תאונות דרכים – תביעת פיצויים בגין נזק גוף

26/02/2008 • על ידי • 19,642 צפיות

1. מי שנפגע בגופו במהלך תאונת דרכים זכאי לפיצוי.
בישראל אין זה רלבנטי – לענין ניזקי הגוף (ובהבדל מנזק הרכוש) – מי אשם בתאונה. גם מי שגרם לתאונה באשמתו זכאי לפיצויים בגין ניזקי הגוף.
לא בכל מדינות העולם זהו המצב – אצלנו העקרון הזה מקצר מאוד את ההליכים בטיפול בתביעות ת"ד.
2. גם הנהג וגם הנוסעים זכאים לפיצוי. כך גם הולך רגל שנפגע מרכב זכאי לפיצוי.
3. נזק גוף – גם נזק נפשי הוא נזק גוף בר פיצוי.
4. את התביעה מגישים נגד חברת הביטוח של הנהג. גם הנהג תובע את חברת הביטוח שלו.
5. גם כאשר אין ביטוח יש פיצוי לנוסע/הולך רגל – במקרה זה, כמו במקרה של תאונת פגע וברח (בה הולך הרגל אינו יודע מי חברת הביטוח של הפוגע) התביעה מוגשת נגד "קרנית", שהיא הכתובת הביטוחית המיועדת למקרים אלה.
6. כדי להגיש תביעה נגד חברת הביטוח יש להצטייד במספר מסמכים וכבר איתם להגיע אל עוה"ד:
· אישור משטרה – מדובר בתדפיס אשר המשטרה מוסרת לנפגע לאחר קבלת הדיווח אודות התאונה. אין זה משנה אם המשטרה הגיעה למקום התאונה עצמו אם לאו. בכל מקרה הנפגע זקוק לאישור זה כדי לתבוע פיצויים.
· תעודת חדר מיון – על הנפגע לגשת לבית חולים, למיון, בעצמו או במקרים קשים יותר הוא מפונה באמבולנס ממקום התאונה. בתאונת דרכים הנפגע פטור מתשלום אגרת חדר מיון. בשחרור מקבל הנפגע תדפיס ובו פירוט הבדיקות והטיפול שהומלץ, לרבות ימי מחלה אם ניתנו. במקרים קשים יותר עובר הנפגע להמשך טיפול או אשפוז. כל החומר הרפואי חשוב מאוד ויש לשמור עליו בקפידה.
עיצה: נפגעת בתאונה אבל נראה לך שהכל כרגע בסדר. גש בכל זאת למיון. נראה מיותר? לגמרי לא. יש כאבים ופגיעות שצצות ומורגשות כעבור ימים אחדים (גב, צוואר אבל לא רק). אם לא תלך מיד למיון תביעתך תחלש במידה ניכרת. חבל.
עיצה נוספת: במשרדנו למדנו עם השנים על תופעה, שתחילה נשמעת מוזרה אבל לאחר מאות מקרים אתה מבין שהיא מאפיינת סוג מסוים של לקוחות – התופעה היא שאנשים רבים לא יודעים להתלונן על כאביהם! למה אני מתכוון: מגיע אלינו לקוח שנפגע לפני שבועות או מספר חודשים בתאונה. אנו פותחים לו תיק, מצלמים חומר רפואי ומתחילים למלא שאלון. אנו מבררים במדויק היכן נפגע, היכן כואב, מה קרה והלקוח מספר לנו את סיפורו. והנה הסיפור לא מופיע בחומר הרפואי. במיון או אצל רופא המשפחה נרשמו מפיו רק חלק קטן מהפגיעות והכאבים שהוא מדווח לנו. כאשר אנו שואלים אותו לפשר הענין הלקוח אומר: "לא חשבתי שצריך לפרט", "לא שאלו אותי", "אז לא כל כך כאב לי", "אמרתי אבל לא כתבו את הכל" – בקיצור: אין התאמה ויש חסר בתיעוד הרפואי. זו בעיה וזה קושי שאח"כ לא קל להתגבר עליו. והעיצה: תתלוננו! תרחיבו! אל תחסכו מילים ואל תקצרו ואל תסתירו – וגם תבדקו שהדברים אכן נכתבים ונרשמים. לומר רק את האמת אבל את כל האמת, זה לא בושה לומר את כל מה שכואב.
בת"ד אין תורה שבע"פ! – מה שלא נרשם לא היה.
· חומר רפואי נוסף/הוצאות – על הנפגע לשמור בקפידה כל תיעוד רפואי, המשך טיפול, הפניות, מרשמי תרופות, המלצות, צילומים, אישורים על ביצוע פיזיותרפיה, קבלות על הוצאות שונות (מוניות; עזרה בבית; וכו').
עיצה: נפגע בת"ד צריך לשמור על כל חומר רפואי וכל חומר רלבנטי (אנו מעדיפים לקבל העתק ולא מקור; הלקוח ישמור אצלו בתיק מסודר את המסמכים המקוריים);
· לגבי נהג – צילום רשיון נהיגה משני הצדדים וצילום רשיון רכב.
· צלום תעודת הביטוח.
· וס"ר – ויתור על סודיות רפואית – זה טופס שעוה"ד שלכם יחתים אתכם עליו או לחלופין תקבלו אותו מחברת הביטוח הנתבעת – טופס זה מאפשר לחברת הביטוח לבדוק את מצבכם הרפואי לפני התאונה ובעקבותיה. אין לצפות מחברת הביטוח לקבל את טענותיכם בענין מצבכם הרפואי ללא בדיקה.
· אם מדובר בת"ד שהיא גם תאונת עבודה – כלומר תאונה שהתרחשה במהלך העבודה, או בדרך אל העבודה ו/או חזרה ממנה – יש להמציא אישורים נוספים (לשכיר תלושי משכורת; עצמאי – אישורים בדבר הכנסתו עובר לתאונה); אישורים מביטוח לאומי. העקרון הוא שאין כפל פיצוי – בתאונת עבודה זכאית חברת הביטוח לקזז כל תשלום שקיבלתם בגין אותה תאונה מביטוח לאומי. לגבי ביטוחים שנפגע ערך במסגרת פרטית כגון ביטוחי אובדן כושר עבודה/תאונות וכד' – כאן יש "כפל" כלומר צריך לדווח לחברת הביטוח/סוכן הביטוח על קרות התאונה ואם הפוליסה מכסה את הדבר תקבלו את המגיע לכם – ללא קשר לפיצויים שאנו נתבע עבורכם מחברת הביטוח של הנהג.
7. יצוג משפטי – מומלץ מאוד לטפל בתביעה מול חברת הביטוח ע"י עו"ד שבקי ומתמחה בתחום זה. מאוד לא כדאי לחתום על מסמך כלשהו מטעם חברת הביטוח לפני שהתייעצתם עם עו"ד.
החוק בישראל מסדיר את נושא שכה"ט שעו"ד רשאי לגבות בתיקי ת"ד נ"ג. שכר הטירחה הינו באחוזים מתוך הפיצוי שתקבלו מחברת הביטוח. הימנעו מלשלם תשלומים נוספים כגון דמי פתיחת תיק או הוצאות על חשבון. החוק נועד להקל עליכם: כל אחד יכול לקבל את עוה"ד הטוב ביותר בתחום זה, בשכ"ט נמוך, ללא תשלום מראש ובכל מקרה בשכ"ט זהה ואחיד לגבי כל עורכי הדין! זהו הסדר מיוחד לת"ד והוא לא קיים בתחומים אחרים (למעט חריגים שוליים שאין טעם לפרטם כאן).
תשלום שכה"ט עפ"י חוק הוא זה:
8% ומע"מ מהפיצוי שתקבלו במקרה של הסדר לפני הגשת תביעה לבית משפט (כלומר פיצוי שמתקבל לאחר התכתבות ומו"מ בין עוה"ד שלכם למסלקי התביעה בחב' הביטוח).
11% ומע"מ מהפיצוי שתקבלו במקרה של הסדר לאחר הגשת תביעה לבית משפט ולפני פסק דין (לאחר הגשת התביעה לבית המשפט, בשלבים שונים, יכולים הצדדים להגיע להסדר, אשר יקבל תוקף של פס"ד בהסכמה).
13% ומע"מ מהפיצוי שתקבלו במקרה של פסק דין.
לסיכום ענין זה: הדגש כאן הוא זה – שכה"ט הוא רק באחוזים מהפיצוי; והאחוזים מוגבלים בחוק (בהבדל מתאונה שאינה תאונת דרכים – בתאונה אחרת רשאי עו"ד לדרוש אחוזים גבוהים יותר או לדרוש שכ"ט שלא באחוזים).
יוצא איפוא שמעבר לתועלת המובנת מאליה שמביא עו"ד מקצוען לתביעה שלכם – הרי שעלותו אינה מכבידה ואינה מורגשת – היא תשולם בסוף מכספי חב' הביטוח והיא נלקחת בחשבון בהסדר הפיצוי).
לגבי ערעור (אם יהיה כזה) – כאן כבר מדובר בשכ"ט אחר, שיקבע במו"מ ביניכם לבין עוה"ד. אין הכרח שאותו עו"ד שייצג אתכם בהליך הראשון ייצג אתכם גם בערעור (שימו לב היטב ובכל מקרה לקרוא את יפוי הכוח והסכם שכה"ט שעוה"ד מבקש להחתים אתכם בתחילת הדרך – וראו האם יש התייחסות במסמכים אלה לשלב של ערעור והאם ההסכם כובל אתכם באופן שאינו נראה לכם).
8. נסיון משרדנו בעשרות אלפי תיקים במשך כמעט עשרים שנה מלמד כי רוב רובם של התיקים הקטנים (כלומר נזק גוף ללא אחוזי נכות, מספר ימי מחלה, מסמכים רפואיים מעטים יחסית, חזרה לשיגרה מהירה) – נסגרים ללא צורך בהגשת תביעה לבית משפט. הם נסגרים במהלך דין ודברים שלנו מול חברת הביטוח בתהליך שלוקח בממוצע כשלושה חדשים. אז גם רף שכה"ט הוא הנמוך ביותר – כאמור 8% ומע"מ.
עיצה: מכאן נובע, שלא תמיד הדבר הטוב ביותר שיכול לעשות עו"ד זה להגיש ישר ומיד תביעה לבית משפט, ללא נסיון למצות קודם לכן הליך של סילוק התביעה בטרם הליך משפטי. שימו לב, הסיבות לכך הן אלה: הגשת תביעה מהירה מדי לבית משפט מעלה אוטומטית את אחוזי שכה"ט; שנית, הגשה מהירה של תביעה אינה בהכרח מזרזת את הבאת התיק לסיום כי הליך משפטי הוא ארוך יחסית; עו"ד טוב ומוכר אצל חברות הביטוח יכול לסגור תיקים מהר יחסית בסכום אשר לא נופל מהסכום שיפסק בבית משפט כעבור זמן רב. למעשה השאלה האם ומתי להגיש תביעה לבית משפט היא שאלה מקצועית שנבחנת בכל מקרה לגופו. מי שמספר לכם אחרת: כבדהו וחשדהו.
עיצה נוספת: תביעה נגד חברת ביטוח ניתן להגיש בכל בית משפט (שלום או מחוזי לפי גובה התביעה) משום שלחברות הביטוח סניפים בכל רחבי הארץ. כך ניתן לבחור בית משפט בו ההליך מהיר יותר.
9. תשלום תכוף – מאחר והליך תביעה עלול לקחת זמן ובינתים הנפגע מוציא הוצאות, מושבת או מוגבל בעבודה, נדרש לעזרת זולת וכד' – ידרוש עוה"ד שמייצג אתכם במקרים מתאימים, מחב' הביטוח, לשלם כבר עתה, על חשבון הפיצוי שיתקבל בעתיד, תשלומים מיידיים, הכל כדי להקל על הנפגע. כמובן שתשלום תכוף יקוזז מהפיצוי הסופי וכן יגזר גם ממנו שכ"ט עו"ד ומע"מ.
10. מינוי מומחים רפואיים – תביעת נ"ג בתאונת דרכים אינה מצריכה צירוף של חוות דעת רפואיות מטעם התובע. כך נחסכות מהנפגע-התובע הוצאות כספיות ניכרות לשם הוכחת נזקיו (בתאונות אחרות כמו גם בתביעות רשלנות רפואית נדרש מהתובע לצרף חוות דעת רפואית לתביעה – כאמור לא בת"ד). בת"ד בית המשפט הוא שימנה את המומחים הרפואיים, לבקשת עוה"ד של התובע ובהתאם לחומר הרפואי בתיק. עורכי דין שמנוסים בתחום מכירים כבר את רשימות הרופאים בתחומים השונים ויודעים היטב מי יתאים יותר מבחינת הלקוח שלהם, התובע. זו "מלחמה" מאוד חשובה בתיק – הקרב על המומחים הרפואיים, הן מבחינה שמית והן לענין התחומים בהם ימונו מומחים. זה עשוי להכריע תיק ו"קרב" זה נערך כבר בתחילת הדיון.
11. זו התורה על רגל אחת. כמובן שיש חריגים וסייגים ותוספות ואין רשימה זו נועדה להקיף את כל ההיבטים המשפטיים שמעלה הנושא. סעו בזהירות!

אודות כותב המאמר

עו"ד עפר שחל

עו"ד עפר שחל, משרד עורכי דין שחל את האזרחי, רח' בן זכאי 6 ת"א טל. 035666886 פקס. 035662555 ofer@sh-ez.com www.sh-ez.com משרד שחל את האזרח...

מאמרים קשורים

פרסומת

מאמרים אחרונים בנושא נזקי גוף ותאונות דרכים