הדרכת הורים: איך להקשיב לאינטואיציה שלך

הנחיית הורים: איך להקשיב לאינטואיציה שלך  

מתוך הקורס לאימון והנחיית הורים, בניהול אסתי פישר-היים.

לכולנו יש אינטואיציה טובה, ולהורים יש בדרך כלל אינטואיציה טובה מאוד לגבי ילדיהם. הקשבה לאינטואיציה מעניקה לנו הדרכה פנימית לפעול באופן הראוי. אבל, פעמים רבות, ההורים נוהגים הפוך ממה שהאינטואיציה מדריכה אותם. מדוע? מרוב אהבה, מרוב דאגות ולחץ, ובגלל הרצון להימנע מעימות עם הילד.

בשיעור זה ננסה להבהיר כיצד אינטואיציה יכולה לסייע להורים במלאכת ההורות הלא-פשוטה.  

אינטואיציה של הורים:  3 מקרים מהשטח
כאשר ילדתי את בני הבכור קבלתי הנחיות להניק אותו כל שלוש שעות אבל הוא רצה לינוק כל שעה וחצי והמצב היה מאוד מביך. ניגשתי להתייעצות עם מומחית להנקה והיא שאלה אותי: "תגידי, לפרה יש שעון?" באותו רגע הבנתי שהקושי שלי נובע מחוסר הביטחון שלי, ומהענקת כוח רב לגורמים שונים המצטטים עקרונות כלליים, ואשר אף אחד מהם אינו מכיר מקרוב את התינוק שלי. אירוע זה היה תזכורת חשובה לחזור ולבטוח באינטואיציה שלי. היום, התינוק הזה הוא גבר חסון ורחב, ואין ספק שהנקה על פי השעון הייתה מאמללת אותו.
(מתוך הספר "פתאום הבנתי - הדרך לאינטליגנציה אינטואיטיבית")

דאגות של הורים
נדב, בן 44, הגיע לאימון אישי וסיפר כי בתו, ילדה בת ארבע-עשרה היא מקסימה ואחראית אבל הם תמיד רבים לפני שהיא יוצאת לבלות. הוא רוצה דין וחשבון מפורט לפני ואחרי כל יציאה שלה והיא נעלבת וכועסת. לדבריו, הוא מאלץ את עצמו להתערב כי הוא חושש שאם ישחרר את השליטה או התמצאות מלאה במה שקורה - אולי יקרה משהו רע.
נדב למד לסמוך על בתו ועל האינטואיציה שלו והיחסים ביניהם השתפרו לאין ערוך. הוא למד להבדיל בין מעורבות בחיי ילדיו לבין התערבות אקטיבית מדי וחונקת.
בדומה לנדב, רבים מאתנו יודעים מה נכון ומה כדאי אבל עושים הפוך ....

החשש מעימות
במקרה אחר, סיפרה לימור, אם חד-הורית לנער צעיר בן 13, כי האינטואיציה שלה דווקא מנחה אותה להתערב בחיי בנה ולחקור מה קורה בחייו, אבל היא חוששת להתעמת אתו. היא אינה פועלת על פי האינטואיציה שלה ומשתיקה את הקול המזהיר העולה בתוכה.

במקרה זה העבודה עם ההורה הייתה הפוכה. האם למדה להתערב בפועל בענייני בנה, ועד מהרה גילתה עניינים הדורשים תשומת לב וטיפול, כמו למשל, הנטייה שלו לשתות אלכוהול. העימות עם בנה לא היה פשוט אך השתלם לשניהם: הילד החל לקבל פיקוח ובסופו של דבר חווה אם אוהבת באמת, אימא שהייתה מוכנה להתעמתאתו ולהטיל עליו מגבלות על מנת שיהיו לו חיים טובים.  

מתי להקשיב לאינטואיציה?
כמו לימור, רבים מאתנו יודעים מה נדרש ומה ראוי להיעשות אבל נוהגים להיפך. והסיבה המרכזית היא חוסר הביטחון של ההורה באינטואיציה שלו: האם בכלל להקשיב לאינטואיציה, מתי כן ומתי לא? חוסר ביטחון זה מונע מההורה לפעול בדרך הנכונה, המתבקשת.

התשובה היא שעלינו ללמוד להפעיל אינטואיציה יחד עם ידע והיגיון. השילוב הזה, המתאפיין בהתנהלות אינטליגנטית-אינטואיטיבית, מאפשר להורה להתייחס לתחושות האינטואיטיביות שלו ולהגיב באופן המתאים, באופן שיתרום לילד ולמשפחה. הנחיית הורים כוללת הדרכה לקליטת סימני מצוקה כמו גם הנחיות לפעולה מיטיבה ולתגובות מתאימות.  

מה באמת טוב לילד?
נבחן למשל את שאלת החופש מול האחריות.
ברור לנו כי ילדים זקוקים למסגרת ולגבולות אבל הם גם זקוקים למידה של חופש ועצמאות. הם זקוקים להגנה אבל הם גם זקוקים להזדמנויות-למידה  על מנת לפתח את הכנפיים שלהם.

גם בטבע, גוזלים נתונים לפיקוח ומרות של הוריהם תוך כדי שהם לומדים לפרוש כנפיים. מצד שני, בסופו של דבר כל הגוזלים לומדים לעוף ופורחים מהקן.
מלאכת ההורה האנושי היא הרבה יותר מורכבת, אבל, אינטואיציה מפותחת יחד עם כישורי הורות והשכלה הורית מעניקים להורה ידע ובסיס איתן לגדל את הילד באופן שיהיה מוכן לעוף מהקן בביטחון ולפתח חיים מאושרים כבוגר.

הורים מושלמים
הרצון שלנו להיטיב עם הילד חופף לרצון להיות הורה מושלם, או הורה מצויין. אך האמת היא כי איננו יכולים להיות הורים מושלמים וגם אין צורך בכך.
לפי הגדרת הפסיכיאטר ורופא הילדים הנודע ד. ויניקוט ההורה הטוב ביותר הוא הורה "די-טוב" או באנגלית "good enough parent' .  הורה "מושלם" אינו האידיאל אליו עלינו לשאוף. הורה מושלם, זה שתמיד רוצה לעזור ותמיד קופץ לסייע - אולי מפריע לילד לפתח את עצמאותו ואת יכולת ההתמודדות שלו. גם ההורה שתמיד מרשה לילד לבחור ולהחליט לבד - אולי מונע מהילד אפשרות "להיות ילד", ילד שמקבל תמיכה וחווה ביטחון מעצם מעורבות ההורים.

אם כן, המטרה שלנו היא להיות הורים טובים במידה המאפשרת לילד הן להישען עלינו ולהסתייע בנו בעת הצורך, והן לצמוח ולהתפתח ולהפוך לאדם בוגר ועצמאי, ממומש ומאושר.  

הדרכת הורים: איך להקשיב לאינטואיציה
דאגות ההורים יוצרות חוויה קשה שאיננה תמיד בקו ישר עם המציאות. מאידך, מנגנון ההדחקה הנורמאלי לעיתים מעוור את עינינו ומונע מאתנו לראות ולהתייחס למה שכדאי.

הורים לחוצים מדי יכולים ללמוד לשאול את עצמם: האם יש לי סיבה לא לסמוך על הילד? האם הוא מאכזב, לא אחראי, משקר, עושה שטויות? אם הילד מתנהג היטב - כדאי להרפות ולהרגיע. התנהלות רגועה מול הילד מחזקת את הקשר אתו.
לעומת זאת, כאשר האינטואיציה מדליקה לך אור אדום אבל אינך בטוח אם להתייחס לכך, כדאי להורה לעצור ולשאול את עצמו: ממה אני מתעלם? היכן אני משתיק את האינטואיציה שלי? איזה רמזים אני לא לוקח ברצינות הראויה? פעמים רבות, הרמזים הם מול עינינו וכל מה שאנו צריכים זה להסכים לקלוט אותם; להסכים להקשיב להדרכה האינטואיטיבית הפנימית שלנו.

ללמוד להיות הורים
נוכל לסכם ולומר כי כהורים, עלינו גם ללמוד לבטוח בעצמנו ובאינטואיציה שלנו וגם להרחיב את הידע במקום בו אנו חשים כי חסר לנו מידע.
עלינו ללמוד להבדיל בין מעורבות להתערבות.
עלינו ללמוד לשחרר את חבל השליטה בהדרגה ובהתאמה עם התפתחות הילד.
עלינו ללמוד מתי להתעקש ומתי להתגמש.
עלינו להבחין בין תמיכה לשם צמיחה לבין חניקה מתוך דאגה.
עלינו ללמוד להקשיב לעצמנו כמו גם לילד.
עלינו לטפח את הכישורים שלנו כהורים ולשאוף להיות הורים טובים ולא בהכרח מושלמים.

מעטים נולדים בעלי כישרון מיוחד להורות טובה. רובנו מפיקים תועלת רבה מלמידה והדרכה. וכאשר ההורה לומד וצומח - כל הבית מרוויח.

המאמר מתבסס על החומר בקורס לאימון והנחיית הורים, בהנחיית אסתי פישר היים.
הקורס מתאים למעוניינים ללמוד הנחיית-הורים.
החלק השני של הקורס העוסק באימון ילדים ונוער, בסגנון חניכה או מנטורינג, מתאים גם להורים המעוניינים לסייע לילדיהם.
לנרשמים לקורס המלא "אימון משפחתי" שי מיחד: סדנה לפיתוח האינטואיציה, ללא תשלום.