קבע המחוקק הוראות ספציפיות הן בחוק הבוררות והן בתקנות סדרי הדין לענייני בוררות תשכ"ט – 1968 (להלן: "התקנות"). התשובה לשאלה מצויה בתקנות 8 ו – 10 לתקנות .

תקנה 8 לתקנות קובעת:

"בעל דין הרוצה באישור פסק בוררות על ידי בית המשפט, יגיש בקשה על כך בצורת הודעה, ערוכה לפי טופס 3 שבתוספת, ויצרף עותק של פסק הבוררות חתום על ידי הבורר ומספר העתקים נוספים כמספר המשיבים לשם המצאה לכל משיב".

תקנה 10 לתקנות קובעת

"המשיב רשאי להתנגד לאישור פסק בוררות בדרך בקשה לביטולו, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לו ההודעה האמורה בתקנה 8, ובלבד שלא יאחר מן המועד הקבוע בסעיף 27 לחוק; לא התנגד כאמור, יאשר בית המשפט או הרשם את הפסק ואין צורך לשמוע את בעלי הדין".


מנוסח התקנות עולה שבמקרה בו פסק הבוררות הוגש לאישור ביהמ"ש, צד המעוניין בביטול פסק הבוררות, מחוייב להגיש את בקשתו לביטול תוך 15 יום מיום שהומצאה לו הודעה על בקשה לאישור פסק הבוררות ובכל מקרה, לא יאוחר מ- 45 יום מהיום שפסק הבוררות הומצא לידיו, לפי המוקדם ביניהם.

במילים אחרות – במקרה בו הוגשה בקשה לאישור פסק הבוררות, מניין הימים להגשת בקשה לביטול פסק בוררות משתנה כשהוראות התקנות גוברות על הוראות החוק - המועד של 15 יום הינו מועד קבוע שלא ניתן לחרוג ממנו. המועד של 45 יום הינו מועד הכפוף למועד הראשון ואינו בא במקומו ו/או מחליפו, אלא בנוסף אליו ואין בו כדי לבטל ו/או לייתר בצורה כזו או אחרת את הדרישה המפורשת בתקנה 10 לתקנות.

6. ישאל עצמו הקורא מדוע טרח המחוקק לצמצם את לוח המועדים להגשת בקשה לביטול פסק בוררות ל- 15 ואך קבע כי אין במועד הקבוע בסע' 27 לחוק (45 יום) כדי לייתר מועד ספציפי זה הקבוע בתקנות? מה רציונל העומד מאחורי קביעה זו?

הסבר לרציונל זה ניתן למצוא בפסיקה שניתנה לאחרונה ע"י ביהמ"ש העליון ברע"א 3640/03 יקירה דקל נ' שוקי (יהושע) דקל (טרם פורסם):

"הטעם שבגללו לא נקבע מועד מוגדר להגשת בקשה לאישור פסק בורר נעוץ מכך שמרבית פסקי הבוררים מבוצעים גם בלי צורך באישורם, הנדרש בדרך כלל כדי לאפשר הפעלת הליכי ההוצאה לפועל. מתוך הערכה כי ביצוע פסק הבורר על ידי החייב עשוי לארוך זמן, וכי מידת נחיצותם של הליכי הוצאה לפועל המצריכים את אישור הפסק עשויה אף היא להתברר רק לאחר זמן, נמנע המחוקק מקביעת לוח זמנים מחייב לצורך הגשת בקשה לאישור, והשאיר ענין זה פתוח בהתאם לצרכים כפי שיעלו בכל ענין וענין. לא כן באשר להליך של ביטול פסק הבורר, שהיוזמה לפתיחתו מוגדרת בזמן, במטרה להשיג וודאות ויציבות משפטית באשר למעמדו ותוקפו של פסק הבורר. בקשה לביטול פסק הבורר, אלמלא הוגבלה בזמן, עלולה היתה ליצור בלבול ואי יציבות אילו נדונה והוכרעה זמן רב לאחר מתן הפסק, ולכן החשיבות שבקיום הליך לביטול פסק בורר בסמוך לאחר מתן הפסק."

וראה גם רע"א 5793/05 אגודת בית הכנסת הגדול "שונה הלכות" נ' עירית נתניה (טרם פורסם).


7. למרות היותו של הליך הבוררות הליך מהיר יותר וזול יותר מאשר ניהול הליכים בביהמ"ש, במקרים רבים, הליכי בוררות אורכים חודשים רבים ולעיתים אף שנים, עד שניתן פסק בוררות המסיים את המחלוקות בין הצדדים
אילו לא הייתה נקבעת מסגרת זמן מוגדרת בחוק להגשת בקשה לביטול פסק בוררות, הרי שאותו צד המבקש את הביטול, היה יכול למשוך את ההליכים עד כמה שירצה על מנת למנוע מהצד השני לגבות את המגיע לו עפ"י פסק הבוררות או לפחות לעכב את הגביה כמה שניתן, כך שעלול היה להיוותר מצב בו צד זכה בבוררות לאחר חודשים ושנים רבות בהן התבררה תביעתו, לא יכול לממשו מאחר והצד השני, אשר בדעתו לפעול לביטול הפסק, אינו ממהר ובדרך זו מסכל את מימוש הפסק.

רציונל זה מקבל משנה תוקף כאשר הוגשה בקשה לאישור פסק הבוררות – מאחר והצד שהגיש את הבקשה לאישור הגישה על מנת שיוכל לממש את הפסק בצורה המהירה והיעילה ביותר, הרי שעל מנת למנוע סחבת מכוונת ע"י הצד המעוניין בביטול פסק הבוררות ובדרך זו יפגע בזכויותיו של הצד המבקש את אישורו, קבע המחוקק סדרי דין מיוחדים לענייני הבוררות ואף קבע מסגרת זמן מוגבלת של 15 יום להגשת הבקשה לביטול פסק בוררות מהיום בו הומצאה לצד זה הבקשה לאישור פסק הבוררות.

בהערת שוליים נציין כי למרות שהמחוקק לא קבע מסגרת זמן להגשת בקשה לאישור פסק בוררות, הרי שהפסיקה הכירה כבר בכך שזכות אישור פסק הבוררות אינה קיימת לנצח והיא כפופה לכללי השיהוי, ובמיוחד במקרה בו אי אישור פסק הבוררות גרם להרעה משמעותית במצבו של הצד השני (לעניין זה ראה רעא 9060/04 טפת נבו נ' אליעזר כאשי מיום 10.1.08 [פורסם בנבו]).

8.
בהקשר זה יש לזכור שלא בנקל ימהר ביהמ"ש להתערב בפסק בוררות, כפי שנקבע ברע"א 8630/07 לייב הירש בייגל נ' יעקב צפריר [פורסם בנבו] ביום 8.1.08


כלל הוא כי ערכאות השיפוט מכבדות פסקי בוררות וממעטות להתערב בתוכנם. דיני הבוררות שואפים, אכן, לחזק את עצמאות מוסד הבוררות, ולהקטין את מרחב הביקורת השיפוטית על מהלכי הבוררות כדי שלא לפגוע ביתרונותיו של מוסד זה כמסגרת מוסכמת על הצדדים ליישוב מחלוקות בדרך גמישה, מהירה ויעילה (רע"א 7193/06  פרידנזון מנופים והובלות בע"מ נ' אלקובי ([פורסם בנבו], 26.12.06) ;רע" א 8016/06  לורנצי נ' ציונוב ([פורסם בנבו], 26.12.06); רע"א 5842/06  תיחכום ט.מ. טכנולוגיה משרדית בע"מ נ' אור עוז בע"מ ([פורסם בנבו], 8.10.06); בש"א 4936/06 ארוך נ' כלל פיננסים ניהול בע"מ ([פורסם בנבו], 25.9.06); ע"א 4886/00 גרוס נ' קידר פד"י נז (5) 933 (2003);  רע"א 443/03 מעדי נ' פרידמן ([פורסם בנבו], 5.8.03))".


ואם הוגשה לבורר בקשה לתיקון פסק הבוררות?

9. סיטואציה אחרת היא שעוד בטרם פנו הצדים לביהמ"ש, הגיש אחד מהם לבורר בקשה לתיקון פסק הבוררות עפ"י תקנה 22 לחוק הבוררות.

השאלה המתבקשת – האם בעצם הגשת הבקשה יש כדי להשפיע על המועדים להגשת הבקשה לביטול פסק בוררות?

10. סע' 22 לחוק הבוררות מאפשר לפנות לבורר בבקשה לתקן טעות שנפלה במסגרת פסק הבוררות כשהסעיף מגדיר את סוג "הטעות" ברשימה קצרה ומצומצמת. סע' 27 (ב) לחוק מתייחס להגשת בקשה לתיקון פסק הבוררות וקובע:
"היתה פניה לבורר לפי סעיף 22, תתחיל התקופה של ארבעים וחמישה יום מהיום שהבורר החליט או צריך היה להחליט בפניה; ובבקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף 24(10) – מהיום שנתגלו העובדות המשמשות יסוד לבקשה".


11. כלומר, המחוקק קבע שבמקרה בו הוגשה בקשה לתיקון פסק הבוררות, פרק הזמן של 45 יום להגשת בקשה לביטול פסק בוררות יתחיל להיספר לא מהיום בו ניתן פסק הבוררות או הומצא לידי הצדדים, אלא מהיום בו הבורר נתן את החלטתו בבקשה לתיקון.

אבל, וזה אבל חשוב ביותר – מאחר וכבר ראינו שאין במועד של 45 יום להתנות על המועד הקבוע בתקנה 10 לתקנות בכל הנוגע למועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות במקרה בו הוגשה בקשה לאישורו (15 יום), הרי שגם במקרה זה, אין במועד חדש זה כדי להתנות על המועד שנקבע בתקנות וגם אם צד הגיש בקשה לבורר לתיקון פסק הבוררות, ובוודאי שיאן ביכולתו לאיין את המועד שבתקנות ועל צד המבקש לבטל את פסק הבוררות לעמוד במועדים הקבועים בתקנות.

לסיכום

12. חוק הבוררות מציב דרישה לפיה בקשה לאישור פסק בוררות, תוגש לביהמ"ש בדרך של המרצת פתיחה ועל כן ניתן לצפות כי בעלי דין המבקשים להתנגד לאישור פסק הבוררות בדרך של בקשה לביטולו, יעשו את הטעות הבסיסית ויגישו את בקשתם לביטול תוך המועד של 45 יום מיום קבלת הבקשה לאישור פסק בוררות, שהינו המועד להגשת כתב תשובה להמרצת פתיחה עפ"י תקנה 256 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 ואף המועד הקבוע בסע' 27 (א) לחוק הבוררות.
13. אולם לא ניתן להתעלם כי הליכי בוררות הינם הליכים ספציפיים ומוגדרים שנועדו ליישב סכסוכים בדרך גמישה, מהירה ויעילה ועל כן דאג המחוקק לקבוע בעניינם סדרי דין מיוחדים, כפי שנקבעו סדרי דין מיוחדים בענייני חברות, ענייני גירושין ועוד, כאשר סדרי דין מיוחדים אלו הם המדד הקובע כיצד יש לפעול במקרה כזה או אחר ואך לו לבעל דין להתייחס לדברים כמובן מאליו או לצאת מתוך ההנחה כי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי חלות באופן מוחלט על ענייני בוררות.

בעל דין אשר לא יפעל בהתאם להוראות חוק הבוררות ותקנות הבוררות או שיתעלם מהם או לא יתן דעתו עליהם, עלול למצוא עצמו במצב בו לא רק שבקשתו לביטול פסק הבוררות לא תתקבל עקב אי עמידתו בדרישות המוגדרות והמפורשות של התקנות, אלא שגם אם יש בסיס לטענותיו ולבקשתו לבטל את פסק הבוררות, טענות אלו עלולות שלא להישמע כלל שלא לומר חיובו של אותו בעל דין בהוצאות בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד.

 14.  על כן המלצתנו היא שבמקרה בו יש בדעתו או ברצונו של בעל דין לפנות לביהמ"ש בבקשה לביטול פסק בוררות, בהנחה כי יש בסיס לבקשתו, טוב יעשה אם יפעל במהירות המירבית בהגשת בקשה מעין זו ובכל מקרה כדאי ביותר שיבחן בטרם מגיש הוא את בקשתו את הוראות החוק והתקנות הספציפיות בעניין זה על מנת למנוע טעות קרדינלית בשלב בירור בקשתו באופן שישפיע משמעותית על תוצאות בקשתו.

בכל מקרה, בטרם ביצוע כל פעולה, רצוי וכדאי להתייעץ תחילה עם עו"ד העוסק בתחום.



הכותב הינו עו"ד המתמחה בתחום המקרקעין והמסחר ומייצג בבוררויות
המאמר הינו באדיבות הפורטל המשפטי "חוק ועוד"
www.od-law.co.il

03-6950662

האמור ברשימה לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד



אודות כותב המאמר

עו"ד זהר נוה

המאמר הינו באדיבות האתר המשפטי "חוק ועוד" www.od-law.co.il 03-6950662, 052-8568881

מאמרים קשורים

פרסומת

מאמרים אחרונים בנושא בוררות