תסמונת המעי הרגיז Ibs

25/12/2006 • על ידי • 108,307 צפיות

הגדרה

תסמונת המעי הרגיז, המכונה גם "תסמונת המעי העצבני" על פי השקפתי אינה באמת קיימת. עושה רושם שכאשר כל בדיקה אפשרית יוצאת תקינה ולרופאים אין מושג מה לא בסדר הם משליכים את הכותרת "מעי רגיז" ובזה סוגרים עניין. ישנן סיבות רבות לכך שמעי יתנהג בצורה עצבנית וחסרת נינוחות, ישנן סיבות לכך שאין הרמוניה בתפקוד בין חלקי מערכת העיכול השונים, שהאיברים אינם מתפקדים בעיתוי הנכון להם, שפריסטלטיקת המעי עובדת בצורה לא סדירה, פעם מהירה ופעם איטית. הגורמים יכולים להיות החל ממזהמים ופרזיטים וכלה במצבים רגשיים-נפשיים. הסימפטומים כוללים דרגות שונות של כאבי בטן, עצירות, שלשול, נפיחות, גזים, העדר התרוקנות מלאה ועוד.

 

לצורך העניין, במאמר זה אכנה את הסימפטומים "תסמונת מעי רגיז".

שכיחות

מסתבר שתסמונת המעי הרגיז שכיחה ביותר. הערכה לגבי שכיחות התסמונת באוכלוסיה עולה כל שנה בהתמדה, כיום מעריכים שמדובר בכחמישית מהאוכלוסיה, כאשר רק 25%-30% מהם פונים לקבלת עזרה רפואית. כ- 30 מיליון אמריקאים סובלים ממנה והיא שכיחה פי שניים עד פי שלושה בנשים. נשים הסובלות ממנה מדווחות שהסימפטומים קשים יותר במהלך ימי הווסת, כנראה ששינויים הורמונליים מגבירים את רגישות המעי להתכווצויות.

30%-50% מהפונים לגסטרואונטרולוגים מתלוננים על סימפטומים המאפיינים את התסמונת.
לפי הערכות אחד מכל תשעה תלמידי בית ספר סובל ממאורע חולף של סימפטומים דמויי תסמונת זו לפחות פעם בשלושה חודשים ומספר זה במגמת עלייה.

 

זכרו שמדובר על תסמינים ולא על מחלה! הגורמים לתסמינים יכולים להיות רבים, חשוב להבין שאין הצדקה לאבחון זה על ידי רופאים רק בגלל שהם לא מוצאים מה לא בסדר. גם אם כל הבדיקות יוצאות תקינות זה לא אומר שלא קיימת בעיה ושאפשר להכניסה תחת הכותרת "מעי רגיז".

השכיחות גדולה יותר בנשים צעירות בגיל ההתבגרות ונדיר שהתסמונת תתפרץ לראשונה בגיל המבוגר.

בספרות המקצועית מתוארים שני סוגים עיקריים של IBS

IBS אשר התופעה הדומיננטית בה היא עצירות
בסוג זה נפוצים יותר מצבי עצירות. קיימת פעילות אי סדירה של המעי, אך העצירות היא הדיווח העיקרי של החולים. התלונות איתן יגיעו חולים אלה הן כאבים לפחות בחלק אחד של המעי הגס הקשורים לתקופות של עצירות מתמשכת המתחלפת עם תקופות של יציאות בדחיפות רגילה ונורמאלית. הצואה מלווה בדרך כלל בריר שקוף או לבן, הכאבים חדים ופתאומיים או קהים ומתמשכים. הכאב פוחת בדרך כלל לאחר יציאה. אכילה מעוררת את הסימפטומים ויכולים להופיע גם בחילות, נפיחות וגזים.
IBS אשר התופעה הדומיננטית בה היא שלשול
בסוג זה מופיע שלשול תוך כדי אכילה או מיד לאחריה. בדרך כלל הוא לא מופיע בלילה. נפוצות תחושות של כאב, נפיחות ולחץ בפי הטבעת ועלולה להופיע בעיה של אי שליטה על הסוגר.

סימפטומים

הסימפטומים יכולים להופיע בתדירות משתנה, יתכנו תקופות ארוכות של רגיעה ותקופות אחרות של התקפים.

  • התכווצויות וכאבי בטן הפוחתים בדרך כלל לאחר יציאה.

  • תחושת נפיחות

  • שלשול או עצירות לסירוגין כאשר השלשול לא מגיע בדרך כלל בלילה, בניגוד למחלת המעי הדלקתית קוליטיס כיבית, שבה השלשול יכול לבוא גם בלילה.

  • צואה רירית שצורתה דומה לכדורים קטנים או שטוחה כמו רצועות.

  • הפרשה מוגברת של ריר במעי הגס

  • חוסר תאבון בעקבות הכאבים ותחושת חוסר הנוחות

  • חרדה או דיכאון בדרגות שונות

  • דפיקות לב מהירות

  • עייפות ותשישות

  • בחילות

  • גיהוקים רבים

  • גזים

  • בעיות שינה

  • העדר ממצאים רפואיים המעידים על קיום של מחלה הניתנת לזיהוי

  • דחף פתאומי ללכת לשירותים ולעתים ללא יכולת להתרוקן

הסבל אינו רק גופני, מלבד מהכאבים ישנה פגיעה נפשית וחברתית. אנשים הסובלים מהתסמונת חוששים לצאת מהבית מפחד שלא יהיו שירותים זמינים, חוששים להכניס משהו לפה מתוך שיקולים וחששות דומים. פחדים אלו רק מגבירים את הכאב והם נכנסים למצב מעגלי הממחיש יפה את הקשר בין הגוף לנפש.

IBS היא אחת משלושה סינדרומים שמתייחסים אליהם כיחידה אחת עקב סימפטומים מאוד דומים:

IBS- התלונה העיקרית היא במערכת העיכול.
CFS – תלונה עיקרית של עייפות קיצונית.
פיברומיאלגיה – תלונה עיקרית של כאבי שרירים.
(בקרוב מאמר על "פיברומיאלגיה – מי אמר שאי אפשר לצאת מזה?")

 

האבחנה המבדלת נעשית לפי תשאול מקיף והתלונות העיקריות.
קנדידה מפושטת יכולה להיות גורם אפשרי לשלושתם.

 

ישנן מחלות נוספות שעלולות להזכיר בסימפטומים את תסמונת המעי הרגיז ויש לוודא שלא מדובר בהן:

  • IBD – מחלות מעי דלקתיות

  • מחלות מעי זיהומיות כתוצאה מטפילים ואמבות.

  • אי סבילות ללקטוז

  • דבירטיקולוזיס - מחלה בה קיימים סעיפים במעי הגס הקשורים לכאב בבטן התחתונה. הכאב נובע מעווית של שרירי המעי ואינו קשור לדלקת.

  • מחלות של ספיגה לקויה, אי ספיקת לבלב.

גורמים

בתסמונת המעי הרגיז תנועתיות המעי אינה סדירה, כאשר היא מהירה מאוד המזון הנאכל נדחף מהר יותר למעיים וגורם להיווצרות גזים ותחושת נפיחות ושלשול עם שאריות של מזון שלא הספיק להתעכל בצואה. כאשר תנועתיות המעי איטית, המזון עובר לאט יותר והצואה הופכת לקשה ויבשה והרי לנו עצירות.

 

גורמים אפשריים:

  1. התסמונת נגרמת בעקבות פגיעה בעצבים השולטים ביכולת ההתכווצות של שרירי מערכת העיכול ובמידת הרגישות שלהם.

  2. פרזיטים ומזהמים שונים, כולל קנדידה.

  3. ישנה סברה הגורסת כי מקור הבעיה הוא במערכת העצבים המרכזית השולטת על המעי הגס.

  4. השערה אחרת טוענת שהגורם הוא הורמונלי מאחר ונשים נוטות לסבול מ- IBS יותר מאשר גברים ולסימפטומים יש נטייה להחמיר בימי הווסת.

  5. ייתכן שהטריגרים לתסמונת הם גזים או לחץ במעי הנגרמים מאכילת מזונות מסוימים.

  6. יש הסוברים שזוהי מחלה אוטואימונית בה הגוף תוקף את עצמו.

  7. IBS שלאחר זיהום. מחקר חדש הראה שדיזנטריה חיידקית מעלה משמעותית את הסיכון לפתח בעתיד את תסמונת המעי הרגיז.

  8. משקל לידה נמוך מ 2.5 קילוגרם. (ראה מחקר למטה)

  9. מסתבר שלשיבושים ברמת הסרוטונין יש חלק בגורמים למחלה. הסרוטונין הוא הורמון המצוי גם במוח ומוכר בהשפעתו הידועה על מצבי הרוח. מערכת העיכול מעוצבבת כולה וגם היא עצמה מפרישה הורמונים ביניהם הסרוטונין. נוכחות מערכת עצבית במערכת העיכול יכולה להסביר איך מצב מצוקה נפשית יכול לגרום להתכווצויות ופעילות מעיים. לא קרה לכם שפחד, דאגה או חרדה גרמו לכם לשלשל? או שהתרגשות לפני מבחן גרמה לבטן להתכווץ?
    תהליך העיכול מתבצע על פי הוראות עצביות – הורמונליות: כאשר מורגשת נוכחת מזון במערכת העיכול מתרחש שחרור סרוטונין לדופן המעי, שם הוא נקשר לקולטנים המעבירים מידע לתאי העצב לתת הוראה לשחרור מיצי עיכול למעיים.
    באדם בריא, כשהסרוטונין מסיים את תפקידו הוא מסולק מהמקום. באנשים הסובלים מ- IBS המנגנון הזה לא עובד במיטבו, מה שגורם לסרוטונין להצטבר במעי ולגרום לתופעות הלא נעימות.

כמובן שמאוד יכול להיות שתסמונת המעי הרגיז היא מולטי-פקטוריאלית, כלומר שהגורמים לה הם שילוב של חלק או כל האמור ואולי ואף יותר מכך.

סיבות להתפרצות IBS

  1. באחוז גבוה מאוד מהסובלים מהתסמונת מדווח על אי סבילות למזון. ישנם מספר מזונות חשודים כגון שוקולד, מזונות מתובלים, חלב ומוצריו, מיצי פירות, ירקות ממשפחת המצליבים (ברוקולי, כרובית, כרוב), מזונות עשירים בשומן כגון מיונז, חמאה, מרגרינה, קצפת, גלידה ובשר אדום. חומרים חשודים נוספים הם אלכוהול, קפאין וגם קפה נטול קפאין.

  2. סיבים תזונתיים חשובים ביותר לתנועתיות ופעילות תקינה של המעי. חסר בסיבים אלו, בעיקר מהסוג המסיס במים כגון שיבולת שועל, עלול לפגוע בפעילות המעי. המעי יצטרך להתאמץ יותר בדחיפת המזון לאורך צינור העיכול.

  3. סיבה נוספת העלולה להיות טריגר להתפרצות IBS היא דלקת בקיבה ובמעיים. אצל 20% מהחולים התסמונת מתחילה לאחר אירוע של דלקת מעיים חריפה.

  4. פטריית קנדידה מפושטת עלולה להוות טריגר. בדרך כלל על רקע של שימוש באנטיביוטיקה. אנטיביוטיקה משנה את האיזון הטבעי של פלורת החיידקים הידידותיים במעיים ולכן השימוש בה יכול להוות טריגר להופעת התסמונת.

  5. סיבה נוספת להתפרצות יכולה להיות צריכת תרופות, כולל שימוש קבוע במשלשלים או בתרופות להפסקת שלשול.

  6. סיבות פסיכולוגיות ונפשיות יכולות לגרום להתפרצות התסמונת. רוב החולים המכריע מתלונן על בעיות רגשיות כגון חרדה, עייפות נפשית, כעסים, דיכאונות והפרעות שינה.
    בנוסף, מעל 70% מהחולים שהתלוננו על תסמונת המעי הרגיז עברו משבר ילדות כמו מחלה כרונית, גרושים של ההורים או מות של הורה או אדם קרוב. הרבה פעמים אירועים שקורים לאדם בתחילת חייו מעצבים את האופן שבו הוא יגיב למתחים במשך כל ימי חייו.
    החולים מספרים שהסימפטומים עצמם מחמירים בעקבות אירועים מלחיצים.

מחקרים שנערכו על בעלי חיים מראים שמתח, בעיקר בתחילת החיים, יכול לגרום להפרעת מעיים כרונית.
תגובות גופניות למצבי סטרס ומצוקה אינן חדשות. רובנו כבר מכירים בקשר בין הגוף לנפש. כאשר הגוף חש מצוקה מופעלים תאים אשר מחוללים תגובה דלקתית שמשבשת את תהליך העיכול בקרב הסובלים ממעי רגיז.

אבחנה

האבחון קשה מאחר ואין ממצעים רפואיים היכולים לאשש בעיה קיימת. לעיתים קרובות נאלצים להסתפק בתשאול מקיף של החולה ולבצע אבחנה על סמך שלילת מחלות ובעיות אחרות כגון אולקוס או מחלות מעי דלקתיות (מחלת קרוהן, וקוליטיס כיבית), גידולים, אי סבילות ללקטוז, צליאק וכדומה.
ישנה אבחנה הנעשית על פי קריטריוני "רומא"- מדובר בקריטריונים שפותחו לאבחון התסמונת שבה למראית עין המעי נראה תקין, אך אינו מתפקד באופן תקין. הוחלט להגדיר באבחנה: כאב בטן, שלשול ו/או עצירות לסירוגין ושאר הסימפטומים, כאשר התנאי הוא שהם נמשכים במשך שלושה חודשים לפחות.

מחקר

ישנם מחקרים רבים מספור המקשרים IBS עם סיבות וגורמים שונים. אסתפק באחד מהם:
ב - 1967 החל מחקר בן 12 שנים בו נבדקו למעלה מ 3,300 זוגות תאומים זהים ולא זהים. נמצא שאלו שנולדו במשקל נמוך מ- 2.5 קילוגרם היו בעלי סיכון גבוה יותר לפתח IBS. בשלב זה לא הצליחו החוקרים להעריך מספרית עד כמה גבוה יותר הוא הסיכון, אך הם כן הצליחו להעריך אותו בתינוקות שנולדו מתחת ל- 1.5 קילוגרם: הסיכון עמד על פי 2.5 ללקות בתסמונת בהשוואה לתינוקות שנולדו במשקל תקין.

כנראה שיש קשר לחוסר שלמות בהתפתחות מערכת העיכול, יכול להיות שמעורב גורם גנטי ויכול להיות פשוט קשר למצב הסטרס בו נמצאים תינוקות היוצאים לפני זמנם מרחם אימם.

טיפול הקונבנציונלי המקובל

מעט ידוע על הגורמים לתסמונת המעי הרגיז ואסטרטגיית הטיפול הסימפטומטי כגון תרופות להרגעה, לדיכאון, לטיפול בכאבים והתכווצויות, לטיפול בשלשול או בעצירות ותרופות המרפות את שרירי המעי הוכיחה את עצמה באופן חלקי בלבד.

 

דוגמא לתרופות:

לכאבי בטן רושמים בדרך כלל קולוטל, נוטנסיל, נירבקסל, קל-בטן.
לגזים ונפיחות בבטן רושמים אנציפלמד או נורית.
לבעיית עצירות נותנים אגיוקור או אגיולקס.
ולשלשולים מרובים משתמשים באימודיום.

 

תופעות לוואי

תרופות לעצירות, גזים ושלשול אינן מרפאות את הבעיה ואף עלולות ליצור תלות של המערכת בהן ובשלב כלשהו להפסיק להשפיע באותה עוצמה.

 

תרופות נוגדות דיכאון לא יעלימו את סיבת הדיכאון, אך במקרים מסויימים נוכחתי שהן הכרחיות.

 

קולוטל היא תרופה נוגדת עוויתות (מורידה רמת ספזם) המרפה את השריר החלק במערכת העיכול.
בספרות מדווח שתופעות הלוואי של התרופה יכולים להיות חוסר שינה, סחרחורת, כאבי ראש,
ירידה בקצב הלב ובחילה.

 

נוטנסיל גם כן מונעת עוויתות והתכווצות של המעי, אך תופעות לוואי כגון עצירות, הזעה מועטת, יובש בפה, בגרון ובעור הן בשכיחות גבוהה.

 

נירבקסל הינה תרופה המשלבת פעילות נגד התכווצויות ופעילות נוגדת חרדה. תופעות לוואי של תרופה זו הן יובש בפה, עצירות, עיכוב בהתרוקנות שתן, ישנוניות, ירידה בערנות, בלבול, חולשה, חוסר שיווי משקל, סחרחורת, נטייה לדיכאון ועוד.

 

לאחרונה אושרה לשיווק תרופה בשם ספזמומן (Spasmomen) המיועדת לרגישות יתר של מערכת העיכול וכאבי בטן, בעלת פעילות לטיפול בשלשולים ועצירויות. נתונים אודות תופעות הלוואי של תרופה זו תרם עודכנו על ידי החברה המשווקת.

הטיפול הנטורופתי

הגישה הנטורופתית היא הוליסטית ולכן היא לוקחת בחשבון גורמים רבים בנוסף לתלונות המטופל. מעי רגיז הוא בעצם מערכת עיכול שאינה מתפקדת במקצב הנכון, מקצב זה נפגע, בין היתר, מאורח חיים ותזונה לא טובים לאורך שנים.

איני מאמינה ב "כיבוי שרפות" סימפטומטי או עקיפת בעיה במקום לפתור אותה. אני בהחלט מאמינה שבעזרת הכוונה תזונתית, מחשבה חיובית, דמיון מודרך, צמחים ותוספים נכונים, ניתן לעזור לאדם לחזור לאיזון ולמערכת העיכול לחזור למקצב והתזמון הרצויים. הרעיון הוא, שכאשר הגוף מאוזן, יכול להתרחש ריפוי אמיתי המגיע מבפנים. פתרון חיצוני אינו בא להחליף לקיחת אחריות ועבודה לצורך ריפוי.

 

לקריאת המאמר השלם והטיפול הטבעי בתסמונת המעי הרגיז כנסו לקרוא כאן

 

אודות כותב המאמר

איה הוד

איה הוד נטורופתית מוסמכת Rcp ,R.na, מתמחה בטיפול בבעיות במערכת העיכול על ידי תזונה, בעלת קליניקה העוסקת בתזונה, צמחי מרפא, תוספי מזון, רפואה...